פרשת – יהוא.

וּלְאַחְאָ֛ב שִׁבְעִ֥ים בָּנִ֖ים בְּשֹֽׁמְר֑וֹן וַיִּכְתֹּב֩ יֵה֨וּא סְפָרִ֜ים וַיִּשְׁלַ֣ח שֹֽׁמְר֗וֹן אֶל־שָׂרֵ֤י יִזְרְעֶאל֙ הַזְּקֵנִ֔ים וְאֶל־הָאֹֽמְנִ֥ים אַחְאָ֖ב לֵאמֹֽר׃ וְעַתָּ֗ה כְּבֹ֨א הַסֵּ֤פֶר הַזֶּה֙ אֲלֵיכֶ֔ם וְאִתְּכֶ֖ם בְּנֵ֣י אֲדֹֽנֵיכֶ֑ם וְאִתְּכֶם֙ הָרֶ֣כֶב וְהַסּוּסִ֔ים וְעִ֥יר מִבְצָ֖ר וְהַנָּֽשֶׁק׃ וּרְאִיתֶ֞ם הַטּ֤וֹב וְהַיָּשָׁר֙ מִבְּנֵ֣י אֲדֹֽנֵיכֶ֔ם וְשַׂמְתֶּ֖ם עַל־כִּסֵּ֣א אָבִ֑יו וְהִֽלָּחֲמ֖וּ עַל־בֵּ֥ית אֲדֹֽנֵיכֶֽם׃ וַיִּֽרְאוּ֙ מְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֵּה֙ שְׁנֵ֣י הַמְּלָכִ֔ים לֹ֥א עָֽמְד֖וּ לְפָנָ֑יו וְאֵ֖יךְ נַֽעֲמֹ֥ד אֲנָֽחְנוּ׃ וַיִּשְׁלַ֣ח אֲשֶׁר־עַל־הַבַּ֣יִת וַֽאֲשֶׁ֪ר עַל־הָעִ֟יר וְהַזְּקֵנִים֩ וְהָאֹֽמְנִ֨ים אֶל־יֵה֤וּא ׀ לֵאמֹר֙ עֲבָדֶ֣יךָ אֲנַ֔חְנוּ וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמַ֥ר אֵלֵ֖ינוּ נַֽעֲשֶׂ֑ה לֹֽא־נַמְלִ֣ךְ אִ֔ישׁ הַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃ וַיִּכְתֹּ֣ב אֲלֵיהֶם֩ סֵ֨פֶר ׀ שֵׁנִ֜ית לֵאמֹ֗ר אִם־לִ֨י אַתֶּ֜ם וּלְקֹלִ֣י ׀ אַתֶּ֣ם שֹֽׁמְעִ֗ים קְחוּ֙ אֶת־רָאשֵׁי֙ אַנְשֵׁ֣י בְנֵי־אֲדֹֽנֵיכֶ֔ם וּבֹ֧אוּ אֵלַ֛י כָּעֵ֥ת מָחָ֖ר יִזְרְעֶ֑אלָה וּבְנֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ שִׁבְעִ֣ים אִ֔ישׁ אֶת־גְּדֹלֵ֥י הָעִ֖יר מְגַדְּלִ֥ים אוֹתָֽם׃ וַיְהִ֗י כְּבֹ֤א הַסֵּ֨פֶר֙ אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּקְחוּ֙ אֶת־בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיִּשְׁחֲט֖וּ שִׁבְעִ֣ים אִ֑ישׁ וַיָּשִׂ֤ימוּ אֶת־רָֽאשֵׁיהֶם֙ בַּדּוּדִ֔ים וַיִּשְׁלְח֥וּ אֵלָ֖יו יִזְרְעֶֽאלָה׃ וַיָּבֹ֤א הַמַּלְאָךְ֙ וַיַּגֶּד־ל֣וֹ לֵאמֹ֔ר הֵבִ֖יאוּ רָאשֵׁ֣י בְנֵֽי־הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר שִׂ֣ימוּ אֹתָ֞ם שְׁנֵ֧י צִבֻּרִ֛ים פֶּ֥תַח הַשַּׁ֖עַר עַד־הַבֹּֽקֶר׃ וַיְהִ֤י בַבֹּ֨קֶר֙ וַיֵּצֵ֣א וַֽיַּעֲמֹ֔ד וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־כָּל־הָעָ֔ם צַדִּקִ֖ים אַתֶּ֑ם הִנֵּ֨ה אֲנִ֜י קָשַׁ֤רְתִּי עַל־אֲדֹנִי֙ וָֽאֶהְרְגֵ֔הוּ וּמִ֥י הִכָּ֖ה אֶת־כָּל־אֵֽלֶּה׃ דְּע֣וּ אֵפ֗וֹא כִּי֩ לֹ֨א יִפֹּ֜ל מִדְּבַ֤ר יְהוָה֙ אַ֔רְצָה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה עַל־בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וַֽיהוָ֣ה עָשָׂ֔ה אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד עַבְדּ֥וֹ אֵֽלִיָּֽהוּ׃ וַיַּ֣ךְ יֵה֗וּא אֵ֣ת כָּל־הַנִּשְׁאָרִ֤ים לְבֵית־אַחְאָב֙ בְּיִזְרְעֶ֔אל וְכָל־גְּדֹלָ֖יו וּמְיֻדָּעָ֣יו וְכֹֽהֲנָ֑יו עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִֽיד׃ וַיָּ֨קָם֙ וַיָּבֹ֔א וַיֵּ֖לֶךְ שֹֽׁמְר֑וֹן ה֛וּא בֵּֽית־עֵ֥קֶד הָֽרֹעִ֖ים בַּדָּֽרֶךְ׃ וְיֵה֗וּא מָצָא֙ אֶת־אֲחֵי֙ אֲחַזְיָ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר מִ֣י אַתֶּ֑ם וַיֹּֽאמְר֗וּ אֲחֵ֤י אֲחַזְיָ֨הוּ֙ אֲנַ֔חְנוּ וַנֵּ֛רֶד לִשְׁל֥וֹם בְּנֵֽי־הַמֶּ֖לֶךְ וּבְנֵ֥י הַגְּבִירָֽה׃ וַיֹּ֨אמֶר֙ תִּפְשׂ֣וּם חַיִּ֔ים וַֽיִּתְפְּשׂ֖וּם חַיִּ֑ים וַיִּשְׁחָט֞וּם אֶל־בּ֣וֹר בֵּֽית־עֵ֗קֶד אַרְבָּעִ֤ים וּשְׁנַ֨יִם֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־הִשְׁאִ֥יר אִ֖ישׁ מֵהֶֽם׃ וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֡ם וַיִּמְצָ֣א אֶת־יְהֽוֹנָדָב֩ בֶּן־רֵכָ֨ב לִקְרָאת֜וֹ וַֽיְבָרְכֵ֗הוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲיֵ֧שׁ אֶת־לְבָֽבְךָ֣ יָשָׁ֗ר כַּֽאֲשֶׁ֤ר לְבָבִי֙ עִם־לְבָבֶ֔ךָ וַיֹּ֨אמֶר יְהֽוֹנָדָ֥ב יֵ֛שׁ וָיֵ֖שׁ תְּנָ֣ה אֶת־יָדֶ֑ךָ וַיִּתֵּ֣ן יָד֔וֹ וַיַּֽעֲלֵ֥הוּ אֵלָ֖יו אֶל־הַמֶּרְכָּבָֽה׃ וַיֹּ֨אמֶר֙ לְכָ֣ה אִתִּ֔י וּרְאֵ֖ה בְּקִנְאָתִ֣י לַֽיהוָ֑ה וַיַּרְכִּ֥בוּ אֹת֖וֹ בְּרִכְבּֽוֹ׃ וַיָּבֹא֙ שֹֽׁמְר֔וֹן וַ֠יַּךְ אֶת־כָּל־הַנִּשְׁאָרִ֧ים לְאַחְאָ֛ב בְּשֹֽׁמְר֖וֹן עַד־הִשְׁמִד֑וֹ כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר אֶל־אֵֽלִיָּֽהוּ׃ 
וַיִּקְבֹּ֤ץ יֵהוּא֙ אֶת־כָּל־הָעָ֔ם וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַחְאָ֕ב עָבַ֥ד אֶת־הַבַּ֖עַל מְעָ֑ט יֵה֖וּא יַֽעַבְדֶ֥נּוּ הַרְבֵּֽה׃ וְעַתָּ֣ה כָל־נְבִיאֵ֣י הַבַּ֡עַל כָּל־עֹֽבְדָ֣יו וְכָל־כֹּֽהֲנָיו֩ קִרְא֨וּ אֵלַ֜י אִ֣ישׁ אַל־יִפָּקֵ֗ד כִּי֩ זֶ֨בַח גָּד֥וֹל לִי֙ לַבַּ֔עַל כֹּ֥ל אֲשֶׁר־יִפָּקֵ֖ד לֹ֣א יִֽחְיֶ֑ה וְיֵהוּא֙ עָשָׂ֣ה בְעָקְבָּ֔ה לְמַ֥עַן הַֽאֲבִ֖יד אֶת־עֹֽבְדֵ֥י הַבָּֽעַל׃ וַיֹּ֣אמֶר יֵה֗וּא קַדְּשׁ֧וּ עֲצָרָ֛ה לַבַּ֖עַל וַיִּקְרָֽאוּ׃ וַיִּשְׁלַ֤ח יֵהוּא֙ בְּכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּבֹ֨אוּ֙ כָּל־עֹֽבְדֵ֣י הַבַּ֔עַל וְלֹֽא־נִשְׁאַ֥ר אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר לֹא־בָ֑א וַיָּבֹ֨אוּ֙ בֵּ֣ית הַבַּ֔עַל וַיִּמָּלֵ֥א בֵית־הַבַּ֖עַל פֶּ֥ה לָפֶֽה׃ וַיֹּ֗אמֶר לַֽאֲשֶׁר֙ עַל־הַמֶּלְתָּחָ֔ה הוֹצֵ֣א לְב֔וּשׁ לְכֹ֖ל עֹֽבְדֵ֣י הַבָּ֑עַל וַיֹּצֵ֥א לָהֶ֖ם הַמַּלְבּֽוּשׁ׃ וַיָּבֹ֥א יֵה֛וּא וִיהֽוֹנָדָ֥ב בֶּן־רֵכָ֖ב בֵּ֣ית הַבָּ֑עַל וַיֹּ֜אמֶר לְעֹֽבְדֵ֣י הַבַּ֗עַל חַפְּשׂ֤וּ וּרְאוּ֙ פֶּן־יֶשׁ־פֹּ֤ה עִמָּכֶם֙ מֵֽעַבְדֵ֣י יְהוָ֔ה כִּ֛י אִם־עֹֽבְדֵ֥י הַבַּ֖עַל לְבַדָּֽם׃ וַיָּבֹ֕אוּ לַֽעֲשׂ֖וֹת זְבָחִ֣ים וְעֹל֑וֹת וְיֵה֞וּא שָֽׂם־ל֤וֹ בַחוּץ֙ שְׁמֹנִ֣ים אִ֔ישׁ וַיֹּ֗אמֶר הָאִ֤ישׁ אֲשֶׁר־יִמָּלֵט֙ מִן־הָֽאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מֵבִ֣יא עַל־יְדֵיכֶ֔ם נַפְשׁ֖וֹ תַּ֥חַת נַפְשֽׁוֹ׃ וַיְהִ֞י כְּכַלֹּת֣וֹ ׀ לַֽעֲשׂ֣וֹת הָֽעֹלָ֗ה וַיֹּ֣אמֶר יֵ֠הוּא לָֽרָצִ֨ים וְלַשָּֽׁלִשִׁ֜ים בֹּ֤אוּ הַכּוּם֙ אִ֣ישׁ אַל־יֵצֵ֔א וַיַּכּ֖וּם לְפִי־חָ֑רֶב וַיַּשְׁלִ֗כוּ הָֽרָצִים֙ וְהַשָּׁ֣לִשִׁ֔ים וַיֵּֽלְכ֖וּ עַד־עִ֥יר בֵּית־הַבָּֽעַל׃ וַיֹּצִ֛אוּ אֶת־מַצְּב֥וֹת בֵּית־הַבַּ֖עַל וַֽיִּשְׂרְפֽוּהָ׃ וַֽיִּתְּצ֔וּ אֵ֖ת מַצְּבַ֣ת הַבָּ֑עַל וַֽיִּתְּצוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית הַבַּ֔עַל וַיְשִׂמֻ֥הוּ למחראות (לְמֽוֹצָא֖וֹת) עַד־הַיּֽוֹם׃ וַיַּשְׁמֵ֥ד יֵה֛וּא אֶת־הַבַּ֖עַל מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ רַ֠ק חֲטָאֵ֞י יָֽרָבְעָ֤ם בֶּן־נְבָט֙ אֲשֶׁ֣ר הֶֽחֱטִ֣יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־סָ֥ר יֵה֖וּא מֵאַֽחֲרֵיהֶ֑ם עֶגְלֵי֙ הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר בֵּֽית־אֵ֖ל וַֽאֲשֶׁ֥ר בְּדָֽן׃ 
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־יֵה֗וּא יַ֤עַן אֲשֶׁר־הֱטִיבֹ֨תָ֙ לַֽעֲשׂ֤וֹת הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינַ֔י כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר בִּלְבָבִ֔י עָשִׂ֖יתָ לְבֵ֣ית אַחְאָ֑ב בְּנֵ֣י רְבִעִ֔ים יֵֽשְׁב֥וּ לְךָ֖ עַל־כִּסֵּ֥א יִשְׂרָאֵֽל׃ וְיֵה֗וּא לֹ֥א שָׁמַ֛ר לָלֶ֛כֶת בְּתֽוֹרַת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־לְבָב֑וֹ לֹ֣א סָ֗ר מֵעַל֙ חַטֹּ֣אות יָֽרָבְעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶֽחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם הֵחֵ֣ל יְהוָ֔ה לְקַצּ֖וֹת בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּכֵּ֥ם חֲזָאֵ֖ל בְּכָל־גְּב֥וּל יִשְׂרָאֵֽל׃ מִן־הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֔ד הַגָּדִ֥י וְהָרֽאוּבֵנִ֖י וְהַֽמְנַשִּׁ֑י מֵֽעֲרֹעֵר֙ אֲשֶׁר־עַל־נַ֣חַל אַרְנֹ֔ן וְהַגִּלְעָ֖ד וְהַבָּשָֽׁן׃ וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֥י יֵה֛וּא וְכָל־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה וְכָל־גְּבֽוּרָת֑וֹ הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיִּשְׁכַּ֤ב יֵהוּא֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקְבְּר֥וּ אֹת֖וֹ בְּשֹֽׁמְר֑וֹן וַיִּמְלֹ֛ךְ יְהֽוֹאָחָ֥ז בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ וְהַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר מָלַ֤ךְ יֵהוּא֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל עֶשְׂרִֽים־וּשְׁמֹנֶ֥ה שָׁנָ֖ה בְּשֹֽׁמְרֽוֹן.

פרשת- לא מנוקד.

ב י,א ולאחאב שבעים בנים, בשמרון; ויכתב יהוא ספרים וישלח שמרון, אל-שרי יזרעאל הזקנים, ואל-האמנים אחאב, לאמר.  ב י,ב ועתה, כבא הספר הזה אליכם, ואתכם, בני אדניכם; ואתכם הרכב והסוסים, ועיר מבצר והנשק.  ב י,ג וראיתם הטוב והישר, מבני אדניכם, ושמתם, על-כסא אביו; והלחמו, על-בית אדניכם.  ב י,ד ויראו, מאד מאד, ויאמרו, הנה שני המלכים לא עמדו לפניו; ואיך, נעמד אנחנו.  ב י,ה וישלח אשר-על-הבית ואשר על-העיר והזקנים והאמנים אל-יהוא לאמר, עבדיך אנחנו, וכל אשר-תאמר אלינו, נעשה:  לא-נמלך איש, הטוב בעיניך עשה.  ב י,ו ויכתב אליהם ספר שנית לאמר, אם-לי אתם ולקלי אתם שמעים קחו את-ראשי אנשי בני-אדניכם, ובאו אלי כעת מחר, יזרעאלה; ובני המלך שבעים איש, את-גדלי העיר מגדלים אותם.  ב י,ז ויהי, כבא הספר אליהם, ויקחו את-בני המלך, וישחטו שבעים איש; וישימו את-ראשיהם בדודים, וישלחו אליו יזרעאלה.  ב י,ח ויבא המלאך ויגד-לו לאמר, הביאו ראשי בני-המלך; ויאמר, שימו אתם שני צברים פתח השער–עד-הבקר.  ב י,ט ויהי בבקר, ויצא ויעמד, ויאמר אל-כל-העם, צדקים אתם; הנה אני קשרתי על-אדני, ואהרגהו, ומי הכה, את-כל-אלה.  ב י,י דעו אפוא, כי לא יפל מדבר יהוה ארצה, אשר-דבר יהוה, על-בית אחאב; ויהוה עשה–את אשר דבר, ביד עבדו אליהו.  ב י,יא ויך יהוא, את כל-הנשארים לבית-אחאב ביזרעאל, וכל-גדליו, ומידעיו וכהניו–עד-בלתי השאיר-לו, שריד.  ב י,יב ויקם, ויבא, וילך, שמרון–הוא בית-עקד הרעים, בדרך.  ב י,יג ויהוא, מצא את-אחי אחזיהו מלך-יהודה, ויאמר, מי אתם; ויאמרו, אחי אחזיהו אנחנו, ונרד לשלום בני-המלך, ובני הגבירה.  ב י,יד ויאמר תפשום חיים, ויתפשום חיים; וישחטום אל-בור בית-עקד, ארבעים ושנים איש, ולא-השאיר איש, מהם.  {ס}

ב י,טו וילך משם וימצא את-יהונדב בן-רכב לקראתו ויברכהו, ויאמר אליו היש את-לבבך ישר כאשר לבבי עם-לבבך, ויאמר יהונדב יש ויש, תנה את-ידך; ויתן ידו, ויעלהו אליו אל-המרכבה.  ב י,טז ויאמר לכה אתי, וראה בקנאתי ליהוה; וירכבו אתו, ברכבו.  ב י,יז ויבא, שמרון, ויך את-כל-הנשארים לאחאב בשמרון, עד-השמדו–כדבר יהוה, אשר דבר אל-אליהו.  {פ}

ב י,יח ויקבץ יהוא, את-כל-העם, ויאמר אלהם, אחאב עבד את-הבעל מעט; יהוא, יעבדנו הרבה.  ב י,יט ועתה כל-נביאי הבעל כל-עבדיו וכל-כהניו קראו אלי איש אל-יפקד, כי זבח גדול לי לבעל–כל אשר-יפקד, לא יחיה; ויהוא עשה בעקבה, למען האביד את-עבדי הבעל.  ב י,כ ויאמר יהוא, קדשו עצרה לבעל–ויקראו.  ב י,כא וישלח יהוא, בכל-ישראל, ויבאו כל-עבדי הבעל, ולא-נשאר איש אשר לא-בא; ויבאו בית הבעל, וימלא בית-הבעל פה לפה.  ב י,כב ויאמר, לאשר על-המלתחה, הוצא לבוש, לכל עבדי הבעל; ויצא להם, המלבוש.  ב י,כג ויבא יהוא ויהונדב בן-רכב, בית הבעל; ויאמר לעבדי הבעל, חפשו וראו פן-יש-פה עמכם מעבדי יהוה–כי אם-עבדי הבעל, לבדם.  ב י,כד ויבאו, לעשות זבחים ועלות; ויהוא שם-לו בחוץ, שמנים איש, ויאמר האיש אשר-ימלט מן-האנשים אשר אני מביא על-ידיכם, נפשו תחת נפשו.  ב י,כה ויהי ככלתו לעשות העלה, ויאמר יהוא לרצים ולשלשים באו הכום איש אל-יצא, ויכום, לפי-חרב; וישלכו, הרצים והשלשים, וילכו, עד-עיר בית-הבעל.  ב י,כו ויצאו את-מצבות בית-הבעל, וישרפוה.  ב י,כז ויתצו, את מצבת הבעל; ויתצו את-בית הבעל, וישמהו למחראות (למוצאות) עד-היום.  ב י,כח וישמד יהוא את-הבעל, מישראל.  ב י,כט רק חטאי ירבעם בן-נבט, אשר החטיא את-ישראל–לא-סר יהוא, מאחריהם:  עגלי, הזהב, אשר בית-אל, ואשר בדן.  {פ}

ב י,ל ויאמר יהוה אל-יהוא, יען אשר-הטיבת לעשות הישר בעיני–ככל אשר בלבבי, עשית לבית אחאב:  בני רבעים, ישבו לך על-כסא ישראל.  ב י,לא ויהוא, לא שמר ללכת בתורת-יהוה אלהי-ישראל–בכל-לבבו:  לא סר, מעל חטאות ירבעם, אשר החטיא, את-ישראל.  ב י,לב בימים ההם–החל יהוה, לקצות בישראל; ויכם חזאל, בכל-גבול ישראל.  ב י,לג מן-הירדן, מזרח השמש, את כל-ארץ הגלעד, הגדי והראובני והמנשי–מערער אשר על-נחל ארנן, והגלעד והבשן.  ב י,לד ויתר דברי יהוא וכל-אשר עשה, וכל-גבורתו:  הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי ישראל.  ב י,לה וישכב יהוא עם-אבתיו, ויקברו אתו בשמרון; וימלך יהואחז בנו, תחתיו.  ב י,לו והימים, אשר מלך יהוא על-ישראל–עשרים-ושמנה שנה, בשמרון. .