נדידת הציפורים היא מדד טבעי לעונות השנה: כאשר הסתיו או החורף מתקצרים, הדבר מתבטא בזמני הנדידה. למשל, ירידה במספר החסידות המגיעות לישראל עשויה לרמוז על חורף חלש ומתון, עדות לשינויי האקלים והמחסור במים.

 עונות השנה בישראל ונדידת הציפורים – עדות לשינויי האקלים:

 מבוא:

במקום שכתבה גולדברג את שירי ארץ אהבתה, שבעה ימים אביב בשנה.

בארץ אהבתי שלי שבעה ימים סתיו בשנה ולרוב אביב וקיץ כל היתר וזאת במשל.

בימים האלה הרגשתי כמו בסוף הקיץ ולפני הסתיו שלאחריו החורף, נראה שהיה דילוג על הסתיו נקווה בשביל החקלאים שלא יהיה דילוג על החורף.

עונה זה מזג אוויר בתורה יש עדויות שעונות שבתו, גם בצורת זאת שביתת עונת חורף. עונה זה מזג אוויר, גם בסתיו יורד גשם וזה כחלק ממאפייני העונה, כמובן גשם מועט. נקווה שהחורף הזה לא יהיה כסתיו כבשנה שקדמה לזאת.

 עונות השנה ומזג האוויר:

  • סתיו בישראל: אמור להיות מאופיין בגשמים מועטים, אך בשנים האחרונות לעיתים נדמה שהוא מתקצר או נעלם ושהחורף הפך סתיו.

  • חורף: חורפים מתונים יותר גורמים לירידה בכמות המשקעים, מה שמוביל לפגיעה בחקלאות ולמחסור במים.

  • אביב וקיץ: נמשכים זמן רב יותר, עם טמפרטורות גבוהות מהממוצע ההיסטורי.

 אני טוענת שעל פי הציפורים הנודדות ניתן לקבוע יותר מדוייק באיזו עונה אנו נמצאים:

  • נדידת עופות היא תופעה עונתית שבה מיליוני ציפורים נודדות בין אזורי קינון באירופה/אסיה לבין אזורי חורף באפריקה.

  • ישראל נמצאת בצומת מרכזית במסלול הנדידה העולמי, ולכן מעליה חולפים מדי שנה מאות מיליוני עופות.

  • נדידת הסתיו מתרחשת מסוף הקיץ ועד דצמבר, כאשר הציפורים עוברות דרומה.

  • נדידת האביב מתרחשת בין מרץ למאי, כאשר הציפורים חוזרות צפונה לאזורי הקינון.

  • עמק החולה, גמלא והרי אילת הם מוקדים מרכזיים לצפייה בעגורים, חסידות, שקנאים ודורסים.

  • מינים בולטים: חסידה לבנה, עגור אפור, שקנאי מצוי, סבכי קוצים, קוקיה מצויצת, טוחנים, שחפים וברווזים.

 השפעת שינויי האקלים על נדידה:

  • התחממות גלובלית גורמת להקדמה או איחור בזמני נדידה. חלק מהמינים מגיעים מוקדם מהרגיל באביב, ואחרים מאחרים בסתיו.

  • ירידה במספרי מינים מסורתיים – לדוגמה, ברווזים בחורף, עקב חורפים מתונים יותר.

  • הופעת מינים חדשים – מינים מדרום אירופה מתחילים להופיע בישראל בחורף.

  • שינויים בהרגלי השהייה – עגורים נשארים יותר זמן בעמק החולה, משום שהחורפים חמים יותר ומאפשרים להם להישאר במקום.

  • סכנה לאוכלוסיות הציפורים – חוסר סנכרון בין זמני הנדידה לבין זמינות המזון (חרקים, צמחים) עלול להוביל לירידה באוכלוסיות ואף להכחדה של חלק מהמינים.

 טבלה מסכמת:

עונה:

מינים עיקריים נודדים בישראל:

תקופת נדידה מסורתית:

שינויים שנצפו בעשורים האחרונים:

סתיו

חסידות, עגורים, שקנאים, דורסים

סוף הקיץ – דצמבר

נדידת הסתיו מתארכת; חלק מהמינים נשארים יותר זמן בעמק החולה

חורף

ברווזים, אנפות, שחפים

דצמבר – פברואר

ירידה במספרי מינים מסורתיים עקב חורפים מתונים; הופעת מינים חדשים מדרום אירופה

אביב

סבכי קוצים, טוחנים, קוקיות מצויצות, שלווים

מרץ – מאי

חלק מהמינים מגיעים מוקדם מהרגיל; נדידה צפופה יותר בשל שינויי מזג אוויר

קיץ

רוב הציפורים שוהות באירופה/אסיה

יוני – יולי

בישראל נצפו יותר מינים "שוהים" בקיץ; מינים פולשים (כמו מיינה מצויה) מתבססים

מקורות ויקיפדיה: נדידת עופות – ויקיפדיה צפרות בישראל – ויקיפדיה.

 הציפורים הנודדות כמדד לעונות:

 מסקנות:

  • נדידת הציפורים היא מדד טבעי לעונות השנה – כאשר הסתיו או החורף מתקצרים, הדבר מתבטא בזמני הנדידה. זאת אומרת העובדה שיש פחות ברווזים מעידה שהחורף לא יהיה משהו..

  • שינויי האקלים גורמים להקדמה או איחור בזמני נדידה, ולעיתים אף להופעת מינים חדשים בישראל.

  • הציפורים הן "שעון טבעי" שמראה את השיבוש במחזורי העונות בצורה מדויקת יותר מהלוח הרשמי.

  • מעקב אחר נדידת הציפורים יכול לשמש כלי חשוב לחקלאים, למדענים ולציבור הרחב בהבנת מצב האקלים והיערכות לעתיד.

 סיכום:

התחושה שהסתיו "מדולג" בישראל מגובה בעדויות אקלימיות ובנדידת הציפורים. הציפורים הנודדות הן עדות חיה לשינויים במחזורי העונות, והן מראות כי שינויי האקלים כבר משפיעים על זמני הנדידה ועל נוכחות המינים בארץ. השקעה ציבורית במחקר ובמעקב אחרי נדידת הציפורים תסייע להבין טוב יותר את מצב האקלים, ותאפשר להיערך לשינויים שעלולים להשפיע על החקלאות ועל חיי היום־יום.