ליום השישה עשר בחודש.

מזמור תשעה ושבעים.

מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽלֹהִ֡ים בָּ֤אוּ גוֹיִ֨ם | בְּֽנַחֲלָתֶ֗ךָ טִ֭מְּאוּ אֶת-הֵיכַ֣ל קָדְשֶׁ֑ךָ שָׂ֖מוּ אֶת-יְרוּשָׁלִַ֣ם לְעִיִּֽים:

נָֽתְנ֡וּ אֶת-נִבְלַ֬ת עֲבָדֶ֗יךָ מַ֭אֲכָל לְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּשַׂ֥ר חֲ֝סִידֶ֗יךָ לְחַיְתוֹ-אָֽרֶץ:

שָׁפְכ֬וּ דָמָ֨ם | כַּמַּ֗יִם סְֽבִ֘יב֤וֹת יְֽרוּשָׁלִָ֗ם וְאֵ֣ין קוֹבֵֽר:

הָיִ֣ינוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ:

עַד-מָ֣ה יְ֭הוָה תֶּאֱנַ֣ף לָנֶ֑צַח תִּבְעַ֥ר כְּמוֹ-אֵ֝֗שׁ קִנְאָתֶֽךָ:

שְׁפֹ֤ךְ חֲמָתְךָ֨ אֶֽל-הַגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֪ר לֹא-יְדָ֫ע֥וּךָ וְעַ֥ל מַמְלָכ֑וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּ֝שִׁמְךָ֗ לֹ֣א קָרָֽאוּ:

כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת-יַעֲקֹ֑ב וְֽאֶת-נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ:

אַֽל-תִּזְכָּר-לָנוּ֮ עֲוֹנֹ֪ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד:

עָזְרֵ֤נוּ | אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ עַל-דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד-שְׁמֶ֑ךָ וְהַצִּילֵ֥נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל-חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ לְמַ֣עַן שְׁמֶֽךָ:

לָ֤מָּה | יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם יִוָּדַ֣ע (בגיים) בַּגּוֹיִ֣ם לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם-עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ:

תָּ֤ב֣וֹא לְפָנֶיךָ֮ אֶנְקַ֪ת אָ֫סִ֥יר כְּגֹ֥דֶל זְרוֹעֲךָ֑ ה֝וֹתֵ֗ר בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה:

וְהָ֘שֵׁ֤ב לִשְׁכֵנֵ֣ינוּ שִׁ֭בְעָתַיִם אֶל-חֵיקָ֑ם חֶרְפָּ֘תָ֤ם אֲשֶׁ֖ר חֵרְפ֣וּךָ אֲדֹנָֽי:

וַאֲנַ֤חְנוּ עַמְּךָ֨ | וְצֹ֥אן מַרְעִיתֶךָ֮ נ֤וֹדֶ֥ה לְּךָ֗ לְע֫וֹלָ֥ם לְדֹ֥ר וָדֹ֑ר נְ֝סַפֵּ֗ר תְּהִלָּתֶֽךָ:

מזמור שמונים.

לַמְנַצֵּ֥חַ אֶל-שֹׁשַׁנִּ֑ים עֵד֖וּת לְאָסָ֣ף מִזְמֽוֹר:

רֹ֘עֵ֤ה יִשְׂרָאֵ֨ל | הַאֲזִ֗ינָה נֹהֵ֣ג כַּצֹּ֣אן יוֹסֵ֑ף יֹשֵׁ֖ב הַכְּרוּבִ֣ים הוֹפִֽיעָה:

לִפְנֵ֤י אֶפְרַ֨יִם | וּבִנְיָ֘מִ֤ן וּמְנַשֶּׁ֗ה עוֹרְרָ֥ה אֶת-גְּבֽוּרָתֶ֑ךָ וּלְכָ֖ה לִישֻׁעָ֣תָה לָּֽנוּ:

אֱלֹהִ֥ים הֲשִׁיבֵ֑נוּ וְהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה:

יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֑וֹת עַד-מָתַ֥י עָ֝שַׁ֗נְתָּ בִּתְפִלַּ֥ת עַמֶּֽךָ:

הֶ֭אֱכַלְתָּם לֶ֣חֶם דִּמְעָ֑ה וַ֝תַּשְׁקֵ֗מוֹ בִּדְמָע֥וֹת שָׁלִֽישׁ:

תְּשִׂימֵ֣נוּ מָ֭דוֹן לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ וְ֝אֹיְבֵ֗ינוּ יִלְעֲגוּ-לָֽמוֹ:

אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ וְהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה:

גֶּ֭פֶן מִמִּצְרַ֣יִם תַּסִּ֑יעַ תְּגָרֵ֥שׁ גּ֝וֹיִ֗ם וַתִּטָּעֶֽהָ:

פִּנִּ֥יתָ לְפָנֶ֑יהָ וַתַּשְׁרֵ֥שׁ שָׁ֝רָשֶׁ֗יהָ וַתְּמַלֵּא-אָֽרֶץ:

כָּסּ֣וּ הָרִ֣ים צִלָּ֑הּ וַ֝עֲנָפֶ֗יהָ אַֽרְזֵי-אֵֽל:

תְּשַׁלַּ֣ח קְצִירֶ֣הָ עַד-יָ֑ם וְאֶל-נָ֝הָ֗ר יֽוֹנְקוֹתֶֽיהָ:

לָ֭מָּה פָּרַ֣צְתָּ גְדֵרֶ֑יהָ וְ֝אָר֗וּהָ כָּל-עֹ֥בְרֵי דָֽרֶךְ:

יְכַרְסְמֶ֣נָּֽה חֲזִ֣יר מִיָּ֑עַר וְזִ֖יז שָׂדַ֣י יִרְעֶֽנָּה:

אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֮ שֽׁ֫וּב-נָ֥א הַבֵּ֣ט מִשָּׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וּ֝פְקֹ֗ד גֶּ֣פֶן זֹֽאת:

וְ֭כַנָּה אֲשֶׁר-נָטְעָ֣ה יְמִינֶ֑ךָ וְעַל-בֵּ֝֗ן אִמַּ֥צְתָּה לָּֽךְ:

שְׂרֻפָ֣ה בָאֵ֣שׁ כְּסוּחָ֑ה מִגַּעֲרַ֖ת פָּנֶ֣יךָ יֹאבֵֽדוּ:

תְּֽהִי-יָ֭דְךָ עַל-אִ֣ישׁ יְמִינֶ֑ךָ עַל-בֶּן-אָ֝דָ֗ם אִמַּ֥צְתָּ לָּֽךְ:

וְלֹא-נָס֥וֹג מִמֶּ֑ךָּ תְּ֝חַיֵּ֗נוּ וּבְשִׁמְךָ֥ נִקְרָֽא:

יְה֘וָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה:

מזמור אחד ושמונים.

לַמְנַצֵּ֬חַ | עַֽל-הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף:

הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים עוּזֵּ֑נוּ הָ֝רִ֗יעוּ לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב:

שְֽׂאוּ-זִ֭מְרָה וּתְנוּ-תֹ֑ף כִּנּ֖וֹר נָעִ֣ים עִם-נָֽבֶל:

תִּקְע֣וּ בַחֹ֣דֶשׁ שׁוֹפָ֑ר בַּ֝כֵּ֗סֶה לְי֣וֹם חַגֵּֽנוּ:

כִּ֤י חֹ֣ק לְיִשְׂרָאֵ֣ל ה֑וּא מִ֝שְׁפָּ֗ט לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב:

עֵ֤דוּת | בִּֽיה֘וֹסֵ֤ף שָׂמ֗וֹ בְּ֭צֵאתוֹ עַל-אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם שְׂפַ֖ת לֹא-יָדַ֣עְתִּי אֶשְׁמָֽע:

הֲסִיר֣וֹתִי מִסֵּ֣בֶל שִׁכְמ֑וֹ כַּ֝פָּ֗יו מִדּ֥וּד תַּעֲבֹֽרְנָה:

בַּצָּרָ֥ה קָרָ֗אתָ וָאֲחַ֫לְּצֶ֥ךָּ אֶ֭עֶנְךָ בְּסֵ֣תֶר רַ֑עַם אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל-מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה:

שְׁמַ֣ע עַ֭מִּי וְאָעִ֣ידָה בָּ֑ךְ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל אִם-תִּֽשְׁמַֽע-לִֽי:

לֹֽא-יִהְיֶ֣ה בְ֭ךָ אֵ֣ל זָ֑ר וְלֹ֥א תִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לְאֵ֣ל נֵכָֽר:

אָנֹכִ֨י | יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֶ֗יךָ הַֽ֭מַּעַלְךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַרְחֶב-פִּ֝֗יךָ וַאֲמַלְאֵֽהוּ:

וְלֹא-שָׁמַ֣ע עַמִּ֣י לְקוֹלִ֑י וְ֝יִשְׂרָאֵ֗ל לֹא-אָ֥בָה לִֽי:

וָֽ֭אֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִיר֣וּת לִבָּ֑ם יֵ֝לְכ֗וּ בְּֽמוֹעֲצוֹתֵיהֶֽם:

ל֗וּ עַ֭מִּי שֹׁמֵ֣עַֽ לִ֑י יִ֝שְׂרָאֵ֗ל בִּדְרָכַ֥י יְהַלֵּֽכוּ:

כִּ֭מְעַט אוֹיְבֵיהֶ֣ם אַכְנִ֑יעַ וְעַ֥ל צָ֝רֵיהֶ֗ם אָשִׁ֥יב יָדִֽי:

מְשַׂנְאֵ֣י יְ֭הוָה יְכַֽחֲשׁוּ-ל֑וֹ וִיהִ֖י עִתָּ֣ם לְעוֹלָֽם:

וַֽ֭יַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵ֣לֶב חִטָּ֑ה וּ֝מִצּ֗וּר דְּבַ֣שׁ אַשְׂבִּיעֶֽךָ:

מזמור שנים ושמונים.

מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽלֹהִ֗ים נִצָּ֥ב בַּעֲדַת-אֵ֑ל בְּקֶ֖רֶב אֱלֹהִ֣ים יִשְׁפֹּֽט:

עַד-מָתַ֥י תִּשְׁפְּטוּ-עָ֑וֶל וּפְנֵ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תִּשְׂאוּ-סֶֽלָה:

שִׁפְטוּ-דַ֥ל וְיָת֑וֹם עָנִ֖י וָרָ֣שׁ הַצְדִּֽיקוּ:

פַּלְּטוּ-דַ֥ל וְאֶבְי֑וֹן מִיַּ֖ד רְשָׁעִ֣ים הַצִּֽילוּ:

לֹ֤א יָֽדְע֨וּ | וְלֹ֥א יָבִ֗ינוּ בַּחֲשֵׁכָ֥ה יִתְהַלָּ֑כוּ יִ֝מּ֗וֹטוּ כָּל-מ֥וֹסְדֵי אָֽרֶץ:

אֲֽנִי-אָ֭מַרְתִּי אֱלֹהִ֣ים אַתֶּ֑ם וּבְנֵ֖י עֶלְי֣וֹן כֻּלְּכֶֽם:

אָ֭כֵן כְּאָדָ֣ם תְּמוּת֑וּן וּכְאַחַ֖ד הַשָּׂרִ֣ים תִּפֹּֽלוּ:

קוּמָ֣ה אֱ֭לֹהִים שָׁפְטָ֣ה הָאָ֑רֶץ כִּֽי-אַתָּ֥ה תִ֝נְחַ֗ל בְּכָל-הַגּוֹיִֽם:

עט,א  מזמור, לאסף:
אלהים, באו גוים בנחלתך–    טמאו, את היכל קדשך;
שמו את-ירושלם    לעיים.
עט,ב  נתנו, את-נבלת עבדיך–    מאכל, לעוף השמים;
בשר חסידיך,    לחיתו-ארץ.
עט,ג  שפכו דמם, כמים–סביבות ירושלם;    ואין קובר.
עט,ד  היינו חרפה, לשכנינו;    לעג וקלס, לסביבותינו.
עט,ה  עד-מה יהוה, תאנף לנצח;    תבער כמו-אש, קנאתך.
עט,ו  שפך חמתך–    אל הגוים, אשר לא-ידעוך:
ועל ממלכות–    אשר בשמך, לא קראו.
עט,ז  כי, אכל את-יעקב;    ואת-נוהו השמו.
עט,ח  אל-תזכר-לנו,    עונת ראשנים:
מהר, יקדמונו רחמיך–    כי דלונו מאד.
עט,ט  עזרנו, אלהי ישענו–    על-דבר כבוד-שמך;
והצילנו וכפר על-חטאתינו,    למען שמך.
עט,י  למה, יאמרו הגוים–    איה אלהיהם:
יודע בגיים (בגוים) לעינינו;    נקמת, דם-עבדיך השפוך.
עט,יא  תבוא לפניך, אנקת אסיר:    כגדל זרועך–הותר, בני תמותה.
עט,יב  והשב לשכנינו שבעתים,    אל-חיקם;
חרפתם אשר חרפוך    אדני.
עט,יג  ואנחנו עמך, וצאן מרעיתך–    נודה לך, לעולם:
לדור ודר–    נספר, תהלתך.

פ,א  למנצח אל-ששנים;    עדות לאסף מזמור.
פ,ב  רעה ישראל, האזינה–    נהג כצאן יוסף;
ישב הכרובים    הופיעה.
פ,ג  לפני אפרים, ובנימן ומנשה–    עוררה את-גבורתך;
ולכה לישעתה    לנו.
פ,ד  אלהים השיבנו;    והאר פניך, ונושעה.
פ,ה  יהוה אלהים צבאות–    עד-מתי עשנת, בתפלת עמך.
פ,ו  האכלתם, לחם דמעה;    ותשקמו, בדמעות שליש.
פ,ז  תשימנו מדון, לשכנינו;    ואיבינו, ילעגו-למו.
פ,ח  אלהים צבאות השיבנו;    והאר פניך, ונושעה.
פ,ט  גפן, ממצרים תסיע;    תגרש גוים, ותטעה.
פ,י  פנית לפניה;    ותשרש שרשיה, ותמלא-ארץ.
פ,יא  כסו הרים צלה;    וענפיה, ארזי-אל.
פ,יב  תשלח קצירה עד-ים;    ואל-נהר, יונקותיה.
פ,יג  למה, פרצת גדריה;    וארוה, כל-עברי דרך.
פ,יד  יכרסמנה חזיר מי^ער;    וזיז שדי ירענה.
פ,טו  אלהים צבאות,    שוב-נא:
הבט משמים וראה;    ופקד, גפן זאת.
פ,טז  וכנה, אשר-נטעה ימינך;    ועל-בן, אמצתה לך.
פ,יז  שרפה באש כסוחה;    מגערת פניך יאבדו.
פ,יח  תהי-ידך, על-איש ימינך;    על-בן-אדם, אמצת לך.
פ,יט  ולא-נסוג ממך;    תחינו, ובשמך נקרא.
פ,כ  יהוה אלהים צבאות השיבנו;    האר פניך, ונושעה.

פא,א  למנצח על-הגתית לאסף.
פא,ב  הרנינו, לאלהים עוזנו;    הריעו, לאלהי יעקב.
פא,ג  שאו-זמרה, ותנו-תף;    כנור נעים עם-נבל.
פא,ד  תקעו בחדש שופר;    בכסה, ליום חגנו.
פא,ה  כי חק לישראל הוא;    משפט, לאלהי יעקב.
פא,ו  עדות, ביהוסף שמו–    בצאתו, על-ארץ מצרים;
שפת לא-ידעתי    אשמע.
פא,ז  הסירותי מסבל שכמו;    כפיו, מדוד תעברנה.
פא,ח  בצרה קראת,    ואחלצך:
אענך, בסתר רעם;    אבחנך על-מי מריבה סלה.
פא,ט  שמע עמי, ואעידה בך;    ישראל, אם-תשמע-לי.
פא,י  לא-יהיה בך, אל זר;    ולא תשתחוה, לאל נכר.
פא,יא  אנכי, יהוה אלהיך–    המעלך, מארץ מצרים;
הרחב-פיך,    ואמלאהו.
פא,יב  ולא-שמע עמי לקולי;    וישראל, לא-אבה לי.
פא,יג  ואשלחהו, בשרירות לבם;    ילכו, במועצותיהם.
פא,יד  לו–עמי, שמע לי;    ישראל, בדרכי יהלכו.
פא,טו  כמעט, אויביהם אכניע;    ועל צריהם, אשיב ידי.
פא,טז  משנאי יהוה, יכחשו-לו;    ויהי עתם לעולם.
פא,יז  ויאכילהו, מחלב חטה;    ומצור, דבש אשביעך.

פב,א  מזמור, לאסף:
אלהים, נצב בעדת-אל;    בקרב אלהים ישפט.
פב,ב  עד-מתי תשפטו-עול;    ופני רשעים, תשאו-סלה.
פב,ג  שפטו-דל ויתום;    עני ורש הצדיקו.
פב,ד  פלטו-דל ואביון;    מיד רשעים הצילו.
פב,ה  לא ידעו, ולא יבינו–    בחשכה יתהלכו;
ימוטו,    כל-מוסדי ארץ.
פב,ו  אני-אמרתי, אלהים אתם;    ובני עליון כלכם.
פב,ז  אכן, כאדם תמותון;    וכאחד השרים תפלו.
פב,ח  קומה אלהים, שפטה הארץ:    כי-אתה תנחל, בכל-הגוים.