לָ֤מָּה | יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם

מזמור תשעה ושבעים.

מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽלֹהִ֡ים בָּ֤אוּ גוֹיִ֨ם | בְּֽנַחֲלָתֶ֗ךָ טִ֭מְּאוּ אֶת-הֵיכַ֣ל קָדְשֶׁ֑ךָ שָׂ֖מוּ אֶת-יְרוּשָׁלִַ֣ם לְעִיִּֽים:

נָֽתְנ֡וּ אֶת-נִבְלַ֬ת עֲבָדֶ֗יךָ מַ֭אֲכָל לְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּשַׂ֥ר חֲ֝סִידֶ֗יךָ לְחַיְתוֹ-אָֽרֶץ:

שָׁפְכ֬וּ דָמָ֨ם | כַּמַּ֗יִם סְֽבִ֘יב֤וֹת יְֽרוּשָׁלִָ֗ם וְאֵ֣ין קוֹבֵֽר:

הָיִ֣ינוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ:

עַד-מָ֣ה יְ֭הוָה תֶּאֱנַ֣ף לָנֶ֑צַח תִּבְעַ֥ר כְּמוֹ-אֵ֝֗שׁ קִנְאָתֶֽךָ:

שְׁפֹ֤ךְ חֲמָתְךָ֨ אֶֽל-הַגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֪ר לֹא-יְדָ֫ע֥וּךָ וְעַ֥ל מַמְלָכ֑וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּ֝שִׁמְךָ֗ לֹ֣א קָרָֽאוּ:

כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת-יַעֲקֹ֑ב וְֽאֶת-נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ:

אַֽל-תִּזְכָּר-לָנוּ֮ עֲוֹנֹ֪ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד:

עָזְרֵ֤נוּ | אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ עַל-דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד-שְׁמֶ֑ךָ וְהַצִּילֵ֥נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל-חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ לְמַ֣עַן שְׁמֶֽךָ:

לָ֤מָּה | יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם יִוָּדַ֣ע (בגיים) בַּגּוֹיִ֣ם לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם-עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ:

תָּ֤ב֣וֹא לְפָנֶיךָ֮ אֶנְקַ֪ת אָ֫סִ֥יר כְּגֹ֥דֶל זְרוֹעֲךָ֑ ה֝וֹתֵ֗ר בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה:

וְהָ֘שֵׁ֤ב לִשְׁכֵנֵ֣ינוּ שִׁ֭בְעָתַיִם אֶל-חֵיקָ֑ם חֶרְפָּ֘תָ֤ם אֲשֶׁ֖ר חֵרְפ֣וּךָ אֲדֹנָֽי:

וַאֲנַ֤חְנוּ עַמְּךָ֨ | וְצֹ֥אן מַרְעִיתֶךָ֮ נ֤וֹדֶ֥ה לְּךָ֗ לְע֫וֹלָ֥ם לְדֹ֥ר וָדֹ֑ר נְ֝סַפֵּ֗ר תְּהִלָּתֶֽךָ:

לימודים:

לָ֤מָּה | יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם יִוָּדַ֣ע (בגיים) בַּגּוֹיִ֣ם לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם-עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ:

הדבר מזכיר את משפט דוד שבתפילה זאת שהיא כבר מתפילות אסף יש משהו שאסף דורש כתקדים משפט דוד שבו בורא עולם הפלה את דוד לטובה יען כי דוד היה חסיד של בורא עולם. שבמקרה הזה המשורר שם את ישראל במקום דוד שזוכה  כחסיד לבורא עולם.

כתובה זאת נכתבה לפני למעלה משנה, לפני אסון שמחת תורה.

מבלי להרבות במילים,

למי קיבוץ נירעוז יכול להפנות תפילה זאת לאחר זאת:

האם קיבוץ נירעוז ובאי המסיבה בקיבוץ רעים יכולים להתפלל לאלהי ישראל.

האם קיבוץ נירעוז ובאי המסיבה בקיבוץ רעים יכולים להתלונן- איכה.

יש שיגידו שאני מאוד לא רגישה ופוגענית שאומרת אני דברים אלה בעת צערם של אלה.

אז אני אסביר:

במקרה המעל בחרם היו מועלים בעם והמעל היה במחנה ישראל ויצאנו למלחמה והפסדנו במלחמה מול צבא קטן משלנו ויהושע התפלל לבורא עולם וגם הוא התלונן מה יגידו בגויים שבורא עולם שחרר אותנו ממצרים להורגנו בארץ הזאת, אז בורא עולם אמר ליהושע שהוא יהיה עם ישראל רק לאחר שיסירו את המעל ממחנה ישראל.

ונחזור לעת הזאת,

יש מעל שקדם למלחמה הזאת, ממקומות המעל המלחמה הזאת החלה, אם אנחנו רוצים לסגור את הסרט הרע הזה, יש להסיר את המעל מהמחנה, להסיר אלהי הנכר מהמחנה ואז.

אז אנא מכם, הסירו המעל כדי שנסגור את הסרט בשלום, שישובו החטופים בשלום.

אני טוענת שזה הדבר שיביא לנצחון הזה.

והלאה, לחשוב על הדבר, לתקן במקום הזה, אם במקום הזה לא יתוקן, זה מאוד מסוכן.

עד כמה שפוגע הדבר במיוחד לנוכח מה שקרה, הדבר חייב להאמר, לנוכח מה יקרה אם לא יתוקן הדבר.

שְׁפֹ֤ךְ חֲמָתְךָ֨ אֶֽל-הַגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֪ר לֹא-יְדָ֫ע֥וּךָ וְעַ֥ל מַמְלָכ֑וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּ֝שִׁמְךָ֗ לֹ֣א קָרָֽאוּ: מזמור תשעה ושבעים.

לֹא-יְדָ֫ע֥וּךָ

עם ישראל יודע שאוחנה יו"ר הכנסת עושה מעשה סדום. זה ברור ואין ויכוחים.

אוחנה, הוא מגפן סדום ומשדמות עמורה על פי תורתנו. אני טוענת שיש חטא גדול לכנות את הכנסת הזאת ככנסת ישראל:

לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי וָאֶקְרָא לְךָ בִּשְׁמֶךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי: אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים אֲאַזֶּרְךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי: ישעיהו.

אני טוענת גם פה שיש פולסא די נורא על ישראל להביא את ישראל למקום של הגוי הזה בירושלים שהרועים אותו הם מגפן סדום.

בעת הזאת יש הרבה בני אדם שאומרים ברוך השם, איזה שם, יש גם אנשים בישראל שנהיו הודים שאומרים ברוך השם שאנחנו יודעים שהשם של האלהים שלהם אינו כשמו של בורא עולם, אני מציעה כדי לכוון מדוייק, לאמר ברוך הבורא, ישתבח הבורא מאוד מסוכן גם לאמר אמן כשבן אדם כזה אומר ברוך השם.

בשמך לא קראו.. איזה שם.. לאיזה שם האדם מכוון.. בעת הזאת קשה מאוד לדעת, לכן יהודים, לוים וכהנים, אני מציעה לאמר ברוך הבורא או ישתבח הבורא.

 

מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽלֹהִ֡ים בָּ֤אוּ גוֹיִ֨ם | בְּֽנַחֲלָתֶ֗ךָ טִ֭מְּאוּ אֶת-הֵיכַ֣ל קָדְשֶׁ֑ךָ שָׂ֖מוּ אֶת-יְרוּשָׁלִַ֣ם לְעִיִּֽים:

נָֽתְנ֡וּ אֶת-נִבְלַ֬ת עֲבָדֶ֗יךָ מַ֭אֲכָל לְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּשַׂ֥ר חֲ֝סִידֶ֗יךָ לְחַיְתוֹ-אָֽרֶץ:

שָׁפְכ֬וּ דָמָ֨ם | כַּמַּ֗יִם סְֽבִ֘יב֤וֹת יְֽרוּשָׁלִָ֗ם וְאֵ֣ין קוֹבֵֽר:

הָיִ֣ינוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ:

עַד-מָ֣ה יְ֭הוָה תֶּאֱנַ֣ף לָנֶ֑צַח תִּבְעַ֥ר כְּמוֹ-אֵ֝֗שׁ קִנְאָתֶֽךָ:

שְׁפֹ֤ךְ חֲמָתְךָ֨ אֶֽל-הַגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֪ר לֹא-יְדָ֫ע֥וּךָ וְעַ֥ל מַמְלָכ֑וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּ֝שִׁמְךָ֗ לֹ֣א קָרָֽאוּ:

כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת-יַעֲקֹ֑ב וְֽאֶת-נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ:

אַֽל-תִּזְכָּר-לָנוּ֮ עֲוֹנֹ֪ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד: תהלים- מזמור תשעה ושבעים.

.

עָזְרֵ֤נוּ | אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ עַל-דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד-שְׁמֶ֑ךָ וְהַצִּילֵ֥נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל-חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ לְמַ֣עַן שְׁמֶֽךָ:

לָ֤מָּה | יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם יִוָּדַ֣ע (בגיים) בַּגּוֹיִ֣ם לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם-עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ: תהלים- מזמור תשעה ושבעים.

.

שְׁפֹ֤ךְ חֲמָתְךָ֨ אֶֽל-הַגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֪ר לֹא-יְדָ֫ע֥וּךָ וְעַ֥ל מַמְלָכ֑וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּ֝שִׁמְךָ֗ לֹ֣א קָרָֽאוּ:

כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת-יַעֲקֹ֑ב וְֽאֶת-נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ: תהלים- מזמור תשעה ושבעים.

.

וְהָ֘שֵׁ֤ב לִשְׁכֵנֵ֣ינוּ שִׁ֭בְעָתַיִם אֶל-חֵיקָ֑ם חֶרְפָּ֘תָ֤ם אֲשֶׁ֖ר חֵרְפ֣וּךָ אֲדֹנָֽי:

וַאֲנַ֤חְנוּ עַמְּךָ֨ | וְצֹ֥אן מַרְעִיתֶךָ֮ נ֤וֹדֶ֥ה לְּךָ֗ לְע֫וֹלָ֥ם לְדֹ֥ר וָדֹ֑ר נְ֝סַפֵּ֗ר תְּהִלָּתֶֽךָ: תהלים- מזמור תשעה ושבעים.

.

במזמור הזה יש תפילה או יותר נכון תחינה לבורא עלם שיושיע את ישראל בעת קשה, שהיא למעשה עת של דין לישראל אחרי שחטאו לבורא עולם:

עָזְרֵ֤נוּ | אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ עַל-דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד-שְׁמֶ֑ךָ וְהַצִּילֵ֥נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל-חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ לְמַ֣עַן שְׁמֶֽךָ:

כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת-יַעֲקֹ֑ב וְֽאֶת-נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ:

אַֽל-תִּזְכָּר-לָנוּ֮ עֲוֹנֹ֪ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד:

בתחינה הזאת לתשועת בורא עולם יש גם כתב הגנה בו המתחננים להקלה בדין ולחנינה מזכירים נקודות זכות לישראל ביחס לעמים שהם נלחמו בהם, נסיבות מקלות..

יען כי ישראל הוא צאן מרעית של בורא עולם והעם הנבחר:

וַאֲנַ֤חְנוּ עַמְּךָ֨ | וְצֹ֥אן מַרְעִיתֶךָ֮ נ֤וֹדֶ֥ה לְּךָ֗ לְע֫וֹלָ֥ם לְדֹ֥ר וָדֹ֑ר נְ֝סַפֵּ֗ר תְּהִלָּתֶֽךָ:

והגויים הם גויים לא מאמינים כגויים האלה:

שְׁפֹ֤ךְ חֲמָתְךָ֨ אֶֽל-הַגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֪ר לֹא-יְדָ֫ע֥וּךָ וְעַ֥ל מַמְלָכ֑וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּ֝שִׁמְךָ֗ לֹ֣א קָרָֽאוּ:

וגם הטענה שמה יגידו שיראו את ישראל ומצבו הקשה וישראל נחשב כעם של בורא עולם, אולי נראות ישראל תגרום לעמים לחשוב שלא כדאי לעשות נעשה ונשמע כמו ישראל:

לָ֤מָּה | יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם יִוָּדַ֣ע (בגיים) בַּגּוֹיִ֣ם לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם-עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ:

הדבר מזכיר את משפט דוד שבתפילה זאת שהיא כבר מתפילות אסף יש משהו שאסף דורש כתקדים משפט דוד שבו בורא עולם הפלה את דוד לטובה יען כי דוד היה חסיד של בורא עולם. שבמקרה הזה המשורר שם את ישראל במקום דוד שזוכה  כחסיד לבורא עולם.

כתובה זאת נכתבה לפני למעלה משנה, לפני אסון שמחת תורה.

מבלי להרבות במילים,

לָ֤מָּה | יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם יִוָּדַ֣ע (בגיים) בַּגּוֹיִ֣ם לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם-עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ:

למי קיבוץ נירעוז יכול להפנות תפילה זאת לאחר זאת:

האם קיבוץ נירעוז ובאי המסיבה בקיבוץ רעים יכולים להתפלל לאלהי ישראל.

האם קיבוץ נירעוז ובאי המסיבה בקיבוץ רעים יכולים להתלונן- איכה.

יש שיגידו שאני מאוד לא רגישה ופוגעני שאומרת אני דברים אלה בעת צערם של אלה.

אז אני אסביר:

במקרה המעל בחרם היו מועלים בעם והמעל היה במחנה ישראל ויצאנו למלחמה והפסדנו במלחמה מול צבא קטן יותא משלנו ויהושע התפלל לבורא עולם וגם הוא התלונן מה יגידו בגויים שבורא עולם שחרר אותנו ממצרים להורגנו בארץ הזאת, אז בורא עולם אמר ליהושע שהוא יהיה עם ישראל רק לאחר שיסירו את המעל ממחנה ישראל.

ונחזור לעת הזאת,

יש מעל שקדם למלחמה הזאת, ממקומות המעל המלחמה הזאת החלה, אם אנחנו רוצים לסגור את הסרט הרע הזה, יש להסיר את המעל מהמחנה, להסיר אלהי הנכר מהמחנה ואז..

אז אנא מכם, הסירו המעל כדי שנסגור את הסרט בשלום, שישובו החטופים בשלום.

אני טוענת שזה הדבר שיביא לנצחון הזה.

והלאה, לחשוב על הדבר, לתקן במקום הזה, אם במקום הזה לא יתוקן, זה מאוד מסוכן.

עד כמה שפוגע הדבר במיוחד לנוכח מה שקרה, הדבר חייב להאמר, לנוכח מה יקרה אם לא יתוקן הדבר.

.

שְׁפֹ֤ךְ חֲמָתְךָ֨ אֶֽל-הַגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֪ר לֹא-יְדָ֫ע֥וּךָ וְעַ֥ל מַמְלָכ֑וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּ֝שִׁמְךָ֗ לֹ֣א קָרָֽאוּ: תהלים- מזמור תשעה ושבעים.

עָזְרֵ֤נוּ | אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ עַל-דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד-שְׁמֶ֑ךָ וְהַצִּילֵ֥נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל-חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ לְמַ֣עַן שְׁמֶֽךָ: תהלים- מזמור תשעה ושבעים.

אֲשֶׁ֪ר לֹא-יְדָ֫ע֥וּךָ

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם:  וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה:  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם: וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר: שמות

אֲשֶׁ֥ר בְּ֝שִׁמְךָ֗ לֹ֣א קָרָֽאוּ: 

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד:  וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ:  וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:  דברים.

 

כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת-יַעֲקֹ֑ב וְֽאֶת-נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ:

אַֽל-תִּזְכָּר-לָנוּ֮ עֲוֹנֹ֪ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד: תהלים- מזמור תשעה ושבעים.

עֲשֵֽׂהלָהֶ֥ם כְּמִדְיָ֑ן כְּֽסִֽיסְרָ֥א כְ֝יָבִ֗ין בְּנַ֣חַל קִישֽׁוֹן:

נִשְׁמְד֥וּ בְֽעֵיןדֹּ֑אר הָ֥יוּ דֹּ֝֗מֶן לָאֲדָמָֽה: תהלים. 

צריך לבדוק אם יש כוונה לקיים את הדואר כמו נחל הקישון כמחנה השמדה. 

לאחר הפלת  אשמה שמחילה את דין  ההשמדה במקומות אלה.

וְעַתָּה לֹא כַיָּמִים הָרִֽאשֹׁנִים אֲנִי לִשְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה נְאֻם יְהוָה צְבָאֽוֹת: כִּֽי-זֶרַע הַשָּׁלוֹם הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם וְהִנְחַלְתִּי אֶת-שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה אֶת-כָּל-אֵֽלֶּה: זכריה.

 

מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽלֹהִ֡ים בָּ֤אוּ גוֹיִ֨ם | בְּֽנַחֲלָתֶ֗ךָ טִ֭מְּאוּ אֶת-הֵיכַ֣ל קָדְשֶׁ֑ךָ שָׂ֖מוּ אֶת-יְרוּשָׁלִַ֣ם לְעִיִּֽים:

נָֽתְנ֡וּ אֶת-נִבְלַ֬ת עֲבָדֶ֗יךָ מַ֭אֲכָל לְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּשַׂ֥ר חֲ֝סִידֶ֗יךָ לְחַיְתוֹ-אָֽרֶץ:

שָׁפְכ֬וּ דָמָ֨ם | כַּמַּ֗יִם סְֽבִ֘יב֤וֹת יְֽרוּשָׁלִָ֗ם וְאֵ֣ין קוֹבֵֽר:

הָיִ֣ינוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ: תהלים- מזמור תשעה ושבעים.

ברור שהומואים לא יכולים להתפלל את התפילה הזאת.

מוטי אלון הוא שמטמא את ירושלים.

אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֮ שֽׁ֫וּב-נָ֥א הַבֵּ֣ט מִשָּׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וּ֝פְקֹ֗ד גֶּ֣פֶן זֹֽאת: וְ֭כַנָּה אֲשֶׁר-נָטְעָ֣ה יְמִינֶ֑ךָ וְעַל-בֵּ֝֗ן אִמַּ֥צְתָּה לָּֽךְ: שְׂרֻפָ֣ה בָאֵ֣שׁ כְּסוּחָ֑ה מִגַּעֲרַ֖ת פָּנֶ֣יךָ יֹאבֵֽדוּ: תְּֽהִי-יָ֭דְךָ עַל-אִ֣ישׁ יְמִינֶ֑ךָ עַל-בֶּן-אָ֝דָ֗ם אִמַּ֥צְתָּ לָּֽךְ:וְלֹא-נָס֥וֹג מִמֶּ֑ךָּ תְּ֝חַיֵּ֗נוּ וּבְשִׁמְךָ֥ נִקְרָֽא: יְה֘וָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה: תהלים ל- פרשת בלק ופִּֽינְחָ֨ס.

הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ: וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה: וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים: דברים.

וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא

 

כִּ֤י יְהוָ֨ה | אֹ֘הֵ֤ב מִשְׁפָּ֗ט וְלֹא-יַעֲזֹ֣ב אֶת-חֲ֭סִידָיו לְעוֹלָ֣ם נִשְׁמָ֑רוּ וְזֶ֖רַע רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽת: תהילים 

ובמקום שר משפטים ושר המשטרה האמון לקיים משפט בירושלים שמת איש השוכב את זכר משכבי אשה. תועבה שהדין שלו- דין מוות בישראל.

לָ֤מָּה | יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם יִוָּדַ֣ע (בגיים) בַּגּוֹיִ֣ם לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם-עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ: תהלים- מזמור חמישה ושלושים. – לימודי תורה. (michalinka.com)

כפי שראיתם הבוקר, יש סכנה גדולה בעת הזאת ששר המשטרה ההומו ירצה לנקום את נקמת ההומואים וממקומו יפעיל את עריצותו על אנשים שמבקשים להורידו על פי דבר תורה.

תְּבוֹאֵ֣הוּ שׁוֹאָה֮ לֹֽא-יֵ֫דָ֥ע וְרִשְׁתּ֣וֹ אֲשֶׁר-טָמַ֣ן תִּלְכְּד֑וֹ בְּ֝שׁוֹאָ֗ה יִפָּל-בָּֽהּ:

וְ֭נַפְשִׁי תָּגִ֣יל בַּיהוָ֑ה תָּ֝שִׂישׂ בִּישׁוּעָתֽוֹ:

כָּ֥ל עַצְמוֹתַ֨י | תֹּאמַרְנָה֮ יְהוָ֗ה מִ֥י כָ֫מ֥וֹךָ מַצִּ֣יל עָ֭נִי מֵחָזָ֣ק מִמֶּ֑נּוּ וְעָנִ֥י וְ֝אֶבְי֗וֹן מִגֹּזְלֽוֹ: תהילים.

זאת המשוואה עשיר וחזק שגוזל עני= תבוא עליו שואה.

רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ יְהוָה: שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה: תהלים.

בשורה התחתונה עם ישראל לא קם בביאתו חזרה לארץ הזאת.

במקום קוממיות יש עצמאות להומו לתקוע את הבן שלך בגן העצמאות ולהביא גם תיירות שיתקעו אותו.

בשורה התחתונה שר המשטרה בולע את הזרע של החבר שלו כשהוא מוצץ לו את הזין.

והדין שלו דין מוות.

ואם ההומו רוצה לקיים חוק בישראל- שיתאבד.