פרשת- כדבר יהוה- לא מנוקד.
א כב,מא ויהושפט, בן-אסא, מלך, על-יהודה–בשנת ארבע, לאחאב מלך ישראל. א כב,מב יהושפט, בן-שלשים וחמש שנה במלכו, ועשרים וחמש שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, עזובה בת-שלחי. א כב,מג וילך, בכל-דרך אסא אביו–לא-סר ממנו: לעשות הישר, בעיני יהוה. א כב,מד אך הבמות, לא-סרו: עוד העם מזבחים ומקטרים, בבמות. א כב,מה וישלם יהושפט, עם-מלך ישראל. א כב,מו ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר-עשה, ואשר נלחם: הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי יהודה. א כב,מז ויתר, הקדש, אשר נשאר, בימי אסא אביו–בער, מן-הארץ. א כב,מח ומלך אין באדום, נצב מלך. א כב,מט יהושפט עשר (עשה) אניות תרשיש ללכת אפירה, לזהב–ולא הלך: כי-נשברה (נשברו) אניות, בעציון גבר. א כב,נ אז אמר אחזיהו בן-אחאב, אל-יהושפט, ילכו עבדי עם-עבדיך, באניות; ולא אבה, יהושפט. א כב,נא וישכב יהושפט, עם-אבתיו, ויקבר עם-אבתיו, בעיר דוד אביו; וימלך יהורם בנו, תחתיו. {ס}
א כב,נב אחזיהו בן-אחאב, מלך על-ישראל בשמרון, בשנת שבע עשרה, ליהושפט מלך יהודה; וימלך על-ישראל, שנתים. א כב,נג ויעש הרע, בעיני יהוה; וילך, בדרך אביו ובדרך אמו, ובדרך ירבעם בן-נבט, אשר החטיא את-ישראל. א כב,נד ויעבד, את-הבעל, וישתחוה, לו; ויכעס, את-יהוה אלהי ישראל, ככל אשר-עשה, אביו. ב א,א ויפשע מואב בישראל, אחרי מות אחאב. ב א,ב ויפל אחזיה בעד השבכה, בעליתו אשר בשמרון–ויחל; וישלח מלאכים, ויאמר אלהם לכו דרשו בבעל זבוב אלהי עקרון, אם-אחיה, מחלי זה. {ס}
ב א,ג ומלאך יהוה, דבר אל-אליה התשבי, קום עלה, לקראת מלאכי מלך-שמרון; ודבר אלהם–המבלי אין-אלהים בישראל, אתם הלכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון. ב א,ד ולכן, כה-אמר יהוה, המטה אשר-עלית שם לא-תרד ממנה, כי מות תמות; וילך, אליה. ב א,ה וישובו המלאכים, אליו; ויאמר אליהם, מה-זה שבתם. ב א,ו ויאמרו אליו איש עלה לקראתנו, ויאמר אלינו לכו שובו אל-המלך אשר-שלח אתכם, ודברתם אליו כה אמר יהוה, המבלי אין-אלהים בישראל אתה שלח לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון; לכן המטה אשר-עלית שם, לא-תרד ממנה–כי-מות תמות. ב א,ז וידבר אלהם–מה משפט האיש, אשר עלה לקראתכם; וידבר אליכם, את-הדברים האלה. ב א,ח ויאמרו אליו, איש בעל שער, ואזור עור, אזור במתניו; ויאמר, אליה התשבי הוא. ב א,ט וישלח אליו שר-חמשים, וחמשיו; ויעל אליו, והנה ישב על-ראש ההר, וידבר אליו, איש האלהים המלך דבר רדה. ב א,י ויענה אליהו, וידבר אל-שר החמשים, ואם-איש אלהים אני, תרד אש מן-השמים ותאכל אתך ואת-חמשיך; ותרד אש מן-השמים, ותאכל אתו ואת-חמשיו. ב א,יא וישב וישלח אליו, שר-חמשים אחר–וחמשיו; ויען, וידבר אליו, איש האלהים, כה-אמר המלך מהרה רדה. ב א,יב ויען אליה, וידבר אליהם, אם-איש האלהים אני, תרד אש מן-השמים ותאכל אתך ואת-חמשיך; ותרד אש-אלהים מן-השמים, ותאכל אתו ואת-חמשיו. ב א,יג וישב, וישלח שר-חמשים שלשים–וחמשיו; ויעל ויבא שר-החמשים השלישי ויכרע על-ברכיו לנגד אליהו, ויתחנן אליו וידבר אליו, איש האלהים, תיקר-נא נפשי ונפש עבדיך אלה חמשים בעיניך. ב א,יד הנה ירדה אש, מן-השמים, ותאכל את-שני שרי החמשים הראשנים, ואת-חמשיהם; ועתה, תיקר נפשי בעיניך. {ס}
ב א,טו וידבר מלאך יהוה, אל-אליהו, רד אותו, אל-תירא מפניו; ויקם וירד אותו, אל-המלך. ב א,טז וידבר אליו כה-אמר יהוה, יען אשר-שלחת מלאכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון–המבלי אין-אלהים בישראל, לדרש בדברו; לכן המטה אשר-עלית שם, לא-תרד ממנה–כי-מות תמות. ב א,יז וימת כדבר יהוה אשר-דבר אליהו, וימלך יהורם תחתיו, {פ}
בשנת שתים, ליהורם בן-יהושפט מלך יהודה: כי לא-היה לו, בן. {ס}
ב א,יח ויתר דברי אחזיהו, אשר עשה: הלוא-המה כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי ישראל. {פ}
|