כַּבֵּד אֶת יְהוָה מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ: משלי.
מֵהוֹנֶךָ – לא רק מן הכסף וההון, אלא מכל מה שמייצר ערך ותועלת.
תְּבוּאָתֶךָ – פרי האדמה.
המעשרות והתרומות הם יסוד באורחות חיי עם ישראל. הם אינם מוגבלים לתבואת האדמה בלבד, אלא כוללים גם את תבואות ההון. אך דווקא תבואות האדמה הן יסוד קיומי – פרי האדמה והעץ, חוקות השמיטה, המעשרות והתרומות – כל אלה הם חלק מאורחות של עם ישראל ופרי הטובות שהבטיח בורא עולם לעם ישראל:
כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: פרשת החוקים והמשפטים.
המרגלים נשלחו לראות אם הארץ טובה, ונדרשו להביא מפרי הארץ – אשכולות ענבים – כדי להוכיח את טובתה. פרי הארץ הוא עדות לברכה. מי שמדכא את הענף הזה, כאילו אומר שאינו רוצה את הברכה הזאת מבורא עולם.
בעת הזאת מדברים גם על דיכוי ענף החלב. אך החלב הוא חלק מן ההבטחה של בורא עולם לעמו ישראל:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַֽעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹֽגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָֽיו: וָֽאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּֽלְהַֽעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל מְקוֹם הַֽכְּנַֽעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָֽאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַֽחִוִּי וְהַיְבוּסִֽי: שמות.
אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:
כל עניין יבוא החלב החל שהמחלבות/יצרני הגבינות החלו לייצא מאה אחוז מהחמאה לארצות הנכר מפה נולד הצורך לייבא חמאה, ברור שמפה נולד היבוא של שאר מוצרי החלב, שגם אני תמכתי בו מחוסר ברירה. וברור שאם מסבסדים מוצרי חלב מהארץ יש לסבסד מוצרי חלב מחול.
אך לא זאת הרגולציא הנכונה וסמוטריץ’ לא השכיל בזאת מלימודיו בתורה.
פרי האדמה והחלב אינם רק ענפים כלכליים. הם חלק מן הברכה שהובטחה לעם ישראל. פגיעה בהם היא פגיעה קיומית.
ברור לרבים כי חיוני שהעם לא יהיה תלוי בעמי הנכר במזונותיו. תלות זו עלולה להפוך לכלי לחץ וסנקציות, שיכולות להוביל לשליטה זרה על ביטחון המזון שלנו. שמירה על ענפי החקלאות, הצאן והבקר מבטיחה חרות וחופש כלכלי, ועמידה איתנה מול אתגרי הכלכלה והמדיניות.
סיכום:
המעשרות והתרומות, פרי האדמה והחלב – כל אלה הם ביטוי לכבוד בורא עולם ולברכתו. שמירת ענפי החקלאות והחלב היא שמירה על הברכה מבורא עולם לישראל ועל בטחון מזונותיו של עם ישראל. לוותר עליהם משמע לשמוט את טובת בורא עולם שניתנה לנו.
זאת קריאה לסמוטריץ' לשנות כיוון חשיבה בדבר.
