תפריט סגור

לימודי תורה- כתובות שנה זאת- שנת שבעים ושש להכרזה.

פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים– כִּי-יִֽהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ– וְיִסְּר֣וּ אֹת֔וֹ– וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם- וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל-זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ וְאֶל-שַׁ֥עַר מְקֹמֽוֹ– ברור מהאמור שאם אביו ואימו לא הביאו את הסורר למשפט אין רשות לזקנים להחיל את הדין על הסורר- נָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵֽאַחֶ֨יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן- לא כל זקן הוא הזקן השופט הזה.

כתובה מעודכנת.

כִּי-יִֽהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ וְיִסְּר֣וּ אֹת֔וֹ וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם: וְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל-זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ וְאֶל-שַׁ֥עַר מְקֹמֽוֹ: וְאָֽמְר֞וּ אֶל-זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא: וּ֠רְגָמֻהוּ כָּל-אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל-יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ: פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

כִּי-יִֽהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ:

ולא חשכו שבטם ובכל זאת:

וְיִסְּר֣וּ אֹת֔וֹ:

ולמרות זאת:

וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם:

ולכן:

וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל-זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ וְאֶל-שַׁ֥עַר מְקֹמֽוֹ:

וזה הדין של הסורר שהוריו התלוננו עליו בבית משפט הזקנים כמו אלה שמרוח שניתנה למשה הואצל להם לעזור למשה לשפוט את העם:

וּ֠רְגָמֻהוּ כָּל-אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל-יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ:

ברור מהאמור שאם אביו ואימו לא הביאו את הסורר למשפט אין רשות לזקנים להחיל את הדין על הסורר, כי להורים שמורה הזכות להחליט מתי החינוך שהם מנסים להחיל על הבן הסורר לא יצלח ומשכך זאת נקודת הזמן שאביו ואימו פונים למשפט הזה כשהם הגיעו למקום של יאוש.

חשוב גם לזכור מי הן הנפשות הפועלות והנפעלות במשפט הזה, למי מדבר החוק הזה:

הנפשות הפועלות:

בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה:

אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ:

זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ:

והמיקום, השער:

וְאֶל-שַׁ֥עַר מְקֹמֽוֹ:

בית המשפט:

מְקֹמֽוֹ:

לא כל שער הוא שער המשפט הזה לא כל זקן הוא הזקן השופט הזה.

נָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵֽאַחֶ֨יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן:  כְּכֹ֨ל אֲשֶׁר-שָׁאַ֜לְתָּ מֵעִ֨ם יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בְּחֹרֵ֔ב בְּי֥וֹם הַקָּהָ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֣א אֹסֵ֗ף לִשְׁמֹ֨עַ֙ אֶת-קוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔י וְאֶת-הָאֵ֨שׁ הַגְּדֹלָ֥ה הַזֹּ֛את לֹֽא-אֶרְאֶ֥ה ע֖וֹד וְלֹ֥א אָמֽוּת: וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ: נָבִ֨יא אָקִ֥ים לָהֶ֛ם מִקֶּ֥רֶב אֲחֵיהֶ֖ם כָּמ֑וֹךָ וְנָֽתַתִּ֤י דְבָרַי֙ בְּפִ֔יו וְדִבֶּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֖ת כָּל-אֲשֶׁ֥ר אֲצַוֶּֽנּוּ: וְהָיָ֗ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר לֹֽא-יִשְׁמַע֙ אֶל-דְּבָרַ֔י אֲשֶׁ֥ר יְדַבֵּ֖ר בִּשְׁמִ֑י אָֽנֹכִ֖י אֶדְר֥שׁ מֵֽעִמּֽוֹ:  אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא-צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַֽאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא:  וְכִ֥י תֹאמַ֖ר בִּלְבָבֶ֑ךָ אֵיכָה֙ נֵדַ֣ע אֶת-הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-דִבְּר֖וֹ יְהֹוָֽה: אֲשֶׁר֩ יְדַבֵּ֨ר הַנָּבִ֜יא בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֗ה וְלֹא-יִֽהְיֶ֤ה הַדָּבָר֙ וְלֹ֣א יָבֹ֔א ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-דִבְּר֖וֹ יְהֹוָ֑ה בְּזָדוֹן֙ דִּבְּר֣וֹ הַנָּבִ֔יא לֹ֥א תָג֖וּר מִמֶּֽנּוּ: דְּבָרִ֗ים- פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

נָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵֽאַחֶ֨יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן:

הנביא שלך הוא מהעם שלך, כמו משה כמו אהרן וכמו מרים משבט הלוי, אך גם את שמואל בורא הקים מאחיך משבט אפרים לנביא.

כָּמֹ֔נִי

אסור לישראל לקבל נביא שלא מישראל.

כמו המלך, אם מלך אדם על ישראל, אז רק מזרע ישראל כמו דוד משבט יהודה ושאול משבט בנימין:

שׂוֹם תָּשִׂ֤ים עָלֶ֨יךָ֙ מֶ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ מִקֶּ֣רֶב אַחֶ֗יךָ תָּשִׂ֤ים עָלֶ֨יךָ֙ מֶ֔לֶךְ לֹ֣א תוּכַ֗ל לָתֵ֤ת עָלֶ֨יךָ֙ אִ֣ישׁ נָכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-אָחִ֖יךָ הֽוּא:

אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ

לְבִלְתִּ֤י רוּם-לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו- לימודים מפרשת שופטים ושוטרים.

לֹא-יִֽהְיֶ֠ה לַכֹּֽהֲנִ֨ים הַֽלְוִיִּ֜ם כָּל-שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַֽחֲלָ֖ה

כִּ֣י ב֗וֹ בָּחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִכָּל-שְׁבָטֶ֑יךָ

והנביא והכהן נבחר לכך:

לַֽעֲמֹ֨ד לְשָׁרֵ֧ת בְּשֵׁם-יְהֹוָ֛ה

ה֥וּא וּבָנָ֖יו כָּל-הַיָּמִֽים:

ללא חלק ונחלה בישראל ונבדלים מישראל, אך מזרע ישראל:

נָבִ֨יא אָקִ֥ים לָהֶ֛ם מִקֶּ֥רֶב אֲחֵיהֶ֖ם כָּמ֑וֹךָ וְנָֽתַתִּ֤י דְבָרַי֙ בְּפִ֔יו וְדִבֶּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֖ת כָּל-אֲשֶׁ֥ר אֲצַוֶּֽנּוּ:

וְהָיָ֗ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר לֹֽא-יִשְׁמַע֙ אֶל-דְּבָרַ֔י אֲשֶׁ֥ר יְדַבֵּ֖ר בִּשְׁמִ֑י אָֽנֹכִ֖י אֶדְר֥שׁ מֵֽעִמּֽוֹ:

נָבִ֨יא אָקִ֥ים לָהֶ֛ם מִקֶּ֥רֶב אֲחֵיהֶ֖ם:

כָּמ֑וֹךָ:

והנביא הזה משרת בשם בורא עולם, הוא נביא עמנו שיודע עד מה שלא כמו בימים כאלה שבורא עולם נסתם מעמנו וככזה ברור מי הדובר בו למשפט צדק ומשכך מדוע הציווי המשפטי לעשות כדבריו:

כִּֽי-יִמָּצֵ֣א חָלָ֗ל בַּֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֤ן לְךָ֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ נֹפֵ֖ל בַּשָּׂדֶ֑ה לֹ֥א נוֹדַ֖ע מִ֥י הִכָּֽהוּ: וְיָֽצְא֥וּ זְקֵנֶ֖יךָ וְשֹֽׁפְטֶ֑יךָ וּמָֽדְדוּ֙ אֶל-הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹ֥ת הֶֽחָלָֽל: וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל-הֶֽחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא-עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא-מָֽשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל: וְהוֹרִ֡דוּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֤וא אֶת-הָֽעֶגְלָה֙ אֶל-נַ֣חַל אֵיתָ֔ן אֲשֶׁ֛ר לֹא-יֵֽעָבֵ֥ד בּ֖וֹ וְלֹ֣א יִזָּרֵ֑עַ וְעָֽרְפוּ-שָׁ֥ם אֶת-הָֽעֶגְלָ֖ה בַּנָּֽחַל: וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּֽהֲנִים֘ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה וְעַל-פִּיהֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה כָּל-רִ֥יב וְכָל-נָֽגַע: דְּבָרִ֗ים- פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

נִגְּשׁ֣וּ הַכֹּֽהֲנִים֘ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה וְעַל-פִּיהֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה כָּל-רִ֥יב וְכָל-נָֽגַע:

הִשָּׁ֧מֶר בְּנֶֽגַע-הַצָּרַ֛עַת לִשְׁמֹ֥ר מְאֹ֖ד וְלַֽעֲשׂ֑וֹת כְּכֹל֩ אֲשֶׁר-יוֹר֨וּ אֶתְכֶ֜ם הַכֹּֽהֲנִ֧ים הַֽלְוִיִּ֛ם כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖ם תִּשְׁמְר֥וּ לַֽעֲשֽׂוֹת: זָכ֕וֹר אֵ֧ת. אֲשֶׁר-עָשָׂ֛ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְמִרְיָ֑ם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵֽאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם: דְּבָרִ֗ים- פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

ולהבין שהנביא הזה משרת בקודש ומשכך גם אין לדבר סרה אודות הנביא כולל מרים משבט הלוי, ונביאה בעצמה שננגפה שדברה לא טובות אודות האשה הכושית שלקח משה אחיה:

כי אשה כושית לקח.

לֹא-יִֽהְיֶ֠ה לַכֹּֽהֲנִ֨ים הַֽלְוִיִּ֜ם כָּל-שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַֽחֲלָ֖ה עִם-יִשְׂרָאֵ֑ל אִשֵּׁ֧י יְהֹוָ֛ה וְנַֽחֲלָת֖וֹ יֹֽאכֵלֽוּן:  וְנַֽחֲלָ֥ה לֹא-יִֽהְיֶה-לּ֖וֹ בְּקֶ֣רֶב אֶחָ֑יו יְהֹוָה֙ ה֣וּא נַֽחֲלָת֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר-לֽוֹ: וְזֶ֡ה יִהְיֶה֩ מִשְׁפַּ֨ט הַכֹּֽהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת הָעָ֗ם מֵאֵ֛ת זֹֽבְחֵ֥י הַזֶּ֖בַח אִם-שׁ֣וֹר אִם-שֶׂ֑ה וְנָתַן֙ לַכֹּהֵ֔ן הַזְּרֹ֥עַ וְהַלְּחָיַ֖יִם וְהַקֵּבָֽה: רֵאשִׁ֨ית דְּגָֽנְךָ֜ תִּירֽשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ וְרֵאשִׁ֛ית גֵּ֥ז צֹֽאנְךָ֖ תִּתֶּן-לֽוֹ: כִּ֣י ב֗וֹ בָּחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִכָּל-שְׁבָטֶ֑יךָ לַֽעֲמֹ֨ד לְשָׁרֵ֧ת בְּשֵׁם-יְהֹוָ֛ה ה֥וּא וּבָנָ֖יו כָּל-הַיָּמִֽים: פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

זה תפקיד הכהן:

לְשָׁרֵ֧ת בְּשֵׁם-יְהֹוָ֛ה ה֥וּא וּבָנָ֖יו כָּל-הַיָּמִֽים:

ואת הראשית הזאת אתה נותן לו:

רֵאשִׁ֨ית דְּגָֽנְךָ֜ תִּירֽשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ וְרֵאשִׁ֛ית גֵּ֥ז צֹֽאנְךָ֖ תִּתֶּן-לֽוֹ:

כנותן לו:

רֵֽאשִׁיתָ֛ם אֲשֶׁר-יִתְּנ֥וּ לַֽיהֹוָ֖ה חשוב לזכור, אתה לא נותן לכהן, את תרומת הקדשים אתה נותן לבורא עולם ובורא עולם נתן לכהן. אתה לא נותן לכהן, אתה נותן לבורא עולם– ובזאת, יעשו זאת: מִנְחָתָ֞ם וּלְכָל-חַטָּאתָ֗ם וּלְכָל-אֲשָׁמָם֙ אֲשֶׁ֣ר יָשִׁ֣יבוּ לִ֔י. 

רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹֽא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּֽחֲלֵב אִמּֽוֹ: שמות.

קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם לַֽיהוָֹה וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַֽעֲלוּ לְרֵיחַ נִיחֹֽחַ: ויקרא.

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָֽמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּֽי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַֽהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִֽירְכֶם אֶל הַכֹּהֵֽן: ויקרא.

וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְרָחַצְתָּ אֹתָם בַּמָּיִם: וְלָקַחְתָּ אֶת הַבְּגָדִים וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת אַהֲרֹן אֶת הַכֻּתֹּנֶת וְאֵת מְעִיל הָאֵפֹד וְאֶת הָאֵפֹד וְאֶת הַחֹשֶׁן וְאָפַדְתָּ לוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד: וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ וְנָתַתָּ אֶת נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ עַל הַמִּצְנָפֶת: וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ: וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּם כֻּתֳּנֹת: וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם וּמִלֵּאתָ יַד אַהֲרֹן וְיַד בָּנָיו: שמות.

וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ: וְאֶת בָּנָיו

וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ:

את אהרון ובניו:

וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם וּמִלֵּאתָ יַד אַהֲרֹן וְיַד בָּנָיו:

אַהֲרֹן וְיַד בָּנָיו:

והלאה:

כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם

לעולם.

שלא כמו עם מלכים, כמו שאת דוד משחו כך את בנו משחו למלך, המושח הוא הכהן.

כהן לא מושח כהן, משה משח את ראשי אבות הכהנים פעם אחת והלאה מתוקף משך זרע לאהרון ובניו.

ברור לכולנו שבאין קודש ובעת הסתר כהנים לא נמצאים במקום של למשוח למלך כבחירת בורא עולם ככתוב וכמצווה בתורתנו הקדושה.

תראה, יכול להיות מקרה שיקום אדם בבוקר ויחליט שהוא נביא:

אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא-צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר

ואם יעשה זאת ימות:

וַֽאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא:

ונגיד קם אדם כזה ואתה רוצה לדעת האם נביא או לא נביא , כי אם נביא ולא תשמע בקולו תענש ואם לא נביא ותשמע בקולו גם תענש:

וְכִ֥י תֹאמַ֖ר בִּלְבָבֶ֑ךָ אֵיכָה֙ נֵדַ֣ע אֶת-הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-דִבְּר֖וֹ יְהֹוָֽה:

את האדם הזה אתה בוחן על פי מעשים, אם קרא הדבר, אז נביא אם לא , אז לא נביא:

אֲשֶׁר֩ יְדַבֵּ֨ר הַנָּבִ֜יא בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֗ה וְלֹא-יִֽהְיֶ֤ה הַדָּבָר֙

וְלֹ֣א יָבֹ֔א ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-דִבְּר֖וֹ יְהֹוָ֑ה

בְּזָדוֹן֙ דִּבְּר֣וֹ הַנָּבִ֔יא לֹ֥א תָג֖וּר מִמֶּֽנּוּ:

גם משה בעצמו נדרש להראות ניסים לעם כדי להוכיח שהוא מי שהוא אומר שהוא ומי שלח אותו ולשם מה נשלח:

וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהוָֹה:  וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָֹה (מזה) מַה זֶּה בְיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה:  וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיַּשְׁלִכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו:  וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ:  לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהוָֹה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב:  וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג: וַיֹּאמֶר הָשֵׁב יָדְךָ אֶל חֵיקֶךָ וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ:  וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן: וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַיְאֹר וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת: שמות.

וכמובן לכל כלל יש יוצא מן הכלל יש מקרה שלמרות שנראה נס אתה לא מקבל את האדם הזה, למרות הנס יען כי, גם הדבר הזה למען:

לְנַסֹּֽתְךָ֗- לימודים מפרשת החוקים והמשפטים.

פרשת שופטים ושוטרים-אפשר להתייחס להזרעה של ישראל בזאת– כְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי הַמִּצְרִי וְהָאֱמֹרִי– כעושים זאת–  וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה– כמשולה לזאת– לֹֽא-תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִם פֶּן-תִּקְדַּ֗שׁ הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֨רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם- והאיסור הזה, כאיסור הזה– וְעַתָּה בְּנוֹתֵיכֶם אַל תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם אַל תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם– עדכון.

לֹֽא-תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִם פֶּן-תִּקְדַּ֗שׁ הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֨רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם: פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

פֶּן-תִּקְדַּ֗שׁ

כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה

לֹא-תִֽהְיֶ֥ה קְדֵשָׁ֖ה מִבְּנ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא-יִֽהְיֶ֥ה קָדֵ֖שׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

אֶת-חֻקֹּתַי֘ תִּשְׁמֹרוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹֽא-תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָֽׂדְךָ֖ לֹֽא-תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֨יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַֽעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ: פרשת קְדשִׁים.

אפשר להתייחס לדבר במשל הזה:

וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר לֹא נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי הַמִּצְרִי וְהָאֱמֹרִי: כִּי נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה: עזרא.

ובהמשך איזכור החוק לא לזרוע באלה:

וְעַתָּה בְּנוֹתֵיכֶם אַל תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם אַל תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם וְלֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם עַד עוֹלָם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וַאֲכַלְתֶּם אֶת טוּב הָאָרֶץ וְהוֹרַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם: עזרא.

שהזרעה של ישראל בזאת משולה לזאת:

לֹֽא-תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִם פֶּן-תִּקְדַּ֗שׁ הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֨רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם: פרשת שופטים ושוטרים.

לימודי תורה לשנת השבעים ואחת- פרשת בראשית.

לימודי חודש שישי- פרשת הַכַּפֹּרֶת. פרשת קְדשִׁים.

פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים– האנוסה הזאת נתפשה במקום שאין מושיע לה– כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָֽעֲקָ֗ה (הנער) הַֽנַּעֲרָה֙ הַֽמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ– (לעתים יכול לקרות שהמקום שנתפשה בו אישה למרות שיש בו בני אדם, אין מושיע, כמו השבויות בעזה שאין מושיע להן שלמרות שזעקתן נשמעה, אין מושיע להן) ומשכך– וְלַֽנַּעֲרָה֙ לֹא-תַֽעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין (לנער) לַֽנַּעֲרָ֖ה חֵ֣טְא מָ֑וֶת– (כי גם פה אין מושיע לה)- כתובה מעודכנת..

כִּ֤י יִֽהְיֶה֙ (נער) נַעֲרָ֣ה בְתוּלָ֔ה מְאֹֽרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ: וְהֽוֹצֵאתֶ֨ם אֶת-שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל-שַׁ֣עַר | הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּֽאֲבָנִים֘ וָמֵ֒תוּ֒ אֶת-(הנער) הַֽנַּעֲרָ֗ה עַל-דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא-צָֽעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת-הָאִ֔ישׁ עַל-דְּבַ֥ר אֲשֶׁר-עִנָּ֖ה אֶת-אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ: וְֽאִם-בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת-(הנער) הַֽנַּעֲרָה֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶֽחֱזִיק-בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר-שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ: (ולנער) וְלַֽנַּעֲרָה֙ לֹא-תַֽעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין (לנער) לַֽנַּעֲרָ֖ה חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּֽאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל-רֵעֵ֨הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה: כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָֽעֲקָ֗ה (הנער) הַֽנַּעֲרָה֙ הַֽמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ: כִּֽי-יִמְצָ֣א אִ֗ישׁ (נער) נַעֲרָ֤ה בְתוּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא-אֹרָ֔שָׂה וּתְפָשָׂ֖הּ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וְנִמְצָֽאוּ: וְ֠נָתַן הָאִ֨ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִמָּ֛הּ לַֽאֲבִ֥י (הנער) הַֽנַּעֲרָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים כָּ֑סֶף וְלוֹ-תִֽהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֗ה תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔הּ לֹֽא-יוּכַ֥ל שַׁלְּחָ֖הּ כָּל-יָמָֽיו: דְּבָרִ֗ים- פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

מבחינת משכבים יש הבדל בין בתולה מאורשת לבין בתולה הלא מאורשת, יש הבדל בין בעולה ללא בעולה המאורשת והבעולה להבדיל מאלה שלא היא אשה שעשתה ברית בשבועה לכך או לכך, מי שאינה מאורשת ואינה בעולה היא אישה שלא עשתה ברית, ומשכך לא נמצאת במקום של הפרת הברית ומשכך לא חוטאת בחטא שבועה בשם בורא עולם לשווא היא לא מפירת נדר באם...

המאורשת כבעולה:

כדי להבין את ההבדל בין מאורשת ללא מאורשת נבין את מעמד המאורשת מפה:

וְֽאִם-בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת-(הנער) הַֽנַּעֲרָה֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶֽחֱזִיק-בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר-שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ: (ולנער) וְלַֽנַּעֲרָה֙ לֹא-תַֽעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין (לנער) לַֽנַּעֲרָ֖ה חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּֽאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל-רֵעֵ֨הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה: כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָֽעֲקָ֗ה (הנער) הַֽנַּעֲרָה֙ הַֽמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ:

במקרה הזה אנס אדם נערה מאורשת:

וְֽאִם-בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת-(הנער) הַֽנַּעֲרָה֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶֽחֱזִיק-בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ

וְהֶֽחֱזִיק-בָּ֥הּ

וזה הדין שלו:

וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר-שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ:

וזה הדין שלה:

וְלַֽנַּעֲרָה֙ לֹא-תַֽעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין (לנער) לַֽנַּעֲרָ֖ה חֵ֣טְא מָ֑וֶת:

הדין המות של האנס הזה שאנס מאורשת הוא יען כי המעשה שלו משול למעשה הזה:

כַּֽאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל-רֵעֵ֨הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה:

באירושין יש ברית, יש שבועה לקיום חתונה בחתונה יש ברית לקיום בעילה.

המאורשת נמצאת גם היא במקום ברית עם איש, לא כברית הבעולה, אך במקום ברית עם איש.

אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ (ישגלנה) יִשְׁכָּבֶ֔נָּה בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹֽא-תֵשֵׁ֣ב בּ֑וֹ כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ:  דְּבָרִ֗ים- פרשת כִּֽי-תָב֣וֹא אֶל-הָאָ֔רֶץ.

אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ (ישגלנה) יִשְׁכָּבֶ֔נָּה

גם מפה ניתן ללמוד על אירושין** שזה ענין מאוד רציני כחוקת בעולת בעל כמעט מיום האירושין**

ומשכך הדינים של הבתולה הזאת הם לא כדינים של הבתולה שאינה מאורשת.

המאורשת הזאת נתפשה במקום שאין מושיע לה:

כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָֽעֲקָ֗ה (הנער) הַֽנַּעֲרָה֙ הַֽמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ:

(השדה הוא רק כמשל למקום מרוחק מבני אדם, אך לעתים יכול לקרות שהמקום שנתפשה בו אישה למרות שיש בו בני אדם, אין מושיע, כמו השבויות בעזה שאין מושיע להן למרות שזעקתן נשמעה).

ומשכך:

וְלַֽנַּעֲרָה֙ לֹא-תַֽעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין (לנער) לַֽנַּעֲרָ֖ה חֵ֣טְא מָ֑וֶת:

לעומתה המאורשת הזאת היתה במקום שהיה מושיע לה באם היתה צועקת ואם לא צעקה ויכלה לצעוק במקום שיש מושיע לה יש להטיל דופי:

כִּ֤י יִֽהְיֶה֙ (נער) נַעֲרָ֣ה בְתוּלָ֔ה מְאֹֽרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ: וְהֽוֹצֵאתֶ֨ם אֶת-שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל-שַׁ֣עַר | הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּֽאֲבָנִים֘ וָמֵ֒תוּ֒ אֶת-(הנער) הַֽנַּעֲרָ֗ה עַל-דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא-צָֽעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת-הָאִ֔ישׁ עַל-דְּבַ֥ר אֲשֶׁר-עִנָּ֖ה אֶת-אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ:

וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ:

והדין של שניהם, כדין משכב של בעולת בעל עם איש שאינו בעלה:

כִּֽי יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם אִשָּׁה בְעֻֽלַת בַּעַל וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם הָֽאִשָּׁה וְהָֽאִשָּׁה וּבִֽעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵֽל: דברים

וּבִֽעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵֽל:

אפשר ללמוד גם על ענין ברית בשבועה מהמקרה הזה:

כִּֽי-יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ:

וְשָׂ֥ם לָהּ֙ עֲלִילֹ֣ת דְּבָרִ֔ים וְהוֹצִ֥א עָלֶ֖יהָ שֵׁ֣ם רָ֑ע וְאָמַ֗ר אֶת-הָֽאִשָּׁ֤ה הַזֹּאת֙ לָקַ֔חְתִּי וָֽאֶקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וְלֹֽא-מָצָ֥אתִי לָ֖הּ בְּתוּלִֽים:

זאת הראיה לצדקת האשה:

אָמַ֛ר אֲבִ֥י (הנער) הַֽנַּעֲרָ֖ה אֶל-הַזְּקֵנִ֑ים אֶת-בִּתִּ֗י נָתַ֜תִּי לָאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה לְאִשָּׁ֖ה וַיִּשְׂנָאֶֽהָ: וְהִנֵּה-ה֡וּא שָׂם֩ עֲלִילֹ֨ת דְּבָרִ֜ים לֵאמֹ֗ר לֹֽא-מָצָ֤אתִי לְבִתְּךָ֙ בְּתוּלִ֔ים וְאֵ֖לֶּה בְּתוּלֵ֣י בִתִּ֑י וּפָֽרְשׂוּ֙ הַשִּׂמְלָ֔ה לִפְנֵ֖י זִקְנֵ֥י הָעִֽיר:

ואם טענת הבעל אמת אז:

וְאִם-אֱמֶ֣ת הָיָ֔ה הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה לֹֽא-נִמְצְא֥וּ בְתוּלִ֖ים (לנער) לַֽנַּעֲרָֽה: וְהוֹצִ֨יאוּ אֶת-(הנער) הַֽנַּעֲרָ֜ה אֶל-פֶּ֣תַח בֵּית-אָבִ֗יהָ וּסְקָלוּהָ֩ אַנְשֵׁ֨י עִירָ֤הּ בָּֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔תָה כִּי-עָֽשְׂתָ֤ה נְבָלָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ: דְּבָרִ֗ים- פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

וְהוֹצִ֨יאוּ אֶת-(הנער) הַֽנַּעֲרָ֜ה אֶל-פֶּ֣תַח בֵּית-אָבִ֗יהָ וּסְקָלוּהָ֩ אַנְשֵׁ֨י עִירָ֤הּ בָּֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔תָה כִּי-עָֽשְׂתָ֤ה נְבָלָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ:

ואם האשה אינה לקוחה, אינה בעולה.

למרות שהטוען שיקר במקרה זה, נלמד ממקרה זה שיש יכולת לטעון טענה כזאת באם הובטח בשבועה לאדם שהאשה שהוא נושא היא בתולה:

אֶת-הָֽאִשָּׁ֤ה הַזֹּאת֙ לָקַ֔חְתִּי

ומתוך ידיעתינו שהאיסור על נשואין ללא בתולה אסור רק על הלוי והכהן, נלמד שאין בעיה עם לא בתולה אלא אם נאמר לאדם שנשא אותה שהיא כזאת כשהיא לא כזאת.

ממקרה זה ולנוכח העובדה שאביה ואמא שמרו את הוהוכחה שהיא נמסרה לו בתולה נלמד שהיתה הבנה כזאת לפני הנישואין ובמקום הזה יש שבועה על הדבר שלא כמו במקום הזה:

פילגש זה לא חטא- עדכון.

בדיוק כמו בעת הזאת שהרבה בנות נישאות לבני אדם שלא הם בתקו את בתוליהן, ברור שאין לדרוש בדבר לנוכח העובדה שהלוקח אישה כזאת יודע על כך ואין שבועה על הדבר ואין איסור עליו לא לקחת אותה לאשה באם אינו מהלוי ובידיעת המקדשים את הזוגיות שלהם לא יכולה להתקיים הפרת ברית בדבר ומשכך השבועה שבועת אמת.

וגם פה במקרה הזה, יש ענין שהמעשה שנעשה הוא הפרת ברית.

ומפה לפה:

לא מאורשת ולא בעולה:

כִּֽי-יִמְצָ֣א אִ֗ישׁ (נער) נַעֲרָ֤ה בְתוּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא-אֹרָ֔שָׂה וּתְפָשָׂ֖הּ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וְנִמְצָֽאוּ: וְ֠נָתַן הָאִ֨ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִמָּ֛הּ לַֽאֲבִ֥י (הנער) הַֽנַּעֲרָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים כָּ֑סֶף וְלוֹ-תִֽהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֗ה תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔הּ לֹֽא-יוּכַ֥ל שַׁלְּחָ֖הּ כָּל-יָמָֽיו:

בְתוּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא-אֹרָ֔שָׂה

וּתְפָשָׂ֖הּ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ

וּתְפָשָׂ֖הּ

במקרה הזה הבחור תפש אותה, שלא ברצונה.

לעומת המקרה הזה:

וְכִֽי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹֽא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּֽׁה:  אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹֽת: שמות.

וְכִֽי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹֽא אֹרָשָׂה

וְשָׁכַב עִמָּהּ

יְפַתֶּה

במקרה הזה, פיתה אותה ומשכך מרצונה.

יש חובה לאדם ששכב עם  בתולה להתחתן איתה, אך גם יש זכות בחירה:

אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ:

אז האדם השוכב עימה ישלם:

כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹֽת:

הדגשה:

אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ

אָבִיהָ

הדגשה אביה, אביה הוא המוסר אין רשות לאדם שאינו אב הבת למסור אותה, הדבר בהסכמת האב ומפה נחשוב על זאת:

וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תְּאַחֲרוּ אֹתִי וַיהֹוָה הִצְלִיחַ דַּרְכִּי שַׁלְּחוּנִי וְאֵלְכָה לַאדֹנִי: וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ: וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ: בראשית.

נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ:

עוד בענין:

ההבדל בין בעולת בעל לפילגש.

כדי להבין את מעמד הלא בתולה הזאת מפה:

בספר שמות נאמר לכהן ככה:

וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם:וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא: וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו אֲנִי יְהוָֹה: וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח: אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה: וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי יְהוָֹה מְקַדְּשׁוֹ:  ויקרא.

וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח:

אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה:

האיסור הזה הוא לכהן משבט הלוי לא לישראל וזאת למען:

וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו

יען כי:

כִּי אֲנִי יְהוָֹה מְקַדְּשׁוֹ:

משיחת זרע אהרון , היא משיחת עולם:

וּמָֽשַׁחְתָּ אֹתָם כַּֽאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת אֲבִיהֶם וְכִֽהֲנוּ לִי וְהָֽיְתָה לִהְיֹת לָהֶם מָשְׁחָתָם לִכְהֻנַּת עוֹלָם לְדֹֽרֹתָֽם:

באם כהן מתחתן עם שאינה בתולה אז:

יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו

לא כך הדבר לבני ישראל שאינם מזרע אהרן.

אם ישראל שלא מזרע אהרן יתחתנו עם אלה:

אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה

הם לא יחללו זרעם.

כבמקרה הזה:

כִּֽי-יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם-לֹ֧א תִמְצָא-חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי-מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֽוֹ: וְיָֽצְאָ֖ה מִבֵּית֑וֹ וְהָֽלְכָ֖ה וְהָֽיְתָ֥ה לְאִֽישׁ-אַחֵֽר: וּשְׂנֵאָהּ֘ הָאִ֣ישׁ הָאַֽחֲרוֹן֒ וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּית֑וֹ א֣וֹ כִ֤י יָמוּת֙ הָאִ֣ישׁ הָאַֽחֲר֔וֹן אֲשֶׁר-לְקָחָ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה: לֹֽא-יוּכַ֣ל בַּעְלָ֣הּ הָֽרִאשׁ֣וֹן אֲשֶׁר-שִׁ֠לְּחָהּ לָשׁ֨וּב לְקַחְתָּ֜הּ לִהְי֧וֹת ל֣וֹ לְאִשָּׁ֗ה אַֽחֲרֵי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻטַּמָּ֔אָה כִּי-תֽוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלֹ֤א תַֽחֲטִיא֙ אֶת-הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַֽחֲלָֽה: דְּבָרִ֗ים- פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

כִּֽי-יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם-לֹ֧א תִמְצָא-חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי-מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֽוֹ:

האשה הזאת מותרת להתחתן שוב עם אדם אחר:

וְיָֽצְאָ֖ה מִבֵּית֑וֹ וְהָֽלְכָ֖ה וְהָֽיְתָ֥ה לְאִֽישׁ-אַחֵֽר:

לאחר שהיתה לאיש אחר באם התגרשה או נתאלמנה מהאיש השני, היא נטמאה ביחס  לאיש הראשון ומשכך אינה מותרת לאיש הראשון. ואינה מותרת לכהן, מהניסוח היא מותרת לאיש שלישי.

לאיש שבא אחרי הראשון לא קוראים השני קוראים האחרון:

וּשְׂנֵאָהּ֘ הָאִ֣ישׁ הָאַֽחֲרוֹן֒

היא לא מותרת לאיש של לפני האחרון בנקודת הזמן של אחרי האחרון ושוב, גם אחרי הראשון, היא אסורה לכהן.

המשיחה שנמשחו בני אהרון היא משיחת עולם ועוברת במשך זרע ולכן במקרה כהן וטהרתו וקיום משיחת עולם זאת הוא נדרש להוליד מבתולות מישראל ולא מעם שאינו ישראל.

גם מלך בישראל הוא מלך משיח, דוד המלך נמשח למלך, אך המשיחה הזאת היא לא משיחה מורשת לבניו כמו המשיחה לבני הכהנים, בנו שלמה נמשח גם הוא למלך, הוא קיבל בירושה את המשיחה, כהן משח אותו למלך.

**עם:.

שׂ

ולא עם:

ס'.

פרשת שופטים ושוטרים– "טוהר הנשק"– כִּי-יִֽהְיֶ֤ה בְךָ֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֛ר לֹא-יִֽהְיֶ֥ה טָה֖וֹר מִקְּרֵה-לָ֑יְלָה וְיָצָא֙ אֶל-מִח֣וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֔ה לֹ֥א יָבֹ֖א אֶל-תּ֥וֹךְ הַֽמַּֽחֲנֶֽה: וְהָיָ֥ה לִפְנוֹת-עֶ֖רֶב יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וּכְבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ יָבֹ֖א אֶל-תּ֥וֹךְ הַֽמַּֽחֲנֶֽה: וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָׁ֖מָּה חֽוּץ– כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ | בְּקֶ֣רֶב מַֽחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹֽיְבֶ֨יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַֽחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא-יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַֽחֲרֶֽיךָ- כתובה בעריכה. 

כִּי-יִֽהְיֶ֤ה בְךָ֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֛ר לֹא-יִֽהְיֶ֥ה טָה֖וֹר מִקְּרֵה-לָ֑יְלָה וְיָצָא֙ אֶל-מִח֣וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֔ה לֹ֥א יָבֹ֖א אֶל-תּ֥וֹךְ הַֽמַּֽחֲנֶֽה: וְהָיָ֥ה לִפְנוֹת-עֶ֖רֶב יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וּכְבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ יָבֹ֖א אֶל-תּ֥וֹךְ הַֽמַּֽחֲנֶֽה: וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָׁ֖מָּה חֽוּץ: וְיָתֵ֛ד תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל-אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָֽפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת-צֵֽאָתֶֽךָ: כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ | בְּקֶ֣רֶב מַֽחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹֽיְבֶ֨יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַֽחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא-יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַֽחֲרֶֽיךָ: פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

כדי להבין מה נחשב לטומאה ומשכך מחוץ למחנה תקראו גם ויקרא כ' וויקרא יח'.

ומשכך תחשבו מי הוא בנט שלמד זאת ובכל זאת דורש לקיים תועבה במחנה. הוא נחשב לקיצון של משהו, הוא והמקומות שהוא בא מהם, ובכל זאת מתעקש להשחית בזאת.

פרשת שופטים ושוטרים– וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתּ֣וֹ אֵלָיו֘ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָֽלְצָ֤ה נַֽעֲלוֹ֙ מֵעַ֣ל רַגְל֔וֹ וְיָֽרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵֽעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-יִבְנֶ֖ה אֶת-בֵּ֥ית אָחִֽיו:– וַיֹּ֣אמֶר הַגֹּאֵ֗ל לֹ֤א אוּכַל֙ (לגאול)-לִגְאָל-לִ֔י וְזֹאת֩ לְפָנִ֨ים בְּיִשְׂרָאֵ֜ל עַל-הַגְּאוּלָּ֤ה וְעַל-הַתְּמוּרָה֙ לְקַיֵּ֣ם כָּל-דָּבָ֔ר שָׁלַ֥ף אִ֛ישׁ נַעֲל֖וֹ וְנָתַ֣ן לְרֵעֵ֑הוּ וְזֹ֥את הַתְּעוּדָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּ֧אמֶר הַגֹּאֵ֛ל לְבֹ֖עַז קְנֵה-לָ֑ךְ וַיִּשְׁלֹ֖ף נַעֲלֽוֹ– כתובה בעריכה.

כִּי-יֵֽשְׁב֨וּ אַחִ֜ים יַחְדָּ֗ו וּמֵ֨ת אַחַ֤ד מֵהֶם֙ וּבֵ֣ן אֵין-ל֔וֹ לֹא-תִֽהְיֶ֧ה אֵֽשֶׁת-הַמֵּ֛ת הַח֖וּצָה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר יְבָמָהּ֙ יָבֹ֣א עָלֶ֔יהָ וּלְקָחָ֥הּ ל֛וֹ לְאִשָּׁ֖ה וְיִבְּמָֽהּ: וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל-שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא-יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל: וְאִם-לֹ֤א יַחְפֹּץ֙ הָאִ֔ישׁ לָקַ֖חַת אֶת-יְבִמְתּ֑וֹ וְעָֽלְתָה֩ יְבִמְתּ֨וֹ הַשַּׁ֜עְרָה אֶל-הַזְּקֵנִ֗ים וְאָֽמְרָה֙ מֵאֵ֨ן יְבָמִ֜י לְהָקִ֨ים לְאָחִ֥יו שֵׁם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א אָבָ֖ה יַבְּמִֽי: וְקָֽרְאוּ-ל֥וֹ זִקְנֵֽי-עִיר֖וֹ וְדִבְּר֣וּ אֵלָ֑יו וְעָמַ֣ד וְאָמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי לְקַחְתָּֽהּ: וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתּ֣וֹ אֵלָיו֘ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָֽלְצָ֤ה נַֽעֲלוֹ֙ מֵעַ֣ל רַגְל֔וֹ וְיָֽרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵֽעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-יִבְנֶ֖ה אֶת-בֵּ֥ית אָחִֽיו: וְנִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל בֵּ֖ית חֲל֥וּץ הַנָּֽעַל: פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.

וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתּ֣וֹ אֵלָיו֘ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָֽלְצָ֤ה נַֽעֲלוֹ֙ מֵעַ֣ל רַגְל֔וֹ וְיָֽרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵֽעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-יִבְנֶ֖ה אֶת-בֵּ֥ית אָחִֽיו:

למחשבה:

לימודי תורה- רות- הַגֹּאֵ֗ל.

וּבֹ֨עַז עָלָ֣ה הַשַּׁעַר֮ וַיֵּ֣שֶׁב שָׁם֒ וְהִנֵּ֨ה הַגֹּאֵ֤ל עֹבֵר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר-בֹּ֔עַז וַיֹּ֛אמֶר ס֥וּרָה שְׁבָה-פֹּ֖ה פְּלֹנִ֣י אַלְמֹנִ֑י וַיָּ֖סַר וַיֵּשֵֽׁב:  וַיִּקַּ֞ח עֲשָׂרָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים מִזִּקְנֵ֥י הָעִ֖יר וַיֹּ֣אמֶר שְׁבוּ-פֹ֑ה וַיֵּשֵֽׁבוּ: וַיֹּ֙אמֶר֙ לַגֹּאֵ֔ל חֶלְקַת֙ הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְאָחִ֖ינוּ לֶאֱלִימֶ֑לֶךְ מָכְרָ֣ה נָעֳמִ֔י הַשָּׁ֖בָה מִשְּׂדֵ֥ה מוֹאָֽב:  וַאֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי אֶגְלֶ֧ה אָזְנְךָ֣ לֵאמֹ֗ר קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֮ וְנֶ֣גֶד זִקְנֵ֣י עַמִּי֒ אִם-תִּגְאַל֙ גְּאָ֔ל וְאִם-לֹ֨א יִגְאַ֜ל הַגִּ֣ידָה לִּ֗י (ואדע) וְאֵֽדְעָה֙ כִּ֣י אֵ֤ין זוּלָֽתְךָ֙ לִגְא֔וֹל וְאָנֹכִ֖י אַחֲרֶ֑יךָ וַיֹּ֖אמֶר אָנֹכִ֥י אֶגְאָֽל:  וַיֹּ֣אמֶר בֹּ֔עַז בְּיוֹם-קְנוֹתְךָ֥ הַשָּׂדֶ֖ה מִיַּ֣ד נָעֳמִ֑י וּ֠מֵאֵת ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה אֵֽשֶׁת-הַמֵּת֙ (קניתי) קָנִ֔יתָה לְהָקִ֥ים שֵׁם-הַמֵּ֖ת עַל-נַחֲלָתֽוֹ: וַיֹּ֣אמֶר הַגֹּאֵ֗ל לֹ֤א אוּכַל֙ (לגאול)-לִגְאָל-לִ֔י פֶּן-אַשְׁחִ֖ית אֶת-נַחֲלָתִ֑י גְּאַל-לְךָ֤ אַתָּה֙ אֶת-גְּאֻלָּתִ֔י כִּ֥י לֹא-אוּכַ֖ל לִגְאֹֽל: וְזֹאת֩ לְפָנִ֨ים בְּיִשְׂרָאֵ֜ל עַל-הַגְּאוּלָּ֤ה וְעַל-הַתְּמוּרָה֙ לְקַיֵּ֣ם כָּל-דָּבָ֔ר שָׁלַ֥ף אִ֛ישׁ נַעֲל֖וֹ וְנָתַ֣ן לְרֵעֵ֑הוּ וְזֹ֥את הַתְּעוּדָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל:  וַיֹּ֧אמֶר הַגֹּאֵ֛ל לְבֹ֖עַז קְנֵה-לָ֑ךְ וַיִּשְׁלֹ֖ף נַעֲלֽוֹ:  וַיֹּאמֶר֩ בֹּ֨עַז לַזְּקֵנִ֜ים וְכָל-הָעָ֗ם עֵדִ֤ים אַתֶּם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֤י קָנִ֙יתִי֙ אֶת-כָּל-אֲשֶׁ֣ר לֶֽאֱלִימֶ֔לֶךְ וְאֵ֛ת כָּל-אֲשֶׁ֥ר לְכִלְי֖וֹן וּמַחְל֑וֹן מִיַּ֖ד נָעֳמִֽי: וְגַ֣ם אֶת-ר֣וּת הַמֹּאֲבִיָּה֩ אֵ֨שֶׁת מַחְל֜וֹן קָנִ֧יתִי לִ֣י לְאִשָּׁ֗ה לְהָקִ֤ים שֵׁם-הַמֵּת֙ עַל-נַ֣חֲלָת֔וֹ וְלֹא-יִכָּרֵ֧ת שֵׁם-הַמֵּ֛ת מֵעִ֥ם אֶחָ֖יו וּמִשַּׁ֣עַר מְקוֹמ֑וֹ עֵדִ֥ים אַתֶּ֖ם הַיּֽוֹם: מגילת רות.

שְׁבָה-פֹּ֖ה פְּלֹנִ֣י אַלְמֹנִ֑י

וַיִּקַּ֞ח עֲשָׂרָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים מִזִּקְנֵ֥י הָעִ֖יר וַיֹּ֣אמֶר שְׁבוּ-פֹ֑ה וַיֵּשֵֽׁבוּ:

פרשת שופטים ושוטרים- שלושה עדים.

וַאֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי אֶגְלֶ֧ה אָזְנְךָ֣ לֵאמֹ֗ר קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֮ וְנֶ֣גֶד זִקְנֵ֣י עַמִּי֒ אִם-תִּגְאַל֙ גְּאָ֔ל וְאִם-לֹ֨א יִגְאַ֜ל הַגִּ֣ידָה לִּ֗י (ואדע) וְאֵֽדְעָה֙ כִּ֣י אֵ֤ין זוּלָֽתְךָ֙ לִגְא֔וֹל וְאָנֹכִ֖י אַחֲרֶ֑יךָ וַיֹּ֖אמֶר אָנֹכִ֥י אֶגְאָֽל:

וַיֹּ֖אמֶר אָנֹכִ֥י אֶגְאָֽל:

וַיֹּ֣אמֶר בֹּ֔עַז בְּיוֹם-קְנוֹתְךָ֥ הַשָּׂדֶ֖ה מִיַּ֣ד נָעֳמִ֑י וּ֠מֵאֵת ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה אֵֽשֶׁת-הַמֵּת֙ (קניתי) קָנִ֔יתָה לְהָקִ֥ים שֵׁם-הַמֵּ֖ת עַל-נַחֲלָתֽוֹ: וַיֹּ֣אמֶר הַגֹּאֵ֗ל לֹ֤א אוּכַל֙ (לגאול)-לִגְאָל-לִ֔י פֶּן-אַשְׁחִ֖ית אֶת-נַחֲלָתִ֑י גְּאַל-לְךָ֤ אַתָּה֙ אֶת-גְּאֻלָּתִ֔י כִּ֥י לֹא-אוּכַ֖ל לִגְאֹֽל:

וַיֹּ֣אמֶר בֹּ֔עַז בְּיוֹם-קְנוֹתְךָ֥ הַשָּׂדֶ֖ה מִיַּ֣ד נָעֳמִ֑י וּ֠מֵאֵת ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה

וַיֹּ֣אמֶר הַגֹּאֵ֗ל לֹ֤א אוּכַל֙ (לגאול)-לִגְאָל-לִ֔י

וְזֹאת֩ לְפָנִ֨ים בְּיִשְׂרָאֵ֜ל עַל-הַגְּאוּלָּ֤ה וְעַל-הַתְּמוּרָה֙ לְקַיֵּ֣ם כָּל-דָּבָ֔ר שָׁלַ֥ף אִ֛ישׁ נַעֲל֖וֹ וְנָתַ֣ן לְרֵעֵ֑הוּ וְזֹ֥את הַתְּעוּדָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל:  וַיֹּ֧אמֶר הַגֹּאֵ֛ל לְבֹ֖עַז קְנֵה-לָ֑ךְ וַיִּשְׁלֹ֖ף נַעֲלֽוֹ:

שָׁלַ֥ף אִ֛ישׁ נַעֲל֖וֹ וְנָתַ֣ן לְרֵעֵ֑הוּ וְזֹ֥את הַתְּעוּדָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל:

צריך לבדוק מי היה הפלוני אלמוני שקדם לבועז כגואל. קודם צריך להבין שלגאול זרע זה דבר חשוב מאוד בישראל ואדם שמסרב לגאול זרע הוא אדם שהדבר נחשב לו לחטא, כבמקרה תמר שהיתה אלמנת ער בן יהודה שאחיו אונן סירב לגאול את זרע אחיו דרך תמר אלמנת אחיו והדבר נחשב לו לחטא שעליו הומת:

וַיִּקַּ֧ח יְהוּדָ֛ה אִשָּׁ֖ה לְעֵ֣ר בְּכוֹר֑וֹ וּשְׁמָ֖הּ תָּמָֽר׃ וַיְהִ֗י עֵ֚ר בְּכ֣וֹר יְהוּדָ֔ה רַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְמִתֵ֖הוּ יְהוָֽה׃וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ לְאוֹנָ֔ן בֹּ֛א אֶל־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יךָ וְיַבֵּ֣ם אֹתָ֑הּ וְהָקֵ֥ם זֶ֖רַע לְאָחִֽיךָ׃ וַיֵּ֣דַע אוֹנָ֔ן כִּ֛י לֹּ֥א ל֖וֹ יִֽהְיֶ֣ה הַזָּ֑רַע וְהָיָ֞ה אִם־בָּ֨א אֶל־אֵ֤שֶׁת אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת אַ֔רְצָה לְבִלְתִּ֥י נְתָן־זֶ֖רַע לְאָחִֽיו׃ וַיֵּ֛רַע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיָּ֖מֶת גַּם־אֹתֽוֹ: פרשת וישב יעקב- ספר בראשית.

וַיֵּ֛רַע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיָּ֖מֶת גַּם־אֹתֽוֹ:

פרשת ברכה וקללה- חרמש בקמה- קציר שערים– וְלֶחֶם֩ וְקָלִ֨י וְכַרְמֶ֜ל לֹ֣א תֹֽאכְל֗וּ עַד-עֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה עַ֚ד הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת-קָרְבַּ֖ן אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם- זאת אומרת שספירת העומר מתחילה אחרי השבת השנית ולא הראשונה– וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמָּֽחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת-עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּֽהְיֶֽינָה.

שִׁבְעָ֥ה שָֽׁבֻעֹ֖ת תִּסְפָּר-לָ֑ךְ מֵֽהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָֽׁבֻעֽוֹת: וְעָשִׂ֜יתָ חַ֤ג שָֽׁבֻעוֹת֙ לַֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מִסַּ֛ת נִדְבַ֥ת יָֽדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑ן כַּֽאֲשֶׁ֥ר יְבָֽרֶכְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ: וְשָֽׂמַחְתָּ֞ לִפְנֵ֣י | יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֣ וּבִתֶּ֘ךָ֘ וְעַבְדְּךָ֣ וַֽאֲמָתֶ֒ךָ֒ וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָֽאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבֶּ֑ךָ בַּמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם: וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי-עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּמִצְרָ֑יִם וְשָֽׁמַרְתָּ֣ וְעָשִׂ֔יתָ אֶת-הַֽחֻקִּ֖ים הָאֵֽלֶּה:  חַ֧ג הַסֻּכֹּ֛ת תַּֽעֲשֶׂ֥ה לְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בְּאָ֨סְפְּךָ֔ מִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶֽךָ: וְשָֽׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֨ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַֽאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֗י וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָֽאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ: שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים תָּחֹג֙ לַֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר-יִבְחַ֣ר יְהֹוָ֑ה כִּ֣י יְבָֽרֶכְךָ֞ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹ֤ל תְּבוּאָֽתְךָ֙ וּבְכֹל֙ מַֽעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔יךָ וְהָיִ֖יתָ אַ֥ךְ שָׂמֵֽחַ: שָׁל֣וֹשׁ פְּעָמִ֣ים | בַּשָּׁנָ֡ה יֵֽרָאֶ֩ה כָל-זְכ֨וּרְךָ֜ אֶת-פְּנֵ֣י | יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֔ר בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּֽׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֣ג הַסֻּכּ֑וֹת וְלֹ֧א יֵֽרָאֶ֛ה אֶת-פְּנֵ֥י יְהֹוָ֖ה רֵיקָֽם: אִ֖ישׁ כְּמַתְּנַ֣ת יָד֑וֹ כְּבִרְכַּ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן-לָֽךְ: פרשת בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה.

שָׁל֣וֹשׁ פְּעָמִ֣ים | בַּשָּׁנָ֡ה יֵֽרָאֶ֩ה כָל-זְכ֨וּרְךָ֜ אֶת-פְּנֵ֣י | יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֔ר בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּֽׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֣ג הַסֻּכּ֑וֹת וְלֹ֧א יֵֽרָאֶ֛ה אֶת-פְּנֵ֥י יְהֹוָ֖ה רֵיקָֽם: אִ֖ישׁ כְּמַתְּנַ֣ת יָד֑וֹ כְּבִרְכַּ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן-לָֽךְ:

בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּֽׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֣ג הַסֻּכּ֑וֹת

גם מפה ניתן ללמוד שחודש האביב , החודש בו חוגגים את פסח הוא החודש הראשון.

לפי הסדר- קודם פסח בחודש בראשון, אחר כך שבועות ואחר כך בחודש השביעי, חג סוכות.

החודש הראשון על פי תורת ישראל הוא בחודש האביב.

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהֹוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָֹה: ויקרא.

שִׁבְעָ֥ה שָֽׁבֻעֹ֖ת תִּסְפָּר-לָ֑ךְ מֵֽהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָֽׁבֻעֽוֹת:

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָֹה:

כשחיפשתי בתורה מועדים בחודש שלישי מצאתי שני ארועים בלבד, אמנם רק שני ארועים אך ארועים מאוד משמעותיים שבהם עם ישראל הביע נאמנות גדולה לבורא עולם. בחודש השלישי נחוג חג השבועות. כפי שאתם רואים מועד השבועות שאני מציינת וכפי שהזכרתי בלוח מועדים של חודש ראשון את ספירת העומר אני מחילה מיום לאחר פסח, כיום תנופת העומר שנאמר שיום זה זה היום שלאחר התנופה מותר לאכול חמץ ומשכך על פי הגיון ספירת העומר מוחלת עם תנופת העומר ביום שאחרי חג הפסח בעת הזאת ספירת העומר  שהיא  ביום הראשון של חול המועד פסח, אני מחילה שני שבתונים מקרא קודש בשני המועדים, מקרא קודש ושביתה לא יכולה להזיק תמיד אפשר לקרוא מקרא קודש ולקחת חופש ממלאכת עבודה.

דַּבֵּ֞ר אֶל-בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי-תָבֹ֣אוּ אֶל-הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ נֹתֵ֣ן לָכֶ֔ם וּקְצַרְתֶּ֖ם אֶת-קְצִירָ֑הּ וַֽהֲבֵאתֶ֥ם אֶת-עֹ֛מֶר רֵאשִׁ֥ית קְצִֽירְכֶ֖ם אֶל-הַכֹּהֵֽן:  וְהֵנִ֧יף אֶת-הָעֹ֛מֶר לִפְנֵ֥י יְהוָֹ֖ה לִֽרְצֹֽנְכֶ֑ם מִֽמָּֽחֳרַת֙ הַשַּׁבָּ֔ת יְנִיפֶ֖נּוּ הַכֹּהֵֽן:  וַֽעֲשִׂיתֶ֕ם בְּי֥וֹם הֲנִֽיפְכֶ֖ם אֶת-הָעֹ֑מֶר כֶּ֣בֶשׂ תָּמִ֧ים בֶּן-שְׁנָת֛וֹ לְעֹלָ֖ה לַֽיהוָֹֽה: וּמִנְחָתוֹ֩ שְׁנֵ֨י עֶשְׂרֹנִ֜ים סֹ֣לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֛מֶן אִשֶּׁ֥ה לַֽיהוָֹ֖ה רֵ֣יחַ נִיחֹ֑חַ וְנִסְכֹּ֥ה יַ֖יִן רְבִיעִ֥ת הַהִֽין: וְלֶחֶם֩ וְקָלִ֨י וְכַרְמֶ֜ל לֹ֣א תֹֽאכְל֗וּ עַד-עֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה עַ֚ד הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת-קָרְבַּ֖ן אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם: וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמָּֽחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת-עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּֽהְיֶֽינָה:

וגם...

וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵי מוֹאָב וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים: רות.

האדם מושל לא רק בעצמו הוא מושל גם על אלה– וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ– זאת אומרת שיש לו אחריות משילות על אלה ובהמשך– וַיִּקַּח יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ– לעובדה זה ברור, הציווי הוא גם לשמור עליה– וּלְשָׁמְרָהּ–זאת אומרת שהאדם מושל גם באדמה וגם על כך יש לאדם אחריות משילות ומשכך נושא בדין במקרה ו…

וַיְבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:  וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ: בראשית.

האדם מושל לא רק בעצמו הוא מושל גם על אלה:

וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ:

זאת אומרת שיש לו אחריות משילות על אלה ובהמשך:

וַיִּקַּח יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ: בראשית.

לְעָבְדָהּ

לעובדה זה ברור, הציווי הוא גם לשמור עליה:

וּלְשָׁמְרָהּ:

זאת אומרת שהאדם מושל גם באדמה וגם על כך יש לאדם אחריות משילות, אז יש להתייחס ברצינות לחבר'ה של אדם אדמה ודין.

גם בעניין העופות למאכל למשל, אני טוענת שיש עינוי בהובלת העוף למשחטה ומשכך לא כשר ולכן יש להתייחס ברצינות לחבר'ה שדורשים בדבר.

יען כי אם יש לאדם משילות אז הוא גם נושא בדין במקרה ו...

אני טוענת שיש להקים מחלקת כשרות כזאת, שבודקת את היחס לחיה מתולדתה ולא רק מהגעתה למשחטה ומשם עד הגעתה לבית הממכר.

אני טוענת שיש להקים משחטות בצמוד לדיר, בצמוד לרפת בצמוד ללול ולאחר השחיטה להוביל למפעלי התעשיא או לקצבים. זה יחסוך את עלות הובלת העוף מהלול למשחטה. זה יחסוך את עלות הכלובים להובלה. ויודעי דבר יאמרו לך שהדבר יחסוך כסף גם בעלות העמסת והורדת העוף והבהמה למשאית ומהמשאית וזאת כשהם חיים.

ומשכך,

הדבר יכול להגדיל את הרווח או להוזיל את המחיר של העוף.

פרשת הברכה והקללה- כִּי֩ כָל-תּֽוֹעֲבַ֨ת יְהֹוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֗א עָשׂוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּ֣י גַ֤ם אֶת-בְּנֵיהֶם֙ וְאֶת-בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם יִשְׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ לֵאלֹֽהֵיהֶֽם- כתובה בעריכה.

כִּֽי-יַכְרִית֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת-הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֥ה בָא-שָׁ֛מָּה לָרֶ֥שֶׁת אוֹתָ֖ם מִפָּנֶ֑יךָ וְיָֽרַשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְיָֽשַׁבְתָּ֖ בְּאַרְצָֽם:  הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן-תִּנָּקֵשׁ֙ אַֽחֲרֵיהֶ֔ם אַֽחֲרֵ֖י הִשָּֽׁמְדָ֣ם מִפָּנֶ֑יךָ וּפֶן-תִּדְר֨שׁ לֵאלֹֽהֵיהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר אֵיכָ֨ה יַֽעַבְד֜וּ הַגּוֹיִ֤ם הָאֵ֨לֶּה֙ אֶת-אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְאֶֽעֱשֶׂה-כֵּ֖ן גַּם-אָֽנִי:  לֹא-תַֽעֲשֶׂ֣ה כֵ֔ן לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּי֩ כָל-תּֽוֹעֲבַ֨ת יְהֹוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֗א עָשׂוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּ֣י גַ֤ם אֶת-בְּנֵיהֶם֙ וְאֶת-בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם יִשְׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ לֵאלֹֽהֵיהֶֽם: פרשת הברכה והקללה.

מדובר פה על מעשי גויים שנחשבים שנואים ותועבה:

כִּי֩ כָל-תּֽוֹעֲבַ֨ת יְהֹוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֗א עָשׂוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם:

כי במעשיהם גם הקרבת אדם לחטאת:

כִּ֣י גַ֤ם אֶת-בְּנֵיהֶם֙ וְאֶת-בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם יִשְׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ לֵאלֹֽהֵיהֶֽם:

היה כדבר הזה בישראל שמבאר את הציווי הזה כפי מוזכר בתהלים מה הוא חטא העגל:

וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם: וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ: וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים: וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים: וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם: תהלים.

וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם:

במקרה הזה הטומאה והתועבה הנחשבת זנות, היא לא ביחס למשכב כזה או אחר, הוא במעשה החטא הזה:

וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים:

וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים:

חשוב לזכור שנאמר שבורא עולם שונא את מעשי האלה ושוב אלה אויבי בורא עולם שעושים מעשים כאלה כביאור דוד:

הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְהוָה אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט:  תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי: תהלים.

 

פרשת הברכה והקללה- וְלֹֽא-תָשִׂ֧ימוּ קָרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵֽינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת.

בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם לֹ֣א תִתְגֹּֽדְד֗וּ וְלֹֽא-תָשִׂ֧ימוּ קָרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵֽינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת: כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וּבְךָ֞ בָּחַ֣ר יְהֹוָ֗ה לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל-פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה: פרשת הברכה והקללה.

לֹ֣א תִתְגֹּֽדְד֗וּ

וְלֹֽא-תָשִׂ֧ימוּ קָרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵֽינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת:

וזאת יען כי:

כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וּבְךָ֞ בָּחַ֣ר יְהֹוָ֗ה לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל-פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה:

לימודים והדגשים על הדרך- קצרצרים.

אגב,

היתה לי שיחה עם בחורה נחמדה משוק הכרמל והיא אמרה שהיא מתפללת תפילת רחל אמנו והיתה שיחה נחמדה שנראה שיש לה משאלת לב והיא מקיימת תפילה לברכה למשהו, וסיימנו את שיחתינו הנעימה בברכות אחת לשנית והשנית לאחת.ואני חשבתי על זה:רחל היא לא אמא של יהודה וגם לא של לוי. יהודה ולוי הם בני לאה, רחל היא אמא של יוסף ובנימין וסבתא של אפרים ומנשה.נראה מפה שהיהודים כמו אבא שלהם יעקב, נוטים יותר לכיוון רחל.תראה תגיד לחבר'ה שבודקים גנום, שהגנום של יעקב הוא כגנום עשיו כך שיש התכנות שקולומבוס הוא עשיו ולכן יש התאמת גנום בין הגנום של קולומבוס לגנום היהודים. אני חושבת שבוש הוא עשיו, תבדוק את בוש ויש התכנות שתראה גנום "ישראלי" בבוש וזאת אם הוא עשיו.כך שיש התכנות שאם כך, בימי הגאולה ישובו צאצאיו של בוש לאזור הזה שהוא ממזרחה לירדן ועציון גבר איפשהו..

אומרים שאדם זכאי מבחינת לא מחילים עליו דין, עד שאשמתו הוכחה. וזאת במשפט אדם כשאין נביא עמנו יודע עד מה.

ברור שהאדם הזה שנחשב זכאי במשפט הזה לא זכאי במשפט בורא עולם באם לא זכאי. העובדה שבאדם זכאי במשפט הזה לא אומרת שהאדם זכאי במשפט הזה. ולכל משוואה משוואה הפוכה לה, גם באם אשם במשפט הזה, לא בהכרח אשם במשפט הזה. בדיוק כמו יוסף שעל לא עוול בכפו הושם בבית האסורים.

ישעיהו הוא ספר מחכים פתי.

אַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהוָה וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי ואנחנו שראינו, אנחנו שהיינו שם, הלכנו מאז עם הספר הזה להעיד שהעדות הכתובה הזאת היא לא רק על סיפורו של עם ישראל, העדות הכתובה הזאת היא עדות לבריאת האדם, לבריאת העולם הזה, לבורא עולם שנגלה לישראל נגלות ראשונה. ומתוקף רואותינו את הניסים והנפלאות אנו עדות גם לזאת אחרי שראינו את זאת- שמע הנפלאות שעשה בורא עולם לישראל נודע לגויים כולם, אך יתרו היה גם עד לחנות ישראל במדבר:

לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר: לַֽ֭יהוָה הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ: כִּי-ה֖וּא עַל-יַמִּ֣ים יְסָדָ֑הּ וְעַל-נְ֝הָר֗וֹת יְכוֹנְנֶֽהָ: מִֽי-יַעֲלֶ֥ה בְהַר-יְהוָ֑ה וּמִי-יָ֝קוּם בִּמְק֥וֹם קָדְשֽׁוֹ: נְקִ֥י כַפַּ֗יִם וּֽבַר-לֵ֫בָ֥ב אֲשֶׁ֤ר | לֹא-נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה: יִשָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ: זֶ֭ה דּ֣וֹר (דרשו) דֹּרְשָׁ֑יו מְבַקְשֵׁ֨י פָנֶ֖יךָ יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה: שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים | רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וְֽ֭הִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָב֗וֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד: מִ֥י זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְ֭הוָה עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר יְ֝הוָ֗ה גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה: שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים | רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָבֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד: מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְהוָ֥ה צְבָא֑וֹת ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה:

שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים | רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָבֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד:

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד: בראשית.

מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְהוָ֥ה צְבָא֑וֹת ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה:

אַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהוָה וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה: אָנֹכִי אָנֹכִי יְהוָה וְאֵין מִבַּלְעָדַי מוֹשִׁיעַ: ישעיהו.

לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל

וזאת לפני היום האחד, וזאת ההתחלה:

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:

ורק אחר כך:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:

והלאה.

ואלה המילים הפותחות הספר, את העדות שהופקדה בידינו:

אַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהוָה וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי

ואנחנו שראינו, אנחנו שהיינו שם, הלכנו מאז עם הספר הזה להעיד שהעדות הכתובה הזאת היא לא רק על סיפורו של עם ישראל, העדות הכתובה הזאת היא עדות לבריאת האדם, לבריאת העולם הזה, לבורא עולם שנגלה לישראל נגלות ראשונה. ומתוקף רואותינו את הניסים והנפלאות אנו עדות גם לזאת אחרי שראינו את זאת.

וגם יתרו, היה עד לזאת, כמו כל גויי העת הזאת שמע הנפלאות שעשה בורא עולם לישראל נודע לגויים כולם, כמוהם גם יתרו שמע על מה שקרה במצרים, אך יתרו היה גם עד לחנות ישראל במדבר:

וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָ֠ב בֶּן-רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֘ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹֽסְעִ֣ים | אֲנַ֗חְנוּ אֶל-הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֨נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי-יְהֹוָ֥ה דִּבֶּר-ט֖וֹב עַל-יִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ כִּ֧י אִם-אֶל-אַרְצִ֛י וְאֶל-מֽוֹלַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ: וַיֹּ֕אמֶר אַל-נָ֖א תַּֽעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י | עַל-כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֨נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם: וְהָיָ֖ה כִּֽי-תֵלֵ֣ךְ עִמָּ֑נוּ וְהָיָ֣ה | הַטּ֣וֹב הַה֗וּא אֲשֶׁ֨ר יֵיטִ֧יב יְהֹוָ֛ה עִמָּ֖נוּ וְהֵטַ֥בְנוּ לָֽךְ:

בעת חניה קבלנו את התורה על המקום הזה נאמר כך על יתרו ומשפחתו:

יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֨נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם:

מהמקום הזה שהוא החל את שליחות מהמקום שאליו ברח ממצרים שחזר ממנו למצרים ובהמשך ממנו לארץ. מהמקום בו פגש גם את יתרו חותנו והתחתן עם ביתו ציפורה.

זה בדיוק כמו הניסים שהראה משה לעם כדי שיאמינו לו שהוא שליח בורא עולם, כך רואות יתרו ועמו את הניסים שבורא עולם עשה לנו ולהעיד שאנחנו העם הנבחר:

עַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי:

כביאור תהלים:

אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ:יִרְאֵי יְהוָה הַלְלוּהוּ כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל: כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ: מֵאִתְּךָ תְהִלָּתִי בְּקָהָל רָב נְדָרַי אֲשַׁלֵּם נֶגֶד יְרֵאָיו: יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ יְהַלְלוּ יְהוָה דֹּרְשָׁיו יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד: יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל יְהוָה כָּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:  כִּי לַיהוָה הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם:  אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה: זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר: יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה: תהלים.

כִּי לַיהוָה הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם:

זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר:

יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה:

כדברי רחב למרגלים:

וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי נָתַן יְהוָה לָכֶם אֶת הָאָרֶץ וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם: כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם:  וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת: יהושע.

כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:

אותות לעיני העם- פרשת ואלה שמות.

למחשבה:

בעת הזאת קורות ישראל נרשמים על ידי אנשים שאינם נביאים, צריך לחשוב על הדבר כמו ההבדל בין משפט אדם לבין שפיטת בורא עולם.

.

פרשת החוקים והמשפטים– וְנֽוֹשַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם– נושנתם בארץ מהכוונה שכבר הרבה זמן העם בארץ ולא רק נרדמים בשמירה, הם גם פורצים גבולות כמו שאומרים, יענו שכחו מאיפה באו.. מי הביא אותם ולמען מה הביא אותם– וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ— וְאָֽמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת-הַחַ֥יִל הַזֶּֽה— וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַֽעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת-בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּ֥ע לַֽאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה.

הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֗ם פֶּֽן-תִּשְׁכְּחוּ֙ אֶת-בְּרִ֤ית יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִמָּכֶ֑ם וַֽעֲשִׂיתֶ֨ם לָכֶ֥ם פֶּ֨סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל אֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:  כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥שׁ אֹֽכְלָ֖ה ה֑וּא אֵ֖ל קַנָּֽא: כִּֽי-תוֹלִ֤יד בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים וְנֽוֹשַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם וַֽעֲשִׂ֤יתֶם פֶּ֨סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל וַֽעֲשִׂיתֶ֥ם הָרַ֛ע בְּעֵינֵֽי יְהֹוָ֥ה-אֱלֹהֶ֖יךָ לְהַכְעִיסֽוֹ:  הַֽעִידֹתִי֩ בָכֶ֨ם הַיּ֜וֹם אֶת-הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת-הָאָ֗רֶץ כִּֽי-אָבֹ֣ד תֹּֽאבֵדוּן֘ מַהֵר֒ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹֽבְרִ֧ים אֶת-הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ לֹא-תַֽאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עָלֶ֔יהָ כִּ֥י הִשָּׁמֵ֖ד תִּשָּֽׁמֵדֽוּן: פרשת החוקים והמשפטים.

וְנֽוֹשַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם:

(נושנתם בארץ מהכוונה שכבר הרבה זמן העם בארץ ודורות שנולדו פה ולא רק נרדמים בשמירה , הם גם פורצים גבולות כמו שאומרים, יענו שכחו מאיפה באו.. מי הביא אותם ולמען מה הביא אותם..)

וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִֽיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים: הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜ בַּמִּדְבָּ֣ר | הַגָּדֹ֣ל וְהַנּוֹרָ֗א נָחָ֤שׁ | שָׂרָף֙ וְעַקְרָ֔ב וְצִמָּא֖וֹן אֲשֶׁ֣ר אֵין-מָ֑יִם הַמּוֹצִ֤יא לְךָ֙ מַ֔יִם מִצּ֖וּר הַֽחַלָּמִֽישׁ: הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ מָן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא-יָֽדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן עַנֹּֽתְךָ֗ וּלְמַ֨עַן֙ נַסֹּתֶ֔ךָ לְהֵיטִֽבְךָ֖ בְּאַֽחֲרִיתֶֽךָ:  וְאָֽמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת-הַחַ֥יִל הַזֶּֽה:  וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַֽעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת-בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּ֥ע לַֽאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וְהָיָ֗ה אִם-שָׁכֹ֤חַ תִּשְׁכַּח֙ אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֗ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַֽעֲבַדְתָּ֖ם וְהִשְׁתַּֽחֲוִ֣יתָ לָהֶ֑ם הַֽעִדֹ֤תִי בָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּֽאבֵדֽוּן:  כַּגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֤ר יְהֹוָה֙ מַֽאֲבִ֣יד מִפְּנֵיכֶ֔ם כֵּ֖ן תֹּֽאבֵד֑וּן עֵ֚קֶב לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּן בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם: פרשת החוקים והמשפטים.

וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ:

וְאָֽמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת-הַחַ֥יִל הַזֶּֽה:

זאת אומרת שאחרי המלחמה, אומרים ברכת הגומל ואומרים תודה לבורא עולם.

כביאור תהלים-

אֵֽין-הַ֭מֶּלֶךְ נוֹשָׁ֣ע בְּרָב-חָ֑יִל גִּ֝בּ֗וֹר לֹֽא-יִנָּצֵ֥ל בְּרָב-כֹּֽחַ:

שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס לִתְשׁוּעָ֑ה וּבְרֹ֥ב חֵ֝יל֗וֹ לֹ֣א יְמַלֵּֽט:

הִנֵּ֤ה עֵ֣ין יְ֭הוָה אֶל-יְרֵאָ֑יו לַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ:

לְהַצִּ֣יל מִמָּ֣וֶת נַפְשָׁ֑ם וּ֝לְחַיּוֹתָ֗ם בָּרָעָֽב:

נַ֭פְשֵׁנוּ חִכְּתָ֣ה לַֽיהוָ֑ה עֶזְרֵ֖נוּ וּמָגִנֵּ֣נוּ הֽוּא:

כִּי-ב֭וֹ יִשְׂמַ֣ח לִבֵּ֑נוּ כִּ֤י בְשֵׁ֖ם קָדְשׁ֣וֹ בָטָֽחְנוּ:

יְהִֽי-חַסְדְּךָ֣ יְהוָ֣ה עָלֵ֑ינוּ כַּ֝אֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ:

פרשת החוקים והמשפטים— וּפֶן-תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ הַשָּׁמַ֗יְמָה וְֽ֠רָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁ֨מֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת-הַכּֽוֹכָבִ֗ים כֹּ֚ל צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּֽחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַֽעֲבַדְתָּ֑ם– זה כמו שאתה מתפעל מיכולות הרובוט ובכל זאת אתה יודע שביל גיטס יצר אותו ואז אתה מתפעל מיכולותיו של ביל גייטס והצוות שלו ובהמשך אתה לא שוכח ואתה יודע שבורא עולם ברא את ביל גייטס האדם, ואתה יודע שאתה מתפעל מבורא עולם ומעשיו.

וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ ק֤וֹל דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹֽׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵֽינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זֽוּלָתִ֥י קֽוֹל: וַיַּגֵּ֨ד לָכֶ֜ם אֶת-בְּרִית֗וֹ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה אֶתְכֶם֙ לַֽעֲשׂ֔וֹת עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִ֑ים וַֽיִּכְתְּבֵ֔ם עַל-שְׁנֵ֖י לֻח֥וֹת אֲבָנִֽים:  וְאֹתִ֗י צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֔ם חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִ֑ים לַֽעֲשֹֽׂתְכֶ֣ם אֹתָ֔ם בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹֽבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ: וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם כִּ֣י לֹ֤א רְאִיתֶם֙ כָּל-תְּמוּנָ֔ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֧ה אֲלֵיכֶ֛ם בְּחֹרֵ֖ב מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ:  פֶּ֨ן-תַּשְׁחִת֔וּן וַֽעֲשִׂיתֶ֥ם לָכֶ֛ם פֶּ֖סֶל תְּמוּנַ֣ת כָּל-סָ֑מֶל תַּבְנִ֥ית זָכָ֖ר א֥וֹ נְקֵבָֽה:  תַּבְנִ֕ית כָּל-בְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בָּאָ֑רֶץ תַּבְנִית֙ כָּל-צִפּ֣וֹר כָּנָ֔ף אֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּף בַּשָּׁמָֽיִם:  תַּבְנִ֕ית כָּל-רֹמֵ֖שׂ בַּֽאֲדָמָ֑ה תַּבְנִ֛ית כָּל-דָּגָ֥ה אֲשֶׁר-בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ:  וּפֶן-תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ הַשָּׁמַ֗יְמָה וְֽ֠רָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁ֨מֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת-הַכּֽוֹכָבִ֗ים כֹּ֚ל צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּֽחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַֽעֲבַדְתָּ֑ם אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֹתָ֔ם לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל-הַשָּׁמָֽיִם: פרשת החוקים והמשפטים.

וּפֶן-תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ הַשָּׁמַ֗יְמָה וְֽ֠רָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁ֨מֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת-הַכּֽוֹכָבִ֗ים כֹּ֚ל צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּֽחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַֽעֲבַדְתָּ֑ם:

כדי להבין את המשמעות של להשתחוות לבריאה שבורא עולם ברא אמשיל את הדבר להיות האדם עבד של עבד.

**אתה לא מאמין בבריאה, אתה מאמין בבורא, אתה לא משתחווה לבריאה, אתה משתחווה לבורא עולם:

אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֹתָ֔ם לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל-הַשָּׁמָֽיִם:

ביאור תהלים:

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת יְהוָה מִן הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים: הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל (צבאו) צְבָאָיו:  הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר:  הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם: תהלים.

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת יְהוָה מִן הַשָּׁמַיִם

הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים:

הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל (צבאו) צְבָאָיו:

הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ

הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר:

הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם:

בורא עולם מעל כל זאת.

ואותו אתה עובד ולו אתה משתחווה-

כִּי לִי בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹֽהֵיכֶֽם: ויקרא.

זה פעם אחת.

פעם שנית, כתוב,

כי את כל אלה שם בורא עולם במקום הזה ומעל כל אלה:

לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל-הַשָּׁמָֽיִם:

זאת אומרת שזה ציווי לכל הגויים, לכל העמים כפי שנלמד בתורתינו.

למשל כורש, ברור לכולנו שכורש היה אדם שמשתחווה לבורא עולם והוא מיפת ולא משם:

נדיבי עמים- נְדִ֘יבֵ֤י עַמִּ֨ים | נֶאֱסָ֗פוּ עַם֮ אֱלֹהֵ֪י אַבְרָ֫הָ֥ם כִּ֣י לֵֽ֭אלֹהִים מָֽגִנֵּי-אֶ֗רֶץ מְאֹ֣ד נַעֲלָֽה: תהלים.

ועוד ביאור מתהלים במשמעות שהציוויים האלה מדברים לכל הגויים, לקרוא את זה שברור לכולם שהדברים האלה :

רַנְּנ֣וּ צַ֭דִּיקִים בַּֽיהוָ֑ה לַ֝יְשָׁרִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה:

הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה בְּכִנּ֑וֹר בְּנֵ֥בֶל עָ֝שׂ֗וֹר זַמְּרוּ-לֽוֹ:

שִֽׁירוּ-ל֖וֹ שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ הֵיטִ֥יבוּ נַ֝גֵּ֗ן בִּתְרוּעָֽה:

כִּֽי-יָשָׁ֥ר דְּבַר-יְהוָ֑ה וְכָל-מַ֝עֲשֵׂ֗הוּ בֶּאֱמוּנָֽה:

אֹ֭הֵב צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט חֶ֥סֶד יְ֝הוָ֗ה מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ:

בִּדְבַ֣ר יְ֭הוָה שָׁמַ֣יִם נַעֲשׂ֑וּ וּבְר֥וּחַ פִּ֝֗יו כָּל-צְבָאָֽם:

כֹּנֵ֣ס כַּ֭נֵּד מֵ֣י הַיָּ֑ם נֹתֵ֖ן בְּאֹצָר֣וֹת תְּהוֹמֽוֹת:

יִֽירְא֣וּ מֵ֭יְהוָה כָּל-הָאָ֑רֶץ מִמֶּ֥נּוּ יָ֝ג֗וּרוּ כָּל-יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל:

כִּ֤י ה֣וּא אָמַ֣ר וַיֶּ֑הִי הֽוּא-צִ֝וָּ֗ה וַֽיַּעֲמֹֽד:

יְֽהוָ֗ה הֵפִ֥יר עֲצַת-גּוֹיִ֑ם הֵ֝נִ֗יא מַחְשְׁב֥וֹת עַמִּֽים:

עֲצַ֣ת יְ֭הוָה לְעוֹלָ֣ם תַּעֲמֹ֑ד מַחְשְׁב֥וֹת לִ֝בּ֗וֹ לְדֹ֣ר וָדֹֽר:

אַשְׁרֵ֣י הַ֭גּוֹי אֲשֶׁר-יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו הָעָ֓ם | בָּחַ֖ר לְנַחֲלָ֣ה לֽוֹ:

מִ֭שָּׁמַיִם הִבִּ֣יט יְהוָ֑ה רָ֝אָ֗ה אֶֽת-כָּל-בְּנֵ֥י הָאָדָֽם:

מִֽמְּכוֹן-שִׁבְתּ֥וֹ הִשְׁגִּ֑יחַ אֶ֖ל כָּל-יֹשְׁבֵ֣י הָאָֽרֶץ:

הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֝מֵּבִ֗ין אֶל-כָּל-מַעֲשֵׂיהֶֽם:

אפשר לחשוב על הדבר הזה שוב ביחס לכורש שבורא עולם העיר אותו לעזור לישראל:

יְֽהוָ֗ה הֵפִ֥יר עֲצַת-גּוֹיִ֑ם הֵ֝נִ֗יא מַחְשְׁב֥וֹת עַמִּֽים:

ושוב, עוד ביאור מתהלים:

זָכְרֵנִי יְהוָה בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ: לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ:

פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ: 

לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ

גּוֹיֶךָ

יש הרבה גויים מאמינים בבורא עולם.

**

אפשר לחשוב על הדבר על משל הרובוט.

זה כמו שאתה מתפעל מיכולות הרובוט ובכל זאת אתה יודע שביל גיטס יצר אותו תוכנה וגם חומרה, שברור שהחומרה היא מהאדמה הזאת, התוכנה היא ידע ואז אתה מתפעל מיכולותיו של ביל גייטס והצוות שלו ואתה לא שוכח ואתה יודע שבורא עולם ברא את ביל גייטס האדם, ואתה יודע שאתה למעשה מתפעל מבורא עולם ומעשיו:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ:  וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:

נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ:

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:

זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:

אתה לא סוגד לשמש כמו שאתה לא סוגד לביל גייטס מתוך מקום שאתה יודע ומאמין שבורא עולם ברא גם את זה וגם את זה.

שנצחק:

ובהמשך שיחתינו:

ובהמשך לזאת מבחינת האדם צריך לחשוב על הדבר מהבחינה הזאת גם במגרש הזה צריך להזהר בזאת:

פרשת החוקים והמשפטים– למידה בתהליך– בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם— וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ— וְאָֽמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת-הַחַ֥יִל הַזֶּֽה— וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַֽעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת-בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּ֥ע לַֽאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

האם הבינה המלאכותית מחזקת את הדור הצעיר – או הופכת אותו לנכה מחשבתית? כמו נכה ללא כיסא גלגלים, כך גם ילד שתלוי ב-AI עלול לאבד את כושר החשיבה העצמאית והיצירתית.

האדם המציא את הרובוט, ה- AI. יש דברים שהרובוט עושה כמו האדם ומשכך מתחיל להיות כנושא משרה.. יש אומרים שהרובוט ייצר הפחתה במקומות עבודה לאדם. זאת אומרת יהיו יותר ויותר משרות שלא יהיו מאויישות, הן יהיו מרובטות. 

פרשת החוקים והמשפטים– קְרַ֤ב אַתָּה֙ וּֽשֲׁמָ֔ע וְשָׁמַ֥עְנוּ וְעָשִֽׂינוּ: ולא נעשה ונשמע. גם בנוסח הזה זה נעשה ונשמע לפני ששמעו אמרו שיעשו שאחרי שישמעו. על משל ברכת הכהן, מפי הכהן הברכה– דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל– וההתברכות היא מבורא עולם– וַאֲנִי אֲבָרְכֵם- הדבר נעשה דרך הכהן, כמו שמשה שמע והם שמעו ממשה את מה ששמע מבורא עולם ועשו.

וַיְהִ֗י כְּשָׁמְעֲכֶ֤ם אֶת-הַקּוֹל֙ מִתּ֣וֹךְ הַח֔שֶׁךְ וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַ֔י כָּל-רָאשֵׁ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְזִקְנֵיכֶֽם: וַתֹּֽאמְר֗וּ הֵ֣ן הֶרְאָ֜נוּ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ אֶת-כְּבֹד֣וֹ וְאֶת-גָּדְל֔וֹ וְאֶת-קֹל֥וֹ שָׁמַ֖עְנוּ מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ רָאִ֔ינוּ כִּֽי-יְדַבֵּ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֶת-הָֽאָדָ֖ם וָחָֽי:  וְעַתָּה֙ לָ֣מָּה נָמ֔וּת כִּ֣י תֹֽאכְלֵ֔נוּ הָאֵ֥שׁ הַגְּדֹלָ֖ה הַזֹּ֑את אִם-יֹֽסְפִ֣ים | אֲנַ֗חְנוּ לִ֠שְׁמֹעַ אֶת-ק֨וֹל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ ע֖וֹד וָמָֽתְנוּ: כִּ֣י מִ֣י כָל-בָּשָׂ֡ר אֲשֶׁ֣ר שָׁ֥מַ֣ע קוֹל֩ אֱלֹהִ֨ים חַיִּ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתּוֹךְ-הָאֵ֛שׁ כָּמֹ֖נוּ וַיֶּֽחִי:  קְרַ֤ב אַתָּה֙ וּֽשֲׁמָ֔ע אֵ֛ת כָּל-אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֖ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאַ֣תְּ | תְּדַבֵּ֣ר אֵלֵ֗ינוּ אֵת֩ כָּל-אֲשֶׁ֨ר יְדַבֵּ֜ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ אֵלֶ֖יךָ וְשָׁמַ֥עְנוּ וְעָשִֽׂינוּ:  וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ אֶת-ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֔ם בְּדַבֶּרְכֶ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י שָׁ֠מַ֠עְתִּי אֶת-ק֨וֹל דִּבְרֵ֜י הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבְּר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֵיטִ֖יבוּ כָּל-אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ:  מִֽי-יִתֵּ֡ן וְהָיָה֩ לְבָבָ֨ם זֶ֜ה לָהֶ֗ם לְיִרְאָ֥ה אֹתִ֛י וְלִשְׁמֹ֥ר אֶת-כָּל-מִצְוֹתַ֖י כָּל-הַיָּמִ֑ים לְמַ֨עַן יִיטַ֥ב לָהֶ֛ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם לְעֹלָֽם: פרשת החוקים והמשפטים.

קְרַ֤ב אַתָּה֙ וּֽשֲׁמָ֔ע אֵ֛ת כָּל-אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֖ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאַ֣תְּ | תְּדַבֵּ֣ר אֵלֵ֗ינוּ אֵת֩ כָּל-אֲשֶׁ֨ר יְדַבֵּ֜ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ אֵלֶ֖יךָ וְשָׁמַ֥עְנוּ וְעָשִֽׂינוּ:

קְרַ֤ב אַתָּה֙ וּֽשֲׁמָ֔ע

וְשָׁמַ֥עְנוּ וְעָשִֽׂינוּ:

ולא נעשה ונשמע.

גם בנוסח הזה זה נעשה ונשמע

לפני ששמעו אמרו שיעשו שאחרי שישמעו.

על משל ברכת הכהן:

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:  יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:  וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם: במדבר.

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:

וַאֲנִי אֲבָרְכֵם:

לימודי פרשת החוקים והמשפטים– הדגשה– אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵֽהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֽשֶׁת:

אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל-בָּ֣הּ לֶ֔חֶם לֹֽא-תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵֽהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֽשֶׁת:

צריך לבדוק יותר בעניין מחצבי נחושת לא רק בתמנע, כתוב ומהרריה תחצוב נחושת.

https://he.wikipedia.org/מכרות נחושת בקעת תמנע.

פרשת החוקים והמשפטים– למדה בתהליך– וְהֵסִ֧יר יְהֹוָ֛ה מִמְּךָ֖ כָּל-חֹ֑לִי וְכָל-מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָֽרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ:

בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכָּל-הָֽעַמִּ֑ים לֹא-יִֽהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ: וְהֵסִ֧יר יְהֹוָ֛ה מִמְּךָ֖ כָּל-חֹ֑לִי וְכָל-מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָֽרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכָל-שֹֽׂנְאֶֽיךָ: פרשת החוקים והמשפטים.

בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכָּל-הָֽעַמִּ֑ים:

הָֽעַמִּ֑ים:

זאת ברכה לעם, שכעם העם יתרבה.

לֹא-יִֽהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה

שהמשק הכלכלי יגדל:

וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ:

בספר שמות יש את אותה ברכה כמעט ופה מדובר על הארץ:

לֹא תִֽהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַֽעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּֽא:  אֶת אֵֽימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם וְנָֽתַתִּי אֶת כָּל אֹֽיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹֽרֶף: שמות.

בשמות יש גם את זה:

מְשַׁכֵּלָה

מהמילה שכול, משכלה כאשה היא לא עקרה אך איבדה את בנה, כמו במלחמה, לא תהיה בך משכלה כמו לא תהיה בארצך מלחמה:

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:  יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:  וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם: במדבר.

כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

הָפַ֣כְתָּ מִסְפְּדִי֮ לְמָח֪וֹל לִ֥י פִּתַּ֥חְתָּ שַׂקִּ֑י וַֽתְּאַזְּרֵ֥נִי שִׂמְחָֽה– אני רוצה להדגיש משירתה של ענת שרתוק שכתבה ככה: והיינו רוקדים לפניו את ריקוד ההודיה, על שהואיל ודחה את העצב– ומפה לשירת רחל– תנ"כי פתוח בספר איוב. איש מופלא. למדנו גם אנו לקבל את הטוב כקבל את הרע בברכה לאל שהכנו. לו כמוך נדע בהגה והי לפניו לשפוך את השיח וכמוך נבוא בחיקו באבהי את הראש העייף להניח–  ומפה כמובן לאמא של סעדיה– לימודי תהלים.

שְׁמַע-יְהוָ֥ה וְחָנֵּ֑נִי יְ֝הוָה הֱֽיֵה-עֹזֵ֥ר לִֽי: הָפַ֣כְתָּ מִסְפְּדִי֮ לְמָח֪וֹל לִ֥י פִּתַּ֥חְתָּ שַׂקִּ֑י וַֽתְּאַזְּרֵ֥נִי שִׂמְחָֽה: לְמַ֤עַן | יְזַמֶּרְךָ֣ כָ֭בוֹד וְלֹ֣א יִדֹּ֑ם יְהוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י לְעוֹלָ֥ם אוֹדֶֽךָּ: תהלים- מזמור שלושים.

הָפַ֣כְתָּ מִסְפְּדִי֮ לְמָח֪וֹל לִ֥י פִּתַּ֥חְתָּ שַׂקִּ֑י וַֽתְּאַזְּרֵ֥נִי שִׂמְחָֽה:

אני רוצה להדגיש משירתה של ענת שרתוק שכתבה ככה:

והיינו רוקדים לפניו את ריקוד ההודיה,

על שהואיל ודחה את העצב.

ועל כך:

לְעוֹלָ֥ם אוֹדֶֽךָּ:

כמובן שכל זאת למען זאת.

לְמַ֤עַן | יְזַמֶּרְךָ֣ כָ֭בוֹד וְלֹ֣א יִדֹּ֑ם יְהוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י:

בדיוק כמו שאתה מבין את זה:

וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִֽיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים: הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜ בַּמִּדְבָּ֣ר | הַגָּדֹ֣ל וְהַנּוֹרָ֗א נָחָ֤שׁ | שָׂרָף֙ וְעַקְרָ֔ב וְצִמָּא֖וֹן אֲשֶׁ֣ר אֵין-מָ֑יִם הַמּוֹצִ֤יא לְךָ֙ מַ֔יִם מִצּ֖וּר הַֽחַלָּמִֽישׁ: הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ מָן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא-יָֽדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן עַנֹּֽתְךָ֗ וּלְמַ֨עַן֙ נַסֹּתֶ֔ךָ לְהֵיטִֽבְךָ֖ בְּאַֽחֲרִיתֶֽךָ:  וְאָֽמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת-הַחַ֥יִל הַזֶּֽה:  וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַֽעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת-בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּ֥ע לַֽאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה: פרשת החוקים והמשפטים.

ההודיה על זאת:

וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַֽעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל

ועל כך:

לְעוֹלָ֥ם אוֹדֶֽךָּ:

ולא לשכח:

לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת-בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּ֥ע לַֽאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

וזה יכול להתחבר גם עם זה:

בֵּן חָכָם מוּסַר אָב וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה: משלי מזמור שלשה עשר.

לכל מטבע שני צדדים יש מקרה שבן לא שומע מוסר מהצד השני ברור שהבן לא יהיה אשם שלא שמע מוסר אב במקרה שהאב לא השמיע מוסר:

חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר: משלי מזמור שלשה עשר.

כמובן שצריך לחשוב על הדבר גם מבחינת העובדה שבורא עולם הוא אבינו מלכנו:

פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים- כאשר ייסר איש את בנו.

כַּֽאֲשֶׁ֨ר יְיַסֵּ֥ר אִישׁ֙ אֶת-בְּנ֔וֹ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מְיַסְּרֶֽךָּ: פרשת החוקים והמשפטים.

יְיַסֵּ֥ר

ייסר היא כמו מהמילה מוסר- כמו שם הפעולה לעתים במשמעות של לשחר מוסר- ללמד ולעתים לייסר גם בהרבצת מוסר על משל לא חושך שבטו.

אתה מייסר את בנך שאתה מלמד אותו מוסר. יכול להיות בטוב, יכול להיות ברע כמו שאומרים.

ומפה לשירת רחל*-

תנ"כי פתוח בספר איוב. איש מופלא.

למדנו גם אנו לקבל את הטוב כקבל את הרע בברכה לאל שהכנו.

לו כמוך נדע בהגה והי (נהי)

לפניו לשפוך את השיח

וכמוך נבוא בחיקו באבהי

את הראש העייף להניח.

ומפה כמובן לאמא של סעדיה:

הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה– במדבר– שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ– אני רוצה לאמר לאמא של סעדיה שהיא אישה מדהימה. בזכות אנשים כאלה יכול להתהפך גורל.

יש לי את הספר של רחל שערכה תלמה אליגון-רוז.

.

פרשת החוקים והמשפטים— למידה בתהליך– הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ מָן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא-יָֽדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן עַנֹּֽתְךָ֗ וּלְמַ֨עַן֙ נַסֹּתֶ֔ךָ לְהֵיטִֽבְךָ֖ בְּאַֽחֲרִיתֶֽךָ— יְהוָה צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ: תהלים— זאת אומרת שהרשע בכלל לא נבחן, הוא לא עומד בתנאי הסף להתקבל למבחן הקבלה.

הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ מָן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא-יָֽדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן עַנֹּֽתְךָ֗ וּלְמַ֨עַן֙ נַסֹּתֶ֔ךָ לְהֵיטִֽבְךָ֖ בְּאַֽחֲרִיתֶֽךָ: פרשת החוקים והמשפטים.

יְהוָה צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ: תהלים.

זאת אומרת שהרשע בכלל לא נבחן, הוא לא עומד בתנאי הסף להתקבל למבחן הקבלה.

 

פרשת ירושת הארץ– כִּ֣י רַק-ע֞וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֘ מִיֶּ֣תֶר הָֽרְפָאִים֒– אלה שנשארו לא מתו ובכל זאת נחשבו לרפאים, המילה רפאים המוכרת לנו היום היא בהקשר של מה שאומרים רוח רפאים שרוח של מת באה. הכיוונים שאני חושבת עליהם למה המשמעות למילה רפאים היא מפה– אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם– אנשים ריקים מרוח, אנשים ריקים מנשמה: רְפָאִ֛ים יֵחָֽשְׁב֥וּ.

וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י אַל-תָּ֨צַר֙ אֶת-מוֹאָ֔ב וְאַל-תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא-אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי-ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת-עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה: הָֽאֵמִ֥ים לְפָנִ֖ים יָ֣שְׁבוּ בָ֑הּ עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כַּֽעֲנָקִֽים: רְפָאִ֛ים יֵחָֽשְׁב֥וּ אַף-הֵ֖ם כַּֽעֲנָקִ֑ים וְהַמֹּ֣אָבִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם אֵמִֽים: וּבְשֵׂעִ֞יר יָֽשְׁב֣וּ הַֽחֹרִים֘ לְפָנִים֒ וּבְנֵ֧י עֵשָׂ֣ו יִֽירָשׁ֗וּם וַיַּשְׁמִידוּם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיֵּֽשְׁב֖וּ תַּחְתָּ֑ם כַּֽאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל לְאֶ֨רֶץ֙ יְרֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁר-נָתַ֥ן יְהֹוָ֖ה לָהֶֽם: פרשת ירושת הארץ.

הָֽאֵמִ֥ים לְפָנִ֖ים יָ֣שְׁבוּ בָ֑הּ עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כַּֽעֲנָקִֽים: רְפָאִ֛ים יֵחָֽשְׁב֥וּ אַף-הֵ֖ם כַּֽעֲנָקִ֑ים וְהַמֹּ֣אָבִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם אֵמִֽים:

רְפָאִ֛ים יֵחָֽשְׁב֥וּ:

וַיְהִ֨י כַֽאֲשֶׁר-תַּ֜מּוּ כָּל-אַנְשֵׁ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה לָמ֖וּת מִקֶּ֥רֶב הָעָֽם:  וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר: אַתָּ֨ה עֹבֵ֥ר הַיּ֛וֹם אֶת-גְּב֥וּל מוֹאָ֖ב אֶת-עָֽר: וְקָֽרַבְתָּ֗ מ֚וּל בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן אַל-תְּצֻרֵ֖ם וְאַל-תִּתְגָּ֣ר בָּ֑ם כִּ֣י לֹֽא-אֶ֠תֵּן מֵאֶ֨רֶץ בְּנֵֽי-עַמּ֤וֹן לְךָ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֥י לִבְנֵי-ל֖וֹט נְתַתִּ֥יהָ יְרֻשָּֽׁה: אֶֽרֶץ-רְפָאִ֥ים תֵּֽחָשֵׁ֖ב אַף-הִ֑וא רְפָאִ֤ים יָֽשְׁבוּ-בָהּ֙ לְפָנִ֔ים וְהָ֣עַמֹּנִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם זַמְזֻמִּֽים: עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כַּֽעֲנָקִ֑ים וַיַּשְׁמִידֵ֤ם יְהֹוָה֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּֽירָשֻׁ֖ם וַיֵּֽשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם:  כַּֽאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לִבְנֵ֣י עֵשָׂ֔ו הַיֹּֽשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר אֲשֶׁ֨ר הִשְׁמִ֤יד אֶת-הַֽחֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּֽירָשֻׁם֙ וַיֵּֽשְׁב֣וּ תַחְתָּ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וְהָֽעַוִּ֛ים הַיֹּֽשְׁבִ֥ים בַּֽחֲצֵרִ֖ים עַד-עַזָּ֑ה כַּפְתֹּרִים֙ הַיֹּֽצְאִ֣ים מִכַּפְתֹּ֔ר הִשְׁמִידֻ֖ם וַיֵּֽשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם: פרשת ירושת הארץ.

אֶֽרֶץ-רְפָאִ֥ים תֵּֽחָשֵׁ֖ב אַף-הִ֑וא רְפָאִ֤ים יָֽשְׁבוּ-בָהּ֙ לְפָנִ֔ים וְהָ֣עַמֹּנִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם זַמְזֻמִּֽים:

ובהמשך:

וַנִּקַּ֞ח בָּעֵ֤ת הַהִוא֙ אֶת-הָאָ֔רֶץ מִיַּ֗ד שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִנַּ֥חַל אַרְנֹ֖ן עַד-הַ֥ר חֶרְמֽוֹן:  צִֽידֹנִ֛ים יִקְרְא֥וּ לְחֶרְמ֖וֹן שִׂרְיֹ֑ן וְהָ֣אֱמֹרִ֔י יִקְרְאוּ-ל֖וֹ שְׂנִֽיר:  כֹּ֣ל | עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֗ר וְכָל-הַגִּלְעָד֙ וְכָל-הַבָּשָׁ֔ן עַד-סַֽלְכָ֖ה וְאֶדְרֶ֑עִי עָרֵ֛י מַמְלֶ֥כֶת ע֖וֹג בַּבָּשָֽׁן:  כִּ֣י רַק-ע֞וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֘ מִיֶּ֣תֶר הָֽרְפָאִים֒ הִנֵּ֤ה עַרְשׂוֹ֙ עֶ֣רֶשׂ בַּרְזֶ֔ל הֲלֹ֣ה הִ֔וא בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן תֵּ֧שַׁע אַמּ֣וֹת אָרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּ֥ע אַמּ֛וֹת רָחְבָּ֖הּ בְּאַמַּת-אִֽישׁ: פרשת ירושת הארץ.

כִּ֣י רַק-ע֞וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֘ מִיֶּ֣תֶר הָֽרְפָאִים֒

אלה שנשארו לא מתו ובכל זאת נחשבו לרפאים, המילה רפאים המוכרת לנו היום היא בהקשר של מה שאומרים רוח רפאים כמו שרוח של מת באה להפחיד בסרטים.

המילה רפאים לא כך מתפרשת מפרשה זאת כרוח רפאים כפי שמיוחס לדבר בשפה המדוברת בעת הזאת, הכיוונים שאני חושבת  עליהם למה המשמעות למילה רפאים היא מפה:

עֲצַבֵּי הַגּוֹיִם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם: פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ: אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם: כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם: תהלים.

אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם:

אנשים ריקים מרוח, אנשים ריקים מנשמה.

אֵין יֶשׁ

רק חומר בלי נשמה בתוכו וזה הפוך מהמיוחס לרוח רפאים בשפה המדוברת בעת הזאת שמיוחס לה רוח בלי גוף.

וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה: בראשית.

וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה:

ורק לאחר מכן בורא עולם נפח בו נשמת חיים, החיים מיחוס לנשמה- נשמת חיים.

לאחר שיצר בורא עולם את האדם, הוא היה כבר אדם שבורא עולם נפח בו נשמת חיים:

וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים

ורק לאחר מכן נהיה האדם לאדם הזה:

וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה:

אולי האנשים האלה שנחשבו לרפאים היו נמשלים לאדם אך אדם ללא נשמת אפו של בורא עולם שעושה אותו לאדם שאינו נפש חיה.

ניתן ללמוד על כך מתפילת דוד:

הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי וְכָל עֲוֹנֹתַי מְחֵה: לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי: אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי: תהלים.

למחשבה- מענין לענין לא בהכרח באותו ענין:

נאמר על ישראל שעם לבדד ישכון ולא יתחשב בגויים,

הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב– מפה נחשוב שוב מה זה אומר ובגויים לא יתחשב אם כזה היה הקשר בין הגויים האלה– וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיָּמָת מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּמְלֹךְ חָנוּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו– וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמוֹ– וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה– כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים–  יְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם– משמע שיח עם הגוים אהבה של מנהיגי העמים למנהיגי ישראל, סחר, שלום וברית עם הגוים, וגם ניחומים בעת מות מלך מהגוים זה לא קשור ל- וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב– פרשת החוקים והמשפטים- מעודכן.

על האומים נאמר שהם נחשבו לרפאים  כגוי אחר שהם נחשבו כמותו:

הָֽאֵמִ֥ים לְפָנִ֖ים יָ֣שְׁבוּ בָ֑הּ עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כַּֽעֲנָקִֽים: רְפָאִ֛ים יֵחָֽשְׁב֥וּ אַף-הֵ֖ם כַּֽעֲנָקִ֑ים וְהַמֹּ֣אָבִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם אֵמִֽים:

  

הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב– מפה נחשוב שוב מה זה אומר ובגויים לא יתחשב אם כזה היה הקשר בין הגויים האלה–וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה– כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים–  יְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם– משמע שיח עם הגוים, סחר, שלום וברית עם הגוים לא קשור ל- וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב– פרשת החוקים והמשפטים- מעודכן.

פרשת החוקים והמשפטים- לימודי שנת השבעים לקוממיות העם היהודי בארצו-- מעודכן שבעים ושש.

יֹ֭שֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן בְּצֵ֥ל שַׁ֝דַּ֗י יִתְלוֹנָֽן: אֹמַ֗ר לַֽ֭יהוָה מַחְסִ֣י וּמְצוּדָתִ֑י אֱ֝לֹהַ֗י אֶבְטַח-בּֽוֹ:תהלים ל- פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים.

לֹֽא-תַכִּ֨ירוּ פָנִ֜ים בַּמִּשְׁפָּ֗ט כַּקָּטֹ֤ן כַּגָּדֹל֙ תִּשְׁמָע֔וּן לֹ֤א תָג֨וּרוּ֙ מִפְּנֵי-אִ֔ישׁ כִּ֥י הַמִּשְׁפָּ֖ט לֵֽאלֹהִ֣ים ה֑וּא וְהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יִקְשֶׁ֣ה מִכֶּ֔ם תַּקְרִב֥וּן אֵלַ֖י וּשְׁמַעְתִּֽיו: דברים.

כִּֽי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב: במדבר.

וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל-הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל-הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַֽעֲשׂ֑וֹת לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת-הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹֽתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם: לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל-הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָֽנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת-מִצְוֹת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם: עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹא֔וֹת אֵ֛ת אֲשֶׁר-עָשָׂ֥ה יְהֹוָ֖ה בְּבַ֣עַל פְּע֑וֹר כִּ֣י כָל-הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אַֽחֲרֵ֣י בַֽעַל-פְּע֔וֹר הִשְׁמִיד֛וֹ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּֽךָ:  וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּֽיהֹוָ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם:  רְאֵ֣ה | לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑י לַֽעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:  וּשְׁמַרְתֶּם֘ וַֽעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָֽעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל-הַֽחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם-חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה:  כִּ֚י מִי-ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר-ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כַּֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכָל-קָרְאֵ֖נוּ אֵלָֽיו:  וּמִי֙ גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר-ל֛וֹ חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם: רַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד פֶּן-תִּשְׁכַּ֨ח אֶת-הַדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר-רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וּפֶן-יָס֨וּרוּ֙ מִלְּבָ֣בְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וְהֽוֹדַעְתָּ֥ם לְבָנֶ֖יךָ וְלִבְנֵ֥י בָנֶֽיךָ: פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים.

אוֹדֶה יְהוָה מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ: כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ: תהלים.

כִּ֤י ה֣וּא יַ֭צִּֽילְךָ מִפַּ֥ח יָק֗וּשׁ מִדֶּ֥בֶר הַוּֽוֹת: תהלים ל- פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים.

 

וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיָּמָת מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּמְלֹךְ חָנוּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו: וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמוֹ בְּיַד עֲבָדָיו אֶל אָבִיו וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן: שמואל.

וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיָּמָת מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּמְלֹךְ חָנוּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו:

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמוֹ

וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵאֵת כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת חָכְמָתוֹ: וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה כִּי שָׁמַע כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים: וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חִירָם לֵאמֹר: אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ עַד תֵּת יְהוָה אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת (רגלו) רַגְלָי: וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע: וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל דָּוִד אָבִי לֵאמֹר בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל כִּסְאֶךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי: וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדֹנִים: וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וַיִּשְׂמַח מְאֹד וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם עַל הָעָם הָרָב הַזֶּה:  וַיִּשְׁלַח חִירָם אֶל שְׁלֹמֹה לֵאמֹר שָׁמַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלָי אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל חֶפְצְךָ בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים: עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן הַלְּבָנוֹן יָמָּה וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אֵלַי וְנִפַּצְתִּים שָׁם וְאַתָּה תִשָּׂא וְאַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת חֶפְצִי לָתֵת לֶחֶם בֵּיתִי: וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים כָּל חֶפְצוֹ: וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית כֹּה יִתֵּן שְׁלֹמֹה לְחִירָם שָׁנָה בְשָׁנָה: וַיהוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם: מלכים.

וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים כָּל חֶפְצוֹ: וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית כֹּה יִתֵּן שְׁלֹמֹה לְחִירָם שָׁנָה בְשָׁנָה:

פרשת ירושת הארץ- ירושת ישראל, עשיו ובני לוט.

הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב:

מפה נחשוב שוב מה זה אומר ובגויים לא יתחשב אם כזה היה הקשר בין הגויים האלה:

וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיָּמָת מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּמְלֹךְ חָנוּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו:

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמוֹ

וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה.

כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים: 

יְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם:

משמע שיח עם הגוים, אהבה של מנהיגי העמים למנהיגי ישראל, סחר, שלום וברית עם הגוים, וגם ניחומים בעת מות מלך מהגוים זה לא קשור ל- וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב:

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים: מלאכי.וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל הַגּוֹיִם כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: מלאכי.

גם אישור הגוים אותנו, אינו קשור ל- וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב:

וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי גֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: כִּי אֲנִי יְהוָה לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם: לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי וְלֹא שְׁמַרְתֶּם שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה נָשׁוּב: הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה: בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים הַגּוֹי כֻּלּוֹ: הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי: וְגָעַרְתִּי לָכֶם בָּאֹכֵל וְלֹא יַשְׁחִת לָכֶם אֶת פְּרִי הָאֲדָמָה וְלֹא תְשַׁכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן בַּשָּׂדֶה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל הַגּוֹיִם כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: מלאכי.

גם נבדלותינו במצרים מהמצרים שנתנו לנו ארץ נבדלת מהם היתה מתוך מקום שלישראל יש את הדרך שלו ולמצרים יש את הדרך שלהם ובארצם אנו נחשבנו תועבה להם מפני שדרכנו אינה דרכם וזאת בארצם:

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וְאֶל בֵּית אָבִיו אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה וְאֹמְרָה אֵלָיו אַחַי וּבֵית אָבִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בָּאוּ אֵלָי: וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן כִּי אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם הֵבִיאוּ: וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה וְאָמַר מַה מַּעֲשֵׂיכֶם: וַאֲמַרְתֶּם אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן: בראשית.

בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן: