למודי תורה- פרשת אין מלך בישראל- משפט פילגש אינו משפט בעולת בעל- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיְהִי֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמֶ֖לֶךְ אֵ֣ין בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י אִ֣ישׁ לֵוִ֗י גָּ֚ר בְּיַרְכְּתֵ֣י הַראֶפְרַ֔יִם וַיִּֽקַּֽחלוֹ֙ אִשָּׁ֣ה פִילֶ֔גֶשׁ מִבֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָֽהוַתִּזְנֶ֤ה עָלָיו֙ פִּֽילַגְשׁ֔וֹ וַתֵּ֤לֶךְ מֵֽאִתּוֹ֙ אֶלבֵּ֣ית אָבִ֔יהָ אֶלבֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָ֑ה וַתְּהִישָׁ֕ם יָמִ֖ים אַרְבָּעָ֥ה חֳדָשִֽׁיםוַיָּ֨קָם אִישָׁ֜הּ וַיֵּ֣לֶךְ אַחֲרֶ֗יהָ לְדַבֵּ֤ר עַללִבָּהּ֙(להשיבולַהֲשִׁיבָ֔הּ וְנַעֲר֥וֹ עִמּ֖וֹ וְצֶ֣מֶד חֲמֹרִ֑ים וַתְּבִיאֵ֙הוּ֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יהָ וַיִּרְאֵ֙הוּ֙ אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה וַיִּשְׂמַ֖ח לִקְרָאתֽוֹ: פרשת אין מלך בישראל.

דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָֽמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּֽי-תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָֽעֲלָה בוֹ מָֽעַל: וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת-זֶרַע וְנֶעְלַם מֵֽעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּֽשָׂה: וְעָבַר עָלָיו רֽוּחַ-קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אֽוֹ-עָבַר עָלָיו רֽוּחַ-קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָֽאָה:וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת-אִשְׁתּוֹ אֶל-הַכֹּהֵן וְהֵבִיא אֶת-קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ עֲשִׂירִת הָֽאֵיפָה קֶמַח שְׂעֹרִים לֹֽא-יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹֽא-יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה כִּֽי-מִנְחַת קְנָאֹת הוּא מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹֽן: וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהֶֽעֱמִדָהּ לִפְנֵי יְהֹוָֽה: וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים בִּכְלִי-חָרֶשׂ וּמִן-הֶֽעָפָר אֲשֶׁר יִֽהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל-הַמָּֽיִם: וְהֶֽעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶֽת-הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְהֹוָה וּפָרַע אֶת-רֹאשׁ הָֽאִשָּׁה וְנָתַן עַל-כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִכָּרוֹן מִנְחַת קְנָאֹת הִוא וּבְיַד הַכֹּהֵן יִֽהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָֽרְרִֽים: וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְאָמַר אֶל-הָֽאִשָּׁה אִם-לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם-לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵי הַמָּרִים הַמְאָֽרְרִים הָאֵֽלֶּה: וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת-שְׁכָבְתּוֹ מִֽבַּלְעֲדֵי אִישֵֽׁךְ: וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶֽת-הָֽאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָֽאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָֽאִשָּׁה יִתֵּן יְהֹוָה אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת יְהֹוָה אֶת-יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת-בִּטְנֵךְ צָבָֽה: וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָֽרְרִים הָאֵלֶּה בְּֽמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָֽמְרָה הָֽאִשָּׁה אָמֵן | אָמֵֽן: וְכָתַב אֶת-הָֽאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר וּמָחָה אֶל-מֵי הַמָּרִֽים: וְהִשְׁקָה אֶת-הָאִשָּׁה אֶת-מֵי הַמָּרִים הַמְאָֽרְרִים וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַֽמְאָרְרִים לְמָרִֽים: וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָֽאִשָּׁה אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת וְהֵנִיף אֶת-הַמִּנְחָה לִפְנֵי יְהֹוָה וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל-הַמִּזְבֵּֽחַ: וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן-הַמִּנְחָה אֶת-אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת-הָֽאִשָּׁה אֶת-הַמָּֽיִם: וְהִשְׁקָהּ אֶת-הַמַּיִם וְהָֽיְתָה אִֽם-נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָֽרְרִים לְמָרִים וְצָֽבְתָה בִטְנָהּ וְנָֽפְלָה יְרֵכָהּ וְהָֽיְתָה הָֽאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּֽהּ: וְאִם-לֹא נִטְמְאָה הָֽאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָֽרַע: זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ וְנִטְמָֽאָה: אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּֽעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ וְהֶֽעֱמִיד אֶת-הָֽאִשָּׁה לִפְנֵי יְהֹוָה וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל-הַתּוֹרָה הַזֹּֽאת: וְנִקָּה הָאִישׁ מֵֽעָוֹן וְהָֽאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת-עֲוֹנָֽהּ: במדבר.

מפה אפשר להבין שיש הבדל בין בעולת בעל לבין פילגש. בעולת הבעל מועלת ובוגדת כשהיא שוכבת עם איש שאינו בעלה. לא כך הפילגש. 

הפילגש לא נחשבת לבוגדת ומועלת כשהיא שוכבת עם איש שהיא לא פילגשו. והיא מותרת לו גם לאחר שהיא נפרדה ממנו, שלא כמו בעולת הבעל שגורשה ושאינה מותר לאדם שגרש אותה.

.