"זוהראן ממדאני ניצח בבחירות בניו יורק: "נבלום את טראמפ" כאן.

מנהיגות של איחוד או פילוג? מחשבות על נאום הניצחון של זוהראן ממדאני:

הבחירות לראשות עיריית ניו יורק הסתיימו בניצחונו של זוהראן ממדאני, מועמד המפלגה הדמוקרטית, שזכה לתמיכה רחבה בעיר. אך בעוד שהניצחון הפוליטי שלו ראוי לציון, הדרך שבה בחר לפתוח את כהונתו – בנאום ניצחון לוחמני – מעוררת שאלות מהותיות על סגנון מנהיגות, אחריות ציבורית, ויכולת לאחד במקום לפלג.

ממדאני פתח את נאומו בהצהרה חריפה: "נבלום את טראמפ". משפט זה, שנאמר ברגע חגיגי של ניצחון, אינו רק ביטוי לעמדה פוליטית – הוא סימן דרך. במקום לפנות בגישה מאחדת, ממדאני בחר לפתוח במלחמה. במקום לקרוא לדיאלוג, הוא קרא לעימות. במקום להושיט יד – הוא הניף אגרוף.

אין ספק שממדאני מייצג קו אידיאולוגי שונה מזה של הנשיא טראמפ. אך דווקא בשל כך, הציפייה ממנהיג מקומי היא לגלות בגרות, אחריות, ואצילות. טראמפ, על אף המחלוקות, הוא נשיא נבחר של ארצות הברית – כולל תושבי ניו יורק. רבים מהם אולי לא הצביעו לממדאני, אך הם עדיין אזרחים שראויים לייצוג, לשיח, ולכבוד.

היה ראוי יותר אם ממדאני היה פונה ישירות לנשיא ואומר: "אני כאן, נבחרתי. בוא נדבר. בוא נראה איך נוכל לפעול יחד לטובת תושבי העיר – שחלקם גם תומכים בך." גישה כזו הייתה משדרת מנהיגות אמיתית, פתיחות, ונכונות לשיתוף פעולה – גם מול חילוקי דעות. היא הייתה מבטאת את הרוח הדמוקרטית האמיתית: לא רק ניצחון בבחירות, אלא גם יכולת לייצר גשרים בין מחנות.

הבחירה לפתוח את כהונתו בהצהרה לוחמנית מעידה על סגנון פוליטי שמקדש את העימות. אך האם זה מה שתושבי ניו יורק צריכים? האם זה מה שהעיר זקוקה לו בשעה של אתגרים כלכליים, חברתיים וביטחוניים? האם לא עדיף היה להתחיל בגישה של פיוס, של שותפות, של אחריות?

מנהיגות אינה נמדדת רק בעמדות – אלא גם בסגנון. יש הבדל בין עקרונות לבין גישה. אפשר להחזיק בעמדות נחרצות, אך לבטא אותן באצילות. אפשר להתנגד למדיניות מסוימת, אך לעשות זאת מתוך כבוד למוסדות ולנבחרים. אפשר להיות לוחם – אך גם להיות מנהיג.

ממדאני החמיץ הזדמנות נדירה: להפוך את רגע הניצחון לרגע של איחוד. הוא יכול היה לקרוא לכל תושבי העיר – תומכים ומתנגדים – להצטרף למסע של שינוי. הוא יכול היה להראות שאפשר להיות פרוגרסיבי, אך גם ממלכתי. שהוא לא רק נבחר ציבור, אלא גם דמות מאחדת.

הבחירה לפתוח במתקפה על טראמפ אולי תספק את הבסיס הפוליטי שלו, אך היא עלולה להרחיק את שאר הציבור. היא עלולה להעמיק את השסעים, להחריף את הקיטוב, ולפגוע באמון הציבורי. ובעיקר – היא עלולה להחמיץ את מהות התפקיד: לשרת את כולם, לא רק את המחנה שלך.

בסופו של דבר, מנהיגות אמיתית נמדדת לא רק ביכולת לנצח – אלא ביכולת לאחד. לא רק בכוח – אלא גם בחסד. לא רק בעקרונות – אלא גם באצילות. ניו יורק זקוקה למנהיג שיראה לה דרך חדשה – לא רק פוליטית, אלא גם מוסרית. השאלה היא האם ממדאני מסוגל לכך.

יחס תלמידי ישיבות נתמכים מתוך כלל היהודים בישראל- 2025 לפי הספורות הנוצריות:

הנתון של 221,306 תלמידי ישיבות נתמכים מבוסס על דיווח משרד הדתות לחודש דצמבר 2024.

תלמידי הישיבה שמקבלים קצבאות, כולל רווקים ונשואים.

טבלה יחסית – לויים פקודים מול כלל ישראל במדבר:

HELLO.

Hamas prepared and planned this war for several years.

HAMAS received billions from Qatar. During that time Hamas built a city of tunnels under Gaza. HAMAS bought a great deal of weapons and stockpiled food and drink for HIS men in the tunnels. HAMAS did not build shelters for the Palestinian people to serve as protection from the rockets. HAMAS did not prepare food reserves for the Palestinian people to feed FEED THEM DURING THE WAR THAT THEY PLANED AND OPEN. 

HAMAS launched the war on October 7th, surprising Israel, which thought the money they received would guarantee SILENCE

And HAMAS fired rockets TO Israel. The people of Israel went down to the shelters that the state had built. When Israel fired rockets in response, the Palestinian people had no shelters and were hit.

You do not expect Israel not to respond to the attack because the Palestinians have no shelters. That is why more of them were harmed.

Some said that during the attacks Palestinians wanted to go down into the tunnels and Hamas DID NOT LET THEM ENTER into the tunnels.

Israel did it's best not to harm Palestinians and warned in advance before it struck a particular area.

It is clear to all of us that Hamas is to blame for the suffering of the Palestinians.

If Hamas had built above ground instead of below ground, Gaza would look different today.

If Hamas had built industrial and agricultural enterprises with the money HE received, the situation of the Palestinians would be different today.

It appears here that not out of love for the Palestinians but out of hatred of Israel, these antisemites allied with the Palestinians.

Let it be clear.

By Mis Michal Cohen.  

דברים אלה נשלחו לכ- 200 משרדי חוץ וכ- 250 גופי תקשורת בעולם.

וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא יְהֹוָה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים:  וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד:  וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר: אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם: וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ: וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ: בראשית.

וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ:

ישראל הוא גוי, יש עוד גויים מבורכים יען כי הם מזרע אברהם, לא רק ישראל, אמנם לא אותה ברכה, אך ברכה גם להם וגם מלכים מהם:

וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ:

גם לישמעאל שנים עשר נשיאים וגם לעשיו מלכים על מקומם ועל נחלתם.

ומשכך לא ברורים הזרמים המוסלמים השמים מזרע אברהם שקיבלו עליהם את הזרם המוסלמי האיראני כראש דת להם.

בֵּאדַיִן עֲנוֹ וְאָמְרִין קֳדָם מַלְכָּא דִּי דָנִיֵּאל דִּי מִן בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד לָא שָׂם (עליך) עֲלָךְ מַלְכָּא טְעֵם וְעַל אֱסָרָא דִּי רְשַׁמְתָּ וְזִמְנִין תְּלָתָה בְּיוֹמָא בָּעֵא בָּעוּתֵהּ: אֱדַיִן מַלְכָּא כְּדִי מִלְּתָא שְׁמַע שַׂגִּיא בְּאֵשׁ עֲלוֹהִי וְעַל דָּנִיֵּאל שָׂם בָּל לְשֵׁיזָבוּתֵהּ וְעַד מֶעָלֵי שִׁמְשָׁא הֲוָא מִשְׁתַּדַּר לְהַצָּלוּתֵהּ: בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ הַרְגִּשׁוּ עַל מַלְכָּא וְאָמְרִין לְמַלְכָּא דַּע מַלְכָּא דִּי דָת לְמָדַי וּפָרַס דִּי כָל אֱסָר וּקְיָם דִּי מַלְכָּא יְהָקֵים לָא לְהַשְׁנָיָה: דָנִיֵּאל.

מַלְכָּא דִּי דָת לְמָדַי וּפָרַס.

וְאֵלֶּה תּֽוֹלְדֹת בְּנֵי נֹחַ שֵׁם חָם וָיָפֶת וַיִּוָּֽלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּֽוּל:  בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָֽס: בראשית.

פרס הם יפת.

ישמעאל הוא שם, כמו עשיו כמו לוט- מואב ועמון  וכמו- ארם- חלב.

ויפת הם באהלי שם ולא להפך:

וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָֹה אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָֽמוֹ:  יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָֽהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָֽמוֹ: בראשית.

שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף:  עִנּוּ בַכֶּבֶל (רגליו) רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ:  עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת יְהוָה צְרָפָתְהוּ: שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ: תהלים.

בורא עולם העיר את פרעה בחלום הלילה.

החלום הזה שאת פתרונו הביא יוסף למעשה שחרר את יוסף מבית האסורים:

שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ:

גם כורש היה זה שנשלח והוער לעזור לישראל בעת שהיה בגלות/שבי בבל:

וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהוָה מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה: מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם: עזרא.

בעת הזאת ברור לכולנו שגם דונאלד עוזר מאוד לשחרר את בני ובנות ישראל וזה בסדר.

אם מישהו ירצה לקטרג או משהו כזה, זה לא חטא לקבל את העזרה הזאת.

ויפה שברכו הורי השבויים את טראמפ שבורא עולם ישמור אותו.

תראה,

כשיש מלחמה מדברים ועושים גם שטויות, לנוכח דבר הפרסי הזה:

אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים

האם נכון לו לפרסי לרצות להשמיד את ישראל ולשכן על האדמה הזאת עם שאינו ישראל כעושה זאת:

שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף:  אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל: כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ: עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ: אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד: תהלים מזמור שמונים ושלוש.

האם נכון לו לישמעאלי לרצות להשמיד את עמו ומשך זרעם של יוסוף/יוסף/JOSEF ומוסא/משה/MOZES, האם נכון לו לרצות זאת.

מלחמה מלחמה אך האם לשם זאת כפי שסימן נסראללה על המפה לפני המלחמה.

המשך המזמור הזה שגם הנוצרים שרים אותו:

כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ: אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים: גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר: גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה: עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן: נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה: שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵמוֹ: אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים: אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ: כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים:  כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם:  מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהוָה: יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ:  וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְהוָה לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ: תהלים מזמור שמונים ושלוש.

למרות כל מה שקרה עם המצרים בעת פרעה  שלא ידע את יוסף, נאמר לישראל- 

לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ: דברים.

בורא עולם לא הרג את פרעה. הוא הרג את בנו בכורו. בהמשכו של יום, בת פרעה נישאה לשלמה המלך. בת פרעה הייתה האשה הראשונה שאיתה הוא בנה את בית המקדש וגם את בייתו שלו עצמו. אביה של בת פרעה הזאת היה חותנו של שלמה, כמו יתרו שהיה חותנו של משה. המחשבה היא כמובן אודות השלום עם זה לאחר זה:

נכתב בשנת שבעים וארבע לקוממיות ועודכן בשנת שבעים ושבע.

"שר החוץ של בלגיה הכריז: "נכיר במדינה פלסטינית בעצרת האו"ם"

מקסים פרבו הצהיר כי מדינתו תכיר בפלסטינים בכינוס העצרת הכללית של האו"ם החודש. עם זאת, הבהיר כי ההחלטה תיכנס לתוקף עם "שחרור החטוף האחרון". עוד אמר השר כי בלגיה נקטה ב-12 סנקציות נגד ישראל ונגד "שני שרים קיצוניים"" כאן חדשות.

באותה עצרת האו"ם אישרו את הקמת מדינת היהודים בארץ ישראל על הגבולות שאשרו ויללה הורה ברחובות ישראל..

וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל הַגּוֹיִם כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: מלאכי.

יש אישור לאישור הגויים.

כמבואר:

מדברים על ההתערבות הלא נכונה של הגבירה נתניהו בענייני ההנהגה, נראה מפה ששר הבטחון חי בשלום עם המינוי שמנתה שרה נתניהו את זיני לראשות השב"כ ונעמד על רגליו האחוריות על מינוי האלופים על ידי הרמטכ"ל.

למחשבה,

למנהיגי ומנהיגות ישראל המוזכרים בתורתינו היו בני ובנות זוג.

לא נראתה התערבות של אלה בענייני הנהגה.

לא נראה שציפורה התערבה בענייני ההנהגה, גם נשותיהם של יהושע, של דוד ושל שאול לא נראו מתערבות בענייני ההנהגה, חלק מכם אפילו לא יודע את שמן. גם דבורה הייתה אשת לפידות, אם בישראל ובעולת בעל, בעלה לא הוזכר בענייני ההנהגה.

היחידה שהוזכרה כמתערבת הייתה איזבל. והיא לא הוזכרה לטובה.

הרבה פעמים לגבירות יש נערות ונערים שהם צירים חרושים שלהן.

אני מציעה לבדוק תחילה איפה הייתה הגבירה נתניהו מעורבת במינוי אנשי הצבא, שב"כ, משטרה, מודיעין ומוסד.

למפות אותם, מי הם הם ואיפה הם מוצבים ומשם הלאה.

שנצחק,

אני טוענת שהגבירה נתניהו ובעלה אינם אם ואב בישראל, הם אב ואם בארצות הברית, הבנים שלהם שמה...

את הדברים הנ"ל כתבתי לפני דברים הבאים:

חשבתי על בניו של נתניהו.

מחשבות של אחרי.

חשבתי על בניו של נתניהו.יכול לבוא יאיר לאמר לי שמה הוא אשם שאבא שלו ראש הממשלה,גם גל גדות גרה באמריקה בזמן המלחמה גם נועה התשבי באמריקה.. למה מתנגדים לי, יש הרבה הרבה ישראלים שבמלחמה הזאת נמצאים בחוץ לארץ ולמה לא מפריע לכולכם שגל גדות מדברת או שנועה התשבי מדברת שבמה הוא שונה מכל ישראלי באמריקה או בגרמניא שכותבים בפייסבוק.. ושוב אבא שלו ראש ממשלה ולא הוא, אז למה הוא חייב התנצלות או דין וחשבון בעניין זה..צודק.יש כאלה וגם אני שמטיחים בראש הממשלה שבניו בחרו לא להשהות את חייהם כמו המילואימניקים שהולכים אחרי נתניהו, לא נראה מרד ובניו לא הולכים אחריו..ואני חשבתי על זה.ביבי יכול לבוא לאמר, שמה קשור הדבר אליו , מה הוא אשם שבניו בחרו ככה. ביבי יכול לאמר שהוא פה והיה בסיירת מטכ"ל והוא משרת הרבה שנים כמנהיג ולמה הוא אשם בעוד אין תלונה כזאת  להורים אחרים שבניהם ובנותיהם גם הם בחרו להיות בחוץ לארץ במלחמה הזאת.. למה מבניו נדרש יותר.. השלטון הוא לא שלטון מלוכני שמוריש לבנו אחריו ומשכך למה נדרש מבנו לנהוג ככזה. שאתם בחרתם ביבי, לא בחרתם יאיר נתניהו…צודק.אני מודה ומתוודה, גם אני בזאת חטאתי להתייחס לביבי כמלך ולבנו כבן מלך בדרך מעוותת זאת.אז מפה אני שולחת את התנצלותי למשפחת נתניהו, בעניין הזה. 

אין להשליך את התנצלותי זאת, לעניינים אחרים.