"חוששים מנפילת הממשלה: חברי כנסת מהמפלגות החרדיות אומרים כי סוגיית חוק הגיוס היא עניין מהותי שעלול להביא להפלת הממשלה. מבחינת החרדים, מוטב להימנע מחקיקה כעת, גם אם הדבר אכן יביא לשלילת תקציבים מישיבות. הדברים פורסמו היום (חמישי) בתוכנית "הבוקר הזה" עם אילאיל שחר בכאן רשת ב" כאן חדשות אחרי..

הצעה נכונה. רק חבל שבשיחות סגורות.

במקור מחשבתי בדבר, אני טוענת שיש לחכות לדיון הזה לאחר המלחמה במשמעות לעשות הארכה עד אחרי המלחמה ואחר המלחמה לדבר על החוק והמשכו וככה אני חושבת נכון לעשות על הסכם תחום בזמן שנפתח בעת המלחמה, לכל הסכם כזה הארכה עד תום המלחמה ואחרי המלחמה לדבר על המשכיות הלאה אם בכלל ואיך.

על פי תורת ישראל בני שבט הלוי מתחילים לעבוד באהל מועד מבן עשרים וחמש עד בן חמישים שנה ולא מבן שמונה עשרה ועל כך מקבל הלוי שכר חלף בעבור עבודתו בקודש. ולא מבן שמונה עשרה ומעלה. כך שלא ניתן לקטרג על ישראל כמתנגדים ללימודי תורה בהתנגדותם לאלה**.

***שלא יהיו אי הבנות בענין דברי.

אני חושבת שזה חשוב לשמור חזק חזק על לימודי הספר ויש לתת לעוסקים בדבר שכר.

צריך בדרך אחרת.

סקיצה למבנה ארגוני של המוסד ללימודי תורת ישראל בישראל:

הקדמה- חשיבות לימודי תורה כשמירה, למה צריך לומדי תורה בישראל:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ:  וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה: וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל:כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי: וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבָּעְתִּי: וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם

שהשירה הזאת היא כעד אופי לטובה שלא שכח:

לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל:

וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

ומתוך הבנת חשיבות הדבר צריך לכוון שהלומדים יהיו מהמייטב ובהתאמה יקבלו שכר גבוה. ומשכך מבחן קבלה ללימודי ישיבה ומכסות- לפחות שמונה עשר אלף לומדים.

יתקבלו תחילה מקבלי הציון הגבוה במבחן עד שמונה עשרה אלף תלמידים ותלמידות.

שכר התחלתי לתלמיד שכר ממוצע (לא מינימום) במשק צמוד ליוקר המחיה.

השכר יעלה בהתאם לפעילות התלמיד והתלמידה בישיבה ובקהילה הערונית המתחדשת.

תנאי קבלה לישיבה:

עמידה במבחן קבלה.

רשאים להבחן:

מבן ובת עשרים וחמש ומעלה- כל יוצאי צבא או **שרות לאומי- לויאים, לויאים כהנים, יהודים וגרים נשים וגברים אזרחי מדינת ישראל.

סימוכין מהתורה:

מבן עשרים וחמש שנה ועד חמישים:

**כל יוצא צבא, בעת הזאת אין עבודת הלוי והכהן לוי בקודש אך מהנלמד מהתורה הלוי והכהן פועל בתחומים של הדל האביון והגר והאלמנה והיתום וכמובן עבודות קודש ועבודות דת כהן למשל לא יכול לעסוק במלאכת החברה קדישא, בעבודת הקבורה לכהן אסור להכנס לבית קברות למשל, אך הדברים בתחום ניהול הלוי ושוב לנוכח העת הזאת שאין קודש ועבודה בקודש כולם מחוייבים להתנדב בעם מידיעתינו את תחום הפעילות שעוסק בה הלוי מאוד יהיה נכון לקיים צבא שהוא לא פחות חשוב מבחינת רוח העם במקומות שאנו יודעים ששם הברכה שרות לאומי מוכוון  לסעד אזרחי כזה יהיה מכינה נכונה לעתודים האלה.

לצורך הענין, התנדבות ככח עזר  בזק"א, קדישא, שומרי כשרות , צער בעלי חיים, בתי חולים, בתי אבות, וסיעוד לזקנים וזקנות, מד"א,, מכבי אש,   שיטור אזרחי, פעילות מקדמת התנדבות לעזרה לעניים גם במקומות הגר על משל הגר היתום והאלמנה, משל החלשים בחברה, ועוד כהנה וכהנה, יוכרו כשרות לאומי לשמור על זאת:

אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ: רַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ: כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן:

וזה צבא חשוב מאוד.

כדי להבין את החוקה הזאת צריך להבין את המושג אחיך, בדיבור אל הכלל אחיך הוא לרוב בן עמך כי כולכם בני ישראל ומשכך אחים לכן הדגשה על קיום הדבר:

בְּאַרְצְךָ

לא רק בנחלת או בבית אביך, בארצך במשמעות שכל בני ישראל אחים הם.

שמשה הלך לראות את אחיו בפרשת הנוגש הוא לא הלך לראות את אהרן ומרים, הוא הלך לראות את בני עמו, אחיו על משל המלך:

שׂוֹם תָּשִׂ֤ים עָלֶ֨יךָ֙ מֶ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ מִקֶּ֣רֶב אַחֶ֗יךָ תָּשִׂ֤ים עָלֶ֨יךָ֙ מֶ֔לֶךְ לֹ֣א תוּכַ֗ל לָתֵ֤ת עָלֶ֨יךָ֙ אִ֣ישׁ נָכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-אָחִ֖יךָ הֽוּא: דברים.

לְבִלְתִּ֤י רוּם-לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו- לימודים מפרשת שופטים ושוטרים.

הצעה זאת היא כתוואי, ככיוון.. העוסקים בדבר ידעו להחיל את הדבר.

ומי העוסקים בדבר,

הזקנים..

מבני חמישים ומעלה יוצאי ישיבה ינהלו את הדבר, מהם יהיו ההנהלה הם יהיו רבני הישיבה ומנהלי הישיבה ופועלה.