וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהוָה וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה– לעומת זה, זה– לֵבָ֣ב עִ֭קֵּשׁ יָס֣וּר מִמֶּ֑נִּי רָ֝֗ע לֹ֣א אֵדָֽע– שמבקש להשאיר את הגזל אצלו ועושה כזאת– הַאַף תָּפֵר מִשְׁפָּטִי תַּרְשִׁיעֵנִי לְמַעַן תִּצְדָּק– תהלים מאה ואחד.

חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהוָה וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה:

מוצא החשיבה דבר שלמה , אין אדם שלא יחטא ולאחר שחטאת אתה לא מכסה ולא מתכחש ואתה מכפר בדרך בורא עולם, למשל גזל, מתוודה משיב הגזל משל "קנס" חמישית לכהן ומקריב לכיפורי נפש, בעת הזאת נלמד גם משלמה שצדקה טובה מזבח.

לעומת זה, זה:

לֵבָ֣ב עִ֭קֵּשׁ יָס֣וּר מִמֶּ֑נִּי רָ֝֗ע לֹ֣א אֵדָֽע:

שמבקש להשאיר את הגזל אצלו ועושה כזאת: