לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה: משלי שבע עשר.

לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ

ומשכך הנכון הוא זה:

וּמְכַבְּדוֹ חֹנֵן אֶבְיוֹן:

וגם זה שלא שמח לאיד כמו זה:

שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה:

על פי המשלים האלה נלמד שהאדם הזה במשל הזה:

לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ

הוא האדם הזה במשל הזה:

וְאִישׁ מְזִמּוֹת יִשָּׂנֵא:

אפילו שהוא עשיר, כך הוא עשה את עושרו ולכן ישנא.

כמו פושע ידוע ושהוא עשיר מאוד:

בְּרָעָתוֹ יִדָּחֶה רָשָׁע וְחֹסֶה בְמוֹתוֹ צַדִּיק: משלי ארבעה עשר.

וְחֹסֶה בְמוֹתוֹ צַדִּיק:

מות הרשע זה למעשה כמחסה לצדיק, דחייתו של הרשע היא הגנה לצדיק.

בְּרָעָתוֹ יִדָּחֶה רָשָׁע:

זה כמו המוות של שונאי ישראל כמו הנאצים הוא כמחסה לישראל, כמו שדחיית הרעיון הנאצי הוא שלעצמו מחסה לישראל.