בזמן כלשהו הם סימנו לנו שהם צופים בביתנו. בביתנו. בצנעתנו. הם צפו בנו, וצחקו עלינו. מבקשים להשפילנו. בזמן אחר הם סימנו שהם לא אוהבים את דיבורינו. הם מאזינים. רושמים. מסמנים. לא כי שיקרנו — אלא כי דיברנו. והם החלו לאיים עלינו.

לא אירא רע כי אתה עמדי- שיר מאת העלמה מיכל כהן.

בזמן כלשהו  הם סימנו לנו שהם צופים בביתנו.

בביתנו.

בצנעתנו.

הם צפו בנו,

וצחקו עלינו.

מבקשים להשפילנו.

בזמן אחר הם סימנו שהם לא אוהבים את דיבורינו.

הם מאזינים.

רושמים.

מסמנים.

לא כי שיקרנו —

אלא כי דיברנו.

והם החלו לאיים עלינו.

כשופטים אותנו על דיבורינו בביתנו, בצנעתנו,

הם החילו דינים עלינו,

כמבקשים להיות אלהינו.

לא שתקנו.

לא נשתוק.

לא פחדנו.

לא נפחד.

אתה לא אלהינו.

(סקיצה שנית)

בזמן כלשהו הם סימנו שהם בי צופים בביתי.

בביתי

בצנעתי

הם צפו בי,

וצחקו עלי,

מבקשים להשפילני.

בזמן אחר הם סימנו שהם לא אוהבים את דיבורי.

הם מאזינים.

רושמים.

מסמנים.

לא כי שיקרתי —

אלא כי דיברתי.

והם החלו לאיים עלי.

כשופטים אותי על דיבורי  בביתי, בצנעתי,

כמבקשים להיות אלהי,

הם החילו דינים עלי.

לא שתקתי.

לא אשתוק.

לא פחדתי.

לא אפחד.

אתה לא אלהי.