פרשת- אחז- לא מנוקד.
ב טז,א בשנת שבע-עשרה שנה, לפקח בן-רמליהו, מלך אחז בן-יותם, מלך יהודה. ב טז,ב בן-עשרים שנה, אחז במלכו, ושש-עשרה שנה, מלך בירושלם; ולא-עשה הישר, בעיני יהוה אלהיו–כדוד אביו. ב טז,ג וילך, בדרך מלכי ישראל; וגם את-בנו, העביר באש, כתעבות הגוים, אשר הוריש יהוה אתם מפני בני ישראל. ב טז,ד ויזבח ויקטר בבמות, ועל-הגבעות, ותחת, כל-עץ רענן. ב טז,ה אז יעלה רצין מלך-ארם ופקח בן-רמליהו מלך-ישראל, ירושלם–למלחמה; ויצרו, על-אחז, ולא יכלו, להלחם. ב טז,ו בעת ההיא, השיב רצין מלך-ארם את-אילת לארם, וינשל את-היהודים, מאילות; וארמים (ואדמים), באו אילת, וישבו שם, עד היום הזה. {פ}
ב טז,ז וישלח אחז מלאכים, אל-תגלת פלסר מלך-אשור לאמר, עבדך ובנך, אני; עלה והושעני מכף מלך-ארם, ומכף מלך ישראל, הקומים, עלי. ב טז,ח ויקח אחז את-הכסף ואת-הזהב, הנמצא בית יהוה, ובאצרות, בית המלך; וישלח למלך-אשור, שחד. ב טז,ט וישמע אליו, מלך אשור, ויעל מלך אשור אל-דמשק ויתפשה, ויגלה קירה; ואת-רצין, המית. ב טז,י וילך המלך אחז לקראת תגלת פלאסר מלך-אשור, דומשק, וירא את-המזבח, אשר בדמשק; וישלח המלך אחז אל-אוריה הכהן, את-דמות המזבח ואת-תבניתו–לכל-מעשהו. ב טז,יא ויבן אוריה הכהן, את-המזבח: ככל אשר-שלח המלך אחז מדמשק, כן עשה אוריה הכהן, עד-בוא המלך-אחז, מדמשק. ב טז,יב ויבא המלך מדמשק, וירא המלך את-המזבח; ויקרב המלך על-המזבח, ויעל עליו. ב טז,יג ויקטר את-עלתו ואת-מנחתו, ויסך את-נסכו; ויזרק את-דם-השלמים אשר-לו, על-המזבח. ב טז,יד ואת המזבח הנחשת, אשר לפני יהוה, ויקרב מאת פני הבית, מבין המזבח ומבין בית יהוה; ויתן אתו על-ירך המזבח, צפונה. ב טז,טו ויצוהו (ויצוה) המלך-אחז את-אוריה הכהן לאמר, על המזבח הגדול הקטר את-עלת-הבקר ואת-מנחת הערב ואת-עלת המלך ואת-מנחתו ואת עלת כל-עם הארץ ומנחתם ונסכיהם, וכל-דם עלה וכל-דם-זבח, עליו תזרק; ומזבח הנחשת יהיה-לי, לבקר. ב טז,טז ויעש, אוריה הכהן, ככל אשר-צוה, המלך אחז. ב טז,יז ויקצץ המלך אחז את-המסגרות המכונת, ויסר מעליהם ואת- (את-) הכיר, ואת-הים הורד, מעל הבקר הנחשת אשר תחתיה; ויתן אתו, על מרצפת אבנים. ב טז,יח ואת-מיסך (מוסך) השבת אשר-בנו בבית, ואת-מבוא המלך החיצונה–הסב, בית יהוה: מפני, מלך אשור. ב טז,יט ויתר דברי אחז, אשר עשה: הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי יהודה. ב טז,כ וישכב אחז עם-אבתיו, ויקבר עם-אבתיו בעיר דוד; וימלך חזקיהו בנו, תחתיו. {פ}
ב יז,א בשנת שתים עשרה, לאחז מלך יהודה: מלך הושע בן-אלה בשמרון, על-ישראל–תשע שנים. ב יז,ב ויעש הרע, בעיני יהוה: רק, לא כמלכי ישראל, אשר היו, לפניו. ב יז,ג עליו עלה, שלמנאסר מלך אשור; ויהי-לו הושע עבד, וישב לו מנחה. ב יז,ד וימצא מלך-אשור בהושע קשר, אשר שלח מלאכים אל-סוא מלך-מצרים, ולא-העלה מנחה למלך אשור, כשנה בשנה; ויעצרהו מלך אשור, ויאסרהו בית כלא. ב יז,ה ויעל מלך-אשור, בכל-הארץ; ויעל, שמרון, ויצר עליה, שלש שנים. ב יז,ו בשנת התשעית להושע, לכד מלך-אשור את-שמרון, ויגל את-ישראל, אשורה; וישב אותם בחלח ובחבור, נהר גוזן–וערי מדי. {פ}
ב יז,ז ויהי, כי-חטאו בני-ישראל ליהוה אלהיהם, המעלה אתם מארץ מצרים, מתחת יד פרעה מלך-מצרים; וייראו, אלהים אחרים. ב יז,ח וילכו, בחקות הגוים, אשר הוריש יהוה, מפני בני ישראל; ומלכי ישראל, אשר עשו. ב יז,ט ויחפאו בני-ישראל, דברים אשר לא-כן, על-יהוה, אלהיהם; ויבנו להם במות בכל-עריהם, ממגדל נוצרים עד-עיר מבצר. ב יז,י ויצבו להם מצבות, ואשרים, על כל-גבעה גבהה, ותחת כל-עץ רענן. ב יז,יא ויקטרו-שם, בכל-במות, כגוים, אשר-הגלה יהוה מפניהם; ויעשו דברים רעים, להכעיס את-יהוה. ב יז,יב ויעבדו, הגללים, אשר אמר יהוה להם, לא תעשו את-הדבר הזה. ב יז,יג ויעד יהוה בישראל וביהודה ביד כל-נביאו (נביאי) כל-חזה לאמר, שבו מדרכיכם הרעים ושמרו מצותי חקותי, ככל-התורה, אשר צויתי את-אבתיכם–ואשר שלחתי אליכם, ביד עבדי הנביאים. ב יז,יד ולא, שמעו; ויקשו את-ערפם, כערף אבותם, אשר לא האמינו, ביהוה אלהיהם. ב יז,טו וימאסו את-חקיו, ואת-בריתו אשר כרת את-אבותם, ואת עדותיו, אשר העיד בם; וילכו אחרי ההבל, ויהבלו, ואחרי הגוים אשר סביבתם, אשר צוה יהוה אתם לבלתי עשות כהם. ב יז,טז ויעזבו, את-כל-מצות יהוה אלהיהם, ויעשו להם מסכה, שנים (שני) עגלים; ויעשו אשירה, וישתחוו לכל-צבא השמים, ויעבדו, את-הבעל. ב יז,יז ויעבירו את-בניהם ואת-בנותיהם, באש, ויקסמו קסמים, וינחשו; ויתמכרו, לעשות הרע בעיני יהוה–להכעיסו. ב יז,יח ויתאנף יהוה מאד בישראל, ויסרם מעל פניו: לא נשאר, רק שבט יהודה לבדו. ב יז,יט גם-יהודה–לא שמר, את-מצות יהוה אלהיהם; וילכו, בחקות ישראל אשר עשו. ב יז,כ וימאס יהוה בכל-זרע ישראל, ויענם, ויתנם, ביד-שסים–עד אשר השליכם, מפניו. ב יז,כא כי-קרע ישראל, מעל בית דוד, וימליכו, את-ירבעם בן-נבט; וידא (וידח) ירבעם את-ישראל מאחרי יהוה, והחטיאם חטאה גדולה. ב יז,כב וילכו בני ישראל, בכל-חטאות ירבעם אשר עשה: לא-סרו, ממנה. ב יז,כג עד אשר-הסיר יהוה את-ישראל, מעל פניו, כאשר דבר, ביד כל-עבדיו הנביאים; ויגל ישראל מעל אדמתו, אשורה, עד, היום הזה. {פ}
ב יז,כד ויבא מלך-אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת, וספרוים, וישב בערי שמרון, תחת בני ישראל; וירשו, את-שמרון, וישבו, בעריה. ב יז,כה ויהי, בתחלת שבתם שם, לא יראו, את-יהוה; וישלח יהוה בהם את-האריות, ויהיו הרגים בהם. ב יז,כו ויאמרו, למלך אשור לאמר, הגוים אשר הגלית ותושב בערי שמרון, לא ידעו, את-משפט אלהי הארץ; וישלח-בם את-האריות, והנם ממיתים אותם, כאשר אינם ידעים, את-משפט אלהי הארץ. ב יז,כז ויצו מלך-אשור לאמר, הליכו שמה אחד מהכהנים אשר הגליתם משם, וילכו, וישבו שם; וירם, את-משפט אלהי הארץ. ב יז,כח ויבא אחד מהכהנים, אשר הגלו משמרון, וישב, בבית-אל; ויהי מורה אתם, איך ייראו את-יהוה. ב יז,כט ויהיו עשים, גוי גוי אלהיו; ויניחו בבית הבמות, אשר עשו השמרנים, גוי גוי בעריהם, אשר הם ישבים שם. ב יז,ל ואנשי בבל, עשו את-סכות בנות, ואנשי-כות, עשו את-נרגל; ואנשי חמת, עשו את-אשימא. ב יז,לא והעוים עשו נבחז, ואת-תרתק; והספרוים, שרפים את-בניהם באש, לאדרמלך וענמלך, אלה ספרים (אלהי ספרוים). ב יז,לב ויהיו יראים, את-יהוה; ויעשו להם מקצותם כהני במות, ויהיו עשים להם בבית הבמות. ב יז,לג את-יהוה, היו יראים; ואת-אלהיהם, היו עבדים, כמשפט הגוים, אשר-הגלו אתם משם. ב יז,לד עד היום הזה הם עשים, כמשפטים הראשנים: אינם יראים, את-יהוה, ואינם עשים כחקתם וכמשפטם, וכתורה וכמצוה אשר צוה יהוה את-בני יעקב אשר-שם שמו ישראל. ב יז,לה ויכרת יהוה אתם, ברית, ויצום לאמר, לא תיראו אלהים אחרים; ולא-תשתחוו להם–ולא תעבדום, ולא תזבחו להם. ב יז,לו כי אם-את-יהוה, אשר העלה אתכם מארץ מצרים בכח גדול ובזרוע נטויה–אתו תיראו; ולו תשתחוו, ולו תזבחו. ב יז,לז ואת-החקים ואת-המשפטים והתורה והמצוה, אשר כתב לכם–תשמרון לעשות, כל-הימים; ולא תיראו, אלהים אחרים. ב יז,לח והברית אשר-כרתי אתכם, לא תשכחו; ולא תיראו, אלהים אחרים. ב יז,לט כי אם-את-יהוה אלהיכם, תיראו–והוא יציל אתכם, מיד כל-איביכם. ב יז,מ ולא, שמעו: כי אם-כמשפטם הראשון, הם עשים. ב יז,מא ויהיו הגוים האלה, יראים את-יהוה, ואת-פסיליהם, היו עבדים; גם-בניהם ובני בניהם, כאשר עשו אבתם הם עשים, עד, היום הזה. .
|