פרשת- כי היתה סיבה- לא מנוקד.
א יב,א וילך רחבעם, שכם: כי שכם בא כל-ישראל, להמליך אתו. א יב,ב ויהי כשמע ירבעם בן-נבט, והוא עודנו במצרים, אשר ברח, מפני המלך שלמה; וישב ירבעם, במצרים. א יב,ג וישלחו, ויקראו-לו, ויבאו (ויבא) ירבעם, וכל-קהל ישראל; וידברו, אל-רחבעם לאמר. א יב,ד אביך, הקשה את-עלנו; ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה, ומעלו הכבד אשר-נתן עלינו–ונעבדך. א יב,ה ויאמר אליהם, לכו-עד שלשה ימים–ושובו אלי; וילכו, העם. א יב,ו ויועץ המלך רחבעם, את-הזקנים אשר-היו עמדים את-פני שלמה אביו, בהיתו חי, לאמר: איך אתם נועצים, להשיב את-העם-הזה דבר. א יב,ז וידבר (וידברו) אליו לאמר, אם-היום תהיה-עבד לעם הזה ועבדתם, ועניתם, ודברת אליהם דברים טובים–והיו לך עבדים, כל-הימים. א יב,ח ויעזב את-עצת הזקנים, אשר יעצהו; ויועץ, את-הילדים אשר גדלו אתו, אשר העמדים, לפניו. א יב,ט ויאמר אליהם, מה אתם נועצים, ונשיב דבר, את-העם הזה–אשר דברו אלי, לאמר, הקל מן-העל, אשר-נתן אביך עלינו. א יב,י וידברו אליו, הילדים אשר גדלו אתו לאמר, כה-תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את-עלנו, ואתה הקל מעלינו: כה תדבר אליהם, קטני עבה ממתני אבי. א יב,יא ועתה, אבי העמיס עליכם על כבד, ואני, אוסיף על-עלכם; אבי, יסר אתכם בשוטים, ואני, איסר אתכם בעקרבים. א יב,יב ויבו ירבעם וכל-העם אל-רחבעם, ביום השלישי, כאשר דבר המלך לאמר, שובו אלי ביום השלישי. א יב,יג ויען המלך את-העם, קשה; ויעזב את-עצת הזקנים, אשר יעצהו. א יב,יד וידבר אליהם, כעצת הילדים לאמר, אבי הכביד את-עלכם, ואני אסיף על-עלכם; אבי, יסר אתכם בשוטים, ואני, איסר אתכם בעקרבים. א יב,טו ולא-שמע המלך, אל-העם: כי-היתה סבה, מעם יהוה, למען הקים את-דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני, אל-ירבעם בן-נבט. א יב,טז וירא כל-ישראל, כי לא-שמע המלך אלהם, וישבו העם את-המלך דבר לאמר מה-לנו חלק בדוד ולא-נחלה בבן-ישי לאהליך ישראל, עתה ראה ביתך דוד; וילך ישראל, לאהליו. א יב,יז ובני ישראל, הישבים בערי יהודה–וימלך עליהם, רחבעם. {פ}
|