גם בצרפת לא הייתי. לא ישבתי בשאונס אליזה על קפה וקורוסון, איפה שישב ברסאנס ואולי גם פרנסואז סגאן. שלום לך עצבות.

AT THE AGE OF 56 I REALIZED THA I NEVE DRIVE THRUGH ATUNA IN A SPORTS CAR WITH THW WARM WIND IN MY HAIR.

יש שיר של ברסאנס שקוראים לו- LA PASSANTES.
השיר הוא שיר תודה לאנשים שברסאנס היה רואה או שומע מהשביל הקרוב לחלון חדרו.
לברסאנס היה חלון שממנו היו נשמעים הקולות מהרחוב.
גם לי יש חלון כזה.
יש גם שביל כזה מתחת לחלוני שנוהגים ללכת בו מ.. אל…
ושומעים את הקולות של האנשים. את השיחות.
לעתים שומעים רק את קולות הצעדים שמייצרים נעלי ההולכים.. אפשר גם לדעת איזה סוג נעליים.. אם כפכפים , או נעלי עקב.. ובבוקר מוקדם כשהרחוב שקט, אפשר גם לשמוע הולכים עם נעלי ספורט.
וקול משאית האשפה.. קול המטאטא של מטאטא הרחובות ואחריהם את האנשים שהולכים לכיוון האוטובוס. לעבודה לבית הספר.
גם כשהם חוזרים שומעים אותם הולכים.
הביתה.

גם בצרפת לא הייתי.
לא ישבתי בשאונס אליזה על קפה וקורוסון.