פרשת עתליה.

וַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָהוּ (וראתה) רָאֲתָה כִּי מֵת בְּנָהּ וַתָּקָם וַתְּאַבֵּד אֵת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה: וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹרָם אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָה וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ (הממותתים) הַמּוּמָתִים אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הוּמָת: וַיְהִי אִתָּהּ בֵּית יְהוָה מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ:  וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שָׁלַח יְהוֹיָדָע וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי (המאיות) הַמֵּאוֹת לַכָּרִי וְלָרָצִים וַיָּבֵא אֹתָם אֵלָיו בֵּית יְהוָה וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית וַיַּשְׁבַּע אֹתָם בְּבֵית יְהוָה וַיַּרְא אֹתָם אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ: וַיְצַוֵּם לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן הַשְּׁלִשִׁית מִכֶּם בָּאֵי הַשַּׁבָּת וְשֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ: וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר סוּר וְהַשְּׁלִשִׁית בַּשַּׁעַר אַחַר הָרָצִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת מַסָּח: וּשְׁתֵּי הַיָּדוֹת בָּכֶם כֹּל יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת בֵּית יְהוָה אֶל הַמֶּלֶךְ: וְהִקַּפְתֶּם עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ וְהַבָּא אֶל הַשְּׂדֵרוֹת יוּמָת וִהְיוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ: וַיַּעֲשׂוּ שָׂרֵי (המאיות) הַמֵּאוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת אֲנָשָׁיו בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן:וַיִּתֵּן הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי (המאיות) הַמֵּאוֹת אֶת הַחֲנִית וְאֶת הַשְּׁלָטִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ דָּוִד אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה: וַיַּעַמְדוּ הָרָצִים אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית עַד כֶּתֶף הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית לַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב: וַיּוֹצִא אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וְאֶת הָעֵדוּת וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ וַיַּכּוּ כָף וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ: וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָה אֶת קוֹל הָרָצִין הָעָם וַתָּבֹא אֶל הָעָם בֵּית יְהוָה:וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל הָעַמּוּד כַּמִּשְׁפָּט וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת בְּגָדֶיהָ וַתִּקְרָא קֶשֶׁר קָשֶׁר: וַיְצַו יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת שָׂרֵי (המיאות) הַמֵּאוֹת פְּקֻדֵי הַחַיִל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הוֹצִיאוּ אֹתָהּ אֶל מִבֵּית לַשְּׂדֵרֹת וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ הָמֵת בֶּחָרֶב כִּי אָמַר הַכֹּהֵן אַל תּוּמַת בֵּית יְהוָה: וַיָּשִׂמוּ לָהּ יָדַיִם וַתָּבוֹא דֶּרֶךְ מְבוֹא הַסּוּסִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַתּוּמַת שָׁם: וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת הַבְּרִית בֵּין יְהוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם לִהְיוֹת לְעָם לַיהוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם: וַיָּבֹאוּ כָל עַם הָאָרֶץ בֵּית הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ אֶת (מזבחתו) מִזְבְּחֹתָיו וְאֶת צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת וַיָּשֶׂם הַכֹּהֵן פְּקֻדּוֹת עַל בֵּית יְהוָה:וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת הַכָּרִי וְאֶת הָרָצִים וְאֵת כָּל עַם הָאָרֶץ וַיֹּרִידוּ אֶת הַמֶּלֶךְ מִבֵּית יְהוָה וַיָּבוֹאוּ דֶּרֶך שַׁעַר הָרָצִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיֵּשֶׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים:וַיִּשְׂמַח כָּל עַם הָאָרֶץ וְהָעִיר שָׁקָטָה וְאֶת עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בַחֶרֶב בֵּית (מלך) הַמֶּלֶךְ:

פרשת- עתליה- לא מנוקד.

ב יא,א ועתליה אם אחזיהו, וראתה (ראתה) כי מת בנה; ותקם, ותאבד, את, כל-זרע הממלכה.  ב יא,ב ותקח יהושבע בת-המלך-יורם אחות אחזיהו את-יואש בן-אחזיה, ותגנב אתו מתוך בני-המלך הממותתים (המומתים)–אתו ואת-מינקתו, בחדר המטות; ויסתרו אתו מפני עתליהו, ולא הומת.  ב יא,ג ויהי אתה בית יהוה, מתחבא שש שנים; ועתליה, מלכת על-הארץ.  {פ}

ב יא,ד ובשנה השביעית שלח יהוידע ויקח את-שרי המאיות (המאות), לכרי ולרצים, ויבא אתם אליו, בית יהוה; ויכרת להם ברית וישבע אתם, בבית יהוה, וירא אתם, את-בן-המלך.  ב יא,ה ויצום לאמר, זה הדבר אשר תעשון:  השלשית מכם, באי השבת, ושמרי, משמרת בית המלך.  ב יא,ו והשלשית בשער סור, והשלשית בשער אחר הרצים; ושמרתם את-משמרת הבית, מסח.  ב יא,ז ושתי הידות בכם, כל יצאי השבת, ושמרו את-משמרת בית-יהוה, אל-המלך.  ב יא,ח והקפתם על-המלך סביב, איש וכליו בידו, והבא אל-השדרות, יומת; והיו את-המלך, בצאתו ובבאו.  ב יא,ט ויעשו שרי המאיות (המאות), ככל אשר-צוה יהוידע הכהן, ויקחו איש את-אנשיו, באי השבת עם יצאי השבת; ויבאו, אל-יהוידע הכהן.  ב יא,י ויתן הכהן לשרי המאיות (המאות), את-החנית ואת-השלטים, אשר, למלך דוד–אשר, בבית יהוה.  ב יא,יא ויעמדו הרצים איש וכליו בידו, מכתף הבית הימנית עד-כתף הבית השמאלית, למזבח, ולבית–על-המלך, סביב.  ב יא,יב ויוצא את-בן-המלך, ויתן עליו את-הנזר ואת-העדות, וימלכו אתו, וימשחהו; ויכו-כף–ויאמרו, יחי המלך.  {ס}

ב יא,יג ותשמע עתליה, את-קול הרצין העם; ותבא אל-העם, בית יהוה.  ב יא,יד ותרא והנה המלך עמד על-העמוד כמשפט, והשרים והחצצרות אל-המלך, וכל-עם הארץ שמח, ותקע בחצצרות; ותקרע עתליה את-בגדיה, ותקרא קשר קשר.  ב יא,טו ויצו יהוידע הכהן את-שרי המאיות (המאות) פקדי החיל, ויאמר אליהם הוציאו אתה אל-מבית לשדרת, והבא אחריה, המת בחרב:  כי אמר הכהן, אל-תומת בית יהוה.  ב יא,טז וישמו לה ידים, ותבוא דרך-מבוא הסוסים בית המלך; ותומת, שם.  {ס}

ב יא,יז ויכרת יהוידע את-הברית, בין יהוה ובין המלך ובין העם, להיות לעם, ליהוה; ובין המלך, ובין העם.  ב יא,יח ויבאו כל-עם הארץ בית-הבעל ויתצהו, את-מזבחתו ואת-צלמיו שברו היטב, ואת מתן כהן הבעל, הרגו לפני המזבחות; וישם הכהן פקדת, על-בית יהוה.  ב יא,יט ויקח את-שרי המאות ואת-הכרי ואת-הרצים ואת כל-עם הארץ, וירידו את-המלך מבית יהוה, ויבואו דרך-שער הרצים, בית המלך; וישב, על-כסא המלכים.  ב יא,כ וישמח כל-עם-הארץ, והעיר שקטה; ואת-עתליהו המיתו בחרב, בית מלך (המלך).  {ס}