בהתבסס על נתוני הלמ"ס והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, הנה טבלה שמציגה את מספר המועסקים ואחוזם מכלל העובדים במשק לפי גודל העסק:

טבלת חלוקת מועסקים לפי גודל העסק בישראל:

העסקים הקטנים והבינוניים: מנועי הצמיחה של המשק הישראלי:

העסקים הקטנים והבינוניים הם הגיבורים הכלכליים שמאחורי הקלעים. הם מחזיקים את המשק, מעסיקים את רוב העובדים בישראל, ומהווים את עמוד השדרה של הכלכלה המקומית. למרות זאת, הם אינם זוכים להכרה הראויה או לתמיכה מספקת מהמדינה.

לפי נתוני הלמ"ס והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, כ־60% מהמועסקים במשק עובדים בעסקים אלה – כלומר, כ־2.5 מיליון איש. מדובר בכ־60% מהצרכנים הפעילים במשק, מה שמעיד על השפעתם הישירה על הביקוש, הצריכה, והצמיחה הכלכלית.

למרות חשיבותם, עסקים קטנים מתקשים לשלם שכר תחרותי, במיוחד בהשוואה לעסקים גדולים שנהנים מהקלות מס, מענקי מדען, ותמריצים ממשלתיים. אין הגיון כלכלי להעניק הטבות לעסקים שמרוויחים מאות מיליונים או מיליארדים בשנה, בעוד שעסקים קטנים נאבקים לשרוד.

אם המדינה תתמוך בעסקים הקטנים – בתנאי שיגדילו את שכר העובדים – התוצאה תהיה רווחית לכלל המשק:

• עובדים ירוויחו יותר ויצרכו יותר.

• עסקים יגדילו את מחזור המכירות.

• הצמיחה הכלכלית תואץ.

• ייווצרו מקומות עבודה חדשים.

• המדינה תרוויח מהכנסות מס מוגברות.

• קרנות הפנסיה ייהנו מהפרשות גבוהות יותר.

מדיניות כלכלית חכמה צריכה לכלול מענקים לעסקים שמעלים שכר, הקלות מס לעסקים שמרחיבים את מצבת העובדים, ותמיכה בחדשנות והכשרות מקצועיות. כך ניתן לחזק את העסקים הקטנים, לצמצם פערים חברתיים, ולעודד יזמות בפריפריה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות.

ההשקעה בעסקים הקטנים והבינוניים היא השקעה באזרחי המדינה, בצרכנים, ובמנועי הצמיחה האמיתיים של הכלכלה. הגיע הזמן להעניק להם את הבמה שמגיעה להם – לא רק מתוך צדק חברתי, אלא מתוך ראייה כלכלית אסטרטגית.

עוד כמה נתונים שהצלחתי לחלץ מהרובוטית- הערכה, אך אפשר להבין את רוח הדברים:

סך המסים המשולמים (אומדן):

חלוקה לפי גודל העסק:

• עסקים קטנים ובינוניים תורמים יותר מסים בפועל – למרות שיש להם פחות כוח כלכלי.

• עסקים גדולים נהנים ממבנה מס אפקטיבי נמוך יותר, ולכן משלמים פחות יחסית למחזור המכירות שלהם.

• השקעה בעסקים קטנים ובינוניים יכולה להגדיל את הכנסות המדינה בטווח הארוך – דרך שיפור שכר, תעסוקה, וצריכה.

17% על 50% מהפדיון– הכוונה היא שרק מחצית מהפדיון הכולל של עסקים קטנים ובינוניים חייבת במע"מ בפועל. למה? כי: חלק מהמכירות פטורות ממע"מ (למשל: חינוך, תרופות, יצוא). יש קיזוזים – עסקים מקזזים את המע"מ ששילמו על רכישות מול המע"מ שגבו על מכירות. לא כל ההכנסות הן ממכירה – חלקן ממענקים, השקעות, או הכנסות אחרות שלא חייבות במע"מ.

חלוקת התוצר וההכנסות ממסים לפי גודל העסק:

 תובנות מרכזיות:

• עסקים קטנים ובינוניים מייצרים יותר ממחצית התמ"ג, אך אינם זוכים לתמיכה מספקת מהמדינה.

• מדיניות כלכלית חכמה יכולה לשנות את התמונה: אם המדינה תעניק הקלות לעסקים קטנים בתמורה להעלאת שכר והרחבת תעסוקה – ההכנסות ממסים עשויות לגדול בטווח הארוך.