יח,א למנצח, לעבד יהוה–לדוד:
אשר דבר, ליהוה, את-דברי, השירה הזאת–
ביום הציל-יהוה אותו מכף כל-איביו, ומיד שאול.
יח,ב ויאמר– ארחמך יהוה חזקי.
יח,ג יהוה, סלעי ומצודתי– ומפלטי:
אלי צורי, אחסה-בו; מגני וקרן-ישעי, משגבי.
יח,ד מהלל, אקרא יהוה; ומן-איבי, אושע.
יח,ה אפפוני חבלי-מות; ונחלי בליעל יבעתוני.
יח,ו חבלי שאול סבבוני; קדמוני, מוקשי מות.
יח,ז בצר-לי, אקרא יהוה– ואל-אלהי אשוע:
ישמע מהיכלו קולי; ושועתי, לפניו תבוא באזניו.
יח,ח ותגעש ותרעש, הארץ– ומוסדי הרים ירגזו;
ויתגעשו, כי-חרה לו.
יח,ט עלה עשן, באפו– ואש-מפיו תאכל;
גחלים, בערו ממנו.
יח,י ויט שמים, וירד; וערפל, תחת רגליו.
יח,יא וירכב על-כרוב, ויעף; וידא, על-כנפי-רוח.
יח,יב ישת חשך, סתרו– סביבותיו סכתו;
חשכת-מים, עבי שחקים.
יח,יג מנגה, נגדו: עביו עברו–ברד, וגחלי-אש.
יח,יד וירעם בשמים, יהוה–ועליון, יתן קלו; ברד, וגחלי-אש.
יח,טו וישלח חציו, ויפיצם; וברקים רב, ויהמם.
יח,טז ויראו, אפיקי מים, ויגלו, מוסדות תבל:
מגערתך יהוה– מנשמת, רוח אפך.
יח,יז ישלח ממרום, יקחני; ימשני, ממים רבים.
יח,יח יצילני, מאיבי עז; ומשנאי, כי-אמצו ממני.
יח,יט יקדמוני ביום-אידי; ויהי-יהוה למשען לי.
יח,כ ויוציאני למרחב; יחלצני, כי חפץ בי.
יח,כא יגמלני יהוה כצדקי; כבר ידי, ישיב לי.
יח,כב כי-שמרתי, דרכי יהוה; ולא-רשעתי, מאלהי.
יח,כג כי כל-משפטיו לנגדי; וחקתיו, לא-אסיר מני.
יח,כד ואהי תמים עמו; ואשתמר, מעוני.
יח,כה וישב-יהוה לי כצדקי; כבר ידי, לנגד עיניו.
יח,כו עם-חסיד תתחסד; עם-גבר תמים, תתמם.
יח,כז עם-נבר תתברר; ועם-עקש, תתפתל.
יח,כח כי-אתה, עם-עני תושיע; ועינים רמות תשפיל.
יח,כט כי-אתה, תאיר נרי; יהוה אלהי, יגיה חשכי.
יח,ל כי-בך, ארץ גדוד; ובאלהי, אדלג-שור.
יח,לא האל, תמים דרכו:
אמרת-יהוה צרופה; מגן הוא, לכל החסים בו.
יח,לב כי מי אלוה, מבלעדי יהוה; ומי צור, זולתי אלהינו.
יח,לג האל, המאזרני חיל; ויתן תמים דרכי.
יח,לד משוה רגלי, כאילות; ועל במתי, יעמידני.
יח,לה מלמד ידי, למלחמה; ונחתה קשת-נחושה, זרועתי.
יח,לו ותתן-לי, מגן ישעך: וימינך תסעדני; וענותך תרבני.
יח,לז תרחיב צעדי תחתי; ולא מעדו, קרסלי.
יח,לח ארדוף אויבי, ואשיגם; ולא-אשוב, עד-כלותם.
יח,לט אמחצם, ולא-יכלו קום; יפלו, תחת רגלי.
יח,מ ותאזרני חיל, למלחמה; תכריע קמי תחתי.
יח,מא ואיבי, נתתה לי ערף; ומשנאי, אצמיתם.
יח,מב ישועו ואין-מושיע; על-יהוה, ולא ענם.
יח,מג ואשחקם, כעפר על-פני-רוח; כטיט חוצות אריקם.
יח,מד תפלטני, מריבי-עם: תשימני, לראש גוים; עם לא-ידעתי יעבדוני.
יח,מה לשמע אזן, ישמעו לי; בני-נכר, יכחשו-לי.
יח,מו בני-נכר יבלו; ויחרגו, ממסגרותיהם.
יח,מז חי-יהוה, וברוך צורי; וירום, אלוהי ישעי.
יח,מח האל–הנותן נקמות לי; וידבר עמים תחתי.
יח,מט מפלטי, מאיבי: אף מן-קמי, תרוממני; מאיש חמס, תצילני.
יח,נ על-כן, אודך בגוים יהוה; ולשמך אזמרה.
יח,נא מגדל, ישועות מלכו:
ועשה חסד, למשיחו–לדוד ולזרעו; עד-עולם.
יט,א למנצח, מזמור לדוד.
יט,ב השמים, מספרים כבוד-אל; ומעשה ידיו, מגיד הרקיע.
יט,ג יום ליום, יביע אמר; ולילה ללילה, יחוה-דעת.
יט,ד אין-אמר, ואין דברים: בלי, נשמע קולם.
יט,ה בכל-הארץ, יצא קום, ובקצה תבל, מליהם;
לשמש, שם-אהל בהם.
יט,ו והוא–כחתן, יצא מחפתו; ישיש כגבור, לרוץ ארח.
יט,ז מקצה השמים, מוצאו–ותקופתו על-קצותם; ואין נסתר, מחמתו.
יט,ח תורת יהוה תמימה, משיבת נפש; עדות יהוה נאמנה, מחכימת פתי.
יט,ט פקודי יהוה ישרים, משמחי-לב; מצות יהוה ברה, מאירת עינים.
יט,י יראת יהוה, טהורה–עומדת לעד: משפטי-יהוה אמת; צדקו יחדו.
יט,יא הנחמדים–מזהב, ומפז רב; ומתוקים מדבש, ונפת צופים.
יט,יב גם-עבדך, נזהר בהם; בשמרם, עקב רב.
יט,יג שגיאות מי-יבין; מנסתרות נקני.
יט,יד גם מזדים, חשך עבדך– אל-ימשלו-בי אז איתם;
ונקיתי, מפשע רב.
יט,טו יהיו לרצון אמרי-פי, והגיון לבי לפניך:
יהוה, צורי וגאלי.
כ,א למנצח, מזמור לדוד.
כ,ב יענך יהוה, ביום צרה; ישגבך, שם אלהי יעקב.
כ,ג ישלח-עזרך מקדש; ומציון, יסעדך.
כ,ד יזכר כל-מנחתך; ועולתך ידשנה סלה.
כ,ה יתן-לך כלבבך; וכל-עצתך ימלא.
כ,ו נרננה, בישועתך– ובשם-אלהינו נדגל;
ימלא יהוה, כל-משאלותיך.
כ,ז עתה ידעתי– כי הושיע יהוה, משיחו:
יענהו, משמי קדשו– בגברות, ישע ימינו.
כ,ח אלה ברכב, ואלה בסוסים;
ואנחנו, בשם-יהוה אלהינו נזכיר.
כ,ט המה, כרעו ונפלו; ואנחנו קמנו, ונתעודד.
כ,י יהוה הושיעה: המלך, יעננו ביום-קראנו.
כא,א למנצח, מזמור לדוד.
כא,ב יהוה, בעזך ישמח-מלך; ובישועתך, מה-יגיל (יגל) מאד.
כא,ג תאות לבו, נתתה לו; וארשת שפתיו, בל-מנעת סלה.
כא,ד כי-תקדמנו, ברכות טוב; תשית לראשו, עטרת פז.
כא,ה חיים, שאל ממך–נתתה לו; ארך ימים, עולם ועד.
כא,ו גדול כבודו, בישועתך; הוד והדר, תשוה עליו.
כא,ז כי-תשיתהו ברכות לעד; תחדהו בשמחה, את-פניך.
כא,ח כי-המלך, בטח ביהוה; ובחסד עליון, בל-ימוט.
כא,ט תמצא ידך, לכל-איביך; ימינך, תמצא שנאיך.
כא,י תשיתמו, כתנור אש– לעת פניך:
יהוה, באפו יבלעם; ותאכלם אש.
כא,יא פרימו, מארץ תאבד; וזרעם, מבני אדם.
כא,יב כי-נטו עליך רעה; חשבו מזמה, בל-יוכלו.
כא,יג כי, תשיתמו שכם; במיתריך, תכונן על-פניהם.
כא,יד רומה יהוה בעזך; נשירה ונזמרה, גבורתך.
כב,א למנצח, על-אילת השחר; מזמור לדוד.
כב,ב אלי אלי, למה עזבתני; רחוק מישועתי, דברי שאגתי.
כב,ג אלהי–אקרא יומם, ולא תענה; ולילה, ולא-דמיה לי.
כב,ד ואתה קדוש– יושב, תהלות ישראל.
כב,ה בך, בטחו אבתינו; בטחו, ותפלטמו.
כב,ו אליך זעקו ונמלטו; בך בטחו ולא-בושו.
כב,ז ואנכי תולעת ולא-איש; חרפת אדם, ובזוי עם.
כב,ח כל-ראי, ילעגו לי; יפטירו בשפה, יניעו ראש.
כב,ט גל אל-יהוה יפלטהו; יצילהו, כי חפץ בו.
כב,י כי-אתה גחי מבטן; מבטיחי, על-שדי אמי.
כב,יא עליך, השלכתי מרחם; מבטן אמי, אלי אתה.
כב,יב אל-תרחק ממני, כי-צרה קרובה: כי-אין עוזר.
כב,יג סבבוני, פרים רבים; אבירי בשן כתרוני.
כב,יד פצו עלי פיהם; אריה, טרף ושאג.
כב,טו כמים נשפכתי– והתפרדו, כל-עצמותי:
היה לבי, כדונג; נמס, בתוך מעי.
כב,טז יבש כחרש, כחי, ולשוני, מדבק מלקוחי; ולעפר-מות תשפתני.
כב,יז כי סבבוני, כלבים: עדת מרעים, הקיפוני; כארי, ידי ורגלי.
כב,יח אספר כל-עצמותי; המה יביטו, יראו-בי.
כב,יט יחלקו בגדי להם; ועל-לבושי, יפילו גורל.
כב,כ ואתה יהוה, אל-תרחק; אילותי, לעזרתי חושה.
כב,כא הצילה מחרב נפשי; מיד-כלב, יחידתי.
כב,כב הושיעני, מפי אריה; ומקרני רמים עניתני.
כב,כג אספרה שמך לאחי; בתוך קהל אהללך.
כב,כד יראי יהוה, הללוהו– כל-זרע יעקב כבדוהו;
וגורו ממנו, כל-זרע ישראל.
כב,כה כי לא-בזה ולא שקץ, ענות עני– ולא-הסתיר פניו ממנו;
ובשועו אליו שמע.
כב,כו מאתך, תהלתי: בקהל רב–נדרי אשלם, נגד יראיו.
כב,כז יאכלו ענוים, וישבעו– יהללו יהוה, דרשיו;
יחי לבבכם לעד.
כב,כח יזכרו, וישבו אל-יהוה– כל-אפסי-ארץ;
וישתחוו לפניך, כל-משפחות גוים.
כב,כט כי ליהוה, המלוכה; ומשל, בגוים.
כב,ל אכלו וישתחוו, כל-דשני-ארץ– לפניו יכרעו, כל-יורדי עפר;
ונפשו, לא חיה.
כב,לא זרע יעבדנו; יספר לאדני לדור.
כב,לב יבאו, ויגידו צדקתו: לעם נולד, כי עשה.
|