פרשת- כִּ֛י יֵ֥שׁ נָבִ֖יא בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

וְאִשָּׁ֣ה אַחַ֣ת מִנְּשֵׁ֣י בְנֵֽי-הַ֠נְּבִיאִים צָעֲקָ֨ה אֶל-אֱלִישָׁ֜ע לֵאמֹ֗ר עַבְדְּךָ֤ אִישִׁי֙ מֵ֔ת וְאַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ כִּ֣י עַבְדְּךָ֔ הָיָ֥ה יָרֵ֖א אֶת-יְהוָ֑ה וְהַ֨נֹּשֶׁ֔ה בָּ֗א לָקַ֜חַת אֶת-שְׁנֵ֧י יְלָדַ֛י ל֖וֹ לַעֲבָדִֽים: וַיֹּ֨אמֶר אֵלֶ֤יהָ אֱלִישָׁע֙ מָ֣ה אֶֽעֱשֶׂה-לָּ֔ךְ הַגִּ֣ידִי לִ֔י מַה-יֶּשׁ-(לכי) לָ֖ךְ בַּבָּ֑יִת וַתֹּ֗אמֶר אֵ֣ין לְשִׁפְחָתְךָ֥ כֹל֙ בַּבַּ֔יִת כִּ֖י אִם-אָס֥וּךְ שָֽׁמֶן: וַיֹּ֗אמֶר לְכִ֨י שַׁאֲלִי-לָ֤ךְ כֵּלִים֙ מִן-הַח֔וּץ מֵאֵ֖ת כָּל-(שכנכי) שְׁכֵנָ֑יִךְ כֵּלִ֥ים רֵקִ֖ים אַל-תַּמְעִֽיטִי: וּבָ֗את וְסָגַ֤רְתְּ הַדֶּ֙לֶת֙ בַּעֲדֵ֣ךְ וּבְעַד-בָּנַ֔יִךְ וְיָצַ֕קְתְּ עַ֥ל כָּל-הַכֵּלִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְהַמָּלֵ֖א תַּסִּֽיעִי: וַתֵּ֙לֶךְ֙ מֵֽאִתּ֔וֹ וַתִּסְגֹּ֣ר הַדֶּ֔לֶת בַּעֲדָ֖הּ וּבְעַ֣ד בָּנֶ֑יהָ הֵ֛ם מַגִּשִׁ֥ים אֵלֶ֖יהָ וְהִ֥יא (מיצקת) מוֹצָֽקֶת: וַיְהִ֣י | כִּמְלֹ֣את הַכֵּלִ֗ים וַתֹּ֤אמֶר אֶל-בְּנָהּ֙ הַגִּ֨ישָׁה אֵלַ֥י עוֹד֙ כֶּ֔לִי וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ אֵ֥ין ע֖וֹד כֶּ֑לִי וַֽיַּעֲמֹ֖ד הַשָּֽׁמֶן: וַתָּבֹ֗א וַתַּגֵּד֙ לְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים וַיֹּ֗אמֶר לְכִי֙ מִכְרִ֣י אֶת-הַשֶּׁ֔מֶן וְשַׁלְּמִ֖י אֶת-(נשיכי) נִשְׁיֵ֑ךְ וְאַ֣תְּ (בניכי) וּבָנַ֔יִךְ תִֽחְיִ֖י בַּנּוֹתָֽר:

וַיְהִ֨י הַיּ֜וֹם וַיַּעֲבֹ֧ר אֱלִישָׁ֣ע אֶל-שׁוּנֵ֗ם וְשָׁם֙ אִשָּׁ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַתַּחֲזֶק-בּ֖וֹ לֶאֱכָל-לָ֑חֶם וַֽיְהִי֙ מִדֵּ֣י עָבְר֔וֹ יָסֻ֥ר שָׁ֖מָּה לֶאֱכָל-לָֽחֶם: וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל-אִישָׁ֔הּ הִנֵּה-נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים קָד֣וֹשׁ ה֑וּא עֹבֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ תָּמִֽיד: נַֽעֲשֶׂה-נָּ֤א עֲלִיַּת-קִיר֙ קְטַנָּ֔ה וְנָשִׂ֨ים ל֥וֹ שָׁ֛ם מִטָּ֥ה וְשֻׁלְחָ֖ן וְכִסֵּ֣א וּמְנוֹרָ֑ה וְהָיָ֛ה בְּבֹא֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ יָס֥וּר שָֽׁמָּה: וַיְהִ֥י הַיּ֖וֹם וַיָּ֣בֹא שָׁ֑מָּה וַיָּ֥סַר אֶל-הָעֲלִיָּ֖ה וַיִּשְׁכַּב-שָֽׁמָּה: וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל-גֵּחֲזִ֣י נַעֲר֔וֹ קְרָ֖א לַשּׁוּנַמִּ֣ית הַזֹּ֑את וַיִּקְרָא-לָ֔הּ וַֽתַּעֲמֹ֖ד לְפָנָֽיו: וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אֱמָר-נָ֣א אֵלֶיהָ֮ הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ | אֵלֵינוּ֮ אֶת-כָּל-הַחֲרָדָ֣ה הַזֹּאת֒ מֶ֚ה לַעֲשׂ֣וֹת לָ֔ךְ הֲיֵ֤שׁ לְדַבֶּר-לָךְ֙ אֶל-הַמֶּ֔לֶךְ א֖וֹ אֶל-שַׂ֣ר הַצָּבָ֑א וַתֹּ֕אמֶר בְּת֥וֹךְ עַמִּ֖י אָנֹכִ֥י יֹשָֽׁבֶת: וַיֹּ֕אמֶר וּמֶ֖ה לַעֲשׂ֣וֹת לָ֑הּ וַיֹּ֣אמֶר גֵּיחֲזִ֗י אֲבָ֛ל בֵּ֥ן אֵֽין-לָ֖הּ וְאִישָׁ֥הּ זָקֵֽן: וַיֹּ֖אמֶר קְרָא-לָ֑הּ וַיִּקְרָא-לָ֔הּ וַֽתַּעֲמֹ֖ד בַּפָּֽתַח: וַיֹּ֗אמֶר לַמּוֹעֵ֤ד הַזֶּה֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה (אתי) אַ֖תְּ חֹבֶ֣קֶת בֵּ֑ן וַתֹּ֗אמֶר אַל-אֲדֹנִי֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אַל-תְּכַזֵּ֖ב בְּשִׁפְחָתֶֽךָ: וַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן לַמּוֹעֵ֤ד הַזֶּה֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה אֲשֶׁר-דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יהָ אֱלִישָֽׁע: 

וַיִּגְדַּ֖ל הַיָּ֑לֶד וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיֵּצֵ֥א אֶל-אָבִ֖יו אֶל-הַקֹּצְרִֽים: וַיֹּ֥אמֶר אֶל-אָבִ֖יו רֹאשִׁ֣י | רֹאשִׁ֑י וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל-הַנַּ֔עַר שָׂאֵ֖הוּ אֶל-אִמּֽוֹ: וַיִּשָּׂאֵ֔הוּ וַיְבִיאֵ֖הוּ אֶל-אִמּ֑וֹ וַיֵּ֧שֶׁב עַל-בִּרְכֶּ֛יהָ עַד-הַֽצָּהֳרַ֖יִם וַיָּמֹֽת: וַתַּ֙עַל֙ וַתַּשְׁכִּבֵ֔הוּ עַל-מִטַּ֖ת אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים וַתִּסְגֹּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וַתֵּצֵֽא: וַתִּקְרָא֮ אֶל-אִישָׁהּ֒ וַתֹּ֗אמֶר שִׁלְחָ֨ה נָ֥א לִי֙ אֶחָ֣ד מִן-הַנְּעָרִ֔ים וְאַחַ֖ת הָאֲתֹנ֑וֹת וְאָר֛וּצָה עַד-אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים וְאָשֽׁוּבָה: וַיֹּ֗אמֶר מַ֠דּוּעַ (אתי) אַ֣תְּ (הלכתי) הֹלֶ֤כֶת אֵלָיו֙ הַיּ֔וֹם לֹֽא-חֹ֖דֶשׁ וְלֹ֣א שַׁבָּ֑ת וַתֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם: וַֽתַּחֲבֹשׁ֙ הָֽאָת֔וֹן וַתֹּ֥אמֶר אֶֽל-נַעֲרָ֖הּ נְהַ֣ג וָלֵ֑ךְ אַל-תַּעֲצָר-לִ֣י לִרְכֹּ֔ב כִּ֖י אִם-אָמַ֥רְתִּי לָֽךְ: וַתֵּ֗לֶךְ וַתָּב֛וֹא אֶל-אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶל-הַ֣ר הַכַּרְמֶ֑ל וַ֠יְהִי כִּרְא֨וֹת אִישׁ-הָאֱלֹהִ֤ים אֹתָהּ֙ מִנֶּ֔גֶד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל-גֵּיחֲזִ֣י נַעֲר֔וֹ הִנֵּ֖ה הַשּׁוּנַמִּ֥ית הַלָּֽז: עַתָּה֮ רֽוּץ-נָ֣א לִקְרָאתָהּ֒ וֶאֱמָר-לָ֗הּ הֲשָׁל֥וֹם לָ֛ךְ הֲשָׁל֥וֹם לְאִישֵׁ֖ךְ הֲשָׁל֣וֹם לַיָּ֑לֶד וַתֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם: וַתָּבֹ֞א אֶל-אִ֤ישׁ הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל-הָהָ֔ר וַֽתַּחֲזֵ֖ק בְּרַגְלָ֑יו וַיִּגַּ֨שׁ גֵּֽיחֲזִ֜י לְהָדְפָ֗הּ וַיֹּאמֶר֩ אִ֨ישׁ הָאֱלֹהִ֤ים הַרְפֵּֽה-לָהּ֙ כִּֽי-נַפְשָׁ֣הּ מָֽרָה-לָ֔הּ וַֽיהוָה֙ הֶעְלִ֣ים מִמֶּ֔נִּי וְלֹ֥א הִגִּ֖יד לִֽי: וַתֹּ֕אמֶר הֲשָׁאַ֥לְתִּי בֵ֖ן מֵאֵ֣ת אֲדֹנִ֑י הֲלֹ֣א אָמַ֔רְתִּי לֹ֥א תַשְׁלֶ֖ה אֹתִֽי: וַיֹּ֨אמֶר לְגֵיחֲזִ֜י חֲגֹ֣ר מָתְנֶ֗יךָ וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֮ וָלֵךְ֒ כִּֽי-תִמְצָ֥א אִישׁ֙ לֹ֣א תְבָרְכֶ֔נּוּ וְכִֽי-יְבָרֶכְךָ֥ אִ֖ישׁ לֹ֣א תַעֲנֶנּ֑וּ וְשַׂמְתָּ֥ מִשְׁעַנְתִּ֖י עַל-פְּנֵ֥י הַנָּֽעַר: וַתֹּ֙אמֶר֙ אֵ֣ם הַנַּ֔עַר חַי-יְהוָ֥ה וְחֵֽי-נַפְשְׁךָ֖ אִם-אֶעֶזְבֶ֑ךָּ וַיָּ֖קָם וַיֵּ֥לֶךְ אַחֲרֶֽיהָ: וְגֵחֲזִ֞י עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֗ם וַיָּ֤שֶׂם אֶת-הַמִּשְׁעֶ֙נֶת֙ עַל-פְּנֵ֣י הַנַּ֔עַר וְאֵ֥ין ק֖וֹל וְאֵ֣ין קָ֑שֶׁב וַיָּ֤שָׁב לִקְרָאתוֹ֙ וַיַּגֶּד-ל֣וֹ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א הֵקִ֖יץ הַנָּֽעַר: וַיָּבֹ֥א אֱלִישָׁ֖ע הַבָּ֑יְתָה וְהִנֵּ֤ה הַנַּ֙עַר֙ מֵ֔ת מֻשְׁכָּ֖ב עַל-מִטָּתֽוֹ: וַיָּבֹ֕א וַיִּסְגֹּ֥ר הַדֶּ֖לֶת בְּעַ֣ד שְׁנֵיהֶ֑ם וַיִּתְפַּלֵּ֖ל אֶל-יְהוָֽה: וַיַּ֜עַל וַיִּשְׁכַּ֣ב עַל-הַיֶּ֗לֶד וַיָּשֶׂם֩ פִּ֨יו עַל-פִּ֜יו וְעֵינָ֤יו עַל-עֵינָיו֙ וְכַפָּ֣יו עַל-(כפו) כַּפָּ֔יו וַיִּגְהַ֖ר עָלָ֑יו וַיָּ֖חָם בְּשַׂ֥ר הַיָּֽלֶד: וַיָּ֜שָׁב וַיֵּ֣לֶךְ בַּבַּ֗יִת אַחַ֥ת הֵ֙נָּה֙ וְאַחַ֣ת הֵ֔נָּה וַיַּ֖עַל וַיִּגְהַ֣ר עָלָ֑יו וַיְזוֹרֵ֤ר הַנַּ֙עַר֙ עַד-שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים וַיִּפְקַ֥ח הַנַּ֖עַר אֶת-עֵינָֽיו: וַיִּקְרָ֣א אֶל-גֵּיחֲזִ֗י וַיֹּ֙אמֶר֙ קְרָא֙ אֶל-הַשֻּׁנַמִּ֣ית הַזֹּ֔את וַיִּקְרָאֶ֖הָ וַתָּב֣וֹא אֵלָ֑יו וַיֹּ֖אמֶר שְׂאִ֥י בְנֵֽךְ: וַתָּבֹא֙ וַתִּפֹּ֣ל עַל-רַגְלָ֔יו וַתִּשְׁתַּ֖חוּ אָ֑רְצָה וַתִּשָּׂ֥א אֶת-בְּנָ֖הּ וַתֵּצֵֽא:

וֶאֱלִישָׁ֞ע שָׁ֤ב הַגִּלְגָּ֙לָה֙ וְהָרָעָ֣ב בָּאָ֔רֶץ וּבְנֵי֙ הַנְּבִיאִ֔ים יֹשְׁבִ֖ים לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְנַעֲר֗וֹ שְׁפֹת֙ הַסִּ֣יר הַגְּדוֹלָ֔ה וּבַשֵּׁ֥ל נָזִ֖יד לִבְנֵ֥י הַנְּבִיאִֽים: וַיֵּצֵ֨א אֶחָ֣ד אֶל-הַשָּׂדֶה֮ לְלַקֵּ֣ט אֹרֹת֒ וַיִּמְצָא֙ גֶּ֣פֶן שָׂדֶ֔ה וַיְלַקֵּ֥ט מִמֶּ֛נּוּ פַּקֻּעֹ֥ת שָׂדֶ֖ה מְלֹ֣א בִגְד֑וֹ וַיָּבֹ֗א וַיְפַלַּ֛ח אֶל-סִ֥יר הַנָּזִ֖יד כִּֽי-לֹ֥א יָדָֽעוּ: וַיִּֽצְק֥וּ לַאֲנָשִׁ֖ים לֶאֱכ֑וֹל וַ֠יְהִי כְּאָכְלָ֨ם מֵהַנָּזִ֜יד וְהֵ֣מָּה צָעָ֗קוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ מָ֤וֶת בַּסִּיר֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים וְלֹ֥א יָכְל֖וּ לֶאֱכֹֽל: וַיֹּ֙אמֶר֙ וּקְחוּ-קֶ֔מַח וַיַּשְׁלֵ֖ךְ אֶל-הַסִּ֑יר וַיֹּ֗אמֶר צַ֤ק לָעָם֙ וְיֹאכֵ֔לוּ וְלֹ֥א הָיָ֛ה דָּבָ֥ר רָ֖ע בַּסִּֽיר: וְאִ֨ישׁ בָּ֜א מִבַּ֣עַל שָׁלִ֗שָׁה וַיָּבֵא֩ לְאִ֨ישׁ הָאֱלֹהִ֜ים לֶ֤חֶם בִּכּוּרִים֙ עֶשְׂרִֽים-לֶ֣חֶם שְׂעֹרִ֔ים וְכַרְמֶ֖ל בְּצִקְלֹנ֑וֹ וַיֹּ֕אמֶר תֵּ֥ן לָעָ֖ם וְיֹאכֵֽלוּ: וַיֹּ֙אמֶר֙ מְשָׁ֣רְת֔וֹ מָ֚ה אֶתֵּ֣ן זֶ֔ה לִפְנֵ֖י מֵ֣אָה אִ֑ישׁ וַיֹּ֗אמֶר תֵּ֤ן לָעָם֙ וְיֹאכֵ֔לוּ כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֖ה אָכֹ֥ל וְהוֹתֵֽר: וַיִּתֵּ֧ן לִפְנֵיהֶ֛ם וַיֹּאכְל֥וּ וַיּוֹתִ֖רוּ כִּדְבַ֥ר יְהוָֽה:

וְ֠נַֽעֲמָן שַׂר־צְבָ֨א מֶֽלֶךְ־אֲרָ֜ם הָיָ֣ה אִישׁ֩ גָּד֨וֹל לִפְנֵ֤י אֲדֹנָיו֙ וּנְשֻׂ֣א פָנִ֔ים כִּי־ב֛וֹ נָֽתַן־יְהוָ֥ה תְּשׁוּעָ֖ה לַֽאֲרָ֑ם וְהָאִ֗ישׁ הָיָ֛ה גִּבּ֥וֹר חַ֖יִל מְצֹרָֽע׃ 

וַֽאֲרָם֙ יָֽצְא֣וּ גְדוּדִ֔ים וַיִּשְׁבּ֛וּ מֵאֶ֥רֶץ יִשְׂרָאֵ֖ל נַֽעֲרָ֣ה קְטַנָּ֑ה וַתְּהִ֕י לִפְנֵ֖י אֵ֥שֶׁת נַֽעֲמָֽן׃ וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־גְּבִרְתָּ֔הּ אַֽחֲלֵ֣י אֲדֹנִ֔י לִפְנֵ֥י הַנָּבִ֖יא אֲשֶׁ֣ר בְּשֹֽׁמְר֑וֹן אָ֛ז יֶֽאֱסֹ֥ף אֹת֖וֹ מִצָּֽרַעְתּֽוֹ׃

וַיָּבֹ֕א וַיַּגֵּ֥ד לַֽאדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר כָּזֹ֤את וְכָזֹאת֙ דִּבְּרָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֔ה אֲשֶׁ֖ר מֵאֶ֥רֶץ יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיֹּ֤אמֶר מֶֽלֶךְ־אֲרָם֙ לֶךְ־בֹּ֔א וְאֶשְׁלְחָ֥ה סֵ֖פֶר אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּלֶךְ֩ וַיִּקַּ֨ח בְּיָד֜וֹ עֶ֣שֶׂר כִּכְּרֵי־כֶ֗סֶף וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ זָהָ֔ב וְעֶ֖שֶׂר חֲלִיפ֥וֹת בְּגָדִֽים׃ וַיָּבֵ֣א הַסֵּ֔פֶר אֶל־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר וְעַתָּ֗ה כְּב֨וֹא הַסֵּ֤פֶר הַזֶּה֙ אֵלֶ֔יךָ הִנֵּ֨ה שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֨יךָ֙ אֶת־נַֽעֲמָ֣ן עַבְדִּ֔י וַֽאֲסַפְתּ֖וֹ מִצָּֽרַעְתּֽוֹ׃

וַיְהִ֡י כִּקְרֹא֩ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־הַסֵּ֜פֶר וַיִּקְרַ֣ע בְּגָדָ֗יו וַיֹּ֨אמֶר֙ הַאֱלֹהִ֥ים אָ֨נִי֙ לְהָמִ֣ית וּֽלְהַחֲי֔וֹת כִּי־זֶה֙ שֹׁלֵ֣חַ אֵלַ֔י לֶֽאֱסֹ֥ף אִ֖ישׁ מִצָּֽרַעְתּ֑וֹ כִּ֤י אַךְ־דְּעוּ־נָא֙ וּרְא֔וּ כִּֽי־מִתְאַנֶּ֥ה ה֖וּא לִֽי׃

וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֣עַ ׀ אֱלִישָׁ֣ע אִישׁ־הָֽאֱלֹהִ֗ים כִּֽי־קָרַ֤ע מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּשְׁלַח֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה קָרַ֖עְתָּ בְּגָדֶ֑יךָ יָֽבֹא־נָ֣א אֵלַ֔י וְיֵדַ֕ע כִּ֛י יֵ֥שׁ נָבִ֖יא בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

וַיָּבֹ֥א נַֽעֲמָ֖ן בְּסוּסָ֣ו וּבְרִכְבּ֑וֹ וַיַּֽעֲמֹ֥ד פֶּֽתַח־הַבַּ֖יִת לֶֽאֱלִישָֽׁע׃ וַיִּשְׁלַ֥ח אֵלָ֛יו אֱלִישָׁ֖ע מַלְאָ֣ךְ לֵאמֹ֑ר הָל֗וֹךְ וְרָֽחַצְתָּ֤ שֶֽׁבַע־פְּעָמִים֙ בַּיַּרְדֵּ֔ן וְיָשֹׁ֧ב בְּשָֽׂרְךָ֛ לְךָ֖ וּטְהָֽר׃ וַיִּקְצֹ֥ף נַֽעֲמָ֖ן וַיֵּלַ֑ךְ וַיֹּאמֶר֩ הִנֵּ֨ה אָמַ֜רְתִּי אֵלַ֣י ׀ יֵצֵ֣א יָצ֗וֹא וְעָמַד֙ וְקָרָא֙ בְּשֵׁם־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ אֶל־הַמָּק֖וֹם וְאָסַ֥ף הַמְּצֹרָֽע׃ הֲלֹ֡א טוֹב֩ אבנה (אֲמָנָ֨ה) וּפַרְפַּ֜ר נַֽהֲר֣וֹת דַּמֶּ֗שֶׂק מִכֹּל֙ מֵימֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הֲלֹֽא־אֶרְחַ֥ץ בָּהֶ֖ם וְטָהָ֑רְתִּי וַיִּ֖פֶן וַיֵּ֥לֶךְ בְּחֵמָֽה׃

וַיִּגְּשׁ֣וּ עֲבָדָיו֮ וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָיו֒ וַיֹּֽאמְר֗וּ אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ הֲל֣וֹא תַֽעֲשֶׂ֑ה וְאַ֛ף כִּֽי־אָמַ֥ר אֵלֶ֖יךָ רְחַ֥ץ וּטְהָֽר׃ וַיֵּ֗רֶד וַיִּטְבֹּ֤ל בַּיַּרְדֵּן֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים כִּדְבַ֖ר אִ֣ישׁ הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיָּ֣שָׁב בְּשָׂר֗וֹ כִּבְשַׂ֛ר נַ֥עַר קָטֹ֖ן וַיִּטְהָֽר׃ וַיָּשָׁב֩ אֶל־אִ֨ישׁ הָֽאֱלֹהִ֜ים ה֣וּא וְכָֽל־מַחֲנֵ֗הוּ וַיָּבֹא֮ וַיַּֽעֲמֹ֣ד לְפָנָיו֒ וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה־נָ֤א יָדַ֨עְתִּי֙ כִּ֣י אֵ֤ין אֱלֹהִים֙ בְּכָל־הָאָ֔רֶץ כִּ֖י אִם־בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֛ה קַח־נָ֥א בְרָכָ֖ה מֵאֵ֥ת עַבְדֶּֽךָ׃ וַיֹּ֕אמֶר חַי־יְהוָ֛ה אֲשֶׁר־עָמַ֥דְתִּי לְפָנָ֖יו אִם־אֶקָּ֑ח וַיִּפְצַר־בּ֥וֹ לָקַ֖חַת וַיְמָאֵֽן׃ וַיֹּאמֶר֮ נַֽעֲמָן֒ וָלֹ֕א יֻתַּן־נָ֣א לְעַבְדְּךָ֔ מַשָּׂ֥א צֶֽמֶד־פְּרָדִ֖ים אֲדָמָ֑ה כִּ֡י לֽוֹא־יַעֲשֶׂה֩ ע֨וֹד עַבְדְּךָ֜ עֹלָ֤ה וָזֶ֨בַח֙ לֵֽאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים כִּ֖י אִם־לַֽיהוָֽה׃ לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה יִסְלַ֥ח יְהוָ֖ה לְעַבְדֶּ֑ךָ בְּב֣וֹא אֲדֹנִ֣י בֵית־רִמּוֹן֩ לְהִשְׁתַּֽחֲוֺ֨ת שָׁ֜מָּה וְה֣וּא ׀ נִשְׁעָ֣ן עַל־יָדִ֗י וְהִֽשְׁתַּחֲוֵ֨יתִי֙ בֵּ֣ית רִמֹּ֔ן בְּהִשְׁתַּֽחֲוָיָ֨תִי֙ בֵּ֣ית רִמֹּ֔ן יִסְלַח־נא  יְהוָ֥ה לְעַבְדְּךָ֖ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ לֵ֣ךְ לְשָׁל֑וֹם וַיֵּ֥לֶךְ מֵֽאִתּ֖וֹ כִּבְרַת־אָֽרֶץ׃

וַיֹּ֣אמֶר גֵּֽיחֲזִ֗י נַעַר֮ אֱלִישָׁ֣ע אִישׁ־הָֽאֱלֹהִים֒ הִנֵּ֣ה ׀ חָשַׂ֣ךְ אֲדֹנִ֗י אֶֽת־נַעֲמָ֤ן הָֽאֲרַמִּי֙ הַזֶּ֔ה מִקַּ֥חַת מִיָּד֖וֹ אֵ֣ת אֲשֶׁר־הֵבִ֑יא חַי־יְהוָה֙ כִּֽי־אִם־רַ֣צְתִּי אַֽחֲרָ֔יו וְלָֽקַחְתִּ֥י מֵֽאִתּ֖וֹ מְאֽוּמָה׃ וַיִּרְדֹּ֥ף גֵּֽיחֲזִ֖י אַֽחֲרֵ֣י נַֽעֲמָ֑ן וַיִּרְאֶ֤ה נַֽעֲמָן֙ רָ֣ץ אַֽחֲרָ֔יו וַיִּפֹּ֞ל מֵעַ֧ל הַמֶּרְכָּבָ֛ה לִקְרָאת֖וֹ וַיֹּ֥אמֶר הֲשָׁלֽוֹם׃ וַיֹּ֣אמֶר ׀ שָׁל֗וֹם אֲדֹנִי֮ שְׁלָחַ֣נִי לֵאמֹר֒ הִנֵּ֣ה עַתָּ֡ה זֶ֠ה בָּ֣אוּ אֵלַ֧י שְׁנֵֽי־נְעָרִ֛ים מֵהַ֥ר אֶפְרַ֖יִם מִבְּנֵ֣י הַנְּבִיאִ֑ים תְּנָה־נָּ֤א לָהֶם֙ כִּכַּר־כֶּ֔סֶף וּשְׁתֵּ֖י חֲלִפ֥וֹת בְּגָדִֽים׃ וַיֹּ֣אמֶר נַֽעֲמָ֔ן הוֹאֵ֖ל קַ֣ח כִּכָּרָ֑יִם וַיִּפְרָץ־בּ֗וֹ וַיָּצַר֩ כִּכְּרַ֨יִם כֶּ֜סֶף בִּשְׁנֵ֣י חֲרִטִ֗ים וּשְׁתֵּי֙ חֲלִפ֣וֹת בְּגָדִ֔ים וַיִּתֵּן֙ אֶל־שְׁנֵ֣י נְעָרָ֔יו וַיִּשְׂא֖וּ לְפָנָֽיו׃ וַיָּבֹא֙ אֶל־הָעֹ֔פֶל וַיִּקַּ֥ח מִיָּדָ֖ם וַיִּפְקֹ֣ד בַּבָּ֑יִת וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הָֽאֲנָשִׁ֖ים וַיֵּלֵֽכוּ׃

וְהוּא־בָא֙ וַיַּֽעֲמֹ֣ד אֶל־אֲדֹנָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱלִישָׁ֔ע מאן (מֵאַ֖יִן) גֵּֽחֲזִ֑י וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־הָלַ֥ךְ עַבְדְּךָ֖ אָ֥נֶה וָאָֽנָה׃ וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לֹֽא־לִבִּ֣י הָלַ֔ךְ כַּֽאֲשֶׁ֧ר הָֽפַךְ־אִ֛ישׁ מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ לִקְרָאתֶ֑ךָ הַעֵ֞ת לָקַ֤חַת אֶת־הַכֶּ֨סֶף֙ וְלָקַ֣חַת בְּגָדִ֔ים וְזֵיתִ֤ים וּכְרָמִים֙ וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַֽעֲבָדִ֖ים וּשְׁפָחֽוֹת׃ וְצָרַ֤עַת נַֽעֲמָן֙ תִּֽדְבַּק־בְּךָ֔ וּֽבְזַרְעֲךָ֖ לְעוֹלָ֑ם וַיֵּצֵ֥א מִלְּפָנָ֖יו מְצֹרָ֥ע כַּשָּֽׁלֶג:

פרשת- כי יש נביא בישראל- לא מנוקד.

ב ד,א ואשה אחת מנשי בני-הנביאים צעקה אל-אלישע לאמר, עבדך אישי מת, ואתה ידעת, כי עבדך היה ירא את-יהוה; והנשה–בא לקחת את-שני ילדי לו, לעבדים.  ב ד,ב ויאמר אליה אלישע, מה אעשה-לך, הגידי לי, מה-יש-לכי (לך) בבית; ותאמר, אין לשפחתך כל בבית, כי, אם-אסוך שמן.  ב ד,ג ויאמר, לכי שאלי-לך כלים מן-החוץ, מאת, כל-שכנכי (שכניך)–כלים רקים, אל-תמעיטי.  ב ד,ד ובאת, וסגרת הדלת בעדך ובעד-בניך, ויצקת, על כל-הכלים האלה; והמלא, תסיעי.  ב ד,ה ותלך, מאתו, ותסגר הדלת, בעדה ובעד בניה; הם מגישים אליה, והיא מיצקת (מוצקת).  ב ד,ו ויהי כמלאת הכלים, ותאמר אל-בנה הגישה אלי עוד כלי, ויאמר אליה, אין עוד כלי; ויעמד, השמן.  ב ד,ז ותבא, ותגד לאיש האלהים, ויאמר לכי מכרי את-השמן, ושלמי את-נשיכי (נשיך); ואת בניכי (ובניך), תחיי בנותר.  {פ}

ב ד,ח ויהי היום ויעבר אלישע אל-שונם, ושם אשה גדולה, ותחזק-בו, לאכל-לחם; ויהי מדי עברו, יסר שמה לאכל-לחם.  ב ד,ט ותאמר, אל-אישה, הנה-נא ידעתי, כי איש אלהים קדוש הוא–עבר עלינו, תמיד.  ב ד,י נעשה-נא עלית-קיר קטנה, ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה; והיה בבאו אלינו, יסור שמה.  ב ד,יא ויהי היום, ויבא שמה; ויסר אל-העליה, וישכב-שמה.  ב ד,יב ויאמר אל-גיחזי נערו, קרא לשונמית הזאת; ויקרא-לה–ותעמד, לפניו.  ב ד,יג ויאמר לו, אמר-נא אליה הנה חרדת אלינו את-כל-החרדה הזאת, מה לעשות לך, היש לדבר-לך אל-המלך או אל-שר הצבא; ותאמר, בתוך עמי אנכי ישבת.  ב ד,יד ויאמר, ומה לעשות לה; ויאמר גיחזי, אבל בן אין-לה–ואישה זקן.  ב ד,טו ויאמר, קרא-לה; ויקרא-לה–ותעמד, בפתח.  ב ד,טז ויאמר, למועד הזה כעת חיה, אתי (את), חבקת בן; ותאמר, אל-אדני איש האלהים–אל-תכזב, בשפחתך.  ב ד,יז ותהר האשה, ותלד בן, למועד הזה כעת חיה, אשר-דבר אליה אלישע.  ב ד,יח ויגדל, הילד; ויהי היום, ויצא אל-אביו אל-הקצרים.  ב ד,יט ויאמר אל-אביו, ראשי ראשי; ויאמר, אל-הנער, שאהו, אל-אמו.  ב ד,כ וישאהו–ויביאהו, אל-אמו; וישב על-ברכיה עד-הצהרים, וימת.  ב ד,כא ותעל, ותשכבהו, על-מטת, איש האלהים; ותסגר בעדו, ותצא.  ב ד,כב ותקרא, אל-אישה, ותאמר שלחה נא לי אחד מן-הנערים, ואחת האתנות; וארוצה עד-איש האלהים, ואשובה.  ב ד,כג ויאמר, מדוע אתי (את) הלכתי (הלכת) אליו היום–לא-חדש, ולא שבת; ותאמר, שלום.  ב ד,כד ותחבש, האתון, ותאמר אל-נערה, נהג ולך; אל-תעצר-לי לרכב, כי אם-אמרתי לך.  ב ד,כה ותלך, ותבא אל-איש האלהים–אל-הר הכרמל; ויהי כראות איש-האלהים אתה, מנגד, ויאמר אל-גיחזי נערו, הנה השונמית הלז.  ב ד,כו עתה, רוץ-נא לקראתה, ואמר-לה השלום לך השלום לאישך, השלום לילד; ותאמר, שלום.  ב ד,כז ותבא אל-איש האלהים, אל-ההר, ותחזק, ברגליו; ויגש גיחזי להדפה, ויאמר איש האלהים הרפה-לה כי-נפשה מרה-לה, ויהוה העלים ממני, ולא הגיד לי.  ב ד,כח ותאמר, השאלתי בן מאת אדני; הלא אמרתי, לא תשלה אתי.  ב ד,כט ויאמר לגיחזי חגר מתניך, וקח משענתי בידך ולך, כי-תמצא איש לא תברכנו, וכי-יברכך איש לא תעננו; ושמת משענתי, על-פני הנער.  ב ד,ל ותאמר אם הנער, חי-יהוה וחי-נפשך אם-אעזבך; ויקם, וילך אחריה.  ב ד,לא וגחזי עבר לפניהם, וישם את-המשענת על-פני הנער, ואין קול, ואין קשב; וישב לקראתו ויגד-לו לאמר, לא הקיץ הנער.  ב ד,לב ויבא אלישע, הביתה; והנה הנער מת, משכב על-מטתו.  ב ד,לג ויבא, ויסגר הדלת בעד שניהם; ויתפלל, אל-יהוה.  ב ד,לד ויעל וישכב על-הילד, וישם פיו על-פיו ועיניו על-עיניו וכפיו על-כפו, ויגהר, עליו; ויחם, בשר הילד.  ב ד,לה וישב וילך בבית, אחת הנה ואחת הנה, ויעל, ויגהר עליו; ויזורר הנער עד-שבע פעמים, ויפקח הנער את-עיניו.  ב ד,לו ויקרא אל-גיחזי, ויאמר קרא אל-השנמית הזאת, ויקראה, ותבא אליו; ויאמר, שאי בנך.  ב ד,לז ותבא ותפל על-רגליו, ותשתחו ארצה; ותשא את-בנה, ותצא.  {פ}

ב ד,לח ואלישע שב הגלגלה, והרעב בארץ, ובני הנביאים, ישבים לפניו; ויאמר לנערו, שפת הסיר הגדולה, ובשל נזיד, לבני הנביאים.  ב ד,לט ויצא אחד אל-השדה, ללקט ארת, וימצא גפן שדה, וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו; ויבא, ויפלח אל-סיר הנזיד–כי-לא ידעו.  ב ד,מ ויצקו לאנשים, לאכול; ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו, ויאמרו מות בסיר איש האלהים, ולא יכלו, לאכל.  ב ד,מא ויאמר, וקחו-קמח, וישלך, אל-הסיר; ויאמר, צק לעם ויאכלו, ולא היה דבר רע, בסיר.  {ס}

ב ד,מב ואיש בא מבעל שלשה, ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים-לחם שערים, וכרמל, בצקלנו; ויאמר, תן לעם ויאכלו.  ב ד,מג ויאמר, משרתו, מה אתן זה, לפני מאה איש; ויאמר, תן לעם ויאכלו–כי כה אמר יהוה, אכל והותר.  ב ד,מד ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו, כדבר יהוה.  {פ}

ב ה,א ונעמן שר-צבא מלך-ארם היה איש גדול לפני אדניו, ונשא פנים–כי-בו נתן-יהוה תשועה, לארם; והאיש, היה גבור חיל–מצרע.  ב ה,ב וארם יצאו גדודים, וישבו מארץ ישראל נערה קטנה; ותהי, לפני אשת נעמן.  ב ה,ג ותאמר, אל-גברתה, אחלי אדני, לפני הנביא אשר בשמרון; אז יאסף אתו, מצרעתו.  ב ה,ד ויבא, ויגד לאדניו לאמר:  כזאת וכזאת דברה הנערה, אשר מארץ ישראל.  ב ה,ה ויאמר מלך-ארם לך-בא, ואשלחה ספר אל-מלך ישראל; וילך ויקח בידו עשר ככרי-כסף, וששת אלפים זהב, ועשר, חליפות בגדים.  ב ה,ו ויבא הספר, אל-מלך ישראל לאמר:  ועתה, כבוא הספר הזה אליך, הנה שלחתי אליך את-נעמן עבדי, ואספתו מצרעתו.  ב ה,ז ויהי כקרא מלך-ישראל את-הספר ויקרע בגדיו, ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות, כי-זה שלח אלי, לאסף איש מצרעתו:  כי אך-דעו-נא וראו, כי-מתאנה הוא לי.  ב ה,ח ויהי כשמע אלישע איש-האלהים, כי-קרע מלך-ישראל את-בגדיו, וישלח אל-המלך לאמר, למה קרעת בגדיך; יבא-נא אלי–וידע, כי יש נביא בישראל.  ב ה,ט ויבא נעמן, בסוסו וברכבו; ויעמד פתח-הבית, לאלישע.  ב ה,י וישלח אליו אלישע, מלאך לאמר:  הלוך, ורחצת שבע-פעמים בירדן, וישב בשרך לך, וטהר.  ב ה,יא ויקצף נעמן, וילך; ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא, ועמד וקרא בשם-יהוה אלהיו, והניף ידו אל-המקום, ואסף המצרע.  ב ה,יב הלא טוב אבנה (אמנה) ופרפר נהרות דמשק, מכל מימי ישראל–הלא-ארחץ בהם, וטהרתי; ויפן, וילך בחמה.  ב ה,יג ויגשו עבדיו, וידברו אליו, ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך, הלוא תעשה; ואף כי-אמר אליך, רחץ וטהר.  ב ה,יד וירד, ויטבל בירדן שבע פעמים, כדבר, איש האלהים; וישב בשרו, כבשר נער קטן–ויטהר.  ב ה,טו וישב אל-איש האלהים הוא וכל-מחנהו, ויבא ויעמד לפניו, ויאמר הנה-נא ידעתי כי אין אלהים בכל-הארץ, כי אם-בישראל; ועתה קח-נא ברכה, מאת עבדך.  ב ה,טז ויאמר, חי-יהוה אשר-עמדתי לפניו אם-אקח; ויפצר-בו לקחת, וימאן.  ב ה,יז ויאמר, נעמן, ולא, יתן-נא לעבדך משא צמד-פרדים אדמה:  כי לוא-יעשה עוד עבדך עלה וזבח, לאלהים אחרים–כי, אם-ליהוה.  ב ה,יח לדבר הזה, יסלח יהוה לעבדך–בבוא אדני בית-רמון להשתחות שמה והוא נשען על-ידי, והשתחויתי בית רמן, בהשתחויתי בית רמן, יסלח-נא (  ) יהוה לעבדך בדבר הזה.  ב ה,יט ויאמר לו, לך לשלום; וילך מאתו, כברת-ארץ.  {ס}

ב ה,כ ויאמר גיחזי, נער אלישע איש-האלהים, הנה חשך אדני את-נעמן הארמי הזה, מקחת מידו את אשר-הביא; חי-יהוה כי-אם-רצתי אחריו, ולקחתי מאתו מאומה.  ב ה,כא וירדף גיחזי, אחרי נעמן; ויראה נעמן, רץ אחריו, ויפל מעל המרכבה לקראתו, ויאמר השלום.  ב ה,כב ויאמר שלום, אדני שלחני לאמר, הנה עתה זה באו אלי שני-נערים מהר אפרים, מבני הנביאים; תנה-נא להם ככר-כסף, ושתי חלפות בגדים.  ב ה,כג ויאמר נעמן, הואל קח ככרים; ויפרץ-בו, ויצר ככרים כסף בשני חרטים ושתי חלפות בגדים, ויתן אל-שני נעריו, וישאו לפניו.  ב ה,כד ויבא, אל-העפל, ויקח מידם, ויפקד בבית; וישלח את-האנשים, וילכו.  ב ה,כה והוא-בא, ויעמד אל-אדניו, ויאמר אליו אלישע, מאן (מאין) גחזי; ויאמר, לא-הלך עבדך אנה ואנה.  ב ה,כו ויאמר אליו לא-לבי הלך, כאשר הפך-איש מעל מרכבתו לקראתך; העת לקחת את-הכסף, ולקחת בגדים, וזיתים וכרמים וצאן ובקר, ועבדים ושפחות.  ב ה,כז וצרעת נעמן תדבק-בך, ובזרעך לעולם; ויצא מלפניו, מצרע כשלג.