דוח השוואת התפלגות שכר (2025 מול 2024 לפי הספורות הנוצריות)

1. תקציר ממצאים והשוואה:

• שכר ממוצע נומינלי 2025: 13,761 ₪ (שכר נומינלי = השכר כפי שהוא משולם בפועל, ללא התאמות למדד המחירים לצרכן. כלומר, "המספר הגולמי" שמופיע בתלוש).

• שכר ממוצע נומינלי 2024: 13,193 ₪

• שכר ממוצע ריאלי 2024: כ־12,870 ₪ (שכר ריאלי = השכר לאחר ניכוי השפעת האינפלציה, כלומר כמה כוח קנייה אמיתי יש לשכר. אם המחירים עולים, השכר הריאלי יכול לרדת גם אם הנומינלי עלה).

• שכר ממוצע ריאלי 2025: כ־13,373 ₪ (חישוב ריאלי נעשה באמצעות מדד המחירים לצרכן = מדד שמודד את השינוי הממוצע במחירי סל מוצרים ושירותים. ניכוי המדד מהשכר הנומינלי נותן את ערך השכר במונחי כוח קנייה).

• שינוי נומינלי ממוצע כללי: +4.3% (השינוי באחוזים בין השכר הנומינלי של שתי השנים, ללא קשר לאינפלציה).

• פער ריאלי ממוצע: +1.5% (השינוי בכוח הקנייה האמיתי של העובדים, כלומר כמה השכר באמת "שווה" אחרי שמחירי המוצרים והשירותים נלקחו בחשבון).

• ממצא בולט: העלייה הריאלית מתונה, אך מתרכזת בעיקר בקבוצות השכר הנמוכות והחציוניות (כלומר, דווקא העובדים בעלי שכר נמוך–בינוני נהנו יותר מהשיפור בכוח הקנייה, לעומת העובדים בשכר גבוה).

2. נתוני יסוד והנחות עבודה

• מקור הנתונים: פרסומי הלמ״ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

• אינפלציה ממוצעת לתקופה: 2.8% (אינפלציה = עלייה כללית ומתמשכת ברמת המחירים במשק. כאשר יש אינפלציה, ערך הכסף נשחק – כלומר, אותו סכום כסף קונה פחות מוצרים ושירותים).

• חישוב ריאלי: ניכוי מדד המחירים לצרכן מהשכר הנומינלי (כך ניתן לראות את השכר במונחי כוח קנייה אמיתי ולא רק במספרים מוחלטים).

3. טבלת השוואת התפלגות שכר נומינלית וריאלית (ינואר–ספטמבר)

4. תובנות מהשוואה בין-שנתית:

• שכר מינימום (עשרימונים 3–5): נהנים מעלייה ריאלית של 1.2%–2.4% בזכות עדכון אפריל 2025.

• מעמד ביניים (עשריםונים 8–16): שחיקה ריאלית של עד -2.3%, בעיקר סביב השכר החציוני.

• שכר חציוני (עשריםונים 10-11): סביב 10,600 ₪, עלייה נומינלית זעירה (0.9%) מול אינפלציה – שחיקה ריאלית של -1.9%.

• עשריםונים עליונים (עשריםונים 17–20): ירידה ריאלית מתונה (בין -0.7% ל–1.4%).

• אומרים שהחציוני הוא מדד יותר מדוייק,  אך צריך לשים לב לפער בין עשירונים- 10-11 לעומת 4-6 שגם הם כנראה עובדים משרה מלאה, החלוקה הזאת ממחישה את הפערים.

• נראה שעשרימונים 1-3 לא עובדים משרה מלאה.

5. סיכום

בינואר–ספטמבר 2025 נרשמה עלייה נומינלית של 4.3% לעומת התקופה המקבילה ב־2024, אך לאחר ניכוי אינפלציה – העלייה הריאלית מתכנסת ל־1.5% בלבד.

מעמד הביניים בישראל ספג את הפגיעה הריאלית הקשה ביותר, בעוד שהשכר הנמוך נהנה מהגנה בזכות עדכון שכר המינימום.

6. שחיקת שכר: אובדן / רווח שנתי ומצטבר לכיסו של העובד הבודד (₪)

נתונים חודשיים ושנתיים (₪) לפי קבוצת שכר (וינטיל) – בהנחת אינפלציה 2.8%

תקציר:

• שחיקה (חיובי): כמה כסף נגרע מכיס העובד כדי לשמור על כוח הקנייה של 2024.

• רווח ריאלי (שלילי): השכר הנומינלי עלה מהר יותר מהאינפלציה.

קבוצה (עשרימון – 5% מהעובדים)	שכר נומינלי ממוצע 2025 (₪)	שחיקה / רווח חודשי למשרה (₪)	שחיקה / רווח שנתי למשרה (₪) (x12)	משמעות (אובדן / רווח)
קבוצה 1	2,300	-22	+264	רווח ריאלי (השכר עלה מהר יותר מהאינפלציה)
קבוצה 2	4,100	1	-12	שוויון כוח קנייה (שחיקה זניחה)
קבוצה 3	5,050	-90	+1,080	רווח ריאלי ניכר
קבוצה 4	5,900	-129	+1,548	רווח ריאלי משמעותי
קבוצה 5	6,400	-73	+876	רווח ריאלי
קבוצה 6	7,000	38	-456	אובדן כוח קנייה
קבוצה 7	7,650	-9	+108	רווח ריאלי מינורי
קבוצה 8	8,350	98	-1,176	אובדן כוח קנייה
קבוצה 9	9,000	62	-744	אובדן כוח קנייה
קבוצה 10	9,750	218	-2,616	אובדן כוח קנייה משמעותי
קבוצה 11	10,600	233	-2,796	אובדן כוח קנייה משמעותי (חציון)
קבוצה 12	11,650	187	-2,244	אובדן כוח קנייה
קבוצה 13	12,850	208	-2,496	אובדן כוח קנייה משמעותי
קבוצה 14	14,550	323	-3,876	אובדן כוח קנייה חמור (שכר ממוצע)
קבוצה 15	16,400	200	-2,400	אובדן כוח קנייה
קבוצה 16	18,750	266	-3,192	אובדן כוח קנייה
קבוצה 17	22,300	66	-792	אובדן כוח קנייה מועט
קבוצה 18	26,900	324	-3,888	אובדן כוח קנייה חמור
קבוצה 19	34,600	313	-3,756	אובדן כוח קנייה חמור
קבוצה 20	58,900+	878+	-10,536	אובדן כוח קנייה קיצוני

מסקנות עיקריות (השחיקה בכיס הפרטי – סיכום שנתי)

1. סה"כ למשק (אובדן כוח קנייה שנתי): השחיקה המצטברת בכוח הקנייה, הפרוסה על פני כל 4 מיליון משרות שכיר, מסתכמת בכ-7.42 מיליארד ₪ בשנה. סכום זה מייצג את הפער הכולל הדרוש לעובדים כדי לשמר את רמת החיים הריאלית של 2024.

2. הנפגעים הקשים ביותר (₪ – בראייה שנתית):

   • עשרימון 20 (הקצה העליון): אובדן של מעל 10,536 ₪ בשנה למשרת שכיר, שנגרעים מכוח הקנייה.

   • עשרימון 14 (סביבת השכר הממוצע): עובדים אלו הפסידו כמעט 3,876 ₪ בשנה.

   • עשרימון 10-13 (ליבת מעמד הביניים): הפסד שנתי של 2,244 ₪ עד 2,796 ₪ למשרה.

3. מרוויחי שכר המינימום: העובדים בקבוצה 4 (סביבת שכר מינימום) הרוויחו ריאלית כ-1,548 ₪ בשנה. זהו הגידול הריאלי הגדול ביותר בכיס הפרטי מכל קבוצה.

7) דוח השוואת שכר מבנית (2025): עובדים ישראלים מול עובדים זרים רשומים (מודל מעודכן)

ניתוח פערים לפי קבוצות שכר (וינטילים) – ינואר- ספטמבר.

תאריך הדוח: נובמבר 2025 מקור הנתונים: אומדנים על בסיס נתוני הלמ"ס הכלליים והתפלגות תעסוקת עובדים זרים. הנחת יסוד לצורך המודל: העובדים הזרים הרשומים מהווים כ-3.66% מסך משרות השכיר, בהתבסס על נתון מדויק של 146,508.

1. תקציר ממצאים והנחות יסוד

דוח זה משווה את טווח השכר החודשי הממוצע של עובדים אזרחי ישראל אל מול עובדים זרים רשומים, כדי להדגים את הפערים המבניים והשפעתם על סטטיסטיקת השכר הכללית במשק.

• ממוצע שכר כולל במשק (לצורך השוואה): 13,600 ₪.

• אומדן שכר ממוצע – אזרחי ישראל: כ-14,800 ₪.

• אומדן שכר ממוצע – עובדים זרים רשומים (ברוטו): כ-7,500 ₪.

• סה"כ משרות שכיר במשק: 4,000,000 משרות.

• סה"כ עובדים זרים רשומים (3.66% אומדן מודל): 146,508 משרות (נתון יסוד לצורך המודל).

• סה"כ אזרחי ישראל (96.34%): 3,853,492 משרות.

• הערת שוליים חשובה: נתון זה אינו כולל כ-27,702 עובדים זרים בלתי חוקיים, אשר אינם נספרים בסטטיסטיקות השכר הרשמיות, אך משפיעים על שוק העבודה הכללי.

• הממצא הבולט: העובדים הזרים הרשומים מרוכזים ב-50% התחתונים של טבלת השכר, ובמדרגות השכר הנמוכות הפערים נוגעים לכמעט פי שניים.

2. טבלת השוואת שכר ממוצע: ישראלים מול זרים רשומים (₪, נומינלי) והתפלגות משרות:

קבוצה (עשרימון – 5% מהעובדים)	מספר משרות משוער	עובדים זרים רשומים (אומדן)	אזרחי ישראל (אומדן)	שכר ממוצע אזרחי ישראל (₪)	שכר ברוטו לעובד זר רשום (₪)	עלות שכר כוללת לקבלן (אומדן) (₪)*	סטטוס עלות למעסיק
קבוצה 1	200,000	26,371	173,629	2,450	1,100	1,375	האזרח יקר יותר (-)
קבוצה 2	200,000	29,302	170,698	4,300	2,500	3,125	האזרח יקר יותר (-)
קבוצה 3	200,000	21,976	178,024	5,300	4,150	5,188	האזרח יקר יותר (-)
קבוצה 4	200,000	14,651	185,349	6,200	5,700	7,125	האזרח זול יותר (+)*
קבוצה 5	200,000	11,721	188,279	6,750	6,300	7,875	האזרח זול יותר (+)*
קבוצה 6	200,000	10,256	189,744	7,400	6,500	8,125	האזרח זול יותר (+)*
קבוצה 7	200,000	7,325	192,675	8,000	7,200	9,000	האזרח זול יותר (+)*
קבוצה 8	200,000	5,860	194,140	8,750	7,800	9,750	האזרח זול יותר (+)*
קבוצה 9	200,000	4,395	195,605	9,400	8,400	10,500	האזרח זול יותר (+)*
קבוצה 10	200,000	2,930	197,070	10,250	9,100	11,375	האזרח זול יותר (+)*
קבוצה 11	200,000	1,465	198,535	11,200	10,000	12,500	האזרח זול יותר (+)*
קבוצה 12	200,000	1,465	198,535	12,400	11,000	13,750	האזרח זול יותר (+)*
קבוצה 13	200,000	1,465	198,535	13,600	12,000	15,000	האזרח זול יותר (+)*
קבוצה 14	200,000	1,465	198,535	15,500	13,500	16,875	האזרח זול יותר (+)*
קבוצה 15	200,000	733	199,267	17,500	14,500	18,125	האזרח זול יותר (+)*
קבוצה 16	200,000	733	199,267	20,000	16,000	20,000	שוויון (0)
קבוצה 17	200,000	733	199,267	24,000	18,000	22,500	האזרח יקר יותר (-)
קבוצה 18	200,000	733	199,267	29,000	20,000	25,000	האזרח יקר יותר (-)
קבוצה 19	200,000	733	199,267	37,000	25,000	31,250	האזרח יקר יותר (-)
קבוצה 20	200,000	732	199,268	62,000+	35,000+	43,750+	האזרח יקר יותר (-)
סה"כ משרות	4,000,000	146,508	3,853,492

** העמודה "עלות שכר כוללת לקבלן" מחשבת את השכר ברוטו לעובד זר * 1.25. *** הבהרה ל"סטטוס עלות למעסיק": ההערה מתייחסת לעלות העסקת האזרח ביחס לעלות הקבלן (שכר זר + עמלות). פער שלילי (-) בעמודת הפער משמעותו שהאזרח זול יותר למעסיק הסופי.

3. ניתוח הפערים וההתפלגות

א. ריכוז העובדים הזרים הרשומים בשכר הנמוך והפער הנסתר

הטבלה מציגה את העובד הממוצע בכל קבוצה. יש לזכור כי רובם המכריע של העובדים הזרים הרשומים נופלים ב-50% התחתונים של ההתפלגות.

• גודל הקבוצות (הבהרה מתודולוגית): כל אחת מ-20 קבוצות השכר מייצגת כ-200,000 משרות שכיר במשק הישראלי. מה שמשתנה הוא התמהיל הפנימי בין אזרחי ישראל לעובדים זרים רשומים בתוך אותן 200,000 משרות.

• ריכוז העובדים הזרים הרשומים: כ-92% מהעובדים הזרים הרשומים (כ-135,000 מתוך 146,508) מרוכזים ב-10 הקבוצות התחתונות, כאשר הקבוצות הקיצוניות 1 ו-2 (שכר עד כ-4,300 ₪) מכילות יחד כ-55,673 עובדים זרים רשומים.

• הפער הדרמטי בנטל המעסיק (השוואה לעלות קבלן): העמודה המעודכנת של הפער (ישראלי מול עלות קבלן) חושפת תובנה מרכזית:

  • ** בקבוצות השכר הנמוכות (1-3) והגבוהות (17-20):** השכר הממוצע של האזרח גבוה יותר מהעלות הכוללת שהמעסיק משלם לקבלן עבור הזר הרשום. לכן, בטווחים אלו האזרח יקר יותר (-) למעסיק הסופי.

  • ** בקבוצות 4 עד 15 (הליבה הממוצעת):** עלות העסקת עובד זר רשום דרך קבלן גבוהה יותר מהשכר הממוצע המשולם לאזרח ישראלי באותה מדרגת שכר. עלות הקבלן גבוהה בעד כ-1,400 ₪ (וינטיל 13), ומסומנת כ"האזרח זול יותר (+)***.

ב. הפער באחוזים (השוואה לשכר ברוטו של הזר הרשום)

• הפער הקיצוני בקצה התחתון: בעשרימון 1, השכר של האזרח גבוה ב-122.7% משכר העובד הזר הרשום.

• התכנסות זמנית: הפער מצטמצם דרמטית לקבוצות סביב שכר המינימום (עשרימונים 4-5), שם השכר של האזרח גבוה ב-7.1% עד 8.8% בלבד.

• גידול מחודש בדרגים הגבוהים: בדרגי הניהול וההייטק (עשרימונים 17-20), הפער באחוזים שוב מזנק, ומגיע ל-77.1%+ בעשרימון העליון.

ג. סיכום ומסקנה

חלוקת השכר בין אזרחי ישראל לעובדים זרים רשומים ממחישה את הפיצול המבני בשוק העבודה. קיומה של אוכלוסיית העובדים הזרים הרשומים "מושכת" למטה את נתון השכר הממוצע הכללי, אך באופן פרדוקסלי גם מחזיקה את השכר של האזרחים בקבוצות הנמוכות יחסית יציב על רצפת שכר המינימום. ללא העובדים הזרים, השכר הממוצע של אזרחי ישראל היה גבוה יותר משמעותית (כ-14,800 ₪, לעומת 13,600 ₪ הממוצע הכללי).