מזמור תשעה ושבעים.מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽלֹהִ֡ים בָּ֤אוּ גוֹיִ֨ם | בְּֽנַחֲלָתֶ֗ךָ טִ֭מְּאוּ אֶת-הֵיכַ֣ל קָדְשֶׁ֑ךָ שָׂ֖מוּ אֶת-יְרוּשָׁלִַ֣ם לְעִיִּֽים:נָֽתְנ֡וּ אֶת-נִבְלַ֬ת עֲבָדֶ֗יךָ מַ֭אֲכָל לְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּשַׂ֥ר חֲ֝סִידֶ֗יךָ לְחַיְתוֹ-אָֽרֶץ:שָׁפְכ֬וּ דָמָ֨ם | כַּמַּ֗יִם סְֽבִ֘יב֤וֹת יְֽרוּשָׁלִָ֗ם וְאֵ֣ין קוֹבֵֽר:הָיִ֣ינוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ:עַד-מָ֣ה יְ֭הוָה תֶּאֱנַ֣ף לָנֶ֑צַח תִּבְעַ֥ר כְּמוֹ-אֵ֝֗שׁ קִנְאָתֶֽךָ:שְׁפֹ֤ךְ חֲמָתְךָ֨ אֶֽל-הַגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֪ר לֹא-יְדָ֫ע֥וּךָ וְעַ֥ל מַמְלָכ֑וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּ֝שִׁמְךָ֗ לֹ֣א קָרָֽאוּ:כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת-יַעֲקֹ֑ב וְֽאֶת-נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ:אַֽל-תִּזְכָּר-לָנוּ֮ עֲוֹנֹ֪ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד:עָזְרֵ֤נוּ | אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ עַל-דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד-שְׁמֶ֑ךָ וְהַצִּילֵ֥נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל-חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ לְמַ֣עַן שְׁמֶֽךָ:לָ֤מָּה | יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם יִוָּדַ֣ע (בגיים) בַּגּוֹיִ֣ם לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם-עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ:תָּ֤ב֣וֹא לְפָנֶיךָ֮ אֶנְקַ֪ת אָ֫סִ֥יר כְּגֹ֥דֶל זְרוֹעֲךָ֑ ה֝וֹתֵ֗ר בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה:וְהָ֘שֵׁ֤ב לִשְׁכֵנֵ֣ינוּ שִׁ֭בְעָתַיִם אֶל-חֵיקָ֑ם חֶרְפָּ֘תָ֤ם אֲשֶׁ֖ר חֵרְפ֣וּךָ אֲדֹנָֽי:וַאֲנַ֤חְנוּ עַמְּךָ֨ | וְצֹ֥אן מַרְעִיתֶךָ֮ נ֤וֹדֶ֥ה לְּךָ֗ לְע֫וֹלָ֥ם לְדֹ֥ר וָדֹ֑ר נְ֝סַפֵּ֗ר תְּהִלָּתֶֽךָ: |
לימודים:
ממזמור תהלים זה ניתן ללמוד עד כמה חשובה הקבורה,מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽלֹהִ֡ים בָּ֤אוּ גוֹיִ֨ם | בְּֽנַחֲלָתֶ֗ךָ טִ֭מְּאוּ אֶת-הֵיכַ֣ל קָדְשֶׁ֑ךָ שָׂ֖מוּ אֶת-יְרוּשָׁלִַ֣ם לְעִיִּֽים: נָֽתְנ֡וּ אֶת-נִבְלַ֬ת עֲבָדֶ֗יךָ מַ֭אֲכָל לְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּשַׂ֥ר חֲ֝סִידֶ֗יךָ לְחַיְתוֹ-אָֽרֶץ: שָׁפְכ֬וּ דָמָ֨ם | כַּמַּ֗יִם סְֽבִ֘יב֤וֹת יְֽרוּשָׁלִָ֗ם וְאֵ֣ין קוֹבֵֽר: תהלים תשעה ושבעים.בדבריו של המשורר יש צער גדול על כך שמבני ישראל לא הובאו לקבורה כמעשה שנחשב ללעג וקלס על ישראל:שָׁפְכ֬וּ דָמָ֨ם | כַּמַּ֗יִם סְֽבִ֘יב֤וֹת יְֽרוּשָׁלִָ֗ם וְאֵ֣ין קוֹבֵֽר:גם במקרה גוויות שאול ובניו היה את ענין של הקבורה:וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ: וַיַּדְבְּקוּ פְלִשְׁתִּים אֶת שָׁאוּל וְאֶת בָּנָיו וַיַּכּוּ פְלִשְׁתִּים אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת מַלְכִּי שׁוּעַ בְּנֵי שָׁאוּל: וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל שָׁאוּל וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת וַיָּחֶל מְאֹד מֵהַמּוֹרִים: וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ: וַיַּרְא נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי מֵת שָׁאוּל וַיִּפֹּל גַּם הוּא עַל חַרְבּוֹ וַיָּמָת עִמּוֹ: וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו וְנֹשֵׂא כֵלָיו גַּם כָּל אֲנָשָׁיו בַּיּוֹם הַהוּא יַחְדָּו: וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הָעֵמֶק וַאֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן כִּי נָסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְכִי מֵתוּ שָׁאוּל וּבָנָיו וַיַּעַזְבוּ אֶת הֶעָרִים וַיָּנֻסוּ וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶן: וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים לְפַשֵּׁט אֶת הַחֲלָלִים וַיִּמְצְאוּ אֶת שָׁאוּל וְאֶת שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו נֹפְלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ: וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת כֵּלָיו וַיְשַׁלְּחוּ בְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים סָבִיב לְבַשֵּׂר בֵּית עֲצַבֵּיהֶם וְאֶת הָעָם: וַיָּשִׂמוּ אֶת כֵּלָיו בֵּית עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן: וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל: וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם: וַיִּקְחוּ אֶת עַצְמֹתֵיהֶם וַיִּקְבְּרוּ תַחַת הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים: שמואל.היתה מלחמה ושאול ובניו נפלו בקרב והפלישתים גנבו את גופת שאול ובניו.שאול היה משבט בנימין.אנשי יביש גלעד היו מחותנים של שבט בנימין שלקחו להם נשים מהם.אנשי יביש גלעד שלחו "סיירת מטכ"ל" בלילה לחלץ את הגוויות מהפלישתים.אחרי שלקחו את הגוויות הם הביאו אותם לקבורה ולא רק, אנשי יביש גלעד היו באבל שבוע.בהמשך, לאחר מות שאול ובניו הומלך דוד והדברים הובאו לידיעתו ואלו הם דבריו להם:וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וַיִּמְשְׁחוּ שָׁם אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל בֵּית יְהוּדָה וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֲשֶׁר קָבְרוּ אֶת שָׁאוּל: וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּרֻכִים אַתֶּם לַיהוָה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַחֶסֶד הַזֶּה עִם אֲדֹנֵיכֶם עִם שָׁאוּל וַתִּקְבְּרוּ אֹתוֹ: וְעַתָּה יַעַשׂ יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד וֶאֱמֶת וְגַם אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַדָּבָר הַזֶּה: שמואל.גם מפה ניתן להבין את חשיבות הבאת החללים מעזה לקבורה בישראל:בְּרֻכִים אַתֶּם לַיהוָה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַחֶסֶד הַזֶּה: |
הכתובה הזאת היא כתובה מעודכנת ראשיתה בתחילת מלחמת חרבות ברזל.לָ֤מָּה | יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם יִוָּדַ֣ע (בגיים) בַּגּוֹיִ֣ם לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם-עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ:הדבר מזכיר את משפט דוד שבתפילה זאת שהיא כבר מתפילות אסף יש משהו שאסף דורש כתקדים משפט דוד שבו בורא עולם הפלה את דוד לטובה יען כי דוד היה חסיד של בורא עולם. שבמקרה הזה המשורר שם את ישראל במקום דוד שזוכה כחסיד לבורא עולם.מבלי להרבות במילים,למי קיבוץ ניר עוז יכול להפנות תפילה זאת לאחר זאת:
האם קיבוץ ניר עוז ובאי המסיבה בקיבוץ רעים יכולים להתפלל לאלהי ישראל.האם קיבוץ ניר עוז ובאי המסיבה בקיבוץ רעים יכולים להתלונן- איכה.יש שיגידו שאני מאוד לא רגישה ופוגענית שאומרת אני דברים אלה בעת צערם של אלה.אז אני אסביר:במקרה המעל בחרם היו מועלים בעם והמעל היה במחנה ישראל ויצאנו למלחמה והפסדנו במלחמה מול צבא קטן משלנו ויהושע התפלל לבורא עולם וגם הוא התלונן מה יגידו בגויים שבורא עולם שחרר אותנו ממצרים להורגנו בארץ הזאת, אז בורא עולם אמר ליהושע שהוא יהיה עם ישראל רק לאחר שיסירו את המעל ממחנה ישראל.ונחזור לעת הזאת,יש מעל שקדם למלחמה הזאת, ממקומות המעל המלחמה הזאת החלה, אם אנחנו רוצים לסגור את הסרט הרע הזה, יש להסיר את המעל מהמחנה, להסיר אלהי הנכר מהמחנה ואז.אז אנא מכם, הסירו המעל כדי שנסגור את הסרט בשלום, שישובו החטופים בשלום.רַחוּם וְחַנּוּן יְהוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד: לֹא לָנֶצַח יָרִיב וְלֹא לְעוֹלָם יִטּוֹר: לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ גָּמַל עָלֵינוּ: כִּי כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ גָּבַר חַסְדּוֹ עַל יְרֵאָיו: כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ: כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם יְהוָה עַל יְרֵאָיו: תהלים.רַחוּם וְחַנּוּן יְהוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד:לֹא לָנֶצַח יָרִיב וְלֹא לְעוֹלָם יִטּוֹר:אני טוענת שזה הדבר שיביא לנצחון הזה.והלאה, לחשוב על הדבר, לתקן במקום הזה, אם במקום הזה לא יתוקן, זה מאוד מסוכן.כִּי כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ גָּבַר חַסְדּוֹ עַל יְרֵאָיו:אדם ירא יפחד ויתקן. עד כמה שפוגע הדבר במיוחד לנוכח מה שקרה, הדבר חייב להאמר, לנוכח מה יקרה אם לא יתוקן הדבר.ומפה, התפילה הזאת:אַֽל-תִּזְכָּר-לָנוּ֮ עֲוֹנֹ֪ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד:עָזְרֵ֤נוּ | אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ עַל-דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד-שְׁמֶ֑ךָ וְהַצִּילֵ֥נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל-חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ לְמַ֣עַן שְׁמֶֽךָ:לָ֤מָּה | יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם יִוָּדַ֣ע (בגיים) בַּגּוֹיִ֣ם לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם-עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ:תָּ֤ב֣וֹא לְפָנֶיךָ֮ אֶנְקַ֪ת אָ֫סִ֥יר כְּגֹ֥דֶל זְרוֹעֲךָ֑ ה֝וֹתֵ֗ר בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה:וְהָ֘שֵׁ֤ב לִשְׁכֵנֵ֣ינוּ שִׁ֭בְעָתַיִם אֶל-חֵיקָ֑ם חֶרְפָּ֘תָ֤ם אֲשֶׁ֖ר חֵרְפ֣וּךָ אֲדֹנָֽי:וַאֲנַ֤חְנוּ עַמְּךָ֨ | וְצֹ֥אן מַרְעִיתֶךָ֮ נ֤וֹדֶ֥ה לְּךָ֗ לְע֫וֹלָ֥ם לְדֹ֥ר וָדֹ֑ר נְ֝סַפֵּ֗ר תְּהִלָּתֶֽךָ: |
במזמור הזה יש תפילה או יותר נכון תחינה לבורא עלם שיושיע את ישראל בעת קשה, שהיא למעשה עת של דין לישראל אחרי שחטאו לבורא עולם:עָזְרֵ֤נוּ | אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ עַל-דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד-שְׁמֶ֑ךָ וְהַצִּילֵ֥נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל-חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ לְמַ֣עַן שְׁמֶֽךָ:כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת-יַעֲקֹ֑ב וְֽאֶת-נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ:אַֽל-תִּזְכָּר-לָנוּ֮ עֲוֹנֹ֪ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד:בתחינה הזאת לתשועת בורא עולם יש גם כתב הגנה בו המתחננים להקלה בדין ולחנינה מזכירים נקודות זכות לישראל ביחס לעמים שהם נלחמו בהם, נסיבות מקלות..יען כי ישראל הוא צאן מרעית של בורא עולם והעם הנבחר:וַאֲנַ֤חְנוּ עַמְּךָ֨ | וְצֹ֥אן מַרְעִיתֶךָ֮ נ֤וֹדֶ֥ה לְּךָ֗ לְע֫וֹלָ֥ם לְדֹ֥ר וָדֹ֑ר נְ֝סַפֵּ֗ר תְּהִלָּתֶֽךָ:והגויים הם גויים לא מאמינים כגויים האלה:שְׁפֹ֤ךְ חֲמָתְךָ֨ אֶֽל-הַגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֪ר לֹא-יְדָ֫ע֥וּךָ וְעַ֥ל מַמְלָכ֑וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּ֝שִׁמְךָ֗ לֹ֣א קָרָֽאוּ:וגם הטענה שמה יגידו שיראו את ישראל ומצבו הקשה וישראל נחשב כעם של בורא עולם, אולי נראות ישראל תגרום לעמים לחשוב שלא כדאי לעשות נעשה ונשמע כמו ישראל:לָ֤מָּה | יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם יִוָּדַ֣ע (בגיים) בַּגּוֹיִ֣ם לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם-עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ:הדבר מזכיר את משפט דוד שבתפילה זאת שהיא כבר מתפילות אסף יש משהו שאסף דורש כתקדים משפט דוד שבו בורא עולם הפלה את דוד לטובה יען כי דוד היה חסיד של בורא עולם. שבמקרה הזה המשורר שם את ישראל במקום דוד שזוכה כחסיד לבורא עולם.שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד: וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: דברים.שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד:רַחוּם וְחַנּוּן יְהוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד: לֹא לָנֶצַח יָרִיב וְלֹא לְעוֹלָם יִטּוֹר: לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ גָּמַל עָלֵינוּ: כִּי כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ גָּבַר חַסְדּוֹ עַל יְרֵאָיו: כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ: כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם יְהוָה עַל יְרֵאָיו:בעת הזאת יש הרבה בני אדם שאומרים ברוך השם, איזה שם, יש גם אנשים בישראל שנהיו הודים שאומרים ברוך השם שאנחנו יודעים שהשם של האלהים שלהם אינו כשמו של בורא עולם, אני מציעה כדי לכוון מדוייק, לאמר ברוך הבורא, ישתבח הבורא מאוד מסוכן גם לאמר אמן כשבן אדם כזה אומר ברוך השם.בשמך לא קראו.. איזה שם.. לאיזה שם האדם מכוון.. בעת הזאת קשה מאוד לדעת, לכן יהודים, לוים וכהנים, אני מציעה לאמר ברוך הבורא או ישתבח הבורא. |
|
|

