פרשת- ומלחמה היתה- לא מנוקד.
א יד,א בעת ההיא, חלה אביה בן-ירבעם. א יד,ב ויאמר ירבעם לאשתו, קומי נא והשתנית, ולא ידעו, כי-אתי (את) אשת ירבעם; והלכת שלה, הנה-שם אחיה הנביא–הוא-דבר עלי למלך, על-העם הזה. א יד,ג ולקחת בידך עשרה לחם ונקדים, ובקבק דבש–ובאת אליו; הוא יגיד לך, מה-יהיה לנער. א יד,ד ותעש כן, אשת ירבעם, ותקם ותלך שלה, ותבא בית אחיה; ואחיהו לא-יכל לראות, כי קמו עיניו משיבו. {פ}
א יד,ה ויהוה אמר אל-אחיהו, הנה אשת ירבעם באה לדרש דבר מעמך אל-בנה כי-חלה הוא–כזה וכזה, תדבר אליה; ויהי כבאה, והיא מתנכרה. א יד,ו ויהי כשמע אחיהו את-קול רגליה, באה בפתח, ויאמר, באי אשת ירבעם; למה זה, את מתנכרה, ואנכי, שלוח אליך קשה. א יד,ז לכי אמרי לירבעם, כה-אמר יהוה אלהי ישראל, יען אשר הרמתיך, מתוך העם; ואתנך נגיד, על עמי ישראל. א יד,ח ואקרע את-הממלכה מבית דוד, ואתנה לך; ולא-היית כעבדי דוד, אשר שמר מצותי ואשר-הלך אחרי בכל-לבבו, לעשות, רק הישר בעיני. א יד,ט ותרע לעשות, מכל אשר-היו לפניך; ותלך ותעשה-לך אלהים אחרים ומסכות, להכעיסני, ואתי השלכת, אחרי גוך. א יד,י לכן, הנני מביא רעה אל-בית ירבעם, והכרתי לירבעם משתין בקיר, עצור ועזוב בישראל; ובערתי אחרי בית-ירבעם, כאשר יבער הגלל עד-תמו. א יד,יא המת לירבעם בעיר, יאכלו הכלבים, והמת בשדה, יאכלו עוף השמים: כי יהוה, דבר. א יד,יב ואת קומי, לכי לביתך; בבאה רגליך העירה, ומת הילד. א יד,יג וספדו-לו כל-ישראל, וקברו אתו–כי-זה לבדו, יבא לירבעם אל-קבר: יען נמצא-בו דבר טוב, אל-יהוה אלהי ישראל–בבית ירבעם. א יד,יד והקים יהוה לו מלך על-ישראל, אשר יכרית את-בית ירבעם זה היום; ומה, גם-עתה. א יד,טו והכה יהוה את-ישראל, כאשר ינוד הקנה במים, ונתש את-ישראל מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לאבותיהם, וזרם מעבר לנהר: יען, אשר עשו את-אשריהם–מכעיסים, את-יהוה. א יד,טז ויתן, את-ישראל–בגלל חטאות ירבעם, אשר חטא, ואשר החטיא, את-ישראל. א יד,יז ותקם אשת ירבעם, ותלך ותבא תרצתה; היא באה בסף-הבית, והנער מת. א יד,יח ויקברו אתו ויספדו-לו, כל-ישראל: כדבר יהוה אשר דבר, ביד-עבדו אחיהו הנביא. א יד,יט ויתר דברי ירבעם, אשר נלחם ואשר מלך: הנם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי ישראל. א יד,כ והימים אשר מלך ירבעם, עשרים ושתים שנה; וישכב, עם-אבתיו, וימלך נדב בנו, תחתיו. {פ}
א יד,כא ורחבעם, בן-שלמה, מלך, ביהודה; בן-ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלם, העיר אשר-בחר יהוה לשום את-שמו שם מכל שבטי ישראל, ושם אמו, נעמה העמנית. א יד,כב ויעש יהודה הרע, בעיני יהוה; ויקנאו אתו, מכל אשר עשו אבתם, בחטאתם, אשר חטאו. א יד,כג ויבנו גם-המה להם במות ומצבות, ואשרים, על כל-גבעה גבהה, ותחת כל-עץ רענן. א יד,כד וגם-קדש, היה בארץ: עשו, ככל התועבת הגוים, אשר הוריש יהוה, מפני בני ישראל. {פ}
א יד,כה ויהי בשנה החמישית, למלך רחבעם; עלה שושק (שישק) מלך-מצרים, על-ירושלם. א יד,כו ויקח את-אצרות בית-יהוה, ואת-אוצרות בית המלך, ואת-הכל, לקח; ויקח את-כל-מגני הזהב, אשר עשה שלמה. א יד,כז ויעש המלך רחבעם תחתם, מגני נחשת; והפקיד, על-יד שרי הרצים, השמרים, פתח בית המלך. א יד,כח ויהי מדי-בא המלך, בית יהוה–ישאום, הרצים, והשיבום, אל-תא הרצים. א יד,כט ויתר דברי רחבעם, וכל-אשר עשה: הלא-המה כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי יהודה. א יד,ל ומלחמה היתה בין-רחבעם ובין ירבעם, כל-הימים. א יד,לא וישכב רחבעם עם-אבתיו, ויקבר עם-אבתיו בעיר דוד, ושם אמו, נעמה העמנית; וימלך אבים בנו, תחתיו. {פ}
א טו,א ובשנת שמנה עשרה, למלך ירבעם בן-נבט, מלך אבים, על-יהודה. א טו,ב שלש שנים, מלך בירושלם; ושם אמו, מעכה בת-אבישלום. א טו,ג וילך, בכל-חטאות אביו אשר-עשה לפניו; ולא-היה לבבו שלם עם-יהוה אלהיו, כלבב דוד אביו. א טו,ד כי למען דוד, נתן יהוה אלהיו לו ניר בירושלם, להקים את-בנו אחריו, ולהעמיד את-ירושלם. א טו,ה אשר עשה דוד את-הישר, בעיני יהוה; ולא-סר מכל אשר-צוהו, כל ימי חייו–רק, בדבר אוריה החתי. א טו,ו ומלחמה היתה בין-רחבעם ובין ירבעם, כל-ימי חייו. א טו,ז ויתר דברי אבים, וכל-אשר עשה–הלוא-הם כתובים על-ספר דברי הימים, למלכי יהודה; ומלחמה היתה בין אבים, ובין ירבעם. א טו,ח וישכב אבים עם-אבתיו, ויקברו אתו בעיר דוד; וימלך אסא בנו, תחתיו. {פ}
|