טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם: פרשת הטמא והטהור.

ידוע שיש דברים שישראל נבדל בהם ומתנזר מהם כי הם טמאים לו.

כמו מזון, אורחות, מועדי נשים בחודש, חתונות עם מי שאינו מישראל או עם מי שאינה מישראל. מה נכון לו ומה לא נכון לו מבחינת מה מטמא אותו ומה לו ומה יכול להוליד משך ומה לא.

וגם בתוך ישראל כמו כהנים עם מי מישראל מותר להתחתן או לא להתחתן מאותה סיבה שהדבר טמא לכהן ומשכך מטמא את זרעו, מה שמטמא את זרעו של הכהן, לא מטמא את זרע ישראל.:

וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו: ספר ויקרא.

צריך לשים לב שגם בהקשר הזה מדובר בענייני טומאה שההפוך לה הוא הטהרה.

ומשכך תולדה לדבר היא אינה טהורה.

לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו:

אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה: וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי יְהוָֹה מְקַדְּשׁוֹ: פרשת הטמא והטהור.

כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה:

וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו

אותו הדבר עם ישראל ביחס לעמים:

וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חָי וַיִּקְּדוּ (וישתחו) וַיִּשְׁתַּחֲווּ:  וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ וַיֹּאמֶר הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי וַיֹּאמַר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי: וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה: וַיִּרְחַץ פָּנָיו וַיֵּצֵא וַיִּתְאַפַּק וַיֹּאמֶר שִׂימוּ לָחֶם: וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם: בראשית.

כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם:

ישראל לא יכל לשבת באותו שולחן עם המצרים על פי חוקת מצרים כחוקת תועבות, בהמשך לאחר יציאת מצרים גם בחוקת ישראל יש זרים שהם תועבה לישראל מבחינת ישיבה בשולחן כהן מבחינת לחם הקודש בעת קודש:

וּבַת כֹּהֵן כִּי תִֽהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּֽוֹ:

זאת אומרת שאם יש לה זרע הילדים שלה אסורים לשולחן הכהן הזה, שולחן שכר הכהן, כי זה שכר בעבור עבודת הקודש וגרושה וזרעה לא יכול לאכול משכר זה.

ובשולחן הפסח-

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וְאֶל בֵּית אָבִיו אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה וְאֹמְרָה אֵלָיו אַחַי וּבֵית אָבִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בָּאוּ אֵלָי: וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן כִּי אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם הֵבִיאוּ: וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה וְאָמַר מַה מַּעֲשֵׂיכֶם: וַאֲמַרְתֶּם אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן: בראשית.

כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן: