פרשת יֹאשִׁיָּהוּ.

בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֶפְצִי בָהּ: וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיָּשָׁב וַיִּבֶן אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר אִבַּד חִזְקִיָּהוּ אָבִיו וַיָּקֶם מִזְבְּחֹת לַבַּעַל וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם: וּבָנָה מִזְבְּחֹת בְּבֵית יְהוָה אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם אָשִׂים אֶת שְׁמִי: וַיִּבֶן מִזְבְּחוֹת לְכָל צְבָא הַשָּׁמָיִם בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית יְהוָה: וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיס: וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה בַּבַּיִת אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה אֶל דָּוִד וְאֶל שְׁלֹמֹה בְנוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת שְׁמִי לְעוֹלָם: וְלֹא אֹסִיף לְהָנִיד רֶגֶל יִשְׂרָאֵל מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם רַק אִם יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִים וּלְכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה אֹתָם עַבְדִּי מֹשֶׁה: וְלֹא שָׁמֵעוּ וַיַּתְעֵם מְנַשֶּׁה לַעֲשׂוֹת אֶת הָרָע מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  וַיְדַבֵּר יְהוָה בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים לֵאמֹר: יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה הֵרַע מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר לְפָנָיו וַיַּחֲטִא גַם אֶת יְהוּדָה בְּגִלּוּלָיו:  לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אֲשֶׁר כָּל (שמעיו) שֹׁמְעָהּ תִּצַּלְנָה שְׁתֵּי אָזְנָיו: וְנָטִיתִי עַל יְרוּשָׁלִַם אֵת קָו שֹׁמְרוֹן וְאֶת מִשְׁקֹלֶת בֵּית אַחְאָב וּמָחִיתִי אֶת יְרוּשָׁלִַם כַּאֲשֶׁר יִמְחֶה אֶת הַצַּלַּחַת מָחָה וְהָפַךְ עַל פָּנֶיהָ: וְנָטַשְׁתִּי אֵת שְׁאֵרִית נַחֲלָתִי וּנְתַתִּים בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וְהָיוּ לְבַז וְלִמְשִׁסָּה לְכָל אֹיְבֵיהֶם: יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינַי וַיִּהְיוּ מַכְעִסִים אֹתִי מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה: וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם פֶּה לָפֶה לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה: וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַשֶּׁה וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּגַן בֵּיתוֹ בְּגַן עֻזָּא וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ תַּחְתָּיו: בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אָמוֹן בְּמָלְכוֹ וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ מְשֻׁלֶּמֶת בַּת חָרוּץ מִן יָטְבָה: וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו: וַיֵּלֶךְ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אָבִיו וַיַּעֲבֹד אֶת הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָבַד אָבִיו וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם: וַיַּעֲזֹב אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו וְלֹא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ יְהוָה: וַיִּקְשְׁרוּ עַבְדֵי אָמוֹן עָלָיו וַיָּמִיתוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ: וַיַּךְ עַם הָאָרֶץ אֵת כָּל הַקֹּשְׁרִים עַל הַמֶּלֶךְ אָמוֹן וַיַּמְלִיכוּ עַם הָאָרֶץ אֶת יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו: וְיֶתֶר דִּבְרֵי אָמוֹן אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: וַיִּקְבְֹּר אֹתוֹ בִּקְבֻרָתוֹ בְּגַן עֻזָּא וַיִּמְלֹךְ יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו: בֶּן שְׁמֹנֶה שָׁנָה יֹאשִׁיָּהוּ בְמָלְכוֹ וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת: וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ דָּוִד אָבִיו וְלֹא סָר יָמִין וּשְׂמֹאול: וַיְהִי בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת שָׁפָן בֶּן אֲצַלְיָהוּ בֶן מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר בֵּית יְהוָה לֵאמֹר: עֲלֵה אֶל חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְיַתֵּם אֶת הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר אָסְפוּ שֹׁמְרֵי הַסַּף מֵאֵת הָעָם: (ויתנה) וְיִתְּנֻהוּ עַל יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים (בבית) בֵּית יְהוָה וְיִתְּנוּ אֹתוֹ לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה לְחַזֵּק בֶּדֶק הַבָּיִת: לֶחָרָשִׁים וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת הַבָּיִת: אַךְ לֹא יֵחָשֵׁב אִתָּם הַכֶּסֶף הַנִּתָּן עַל יָדָם כִּי בֶאֱמוּנָה הֵם עֹשִׂים: וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְהוָה וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ: וַיָּבֹא שָׁפָן הַסֹּפֵר אֶל הַמֶּלֶךְ וַיָּשֶׁב אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר וַיֹּאמֶר הִתִּיכוּ עֲבָדֶיךָ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בַבַּיִת וַיִּתְּנֻהוּ עַל יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בֵּית יְהוָה: וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר סֵפֶר נָתַן לִי חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו: וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וְאֶת עַכְבּוֹר בֶּן מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת יְהוָה בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם וּבְעַד כָּל יְהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה כִּי גְדוֹלָה חֲמַת יְהוָה אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ: וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה בֶּן חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ: וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִמְרוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁלַח אֶתְכֶם אֵלָי: כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה: תַּחַת אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּכֹל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְנִצְּתָה חֲמָתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תִכְבֶּה: וְאֶל מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם לִדְרֹשׁ אֶת יְהוָה כֹּה תֹאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמָעְתָּ: יַעַן רַךְ לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי יְהוָה בְּשָׁמְעֲךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו לִהְיוֹת לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וַתִּקְרַע אֶת בְּגָדֶיךָ וַתִּבְכֶּה לְפָנָי וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי נְאֻם יְהוָה: לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְלֹא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיָּשִׁיבוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר:וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיַּאַסְפוּ אֵלָיו כָּל זִקְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם: וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהוָה וְכָל אִישׁ יְהוּדָה וְכָל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בְּבֵית יְהוָה: וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל הָעַמּוּד וַיִּכְרֹת אֶת הַבְּרִית לִפְנֵי יְהוָה לָלֶכֶת אַחַר יְהוָה וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְאֶת עֵדְוֹתָיו וְאֶת חֻקֹּתָיו בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ לְהָקִים אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת הַכְּתֻבִים עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה וַיַּעֲמֹד כָּל הָעָם בַּבְּרִית: וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת שֹׁמְרֵי הַסַּף לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל יְהוָה אֵת כָּל הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם וַיִּשְׂרְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן וְנָשָׂא אֶת עֲפָרָם בֵּית אֵל: וְהִשְׁבִּית אֶת הַכְּמָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה וּמְסִבֵּי יְרוּשָׁלִָם וְאֶת הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם: וַיֹּצֵא אֶת הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית יְהוָה מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם אֶל נַחַל קִדְרוֹן וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ בְּנַחַל קִדְרוֹן וַיָּדֶק לְעָפָר וַיַּשְׁלֵךְ אֶת עֲפָרָהּ עַל קֶבֶר בְּנֵי הָעָם: וַיִּתֹּץ אֶת בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה: וַיָּבֵא אֶת כָּל הַכֹּהֲנִים מֵעָרֵי יְהוּדָה וַיְטַמֵּא אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר קִטְּרוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים מִגֶּבַע עַד בְּאֵר שָׁבַע וְנָתַץ אֶת בָּמוֹת הַשְּׁעָרִים אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר יְהוֹשֻׁעַ שַׂר הָעִיר אֲשֶׁר עַל שְׂמֹאול אִישׁ בְּשַׁעַר הָעִיר: אַךְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל מִזְבַּח יְהוָה בִּירוּשָׁלִָם כִּי אִם אָכְלוּ מַצּוֹת בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם: וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי (בני) בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ: וַיַּשְׁבֵּת אֶת הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ מִבֹּא בֵית יְהוָה אֶל לִשְׁכַּת נְתַן מֶלֶךְ הַסָּרִיס אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים וְאֶת מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שָׂרַף בָּאֵשׁ: וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עַל הַגָּג עֲלִיַּת אָחָז אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית יְהוָה נָתַץ הַמֶּלֶךְ וַיָּרָץ מִשָּׁם וְהִשְׁלִיךְ אֶת עֲפָרָם אֶל נַחַל קִדְרוֹן: וְאֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר מִימִין לְהַר הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן טִמֵּא הַמֶּלֶךְ: וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבוֹת וַיִּכְרֹת אֶת הָאֲשֵׁרִים וַיְמַלֵּא אֶת מְקוֹמָם עַצְמוֹת אָדָם: וְגַם אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל גַּם אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאֶת הַבָּמָה נָתָץ וַיִּשְׂרֹף אֶת הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה: וַיִּפֶן יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּרְא אֶת הַקְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁם בָּהָר וַיִּשְׁלַח וַיִּקַּח אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַקְּבָרִים וַיִּשְׂרֹף עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיְטַמְּאֵהוּ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר קָרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: וַיֹּאמֶר מָה הַצִּיּוּן הַלָּז אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר הַקֶּבֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה וַיִּקְרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עַל הַמִּזְבַּח בֵּית אֵל: וַיֹּאמֶר הַנִּיחוּ לוֹ אִישׁ אַל יָנַע עַצְמֹתָיו וַיְמַלְּטוּ עַצְמֹתָיו אֵת עַצְמוֹת הַנָּבִיא אֲשֶׁר בָּא מִשֹּׁמְרוֹן: וְגַם אֶת כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס הֵסִיר יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּעַשׂ לָהֶם כְּכָל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל: וַיִּזְבַּח אֶת כָּל כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר שָׁם עַל הַמִּזְבְּחוֹת וַיִּשְׂרֹף אֶת עַצְמוֹת אָדָם עֲלֵיהֶם וַיָּשָׁב יְרוּשָׁלִָם: וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר עֲשׂוּ פֶסַח לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה: כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה: כִּי אִם בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה לַיהוָה בִּירוּשָׁלִָם: וְגַם אֶת הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים וְאֶת הַתְּרָפִים וְאֶת הַגִּלֻּלִים וְאֵת כָּל הַשִּׁקֻּצִים אֲשֶׁר נִרְאוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בִּעֵר יֹאשִׁיָּהוּ לְמַעַן הָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַכְּתֻבִים עַל הַסֵּפֶר אֲשֶׁר מָצָא חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן בֵּית יְהוָה: וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל יְהוָה בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ: אַךְ לֹא שָׁב יְהוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה עַל כָּל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה: וַיֹּאמֶר יְהוָה גַּם אֶת יְהוּדָה אָסִיר מֵעַל פָּנַי כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי אֶת יִשְׂרָאֵל וּמָאַסְתִּי אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם: וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ: וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ וַיִּקַּח עַם הָאָרֶץ אֶת יְהוֹאָחָז בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו:

פרשת- יאשיהו-  לא מנוקד.

ב כא,א בן-שתים עשרה שנה, מנשה במלכו, וחמשים וחמש שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, חפצי-בה.  ב כא,ב ויעש הרע, בעיני יהוה–כתועבת, הגוים, אשר הוריש יהוה, מפני בני ישראל.  ב כא,ג וישב, ויבן את-הבמות, אשר אבד, חזקיהו אביו; ויקם מזבחת לבעל, ויעש אשרה כאשר עשה אחאב מלך ישראל, וישתחו לכל-צבא השמים, ויעבד אתם.  ב כא,ד ובנה מזבחת, בבית יהוה, אשר אמר יהוה, בירושלם אשים את-שמי.  ב כא,ה ויבן מזבחות, לכל-צבא השמים, בשתי, חצרות בית-יהוה.  ב כא,ו והעביר את-בנו, באש, ועונן ונחש, ועשה אוב וידענים:  הרבה, לעשות הרע בעיני יהוה–להכעיס.  ב כא,ז וישם, את-פסל האשרה אשר עשה–בבית, אשר אמר יהוה אל-דוד ואל-שלמה בנו, בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל, אשים את-שמי לעולם.  ב כא,ח ולא אסיף, להניד רגל ישראל, מן-האדמה, אשר נתתי לאבותם:  רק אם-ישמרו לעשות, ככל אשר צויתים, ולכל-התורה, אשר-צוה אתם עבדי משה.  ב כא,ט ולא, שמעו; ויתעם מנשה, לעשות את-הרע, מן-הגוים, אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל.  ב כא,י וידבר יהוה ביד-עבדיו הנביאים, לאמר.  ב כא,יא יען אשר עשה מנשה מלך-יהודה, התעבות האלה–הרע, מכל אשר-עשו האמרי אשר לפניו; ויחטא גם-את-יהודה, בגלוליו.  {ס}

ב כא,יב לכן, כה-אמר יהוה אלהי ישראל, הנני מביא רעה, על-ירושלם ויהודה:  אשר, כל-שמעיו (שמעה)–תצלנה, שתי אזניו.  ב כא,יג ונטיתי על-ירושלם, את קו שמרון, ואת-משקלת, בית אחאב; ומחיתי את-ירושלם כאשר-ימחה את-הצלחת, מחה, והפך, על-פניה.  ב כא,יד ונטשתי, את שארית נחלתי, ונתתים, ביד איביהם; והיו לבז ולמשסה, לכל-איביהם.  ב כא,טו יען, אשר עשו את-הרע בעיני, ויהיו מכעסים, אתי–מן-היום, אשר יצאו אבותם ממצרים, ועד, היום הזה.  ב כא,טז וגם דם נקי שפך מנשה, הרבה מאד, עד אשר-מלא את-ירושלם, פה לפה–לבד מחטאתו אשר החטיא את-יהודה, לעשות הרע בעיני יהוה.  ב כא,יז ויתר דברי מנשה וכל-אשר עשה, וחטאתו אשר חטא:  הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי יהודה.  ב כא,יח וישכב מנשה עם-אבתיו, ויקבר בגן-ביתו בגן-עזא; וימלך אמון בנו, תחתיו.  {פ}

ב כא,יט בן-עשרים ושתים שנה, אמון במלכו, ושתים שנים, מלך בירושלם; ושם אמו, משלמת בת-חרוץ מן-יטבה.  ב כא,כ ויעש הרע, בעיני יהוה, כאשר עשה, מנשה אביו.  ב כא,כא וילך, בכל-הדרך אשר-הלך אביו; ויעבד, את-הגללים אשר עבד אביו, וישתחו, להם.  ב כא,כב ויעזב, את-יהוה אלהי אבתיו; ולא הלך, בדרך יהוה.  ב כא,כג ויקשרו עבדי-אמון, עליו; וימיתו את-המלך, בביתו.  ב כא,כד ויך, עם-הארץ, את כל-הקשרים, על-המלך אמון; וימליכו עם-הארץ את-יאשיהו בנו, תחתיו.  ב כא,כה ויתר דברי אמון, אשר עשה:  הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי יהודה.  ב כא,כו ויקבר אתו בקברתו, בגן-עזא; וימלך יאשיהו בנו, תחתיו.  {פ}

ב כב,א בן-שמנה שנה, יאשיהו במלכו, ושלשים ואחת שנה, מלך בירושלם; ושם אמו, ידידה בת-עדיה מבצקת.  ב כב,ב ויעש הישר, בעיני יהוה; וילך, בכל-דרך דוד אביו, ולא-סר, ימין ושמאול.  {פ}

ב כב,ג ויהי, בשמנה עשרה שנה, למלך, יאשיהו; שלח המלך את-שפן בן-אצליהו בן-משלם, הספר, בית יהוה, לאמר.  ב כב,ד עלה, אל-חלקיהו הכהן הגדול, ויתם את-הכסף, המובא בית יהוה–אשר אספו שמרי הסף, מאת העם.  ב כב,ה ויתנה (ויתנוהו), על-יד עשי המלאכה, המפקדים, בבית (בית) יהוה; ויתנו אתו, לעשי המלאכה אשר בבית יהוה, לחזק, בדק הבית.  ב כב,ו לחרשים, ולבנים ולגדרים; ולקנות עצים ואבני מחצב, לחזק את-הבית.  ב כב,ז אך לא-יחשב אתם, הכסף הנתן על-ידם:  כי באמונה, הם עשים.  ב כב,ח ויאמר חלקיהו הכהן הגדול, על-שפן הספר, ספר התורה מצאתי, בבית יהוה; ויתן חלקיה את-הספר אל-שפן, ויקראהו.  ב כב,ט ויבא שפן הספר, אל-המלך, וישב את-המלך, דבר; ויאמר, התיכו עבדיך את-הכסף הנמצא בבית, ויתנהו על-יד עשי המלאכה, המפקדים בית יהוה.  ב כב,י ויגד שפן הספר, למלך לאמר, ספר נתן לי, חלקיה הכהן; ויקראהו שפן, לפני המלך.  ב כב,יא ויהי כשמע המלך, את-דברי ספר התורה; ויקרע, את-בגדיו.  ב כב,יב ויצו המלך את-חלקיה הכהן ואת-אחיקם בן-שפן ואת-עכבור בן-מיכיה ואת שפן הספר, ואת עשיה עבד-המלך–לאמר.  ב כב,יג לכו דרשו את-יהוה בעדי ובעד-העם, ובעד כל-יהודה, על-דברי הספר הנמצא, הזה:  כי-גדולה חמת יהוה, אשר-היא נצתה בנו, על אשר לא-שמעו אבתינו על-דברי הספר הזה, לעשות ככל-הכתוב עלינו.  ב כב,יד וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשיה, אל-חלדה הנביאה אשת שלם בן-תקוה בן-חרחס שמר הבגדים, והיא ישבת בירושלם, במשנה; וידברו, אליה.  ב כב,טו ותאמר אליהם, כה-אמר יהוה אלהי ישראל:  אמרו לאיש, אשר-שלח אתכם אלי.  ב כב,טז כה אמר יהוה, הנני מביא רעה אל-המקום הזה ועל-ישביו–את כל-דברי הספר, אשר קרא מלך יהודה.  ב כב,יז תחת אשר עזבוני, ויקטרו לאלהים אחרים, למען הכעיסני, בכל מעשה ידיהם; ונצתה חמתי במקום הזה, ולא תכבה.  ב כב,יח ואל-מלך יהודה, השלח אתכם לדרש את-יהוה, כה תאמרו, אליו:  כה-אמר יהוה אלהי ישראל, הדברים אשר שמעת.  ב כב,יט יען רך-לבבך ותכנע מפני יהוה, בשמעך אשר דברתי על-המקום הזה ועל-ישביו להיות לשמה ולקללה, ותקרע את-בגדיך, ותבכה לפני; וגם אנכי שמעתי, נאם-יהוה.  ב כב,כ לכן הנני אספך על-אבתיך, ונאספת אל-קברתיך בשלום, ולא-תראינה עיניך, בכל הרעה אשר-אני מביא על-המקום הזה; וישבו את-המלך, דבר.  ב כג,א וישלח, המלך; ויאספו אליו, כל-זקני יהודה וירושלם.  ב כג,ב ויעל המלך בית-יהוה וכל-איש יהודה וכל-ישבי ירושלם אתו, והכהנים והנביאים, וכל-העם, למקטן ועד-גדול; ויקרא באזניהם, את-כל-דברי ספר הברית, הנמצא, בבית יהוה.  ב כג,ג ויעמד המלך על-העמוד ויכרת את-הברית לפני יהוה, ללכת אחר יהוה ולשמר מצותיו ואת-עדותיו ואת-חקתיו בכל-לב ובכל-נפש, להקים את-דברי הברית הזאת, הכתבים על-הספר הזה; ויעמד כל-העם, בברית.  ב כג,ד ויצו המלך את-חלקיהו הכהן הגדול ואת-כהני המשנה, ואת-שמרי הסף, להוציא מהיכל יהוה, את כל-הכלים העשוים לבעל ולאשרה ולכל צבא השמים; וישרפם מחוץ לירושלם, בשדמות קדרון, ונשא את-עפרם, בית-אל.  ב כג,ה והשבית את-הכמרים, אשר נתנו מלכי יהודה, ויקטר בבמות בערי יהודה, ומסבי ירושלם; ואת-המקטרים לבעל, לשמש ולירח ולמזלות, ולכל, צבא השמים.  ב כג,ו ויצא את-האשרה מבית יהוה מחוץ לירושלם, אל-נחל קדרון, וישרף אתה בנחל קדרון, וידק לעפר; וישלך, את-עפרה, על-קבר, בני העם.  ב כג,ז ויתץ את-בתי הקדשים, אשר בבית יהוה:  אשר הנשים, ארגות שם בתים–לאשרה.  ב כג,ח ויבא את-כל-הכהנים, מערי יהודה, ויטמא את-הבמות אשר קטרו-שמה הכהנים, מגבע עד-באר שבע; ונתץ את-במות השערים, אשר-פתח שער יהושע שר-העיר, אשר-על-שמאול איש, בשער העיר.  ב כג,ט אך, לא יעלו כהני הבמות, אל-מזבח יהוה, בירושלם:  כי אם-אכלו מצות, בתוך אחיהם.  ב כג,י וטמא את-התפת, אשר בגי בני- (בן-) הנם:  לבלתי, להעביר איש את-בנו ואת-בתו באש–למלך.  ב כג,יא וישבת את-הסוסים, אשר נתנו מלכי יהודה לשמש מבא בית-יהוה, אל-לשכת נתן-מלך הסריס, אשר בפרורים; ואת-מרכבות השמש, שרף באש.  ב כג,יב ואת-המזבחות אשר על-הגג עלית אחז אשר-עשו מלכי יהודה, ואת-המזבחות אשר-עשה מנשה בשתי חצרות בית-יהוה–נתץ המלך; וירץ משם, והשליך את-עפרם אל-נחל קדרון.  ב כג,יג ואת-הבמות אשר על-פני ירושלם, אשר מימין להר-המשחית, אשר בנה שלמה מלך-ישראל לעשתרת שקץ צידנים ולכמוש שקץ מואב, ולמלכם תועבת בני-עמון–טמא, המלך.  ב כג,יד ושבר, את-המצבות, ויכרת, את-האשרים; וימלא את-מקומם, עצמות אדם.  ב כג,טו וגם את-המזבח אשר בבית-אל, הבמה אשר עשה ירבעם בן-נבט אשר החטיא את-ישראל–גם את-המזבח ההוא ואת-הבמה, נתץ; וישרף את-הבמה הדק לעפר, ושרף אשרה.  ב כג,טז ויפן יאשיהו, וירא את-הקברים אשר-שם בהר, וישלח ויקח את-העצמות מן-הקברים, וישרף על-המזבח ויטמאהו–כדבר יהוה, אשר קרא איש האלהים, אשר קרא, את-הדברים האלה.  ב כג,יז ויאמר–מה הציון הלז, אשר אני ראה; ויאמרו אליו אנשי העיר, הקבר איש-האלהים אשר-בא מיהודה, ויקרא את-הדברים האלה אשר עשית, על המזבח בית-אל.  ב כג,יח ויאמר הניחו לו, איש אל-ינע עצמותיו; וימלטו, עצמותיו–את עצמות הנביא, אשר-בא משמרון.  ב כג,יט וגם את-כל-בתי הבמות אשר בערי שמרון, אשר עשו מלכי ישראל להכעיס–הסיר, יאשיהו; ויעש להם–ככל-המעשים, אשר עשה בבית-אל.  ב כג,כ ויזבח את-כל-כהני הבמות אשר-שם, על-המזבחות, וישרף את-עצמות אדם, עליהם; וישב, ירושלם.  ב כג,כא ויצו המלך, את-כל-העם לאמר, עשו פסח, ליהוה אלהיכם–ככתוב, על ספר הברית הזה.  ב כג,כב כי לא נעשה, כפסח הזה, מימי השפטים, אשר שפטו את-ישראל; וכל, ימי מלכי ישראל–ומלכי יהודה.  ב כג,כג כי, אם-בשמנה עשרה שנה, למלך, יאשיהו:  נעשה הפסח הזה, ליהוה–בירושלם.  ב כג,כד וגם את-האבות ואת-הידענים ואת-התרפים ואת-הגללים ואת כל-השקצים, אשר נראו בארץ יהודה ובירושלם–בער, יאשיהו:  למען הקים את-דברי התורה, הכתבים על-הספר, אשר מצא חלקיהו הכהן, בית יהוה.  ב כג,כה וכמהו לא-היה לפניו מלך, אשר-שב אל-יהוה בכל-לבבו ובכל-נפשו ובכל-מאדו–ככל, תורת משה; ואחריו, לא-קם כמהו.  ב כג,כו אך לא-שב יהוה, מחרון אפו הגדול, אשר-חרה אפו, ביהודה–על, כל-הכעסים, אשר הכעיסו, מנשה.  ב כג,כז ויאמר יהוה, גם את-יהודה אסיר מעל פני, כאשר הסרתי, את-ישראל; ומאסתי את-העיר הזאת אשר-בחרתי, את-ירושלם, ואת-הבית, אשר אמרתי יהיה שמי שם.  ב כג,כח ויתר דברי יאשיהו, וכל-אשר עשה:  הלא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי יהודה.  ב כג,כט בימיו עלה פרעה נכה מלך-מצרים, על-מלך אשור–על-נהר-פרת; וילך המלך יאשיהו, לקראתו, וימיתהו במגדו, כראתו אתו.  ב כג,ל וירכבהו עבדיו מת, ממגדו, ויבאהו ירושלם, ויקברהו בקברתו; ויקח עם-הארץ, את-יהואחז בן-יאשיהו, וימשחו אתו וימליכו אתו, תחת אביו.