 |
.
![]()
קוּמָ֣ה אֱ֭לֹהִים שָׁפְטָ֣ה הָאָ֑רֶץ כִּֽי-אַתָּ֥ה תִ֝נְחַ֗ל בְּכָל-הַגּוֹיִֽם– גם בפרשת המעל בחרם בימי יהושע וגם בפרשת הגבעונים בימי דוד היה מקרה שהוחל דין על העם מבלי שהיה ברור למה, יהושע שאל את בורא עולם למה הפסדנו בקרב, למה בורא עולם לא היה איתנו, בורא עולם אמר לו שמישהו מהעם לקח מחרם המלחמה אליו לשימוש אישי כמו שאומרים..
יום שלישי. מזמור ליום שלישי שהיו הלויאים אומרים ביום שלישי בשבת קודש בבית המקדש על הדוכן (זה דוכן דוכן, זה דוכן בבית המקדש.. ומשכך מאוד…
![]()
וַיָּקָם֩ דּ֨וֹר אַחֵ֜ר אַחֲרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹא–יָֽדְעוּ֙ אֶת–יְהוָ֔ה וְגַם֙ אֶת–הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל– כשם שרוח בורא עולם ריחפה על פני המים כך הענן ירד על המשכן והיו שראו זאת בחייהם– וְעַתָּ֕ה הֵנִ֨יחַ יְהוָ֧ה אֱלֹהַ֛י לִ֖י מִסָּבִ֑יב: וְהִנְנִ֣י אֹמֵ֔ר לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י– הדור הזה לא יודע מה היה ומה שהיה הוא שיהיה– עדכון שלישי.
סיכום מחזור תהלים: סיימתי לקרוא וללמוד עוד מחזור של מאה וחמישים מזמורי תהלים, עשיתי כמה מחזורים כאלה. תהלים נפתח ככה: מזמור אחד. אַ֥שְֽׁרֵי-הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר |…
![]()
יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ– וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַיהוָֹה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם– כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ הַֽלְלוּיָֽהּ:– שירת נשמה כמו שאומרים… SOUL…
הכתובה נכתבה תחילה ככתובה רגילה בעניין הרפורמות במשרד התרבות, ולחזק טיעון ציטטתי מתהלים גם ממזמור מאה וחמישים. והיום למדתי מזמור מאה חמשים והראש כיוון לשם…
![]()
וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְהֹוָה אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ– כמו העצים גם האדם נברא מן האדמה, שורשיו נטועים בעפר וענפיו נושאים אל השמים; בחג העצים הזה מתגלה מחדש השותפות הקדומה בין בורא עולם לאדם, שבה מעשה אנושי פוגש ברכה מבורא עולם.
כמו העצים – גם האדם מן האדמה: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם: וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל…
![]()
מוֹנֶ֣ה מִ֭סְפָּר לַכּוֹכָבִ֑ים לְ֝כֻלָּ֗ם שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא– על המשל הזה– שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת– על המשל הזה– כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם– על המשל הזה– וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם– על המשל הזה– מַגִּ֣יד (דברו) דְּבָרָ֣יו לְיַעֲקֹ֑ב חֻקָּ֥יו וּ֝מִשְׁפָּטָ֗יו לְיִשְׂרָאֵֽל:
מוֹנֶ֣ה מִ֭סְפָּר לַכּוֹכָבִ֑ים לְ֝כֻלָּ֗ם שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא: גָּד֣וֹל אֲדוֹנֵ֣ינוּ וְרַב-כֹּ֑חַ לִ֝תְבוּנָת֗וֹ אֵ֣ין מִסְפָּֽר: מזמור מאה ארבעים ושבע. לְ֝כֻלָּ֗ם שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא: לִ֝תְבוּנָת֗וֹ אֵ֣ין מִסְפָּֽר: צריך לחשוב על…
![]()
אַל-תִּבְטְח֥וּ בִנְדִיבִ֑ים בְּבֶן-אָדָ֓ם| שֶׁ֤אֵֽין ל֥וֹ תְשׁוּעָֽה– מי הוא הנדיב שאין לו תשועה– נדיב כמו שכולם יודעים הוא אדם שנותן מכספו לאחרים– יש נדיב ויש נדיב– נדיב הזה שאסור לבטוח בו, הוא אדם שאין לו תשועה– מהאמור בהמשך על הנדיב הזה, ניתן להבין שזה הדין שלו– תֵּצֵ֣א ר֭וּחוֹ- כריתות נפש.
אַל-תִּבְטְח֥וּ בִנְדִיבִ֑ים בְּבֶן-אָדָ֓ם | שֶׁ֤אֵֽין ל֥וֹ תְשׁוּעָֽה: תֵּצֵ֣א ר֭וּחוֹ יָשֻׁ֣ב לְאַדְמָת֑וֹ בַּיּ֥וֹם הַ֝ה֗וּא אָבְד֥וּ עֶשְׁתֹּנֹתָֽיו: אַשְׁרֵ֗י שֶׁ֤אֵ֣ל יַעֲקֹ֣ב בְּעֶזְר֑וֹ שִׂ֝בְר֗וֹ עַל-יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו: מזמור מאה ארבעים…
![]()
כִּ֤י לֹֽא-יִצְדַּ֖ק לְפָנֶ֣יךָ כָל-חָֽי– ברבות השנים עם לימודי חשבתי שלאמר על עצמינו שאנו לא חוטאים, יש מן הדבר חטא כמו שמדמים את האדם כבורא עולם, גם האדם שנאמר עליו עושה טוב כצדיק חוטא גם הוא, יען כי בשר\אדם אנו ולא בורא עולם אנו ואלה ראשית דברי המשורר– עדכון.
איחוד עם לימודי מזמור מאה ארבעים וחמש. מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְהוָ֤ה | שְׁמַ֬ע תְּפִלָּתִ֗י הַאֲזִ֥ינָה אֶל-תַּחֲנוּנַ֑י בֶּאֱמֻנָתְךָ֥ עֲ֝נֵ֗נִי בְּצִדְקָתֶֽךָ: וְאַל-תָּב֣וֹא בְ֭מִשְׁפָּט אֶת-עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֤י לֹֽא-יִצְדַּ֖ק לְפָנֶ֣יךָ כָל-חָֽי:…
![]()
כִּ֤י לֹֽא-יִצְדַּ֖ק לְפָנֶ֣יךָ כָל-חָֽי– ברבות השנים עם לימודי חשבתי שלאמר על עצמינו שאנו לא חוטאים, יש מן הדבר חטא כמו שמדמים את האדם כבורא עולם, גם האדם שנאמר עליו עושה טוב כצדיק חוטא גם הוא, יען כי בשר\אדם אנו ולא בורא עולם אנו ואלה ראשית דברי המשורר– עדכון.
איחוד עם לימודי מזמור מאה ארבעים וחמש. מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְהוָ֤ה | שְׁמַ֬ע תְּפִלָּתִ֗י הַאֲזִ֥ינָה אֶל-תַּחֲנוּנַ֑י בֶּאֱמֻנָתְךָ֥ עֲ֝נֵ֗נִי בְּצִדְקָתֶֽךָ: וְאַל-תָּב֣וֹא בְ֭מִשְׁפָּט אֶת-עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֤י לֹֽא-יִצְדַּ֖ק לְפָנֶ֣יךָ כָל-חָֽי:…
![]()
קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְכָל-קֹרְאָ֑יו– תפילת האדם הקורא לבורא עולם שבורא עולם קרוב אליהם לנוכח זאת:– וְֽאֶת-שַׁוְעָתָ֥ם יִ֝שְׁמַ֗ע וְיוֹשִׁיעֵֽם–על המשל הזה שרוח נשברה היא כזבח לתשועה–זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֮ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה לֵב–נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה– ברור שהתפילה היא תפילה ישירה לבורא עולם.
קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְכָל-קֹרְאָ֑יו לְכֹ֤ל אֲשֶׁ֖ר יִקְרָאֻ֣הוּ בֶאֱמֶֽת: רְצוֹן-יְרֵאָ֥יו יַעֲשֶׂ֑ה וְֽאֶת-שַׁוְעָתָ֥ם יִ֝שְׁמַ֗ע וְיוֹשִׁיעֵֽם: מזמור מאה ארבעים וחמש. קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְכָל-קֹרְאָ֑יו על כל מה שמשתמע מכך מבחינת…
![]()
וְ֝לִגְדֻלָּת֗וֹ אֵ֣ין חֵֽקֶר– חוסר היכולת של חקר בזאת הולידה כל מיני תאוריות והשגות שבעיני המאמינה נראות מגוחכות גם לנוכח ההגיון. ברור שיש בורא לעולם הזה ולאדם הזה. זה כמו שתגיד שמפץ גדול יצר את הרובוט שכל חומרי הגלם שהוא נוצר מהם הם מהאדמה ושכל יכולותיו ובינתו ניתנו לו על ידי האדם.
גָּ֘ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד וְ֝לִגְדֻלָּת֗וֹ אֵ֣ין חֵֽקֶר: דּ֣וֹר לְ֭דוֹר יְשַׁבַּ֣ח מַעֲשֶׂ֑יךָ וּגְב֖וּרֹתֶ֣יךָ יַגִּֽידוּ: הֲ֭דַר כְּב֣וֹד הוֹדֶ֑ךָ וְדִבְרֵ֖י נִפְלְאוֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה: וֶעֱז֣וּז נוֹרְאֹתֶ֣יךָ יֹאמֵ֑רוּ (וגדולתיך) וּגְדוּלָּתְךָ֥ אֲסַפְּרֶֽנָּה:…
![]()
בֶּן-אֱ֝נ֗וֹשׁ וַֽתְּחַשְּׁבֵֽהוּ– על המשל הזה– יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ– הדגשה– וַֽתְּחַשְּׁבֵֽהוּ– כדי להבין את האמור, המשל הזה– הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב– זאת אומרת שיש מקרים שבורא עולם מחשיב את האדם– על המשל הזה– וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם:
יְֽהוָ֗ה מָה-אָ֭דָם וַתֵּדָעֵ֑הוּ בֶּן-אֱ֝נ֗וֹשׁ וַֽתְּחַשְּׁבֵֽהוּ: מזמור ארבעה וארבעים ומאה: יְהוָה צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ: יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת…
![]()
הַבֵּ֤יט יָמִ֨ין | וּרְאֵה֮ וְאֵֽין-לִ֪י מַ֫כִּ֥יר אָבַ֣ד מָנ֣וֹס מִמֶּ֑נִּי אֵ֖ין דּוֹרֵ֣שׁ לְנַפְשִֽׁי– על המשל הזה–וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג– מהמקום הזה אמר המשורר לבורא עולם שהוא חלקו בארץ החיים במשמעות שהחיים רחקו ממנו– זָעַ֥קְתִּי אֵלֶ֗יךָ יְה֫וָ֥ה אָ֭מַרְתִּי אַתָּ֣ה מַחְסִ֑י חֶ֝לְקִ֗י בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּים:
הַבֵּ֤יט יָמִ֨ין | וּרְאֵה֮ וְאֵֽין-לִ֪י מַ֫כִּ֥יר אָבַ֣ד מָנ֣וֹס מִמֶּ֑נִּי אֵ֖ין דּוֹרֵ֣שׁ לְנַפְשִֽׁי: זָעַ֥קְתִּי אֵלֶ֗יךָ יְה֫וָ֥ה אָ֭מַרְתִּי אַתָּ֣ה מַחְסִ֑י חֶ֝לְקִ֗י בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּים: מזמור מאה ארבעים ושנים.…
![]()
אַל-תְּעַ֥ר נַפְשִֽׁי– תער הכוונה התערות, התערות הנפש– יֶֽהֶלְמֵֽנִי-צַדִּ֨יק | חֶ֡סֶד וְֽיוֹכִיחֵ֗נִי שֶׁ֣מֶן רֹ֭אשׁ אַל-יָנִ֣י רֹאשִׁ֑י כִּי-ע֥וֹד וּ֝תְפִלָּתִ֗י בְּרָעוֹתֵיהֶֽם: הלימת הצדיק במשורר היא עוצרת אותו מלהתערות עם הרשע– כמבואר פה– אַל תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ:
שִׁיתָ֣ה יְ֭הוָה שָׁמְרָ֣ה לְפִ֑י נִ֝צְּרָ֗ה עַל-דַּ֥ל שְׂפָתָֽי: אַל-תַּט-לִבִּ֨י לְדָבָ֪ר | רָ֡ע לְהִתְע֘וֹלֵ֤ל עֲלִל֨וֹת | בְּרֶ֗שַׁע אֶת-אִישִׁ֥ים פֹּֽעֲלֵי-אָ֑וֶן וּבַל-אֶ֝לְחַ֗ם בְּמַנְעַמֵּיהֶֽם: יֶֽהֶלְמֵֽנִי-צַדִּ֨יק | חֶ֡סֶד וְֽיוֹכִיחֵ֗נִי שֶׁ֣מֶן רֹ֭אשׁ אַל-יָנִ֣י…
![]()
שָֽׁנֲנ֣וּ לְשׁוֹנָם֮ כְּֽמוֹ-נָ֫חָ֥שׁ חֲמַ֥ת עַכְשׁ֑וּב תַּ֖חַת שְׂפָתֵ֣ימוֹ– כמתבאר מפרשת מגדל בבל– הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת– כמתבאר ממזמור זה– אִ֥ישׁ לָשׁוֹן֮ בַּל-יִכּ֪וֹן בָּ֫אָ֥רֶץ אִישׁ-חָמָ֥ס רָ֑ע יְ֝צוּדֶ֗נּוּ– כמתבאר מפרשת מגדל בבל– וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר:
שָׁמְרֵ֤נִי יְהוָ֨ה | מִ֘ידֵ֤י רָשָׁ֗ע מֵאִ֣ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵ֑נִי אֲשֶׁ֥ר חָ֝שְׁב֗וּ לִדְח֥וֹת פְּעָמָֽי: טָֽמְנֽוּ-גֵאִ֨ים | פַּ֡ח לִ֗י וַחֲבָלִ֗ים פָּ֣רְשׂוּ רֶ֭שֶׁת לְיַד-מַעְגָּ֑ל מֹקְשִׁ֖ים שָֽׁתוּ-לִ֣י סֶֽלָה: תהלים מאה…
![]()
בורא עולם עם המשורר גם שהוא מגיע למקום הזה– אִם-אֶסַּ֣ק שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ– על משל הירידה למצרים– אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ– כמו בירידה והעליה ממצרים כך גם בירידה והעליה מהשאול– גַּם-שָׁ֭ם יָדְךָ֣ תַנְחֵ֑נִי וְֽתֹאחֲזֵ֥נִי יְמִינֶֽךָ:
אָח֣וֹר וָקֶ֣דֶם צַרְתָּ֑נִי וַתָּ֖שֶׁת עָלַ֣י כַּפֶּֽכָה: מזמור מאה שלושים ותשע. על עם ישראל נאמר וכתוב שהוא עם נברא כמו שהאדם נברא כך עם ישראל נברא…
![]()
מאוד מעניינת הבחירה במזמור לכתוב שמלכי הארץ ישירו בדרכי יהוה, בחירת המילה ישירו בדבר הזה היא המעניינת– וְ֭יָשִׁירוּ בְּדַרְכֵ֣י יְהוָ֑ה– שירת הלל על זאת– כִּ֥י גָ֝ד֗וֹל כְּב֣וֹד יְהוָֽה– ועל זאת– וְא֘וֹדֶ֤ה אֶת-שְׁמֶ֗ךָ עַל-חַסְדְּךָ֥ וְעַל-אֲמִתֶּ֑ךָ כִּֽי-הִגְדַּ֥לְתָּ עַל-כָּל-שִׁ֝מְךָ֗ אִמְרָתֶֽךָ– דרך אמת וחסד– מעודכן.
עַ֥ל נַהֲר֨וֹת | בָּבֶ֗ל שָׁ֣ם יָ֭שַׁבְנוּ גַּם-בָּכִ֑ינוּ בְּ֝זָכְרֵ֗נוּ אֶת-צִיּֽוֹן: עַֽל-עֲרָבִ֥ים בְּתוֹכָ֑הּ תָּ֝לִ֗ינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ: מזמור מאה שלושים ושבע. מזמור זה נכתב בעת גלות בבל, לאחר חורבן…
![]()
השמש והירח ביחס לכל מקום קובעת את הזמן בכל מקום שאינו אותו זמן במקום אחר. כמו הבדלי השעות בין ארה"ב לישראל. המיקום של השמש או הירח בארצם ברגע זה ממש מבחינת יום ולילה הוא אינו אותו מיקום ומשכך הבדל הזמנים. מתי שיום אצלנו, אצלהם לילה.
לְ֭עֹשֵׂה אוֹרִ֣ים גְּדֹלִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: אֶת-הַ֭שֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת בַּיּ֑וֹם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: אֶת-הַיָּרֵ֣חַ וְ֭כוֹכָבִים לְמֶמְשְׁל֣וֹת בַּלָּ֑יְלָה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: מזמור שישה ושלושים ומאה. אֶת-הַ֭שֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת בַּיּ֑וֹם:…
![]()
ה֭וֹדוּ לֵֽאלֹהֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ– בורא עולם הוא האלהים של האלהים, כמו שהוא אדון של האדונים. יש דבר כזה אלהים שאינם בורא עולם הוא אלהי ישראל, ושאלהי ישראל הוא האלהים שלהם ולא להפך.
רק הדגש, אני לא רוצה לכתוב על הדבר כדי לא להכשל ביחוד אלהי ישראל. ה֭וֹדוּ לֵֽאלֹהֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: ה֭וֹדוּ לַאֲדֹנֵ֣י הָאֲדֹנִ֑ים כִּ֖י לְעֹלָ֣ם…
![]()
הַ֥לְלוּיָ֨הּ | הַֽ֭לְלוּ אֶת-שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה הַֽ֝לְלוּ עַבְדֵ֥י יְהוָֽה– גם מלכת ארץ שבא וגם חירם מלך לבנון הללו את בורא עולם– צריך להדגיש זאת בזאת: שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ- יש גויים שקוראים בשם בורא עולם ויש שלא.
הַ֥לְלוּיָ֨הּ | הַֽ֭לְלוּ אֶת-שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה הַֽ֝לְלוּ עַבְדֵ֥י יְהוָֽה: תהלים מאה שלושים וחמש. גם מלכת ארץ שבא וגם חירם מלך לבנון הללו את בורא עולם, דבר…
![]()
זאת משוואה– עֲצַבֵּ֣י הַ֭גּוֹיִם כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב מַ֝עֲשֵׂ֗ה יְדֵ֣י אָדָֽם: פֶּֽה-לָ֭הֶם וְלֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ עֵינַ֥יִם לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יִרְאֽוּ: אָזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וְלֹ֣א יַאֲזִ֑ינוּ אַ֝֗ף אֵין-יֶשׁ-ר֥וּחַ בְּפִיהֶֽם– לזאת– כְּ֭מוֹהֶם יִהְי֣וּ עֹשֵׂיהֶ֑ם כֹּ֭ל אֲשֶׁר-בֹּטֵ֣חַ בָּהֶֽם: אָזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וְלֹ֣א יַאֲזִ֑ינוּ אַ֝֗ף אֵין-יֶשׁ-ר֥וּחַ בְּפִיהֶֽם:
עֲצַבֵּ֣י הַ֭גּוֹיִם כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב מַ֝עֲשֵׂ֗ה יְדֵ֣י אָדָֽם: פֶּֽה-לָ֭הֶם וְלֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ עֵינַ֥יִם לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יִרְאֽוּ: אָזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וְלֹ֣א יַאֲזִ֑ינוּ אַ֝֗ף אֵין-יֶשׁ-ר֥וּחַ בְּפִיהֶֽם: כְּ֭מוֹהֶם יִהְי֣וּ עֹשֵׂיהֶ֑ם כֹּ֭ל…
![]()
בעת שעם ישראל גולה מארצו בארץ שביו או ארץ גלותו- שָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם- התפילה היא לבית הזה, שמתפללים בארץ נכר לכיוון ירושלים– וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר (בנית) בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ– מעודכן.
בֵּ֣ית יִ֭שְׂרָאֵל בָּרְכ֣וּ אֶת-יְהוָ֑ה בֵּ֥ית אַ֝הֲרֹ֗ן בָּרְכ֥וּ אֶת-יְהוָֽה: בֵּ֣ית הַ֭לֵּוִי בָּרְכ֣וּ אֶת-יְהוָ֑ה יִֽרְאֵ֥י יְ֝הוָ֗ה בָּרְכ֥וּ אֶת-יְהוָֽה: תהלים- מזמור חמישה ושלושים ומאה. בֵּ֣ית יִ֭שְׂרָאֵל בֵּ֥ית אַ֝הֲרֹ֗ן בֵּ֣ית הַ֭לֵּוִי…
![]()
כַּשֶּׁ֤מֶן הַטּ֨וֹב | עַל-הָרֹ֗אשׁ יֹרֵ֗ד– השמן הזה– שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ יִֽהְיֶ֥ה זֶ֛ה לִ֖י לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם– השמן יורד על– זְקַֽן-אַהֲרֹ֑ן– הרקיחה הזאת– עַל-פִּ֥י מִדּוֹתָֽיו: יֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה אֶל־מֹשֶׁ֜ה קַח־לְךָ֣ סַמִּ֗ים נָטָ֤ף ׀ וּשְׁחֵ֨לֶת֙ וְחֶלְבְּנָ֔ה סַמִּ֖ים וּלְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה בַּ֥ד בְּבַ֖ד יִֽהְיֶֽה- ברכת הכהנים- כִּ֤י שָׁ֨ם | צִוָּ֣ה יְ֭הוָה אֶת-הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד-הָעוֹלָֽם:
כַּשֶּׁ֤מֶן הַטּ֨וֹב | עַל-הָרֹ֗אשׁ יֹרֵ֗ד עַֽל-הַזָּקָ֥ן זְקַֽן-אַהֲרֹ֑ן שֶׁ֝יֹּרֵ֗ד עַל-פִּ֥י מִדּוֹתָֽיו: תהלים מאה שלושים ושלושה. אהרן ובניו היו משוחים: וְאֶת־אַֽהֲרֹ֥ן וְאֶת־בָּנָ֖יו תִּמְשָׁ֑ח וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֥ן לִֽי׃…
![]()
סוף הסיפור ידוע, יהיה שלום, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה ועם ישראל יבנה בית לבורא עולם בירושלים וכווווול הגויים יבואו לירושלים לאמר הללו-יה ותודה לבורא עולם. זה סוף הסרט. אתה צריך לחשוב איך אתה ממשיך מפה הלאה כשסוף הסרט ידוע לך.
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר-יְהוָ֥ה לְדָוִ֑ד אֵ֝ת כָּל-עֻנּוֹתֽוֹ: אֲשֶׁ֣ר נִ֭שְׁבַּע לַיהוָ֑ה נָ֝דַ֗ר לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב: אִם-אָ֭בֹא בְּאֹ֣הֶל בֵּיתִ֑י אִם-אֶ֝עֱלֶ֗ה עַל-עֶ֥רֶשׂ יְצוּעָֽי: אִם-אֶתֵּ֣ן שְׁנַ֣ת לְעֵינָ֑י לְֽעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה: עַד-אֶמְצָ֣א מָ֭קוֹם…
![]()
שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד יְהוָ֤ה | לֹא-גָבַ֣הּ לִ֭בִּי וְלֹא-רָמ֣וּ עֵינַ֑י וְלֹֽא-הִלַּ֓כְתִּי | בִּגְדֹל֖וֹת וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי– תורת ישראל הורדה לעם, ומשכך לימודי תורה לא גבוהים מעמנו, לא גבוהים מהגברים והנשים וגם לא מהילדים וגם לא מהגר– וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָֽרְאוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹֽהֵיכֶם וְשָֽׁמְרוּ לַֽעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּֽאת:
שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד יְהוָ֤ה | לֹא-גָבַ֣הּ לִ֭בִּי וְלֹא-רָמ֣וּ עֵינַ֑י וְלֹֽא-הִלַּ֓כְתִּי | בִּגְדֹל֖וֹת וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי: תהלים מזמור מאה שלושים ואחד. צריך לחשוב על כך בהקשר לתורת…
![]()
וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד– ברור שבת פרעה הייתה יכולה להביא למשה חלב מהמינקות המצריות, אך היא הבינה שכהצעת מרים נכון לעשות ועשתה כך, כמו חנה- וְחַנָּה לֹא עָלָתָה כִּי אָמְרָה לְאִישָׁהּ עַד יִגָּמֵל הַנַּעַר וַהֲבִאֹתִיו וְנִרְאָה אֶת פְּנֵי יְהוָה וְיָשַׁב שָׁם עַד עוֹלָם:
וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי: וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים: וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח…
![]()
זבח לעולה כנלמד- צדקה טובה מזבח גם הזבח היקר ביותר- פרים. אם אתה עשיר כשווי פר לעני שבורא עולם ציווה לתת להם, העניים, הגר באם עני והיתום והאלמנה באם המה עניים. אם אתה מעמד ביניים כשווי כבש, ואותו הדבר הלאה, אם ידך אינה משגת את זאת ואת זאת אז עוף.
אֲדֹנָי֮ שִׁמְעָ֪ה בְק֫וֹלִ֥י תִּהְיֶ֣ינָה אָ֭זְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְ֝ק֗וֹל תַּחֲנוּנָֽי: תהלים- מזמור שלושים ומאה. וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: אַךְ בֶּֽעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִֽקְרָא…
![]()
שיר לדרך, תורה לדרך- על שירות התהלים נאמר שהם משולים לחמישה חומשי תורה, אני טוענת שלפחות עד מלכים ספר ראשון- וכששרים את זה זוכרים את זה. האמור נאמר אודות דבר בקיצור הדבר כזכרון מזכיר- שירה היא טובה לדרך, גם בעת גלות בדרך.. מעיר לעיר.. ממדינה למדינה, שיש מקום רק למזוודה קטנה.
על שירות התהלים נאמר שהם משולים לחמישה חומשי תורה, אני טוענת שלפחות עד מלכים ספר ראשון: במזמור הנלמד הזה נלמד על: מעשה בראשית- בריאה. יציאת…
![]()
חשוב לזכור שהיו שני פרעה, פרעה שידע את יוסף ופרעה שלא ידע את יוסף ויש הבדל בין שני הפרעונים וכהניהם, בעוד כהני\חרטומי פרעה שלא ידע את יוסף היו כלי ביד פרעה שלא ידע את יוסף להתעמת עם משה ואהרן, פרעה וכהניו היו במקום הזה ביחס ליוסף ובהמשך גם ביחס ליוסף ואחיו ואביו יעקב:
וְלֹ֤א אָֽמְר֨וּ | הָעֹבְרִ֗ים בִּרְכַּֽת-יְהוָ֥ה אֲלֵיכֶ֑ם בֵּרַ֥כְנוּ אֶ֝תְכֶ֗ם בְּשֵׁ֣ם יְהוָֽה: בֵּרַ֥כְנוּ אֶ֝תְכֶ֗ם בְּשֵׁ֣ם יְהוָֽה: יש כהנים ויש כהנים יש כהנים שמברכים בשם בעל ויש כהנים…
![]()
יְגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל אַ֝שְׁרֶ֗יךָ וְט֣וֹב לָֽךְ– מיגיע כפיך אוכלים בניך ועל כך ועל זאת יבורך גבר ובמה יבורך–יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָ֗ה מִצִּ֫יּ֥וֹן וּ֭רְאֵה בְּט֣וּב יְרוּשָׁלִָ֑ם כֹּ֝֗ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיךָ: וּרְאֵֽה-בָנִ֥ים לְבָנֶ֑יךָ שָׁ֝ל֗וֹם עַל-יִשְׂרָאֵֽל– ואם לא כך– יְגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל אַ֝שְׁרֶ֗יךָ וְט֣וֹב לָֽךְ– אז לא תראה בטוב ירושלים ולא יבוא שלום על ישראל לא לך ולא לבניך ולא לבני בניך.
תהלים מאה עשרים ושמונה. יְגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל אַ֝שְׁרֶ֗יךָ וְט֣וֹב לָֽךְ: מיגיע כפך השולחן הזה אוכלים בניך: אֶשְׁתְּךָ֤ | כְּגֶ֥פֶן פֹּרִיָּה֮ בְּיַרְכְּתֵ֪י בֵ֫יתֶ֥ךָ בָּ֭נֶיךָ כִּשְׁתִלֵ֣י…
![]()
הִנֵּ֤ה נַחֲלַ֣ת יְהוָ֣ה בָּנִ֑ים שָׂ֝כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן- מה זאת אומרת בנים שהם נחלת בורא עולם: הבנים האלה- מְלֵאָֽתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִֽי– ולכל בן ברית מילה– וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים:
הִנֵּ֤ה נַחֲלַ֣ת יְהוָ֣ה בָּנִ֑ים שָׂ֝כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן: כְּחִצִּ֥ים בְּיַד-גִּבּ֑וֹר כֵּ֝֗ן בְּנֵ֣י הַנְּעוּרִֽים: אַשְׁרֵ֤י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר מִלֵּ֥א אֶת-אַשְׁפָּת֗וֹ מֵ֫הֶ֥ם לֹֽא-יֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי-יְדַבְּר֖וּ אֶת-אוֹיְבִ֣ים בַּשָּֽׁעַר: תהלים מאה עשרים…
![]()
יש משהו בתפילה של חב"ד שמטה תפילה ורצון- לרצות ששניאורסון ישוב יותר מלרצות שבורא עולם ישוב במשמעות של תפילה מרובה לזאת ולא לזאת על המשל הזה– הַזֹּרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ– אנו רוצים שקציר תפילתנו ותחנונינו יהיו שיבת בורא עולם ולא שיבת אדם שהלך מן העולם הזה.
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה אֶת-שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹלְמִֽים: תהלים מאה עשרים ושש. שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה אֶת-(שבותנו) שְׁבִיתֵ֑נוּ כַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב: תהלים מאה עשרים ושש. בעתות אלה אנו…
![]()
הַזֹּרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ– מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן– הָ֘ל֤וֹךְ יֵלֵ֨ךְ | וּבָכֹה֮ נֹשֵׂ֪א מֶֽשֶׁךְ-הַ֫זָּ֥רַע בֹּֽא-יָב֥וֹא בְרִנָּ֑ה נֹ֝שֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו– בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ– מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהוָה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
הַזֹּרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ: תהלים מאה עשרים ושש. כָּֽל-הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְאַֽהֲרֹ֛ן וּנְשִׂיאֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת-הַלְוִיִּ֑ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם: מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן-חֲמִשִּׁ֣ים…
![]()
כירושלים שהרים כחומה סביב לה כך בורא עולם סביב לעמו– יְֽרוּשָׁלִַ֗ם הָרִים֮ סָבִ֪יב לָ֥הּ וַ֭יהוָה סָבִ֣יב לְעַמּ֑וֹ מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם– וזאת יען כי– כִּ֤י לֹ֪א יָנ֡וּחַ שֵׁ֤בֶט הָרֶ֗שַׁע עַל֮ גּוֹרַ֪ל הַֽצַּדִּ֫יקִ֥ים– שבט הרשע שרוצה את זאת– אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים– לימודי תהלים מזמור מאה עשרים וחמש.
לימודי מזמור מאה עשרים וחמש. כירושלים שהרים כחומה סביב לה כך בורא עולם סביב לעמו: יְֽרוּשָׁלִַ֗ם הָרִים֮ סָבִ֪יב לָ֥הּ וַ֭יהוָה סָבִ֣יב לְעַמּ֑וֹ מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם: וזאת…
![]()
כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן– כמו האדם שנפתח איזור חלציו ושלא כאדם הזה– אֵין עָיֵף וְאֵין כּוֹשֵׁל בּוֹ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו– ומשכך התפילה– לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.
נַפְשֵׁ֗נוּ כְּצִפּ֥וֹר נִמְלְטָה֮ מִפַּ֪ח י֫וֹקְשִׁ֥ים הַפַּ֥ח נִשְׁבָּ֗ר וַאֲנַ֥חְנוּ נִמְלָֽטְנוּ: יען כי: עֶ֭זְרֵנוּ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וזאת למרות ש: הַמַּ֣יִם שְׁטָפ֑וּנוּ למרות: הַ֝מַּ֗יִם הַזֵּֽידוֹנִֽים:…
![]()
לְ֭מַעַן בֵּית-יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ– רק שיהיה שלום בירושלים ושזרע דוד ימלוך בה רק אז יבנה בית לבורא עולם– אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב: זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי– ומשכך זאת לא רק תפילת ישראל- שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ– זאת תפילת מאמינים.
לְ֭מַעַן בֵּית-יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ: מזמור שנים ועשרים ומאה. אני רוצה להדגיש הדבר לתשומת לב הגויים בכלל והגויים שמסביבנו במיוחד. ברור לכל הגויים המאמינים…
![]()
יְֽהוָ֗ה יִשְׁמָר-צֵאתְךָ֥ וּבוֹאֶ֑ךָ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם– צאתך למצרים– אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה- בואך לארץ– וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה– הִנֵּ֣ה לֹֽא-יָ֭נוּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן שׁ֝וֹמֵ֗ר יִשְׂרָאֵֽל– יְהוָֹה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן– וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ– וַיהֹוָה הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ– לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ– לימודי תהלים.
יְֽהוָ֗ה יִשְׁמָרְךָ֥ מִכָּל-רָ֑ע יִ֝שְׁמֹ֗ר אֶת-נַפְשֶֽׁךָ: יְֽהוָ֗ה יִשְׁמָר-צֵאתְךָ֥ וּבוֹאֶ֑ךָ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם: מזמור אחד ועשרים ומאה. יִשְׁמָר-צֵאתְךָ֥ וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי…
![]()
וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר– המקרה הזה לא יכול להתקיים על אישה– לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ– וגם לשאינו גר מתוקף זאת– שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע– עונתה, להוליד ילדים, אסור לעקר אותה.
אֽוֹיָה-לִ֭י כִּי- גַ֣רְתִּי מֶ֑שֶׁךְ שָׁ֝כַ֗נְתִּי עִֽם-אָהֳלֵ֥י קֵדָֽר: מזמור עשרים ומאה. אֽוֹיָה גם לזה וגם לזה: אֽוֹיָה-לִ֭י כִּי- גַ֣רְתִּי מֶ֑שֶׁךְ אֽוֹיָה-לִ֭י כִּי- שָׁ֝כַ֗נְתִּי עִֽם-אָהֳלֵ֥י קֵדָֽר: שְׁחוֹרָה אֲנִי…
![]()
אָ֥ז לֹא-אֵב֑וֹשׁ בְּ֝הַבִּיטִ֗י אֶל-כָּל-מִצְוֹתֶֽיךָ– תחשבו על הגנב, נותן השוחד, מקבל השוחד, וברור שאין אדם שלא יחטא כפי שלמדנו משלמה, לעתים שקוראים בתורה אנו נפגשים עם הבנה שחטאנו, זה לא נעים. יש אדם שירוץ ויתקן.. יש אדם שידחיק כמו שאומרים..
אַ֭תָּה צִוִּ֥יתָה פִקֻּדֶ֗יךָ לִשְׁמֹ֥ר מְאֹֽד: אַ֭חֲלַי יִכֹּ֥נוּ דְרָכָ֗י לִשְׁמֹ֥ר חֻקֶּֽיךָ: אָ֥ז לֹא-אֵב֑וֹשׁ בְּ֝הַבִּיטִ֗י אֶל-כָּל-מִצְוֹתֶֽיךָ: תחשבו על הגנב, נותן השוחד, מקבל השוחד, וברור שאין אדם שלא…
![]()
חִשַּׁ֥בְתִּי דְרָכָ֑י וָאָשִׁ֥יבָה רַ֝גְלַ֗י אֶל-עֵדֹתֶֽיךָ- חישוב הדרך איפה לא נכון ואיפה כן נכון ושיבה לדרך כפי עדות לישראל מבורא עולם מבקש השב הזה שבורא עולם יעתר לתשובתו שלו כאובד מהדרך והשב לדרך מצוות הבורא ושלא שכח לאן לשוב– תָּעִ֗יתִי כְּשֶׂ֣ה אֹ֭בֵד בַּקֵּ֣שׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י מִ֝צְוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי:
המשורר עשה בדק בית כמו שאמרים, ועשה תשובה: חִשַּׁ֥בְתִּי דְרָכָ֑י וָאָשִׁ֥יבָה רַ֝גְלַ֗י אֶל-עֵדֹתֶֽיךָ: חַ֭שְׁתִּי וְלֹ֣א הִתְמַהְמָ֑הְתִּי לִ֝שְׁמֹ֗ר מִצְוֹתֶֽיךָ: במקום הזה שלא שכח את מצוותיו במשמעות…
![]()
יָשׁ֣וּבוּ לִ֣י יְרֵאֶ֑יךָ (וידעו) וְ֝יֹדְעֵ֗י עֵדֹתֶֽיךָ: ומי הם יודע עדותיך, תחילה נבין מה עדותיך, עדותיך זה לא העדה הפרסית המרוקאית או הפולנית שנצחק.. אין דבר כזה עדות או זהות על פי גלות, שעם ישראל חזר מבבל ארצה, לא קראו להם בבלים כמו שקראו ליוצאי ספרד ספרדים..
המשורר מדבר על רדיפה, ניסו להפיל אותו טמנו לו בורות, שוחות. כמה דוגמאות מהמזמור: לִ֤י קִוּ֣וּ רְשָׁעִ֣ים לְאַבְּדֵ֑נִי עֵ֝דֹתֶ֗יךָ אֶתְבּוֹנָֽן: נָתְנ֬וּ רְשָׁעִ֣ים פַּ֣ח לִ֑י וּ֝מִפִּקּוּדֶ֗יךָ…
![]()
אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה: מֵאֵ֣ת יְ֭הוָה הָ֣יְתָה זֹּ֑את הִ֖יא נִפְלָ֣את בְּעֵינֵֽינוּ- כדי להבין במה מאסו נבין תחילה מה היא אבן הראש פינה בבנין שבונים הבונים, בגלל שמדובר באבן ביחס לבונים מתוך המקום נבין מה הכוונה למשל- לימודי תהלים- מאה ושמונה עשרה.
אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה: מֵאֵ֣ת יְ֭הוָה הָ֣יְתָה זֹּ֑את הִ֖יא נִפְלָ֣את בְּעֵינֵֽינוּ: מזמור מאה ושמונה עשר. כדי להבין במה מאסו נבין תחילה מה היא…
![]()
כִּ֥י גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ | חַסְדּ֗וֹ– בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל- לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב- וֶֽאֱמֶת-יְהוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּיָֽהּ– בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים– הַֽלְל֣וּ אֶת-יְ֭הוָה כָּל-גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל-הָאֻמִּֽים– לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.
כִּ֥י גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ | חַסְדּ֗וֹ: וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה אֵת כָּל הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה הַזֹּאת קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו וְכַפָּיו פְּרֻשׂוֹת…
![]()
הייתה מלחמה– אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה– וזאת תוצאותיה– אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע– המשורר עמד על המשמר על זאת– אֲנִ֥י שָׁ֝מַ֗רְתִּי אָרְח֥וֹת פָּרִֽיץ– ולכן– וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי– לימודי תהלים שבעה עשר.
לִפְעֻלּ֣וֹת אָ֭דָם בִּדְבַ֣ר שְׂפָתֶ֑יךָ אֲנִ֥י שָׁ֝מַ֗רְתִּי אָרְח֥וֹת פָּרִֽיץ: מִזְמ֗וֹר שבעה עשר. יש אורחות שהם אורחות שפורצים ומשכך כשטן, כפגע רע: וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו…
![]()
בְּחַצְר֤וֹת | בֵּ֤ית יְהוָ֗ה בְּֽת֘וֹכֵ֤כִי יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּיָֽהּ– את בית יהוה בנה שלמה בן דוד בירושלים ולא בחולון. בתוככי ירושלים הכוונה בתוך החומות ולא מחוץ לחומות ושם החצרות האלה. אפשר להבין את חשיבות המקום מפה– וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶ֨ל-הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ:
בְּחַצְר֤וֹת | בֵּ֤ית יְהוָ֗ה בְּֽת֘וֹכֵ֤כִי יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּיָֽהּ: את בית יהוה בנה שלמה בן דוד בירושלים ולא בחולון. בתוככי ירושלים הכוונה בתוך החומות ולא מחוץ לחומות…
![]()
וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה- לא תמשול גבירה בבנות ישראל. שיהיה ברור-וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַיהוָֹה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם– לימודי תהלים- עדכון.
נכתב בשנת שבעים וחמש- עודכן בשנת שבעים ושבע. מזמור שלושה ועשרים ומאה. שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֵ֭לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי אֶת-עֵינַ֑י הַ֝יֹּשְׁבִ֗י בַּשָּׁמָֽיִם: הִנֵּ֨ה כְעֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל-יַ֤ד אֲֽדוֹנֵיהֶ֗ם כְּעֵינֵ֣י שִׁפְחָה֮…
![]()
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם– כמתעקש לגייס את ההומואים לצבא בנט הפוך לדבר– וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי– לשמור משמרת לזאת– בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה-חָ֑יִל וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ– מעודכן.
הֲלֹֽא-אֱלֹהִ֥ים זְנַחְתָּ֑נוּ וְֽלֹא-תֵצֵ֥א אֱ֝לֹהִ֗ים בְּצִבְאֹתֵֽינוּ: הָֽבָה-לָּ֣נוּ עֶזְרָ֣ת מִצָּ֑ר וְ֝שָׁ֗וְא תְּשׁוּעַ֥ת אָדָֽם: בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה-חָ֑יִל וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ: מזמור שמונה ומאה. בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה-חָ֑יִל ברור לנו שכדי שבורא עולם…
![]()
העובדה שאתה מבקש מחיילי צהל שבאו לשכונות שלך לחלק לך מזון, לפשוט את מדיהם– לא שמה את חילי צה"ל הלובשים מדים אלה במקום הזה– וַיִּלְבַּ֥שׁ קְלָלָ֗ה כְּמַ֫דּ֥וֹ וַתָּבֹ֣א כַמַּ֣יִם בְּקִרְבּ֑וֹ וְ֝כַשֶּׁ֗מֶן בְּעַצְמוֹתָֽיו: תְּהִי-ל֖וֹ כְּבֶ֣גֶד יַעְטֶ֑ה וּ֝לְמֵ֗זַח תָּמִ֥יד יַחְגְּרֶֽהָ: זֹ֤את פְּעֻלַּ֣ת שֹׂ֭טְנַי מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וְהַדֹּבְרִ֥ים רָ֝֗ע עַל-נַפְשִֽׁי:
העובדה שאתה מונע חסד מאדם, כמו סל שיקום לנכים, העובדה שאתה מונע חסד מאדם עני כמו סל מזון, העובדה שאתה מונע סיוע בדיור מעני, לא…
![]()
ר֣וּמָה עַל-שָׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים וְעַ֖ל כָּל-הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ: לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי– לא כל אדם שמכנה עצמו ימני הם ימינו של בורא עולם כנלמד– שאומרים ככה ועושים ככה- אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר:
ר֣וּמָה עַל-שָׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים וְעַ֖ל כָּל-הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ: לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי: מזמור שמונה ומאה. לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי: קודם כל נבין מי…
![]()
יוֹרְדֵ֣י הַ֭יָּם בָּאֳנִיּ֑וֹת עֹשֵׂ֥י מְ֝לָאכָ֗ה בְּמַ֣יִם רַבִּֽים: הֵ֣מָּה רָ֭אוּ מַעֲשֵׂ֣י יְהוָ֑ה וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו בִּמְצוּלָֽה: וַיֹּ֗אמֶר וַֽ֭יַּעֲמֵד ר֣וּחַ סְעָרָ֑ה וַתְּרוֹמֵ֥ם גַּלָּֽיו– מאוד מענין לראות את הרואים האלה בספר יונה: אומרים שהלכות התנזרות מהים בימי חורבן הבית (גם הראשון וגם השני) נלמדו מיורדי הים.
יוֹרְדֵ֣י הַ֭יָּם בָּאֳנִיּ֑וֹת עֹשֵׂ֥י מְ֝לָאכָ֗ה בְּמַ֣יִם רַבִּֽים: הֵ֣מָּה רָ֭אוּ מַעֲשֵׂ֣י יְהוָ֑ה וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו בִּמְצוּלָֽה: וַיֹּ֗אמֶר וַֽ֭יַּעֲמֵד ר֣וּחַ סְעָרָ֑ה וַתְּרוֹמֵ֥ם גַּלָּֽיו: תהלים מזמור מאה ושבע. מאוד מענין…
![]()
אֲב֘וֹתֵ֤ינוּ בְמִצְרַ֨יִם | לֹא-הִשְׂכִּ֬ילוּ נִפְלְאוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א זָ֭כְרוּ אֶת-רֹ֣ב חֲסָדֶ֑יךָ וַיַּמְר֖וּ עַל-יָ֣ם בְּיַם-סֽוּף– חשוב שנזכור שחטאי הדור הזה, הם לא כחטאי הדור שראה ניסים גדולים. יש הבדל גדול מאוד בין חטאי הדור הזה לחטאי דור יציאת מצרים.
אֲב֘וֹתֵ֤ינוּ בְמִצְרַ֨יִם | לֹא-הִשְׂכִּ֬ילוּ נִפְלְאוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א זָ֭כְרוּ אֶת-רֹ֣ב חֲסָדֶ֑יךָ וַיַּמְר֖וּ עַל-יָ֣ם בְּיַם-סֽוּף: תהלים מזמור מאה ושש. אֲב֘וֹתֵ֤ינוּ בְמִצְרַ֨יִם | לֹא-הִשְׂכִּ֬ילוּ נִפְלְאוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א זָ֭כְרוּ אֶת-רֹ֣ב חֲסָדֶ֑יךָ:…
קוּמָ֣ה אֱ֭לֹהִים שָׁפְטָ֣ה הָאָ֑רֶץ כִּֽי-אַתָּ֥ה תִ֝נְחַ֗ל בְּכָל-הַגּוֹיִֽם– גם בפרשת המעל בחרם בימי יהושע וגם בפרשת הגבעונים בימי דוד היה מקרה שהוחל דין על העם מבלי שהיה ברור למה, יהושע שאל את בורא עולם למה הפסדנו בקרב, למה בורא עולם לא היה איתנו, בורא עולם אמר לו שמישהו מהעם לקח מחרם המלחמה אליו לשימוש אישי כמו שאומרים..
יום שלישי. מזמור ליום שלישי שהיו הלויאים אומרים ביום שלישי בשבת קודש בבית המקדש על הדוכן (זה דוכן דוכן, זה דוכן בבית המקדש.. ומשכך מאוד…
וַיָּקָם֩ דּ֨וֹר אַחֵ֜ר אַחֲרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹא–יָֽדְעוּ֙ אֶת–יְהוָ֔ה וְגַם֙ אֶת–הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל– כשם שרוח בורא עולם ריחפה על פני המים כך הענן ירד על המשכן והיו שראו זאת בחייהם– וְעַתָּ֕ה הֵנִ֨יחַ יְהוָ֧ה אֱלֹהַ֛י לִ֖י מִסָּבִ֑יב: וְהִנְנִ֣י אֹמֵ֔ר לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י– הדור הזה לא יודע מה היה ומה שהיה הוא שיהיה– עדכון שלישי.
סיכום מחזור תהלים: סיימתי לקרוא וללמוד עוד מחזור של מאה וחמישים מזמורי תהלים, עשיתי כמה מחזורים כאלה. תהלים נפתח ככה: מזמור אחד. אַ֥שְֽׁרֵי-הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר |…
יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ– וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַיהוָֹה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם– כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ הַֽלְלוּיָֽהּ:– שירת נשמה כמו שאומרים… SOUL…
הכתובה נכתבה תחילה ככתובה רגילה בעניין הרפורמות במשרד התרבות, ולחזק טיעון ציטטתי מתהלים גם ממזמור מאה וחמישים. והיום למדתי מזמור מאה חמשים והראש כיוון לשם…
וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְהֹוָה אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ– כמו העצים גם האדם נברא מן האדמה, שורשיו נטועים בעפר וענפיו נושאים אל השמים; בחג העצים הזה מתגלה מחדש השותפות הקדומה בין בורא עולם לאדם, שבה מעשה אנושי פוגש ברכה מבורא עולם.
כמו העצים – גם האדם מן האדמה: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם: וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל…
מוֹנֶ֣ה מִ֭סְפָּר לַכּוֹכָבִ֑ים לְ֝כֻלָּ֗ם שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא– על המשל הזה– שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת– על המשל הזה– כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם– על המשל הזה– וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם– על המשל הזה– מַגִּ֣יד (דברו) דְּבָרָ֣יו לְיַעֲקֹ֑ב חֻקָּ֥יו וּ֝מִשְׁפָּטָ֗יו לְיִשְׂרָאֵֽל:
מוֹנֶ֣ה מִ֭סְפָּר לַכּוֹכָבִ֑ים לְ֝כֻלָּ֗ם שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא: גָּד֣וֹל אֲדוֹנֵ֣ינוּ וְרַב-כֹּ֑חַ לִ֝תְבוּנָת֗וֹ אֵ֣ין מִסְפָּֽר: מזמור מאה ארבעים ושבע. לְ֝כֻלָּ֗ם שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא: לִ֝תְבוּנָת֗וֹ אֵ֣ין מִסְפָּֽר: צריך לחשוב על…
אַל-תִּבְטְח֥וּ בִנְדִיבִ֑ים בְּבֶן-אָדָ֓ם| שֶׁ֤אֵֽין ל֥וֹ תְשׁוּעָֽה– מי הוא הנדיב שאין לו תשועה– נדיב כמו שכולם יודעים הוא אדם שנותן מכספו לאחרים– יש נדיב ויש נדיב– נדיב הזה שאסור לבטוח בו, הוא אדם שאין לו תשועה– מהאמור בהמשך על הנדיב הזה, ניתן להבין שזה הדין שלו– תֵּצֵ֣א ר֭וּחוֹ- כריתות נפש.
אַל-תִּבְטְח֥וּ בִנְדִיבִ֑ים בְּבֶן-אָדָ֓ם | שֶׁ֤אֵֽין ל֥וֹ תְשׁוּעָֽה: תֵּצֵ֣א ר֭וּחוֹ יָשֻׁ֣ב לְאַדְמָת֑וֹ בַּיּ֥וֹם הַ֝ה֗וּא אָבְד֥וּ עֶשְׁתֹּנֹתָֽיו: אַשְׁרֵ֗י שֶׁ֤אֵ֣ל יַעֲקֹ֣ב בְּעֶזְר֑וֹ שִׂ֝בְר֗וֹ עַל-יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו: מזמור מאה ארבעים…
כִּ֤י לֹֽא-יִצְדַּ֖ק לְפָנֶ֣יךָ כָל-חָֽי– ברבות השנים עם לימודי חשבתי שלאמר על עצמינו שאנו לא חוטאים, יש מן הדבר חטא כמו שמדמים את האדם כבורא עולם, גם האדם שנאמר עליו עושה טוב כצדיק חוטא גם הוא, יען כי בשר\אדם אנו ולא בורא עולם אנו ואלה ראשית דברי המשורר– עדכון.
איחוד עם לימודי מזמור מאה ארבעים וחמש. מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְהוָ֤ה | שְׁמַ֬ע תְּפִלָּתִ֗י הַאֲזִ֥ינָה אֶל-תַּחֲנוּנַ֑י בֶּאֱמֻנָתְךָ֥ עֲ֝נֵ֗נִי בְּצִדְקָתֶֽךָ: וְאַל-תָּב֣וֹא בְ֭מִשְׁפָּט אֶת-עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֤י לֹֽא-יִצְדַּ֖ק לְפָנֶ֣יךָ כָל-חָֽי:…
כִּ֤י לֹֽא-יִצְדַּ֖ק לְפָנֶ֣יךָ כָל-חָֽי– ברבות השנים עם לימודי חשבתי שלאמר על עצמינו שאנו לא חוטאים, יש מן הדבר חטא כמו שמדמים את האדם כבורא עולם, גם האדם שנאמר עליו עושה טוב כצדיק חוטא גם הוא, יען כי בשר\אדם אנו ולא בורא עולם אנו ואלה ראשית דברי המשורר– עדכון.
איחוד עם לימודי מזמור מאה ארבעים וחמש. מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְהוָ֤ה | שְׁמַ֬ע תְּפִלָּתִ֗י הַאֲזִ֥ינָה אֶל-תַּחֲנוּנַ֑י בֶּאֱמֻנָתְךָ֥ עֲ֝נֵ֗נִי בְּצִדְקָתֶֽךָ: וְאַל-תָּב֣וֹא בְ֭מִשְׁפָּט אֶת-עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֤י לֹֽא-יִצְדַּ֖ק לְפָנֶ֣יךָ כָל-חָֽי:…
קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְכָל-קֹרְאָ֑יו– תפילת האדם הקורא לבורא עולם שבורא עולם קרוב אליהם לנוכח זאת:– וְֽאֶת-שַׁוְעָתָ֥ם יִ֝שְׁמַ֗ע וְיוֹשִׁיעֵֽם–על המשל הזה שרוח נשברה היא כזבח לתשועה–זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֮ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה לֵב–נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה– ברור שהתפילה היא תפילה ישירה לבורא עולם.
קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְכָל-קֹרְאָ֑יו לְכֹ֤ל אֲשֶׁ֖ר יִקְרָאֻ֣הוּ בֶאֱמֶֽת: רְצוֹן-יְרֵאָ֥יו יַעֲשֶׂ֑ה וְֽאֶת-שַׁוְעָתָ֥ם יִ֝שְׁמַ֗ע וְיוֹשִׁיעֵֽם: מזמור מאה ארבעים וחמש. קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְכָל-קֹרְאָ֑יו על כל מה שמשתמע מכך מבחינת…
וְ֝לִגְדֻלָּת֗וֹ אֵ֣ין חֵֽקֶר– חוסר היכולת של חקר בזאת הולידה כל מיני תאוריות והשגות שבעיני המאמינה נראות מגוחכות גם לנוכח ההגיון. ברור שיש בורא לעולם הזה ולאדם הזה. זה כמו שתגיד שמפץ גדול יצר את הרובוט שכל חומרי הגלם שהוא נוצר מהם הם מהאדמה ושכל יכולותיו ובינתו ניתנו לו על ידי האדם.
גָּ֘ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד וְ֝לִגְדֻלָּת֗וֹ אֵ֣ין חֵֽקֶר: דּ֣וֹר לְ֭דוֹר יְשַׁבַּ֣ח מַעֲשֶׂ֑יךָ וּגְב֖וּרֹתֶ֣יךָ יַגִּֽידוּ: הֲ֭דַר כְּב֣וֹד הוֹדֶ֑ךָ וְדִבְרֵ֖י נִפְלְאוֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה: וֶעֱז֣וּז נוֹרְאֹתֶ֣יךָ יֹאמֵ֑רוּ (וגדולתיך) וּגְדוּלָּתְךָ֥ אֲסַפְּרֶֽנָּה:…
בֶּן-אֱ֝נ֗וֹשׁ וַֽתְּחַשְּׁבֵֽהוּ– על המשל הזה– יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ– הדגשה– וַֽתְּחַשְּׁבֵֽהוּ– כדי להבין את האמור, המשל הזה– הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב– זאת אומרת שיש מקרים שבורא עולם מחשיב את האדם– על המשל הזה– וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם:
יְֽהוָ֗ה מָה-אָ֭דָם וַתֵּדָעֵ֑הוּ בֶּן-אֱ֝נ֗וֹשׁ וַֽתְּחַשְּׁבֵֽהוּ: מזמור ארבעה וארבעים ומאה: יְהוָה צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ: יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת…
הַבֵּ֤יט יָמִ֨ין | וּרְאֵה֮ וְאֵֽין-לִ֪י מַ֫כִּ֥יר אָבַ֣ד מָנ֣וֹס מִמֶּ֑נִּי אֵ֖ין דּוֹרֵ֣שׁ לְנַפְשִֽׁי– על המשל הזה–וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג– מהמקום הזה אמר המשורר לבורא עולם שהוא חלקו בארץ החיים במשמעות שהחיים רחקו ממנו– זָעַ֥קְתִּי אֵלֶ֗יךָ יְה֫וָ֥ה אָ֭מַרְתִּי אַתָּ֣ה מַחְסִ֑י חֶ֝לְקִ֗י בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּים:
הַבֵּ֤יט יָמִ֨ין | וּרְאֵה֮ וְאֵֽין-לִ֪י מַ֫כִּ֥יר אָבַ֣ד מָנ֣וֹס מִמֶּ֑נִּי אֵ֖ין דּוֹרֵ֣שׁ לְנַפְשִֽׁי: זָעַ֥קְתִּי אֵלֶ֗יךָ יְה֫וָ֥ה אָ֭מַרְתִּי אַתָּ֣ה מַחְסִ֑י חֶ֝לְקִ֗י בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּים: מזמור מאה ארבעים ושנים.…
אַל-תְּעַ֥ר נַפְשִֽׁי– תער הכוונה התערות, התערות הנפש– יֶֽהֶלְמֵֽנִי-צַדִּ֨יק | חֶ֡סֶד וְֽיוֹכִיחֵ֗נִי שֶׁ֣מֶן רֹ֭אשׁ אַל-יָנִ֣י רֹאשִׁ֑י כִּי-ע֥וֹד וּ֝תְפִלָּתִ֗י בְּרָעוֹתֵיהֶֽם: הלימת הצדיק במשורר היא עוצרת אותו מלהתערות עם הרשע– כמבואר פה– אַל תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ:
שִׁיתָ֣ה יְ֭הוָה שָׁמְרָ֣ה לְפִ֑י נִ֝צְּרָ֗ה עַל-דַּ֥ל שְׂפָתָֽי: אַל-תַּט-לִבִּ֨י לְדָבָ֪ר | רָ֡ע לְהִתְע֘וֹלֵ֤ל עֲלִל֨וֹת | בְּרֶ֗שַׁע אֶת-אִישִׁ֥ים פֹּֽעֲלֵי-אָ֑וֶן וּבַל-אֶ֝לְחַ֗ם בְּמַנְעַמֵּיהֶֽם: יֶֽהֶלְמֵֽנִי-צַדִּ֨יק | חֶ֡סֶד וְֽיוֹכִיחֵ֗נִי שֶׁ֣מֶן רֹ֭אשׁ אַל-יָנִ֣י…
שָֽׁנֲנ֣וּ לְשׁוֹנָם֮ כְּֽמוֹ-נָ֫חָ֥שׁ חֲמַ֥ת עַכְשׁ֑וּב תַּ֖חַת שְׂפָתֵ֣ימוֹ– כמתבאר מפרשת מגדל בבל– הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת– כמתבאר ממזמור זה– אִ֥ישׁ לָשׁוֹן֮ בַּל-יִכּ֪וֹן בָּ֫אָ֥רֶץ אִישׁ-חָמָ֥ס רָ֑ע יְ֝צוּדֶ֗נּוּ– כמתבאר מפרשת מגדל בבל– וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר:
שָׁמְרֵ֤נִי יְהוָ֨ה | מִ֘ידֵ֤י רָשָׁ֗ע מֵאִ֣ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵ֑נִי אֲשֶׁ֥ר חָ֝שְׁב֗וּ לִדְח֥וֹת פְּעָמָֽי: טָֽמְנֽוּ-גֵאִ֨ים | פַּ֡ח לִ֗י וַחֲבָלִ֗ים פָּ֣רְשׂוּ רֶ֭שֶׁת לְיַד-מַעְגָּ֑ל מֹקְשִׁ֖ים שָֽׁתוּ-לִ֣י סֶֽלָה: תהלים מאה…
בורא עולם עם המשורר גם שהוא מגיע למקום הזה– אִם-אֶסַּ֣ק שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ– על משל הירידה למצרים– אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ– כמו בירידה והעליה ממצרים כך גם בירידה והעליה מהשאול– גַּם-שָׁ֭ם יָדְךָ֣ תַנְחֵ֑נִי וְֽתֹאחֲזֵ֥נִי יְמִינֶֽךָ:
אָח֣וֹר וָקֶ֣דֶם צַרְתָּ֑נִי וַתָּ֖שֶׁת עָלַ֣י כַּפֶּֽכָה: מזמור מאה שלושים ותשע. על עם ישראל נאמר וכתוב שהוא עם נברא כמו שהאדם נברא כך עם ישראל נברא…
מאוד מעניינת הבחירה במזמור לכתוב שמלכי הארץ ישירו בדרכי יהוה, בחירת המילה ישירו בדבר הזה היא המעניינת– וְ֭יָשִׁירוּ בְּדַרְכֵ֣י יְהוָ֑ה– שירת הלל על זאת– כִּ֥י גָ֝ד֗וֹל כְּב֣וֹד יְהוָֽה– ועל זאת– וְא֘וֹדֶ֤ה אֶת-שְׁמֶ֗ךָ עַל-חַסְדְּךָ֥ וְעַל-אֲמִתֶּ֑ךָ כִּֽי-הִגְדַּ֥לְתָּ עַל-כָּל-שִׁ֝מְךָ֗ אִמְרָתֶֽךָ– דרך אמת וחסד– מעודכן.
עַ֥ל נַהֲר֨וֹת | בָּבֶ֗ל שָׁ֣ם יָ֭שַׁבְנוּ גַּם-בָּכִ֑ינוּ בְּ֝זָכְרֵ֗נוּ אֶת-צִיּֽוֹן: עַֽל-עֲרָבִ֥ים בְּתוֹכָ֑הּ תָּ֝לִ֗ינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ: מזמור מאה שלושים ושבע. מזמור זה נכתב בעת גלות בבל, לאחר חורבן…
השמש והירח ביחס לכל מקום קובעת את הזמן בכל מקום שאינו אותו זמן במקום אחר. כמו הבדלי השעות בין ארה"ב לישראל. המיקום של השמש או הירח בארצם ברגע זה ממש מבחינת יום ולילה הוא אינו אותו מיקום ומשכך הבדל הזמנים. מתי שיום אצלנו, אצלהם לילה.
לְ֭עֹשֵׂה אוֹרִ֣ים גְּדֹלִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: אֶת-הַ֭שֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת בַּיּ֑וֹם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: אֶת-הַיָּרֵ֣חַ וְ֭כוֹכָבִים לְמֶמְשְׁל֣וֹת בַּלָּ֑יְלָה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: מזמור שישה ושלושים ומאה. אֶת-הַ֭שֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת בַּיּ֑וֹם:…
ה֭וֹדוּ לֵֽאלֹהֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ– בורא עולם הוא האלהים של האלהים, כמו שהוא אדון של האדונים. יש דבר כזה אלהים שאינם בורא עולם הוא אלהי ישראל, ושאלהי ישראל הוא האלהים שלהם ולא להפך.
רק הדגש, אני לא רוצה לכתוב על הדבר כדי לא להכשל ביחוד אלהי ישראל. ה֭וֹדוּ לֵֽאלֹהֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: ה֭וֹדוּ לַאֲדֹנֵ֣י הָאֲדֹנִ֑ים כִּ֖י לְעֹלָ֣ם…
הַ֥לְלוּיָ֨הּ | הַֽ֭לְלוּ אֶת-שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה הַֽ֝לְלוּ עַבְדֵ֥י יְהוָֽה– גם מלכת ארץ שבא וגם חירם מלך לבנון הללו את בורא עולם– צריך להדגיש זאת בזאת: שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ- יש גויים שקוראים בשם בורא עולם ויש שלא.
הַ֥לְלוּיָ֨הּ | הַֽ֭לְלוּ אֶת-שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה הַֽ֝לְלוּ עַבְדֵ֥י יְהוָֽה: תהלים מאה שלושים וחמש. גם מלכת ארץ שבא וגם חירם מלך לבנון הללו את בורא עולם, דבר…
זאת משוואה– עֲצַבֵּ֣י הַ֭גּוֹיִם כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב מַ֝עֲשֵׂ֗ה יְדֵ֣י אָדָֽם: פֶּֽה-לָ֭הֶם וְלֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ עֵינַ֥יִם לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יִרְאֽוּ: אָזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וְלֹ֣א יַאֲזִ֑ינוּ אַ֝֗ף אֵין-יֶשׁ-ר֥וּחַ בְּפִיהֶֽם– לזאת– כְּ֭מוֹהֶם יִהְי֣וּ עֹשֵׂיהֶ֑ם כֹּ֭ל אֲשֶׁר-בֹּטֵ֣חַ בָּהֶֽם: אָזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וְלֹ֣א יַאֲזִ֑ינוּ אַ֝֗ף אֵין-יֶשׁ-ר֥וּחַ בְּפִיהֶֽם:
עֲצַבֵּ֣י הַ֭גּוֹיִם כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב מַ֝עֲשֵׂ֗ה יְדֵ֣י אָדָֽם: פֶּֽה-לָ֭הֶם וְלֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ עֵינַ֥יִם לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יִרְאֽוּ: אָזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וְלֹ֣א יַאֲזִ֑ינוּ אַ֝֗ף אֵין-יֶשׁ-ר֥וּחַ בְּפִיהֶֽם: כְּ֭מוֹהֶם יִהְי֣וּ עֹשֵׂיהֶ֑ם כֹּ֭ל…
בעת שעם ישראל גולה מארצו בארץ שביו או ארץ גלותו- שָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם- התפילה היא לבית הזה, שמתפללים בארץ נכר לכיוון ירושלים– וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר (בנית) בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ– מעודכן.
בֵּ֣ית יִ֭שְׂרָאֵל בָּרְכ֣וּ אֶת-יְהוָ֑ה בֵּ֥ית אַ֝הֲרֹ֗ן בָּרְכ֥וּ אֶת-יְהוָֽה: בֵּ֣ית הַ֭לֵּוִי בָּרְכ֣וּ אֶת-יְהוָ֑ה יִֽרְאֵ֥י יְ֝הוָ֗ה בָּרְכ֥וּ אֶת-יְהוָֽה: תהלים- מזמור חמישה ושלושים ומאה. בֵּ֣ית יִ֭שְׂרָאֵל בֵּ֥ית אַ֝הֲרֹ֗ן בֵּ֣ית הַ֭לֵּוִי…
כַּשֶּׁ֤מֶן הַטּ֨וֹב | עַל-הָרֹ֗אשׁ יֹרֵ֗ד– השמן הזה– שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ יִֽהְיֶ֥ה זֶ֛ה לִ֖י לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם– השמן יורד על– זְקַֽן-אַהֲרֹ֑ן– הרקיחה הזאת– עַל-פִּ֥י מִדּוֹתָֽיו: יֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה אֶל־מֹשֶׁ֜ה קַח־לְךָ֣ סַמִּ֗ים נָטָ֤ף ׀ וּשְׁחֵ֨לֶת֙ וְחֶלְבְּנָ֔ה סַמִּ֖ים וּלְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה בַּ֥ד בְּבַ֖ד יִֽהְיֶֽה- ברכת הכהנים- כִּ֤י שָׁ֨ם | צִוָּ֣ה יְ֭הוָה אֶת-הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד-הָעוֹלָֽם:
כַּשֶּׁ֤מֶן הַטּ֨וֹב | עַל-הָרֹ֗אשׁ יֹרֵ֗ד עַֽל-הַזָּקָ֥ן זְקַֽן-אַהֲרֹ֑ן שֶׁ֝יֹּרֵ֗ד עַל-פִּ֥י מִדּוֹתָֽיו: תהלים מאה שלושים ושלושה. אהרן ובניו היו משוחים: וְאֶת־אַֽהֲרֹ֥ן וְאֶת־בָּנָ֖יו תִּמְשָׁ֑ח וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֥ן לִֽי׃…
סוף הסיפור ידוע, יהיה שלום, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה ועם ישראל יבנה בית לבורא עולם בירושלים וכווווול הגויים יבואו לירושלים לאמר הללו-יה ותודה לבורא עולם. זה סוף הסרט. אתה צריך לחשוב איך אתה ממשיך מפה הלאה כשסוף הסרט ידוע לך.
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר-יְהוָ֥ה לְדָוִ֑ד אֵ֝ת כָּל-עֻנּוֹתֽוֹ: אֲשֶׁ֣ר נִ֭שְׁבַּע לַיהוָ֑ה נָ֝דַ֗ר לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב: אִם-אָ֭בֹא בְּאֹ֣הֶל בֵּיתִ֑י אִם-אֶ֝עֱלֶ֗ה עַל-עֶ֥רֶשׂ יְצוּעָֽי: אִם-אֶתֵּ֣ן שְׁנַ֣ת לְעֵינָ֑י לְֽעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה: עַד-אֶמְצָ֣א מָ֭קוֹם…
שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד יְהוָ֤ה | לֹא-גָבַ֣הּ לִ֭בִּי וְלֹא-רָמ֣וּ עֵינַ֑י וְלֹֽא-הִלַּ֓כְתִּי | בִּגְדֹל֖וֹת וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי– תורת ישראל הורדה לעם, ומשכך לימודי תורה לא גבוהים מעמנו, לא גבוהים מהגברים והנשים וגם לא מהילדים וגם לא מהגר– וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָֽרְאוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹֽהֵיכֶם וְשָֽׁמְרוּ לַֽעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּֽאת:
שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד יְהוָ֤ה | לֹא-גָבַ֣הּ לִ֭בִּי וְלֹא-רָמ֣וּ עֵינַ֑י וְלֹֽא-הִלַּ֓כְתִּי | בִּגְדֹל֖וֹת וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי: תהלים מזמור מאה שלושים ואחד. צריך לחשוב על כך בהקשר לתורת…
וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד– ברור שבת פרעה הייתה יכולה להביא למשה חלב מהמינקות המצריות, אך היא הבינה שכהצעת מרים נכון לעשות ועשתה כך, כמו חנה- וְחַנָּה לֹא עָלָתָה כִּי אָמְרָה לְאִישָׁהּ עַד יִגָּמֵל הַנַּעַר וַהֲבִאֹתִיו וְנִרְאָה אֶת פְּנֵי יְהוָה וְיָשַׁב שָׁם עַד עוֹלָם:
וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי: וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים: וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח…
זבח לעולה כנלמד- צדקה טובה מזבח גם הזבח היקר ביותר- פרים. אם אתה עשיר כשווי פר לעני שבורא עולם ציווה לתת להם, העניים, הגר באם עני והיתום והאלמנה באם המה עניים. אם אתה מעמד ביניים כשווי כבש, ואותו הדבר הלאה, אם ידך אינה משגת את זאת ואת זאת אז עוף.
אֲדֹנָי֮ שִׁמְעָ֪ה בְק֫וֹלִ֥י תִּהְיֶ֣ינָה אָ֭זְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְ֝ק֗וֹל תַּחֲנוּנָֽי: תהלים- מזמור שלושים ומאה. וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: אַךְ בֶּֽעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִֽקְרָא…
שיר לדרך, תורה לדרך- על שירות התהלים נאמר שהם משולים לחמישה חומשי תורה, אני טוענת שלפחות עד מלכים ספר ראשון- וכששרים את זה זוכרים את זה. האמור נאמר אודות דבר בקיצור הדבר כזכרון מזכיר- שירה היא טובה לדרך, גם בעת גלות בדרך.. מעיר לעיר.. ממדינה למדינה, שיש מקום רק למזוודה קטנה.
על שירות התהלים נאמר שהם משולים לחמישה חומשי תורה, אני טוענת שלפחות עד מלכים ספר ראשון: במזמור הנלמד הזה נלמד על: מעשה בראשית- בריאה. יציאת…
חשוב לזכור שהיו שני פרעה, פרעה שידע את יוסף ופרעה שלא ידע את יוסף ויש הבדל בין שני הפרעונים וכהניהם, בעוד כהני\חרטומי פרעה שלא ידע את יוסף היו כלי ביד פרעה שלא ידע את יוסף להתעמת עם משה ואהרן, פרעה וכהניו היו במקום הזה ביחס ליוסף ובהמשך גם ביחס ליוסף ואחיו ואביו יעקב:
וְלֹ֤א אָֽמְר֨וּ | הָעֹבְרִ֗ים בִּרְכַּֽת-יְהוָ֥ה אֲלֵיכֶ֑ם בֵּרַ֥כְנוּ אֶ֝תְכֶ֗ם בְּשֵׁ֣ם יְהוָֽה: בֵּרַ֥כְנוּ אֶ֝תְכֶ֗ם בְּשֵׁ֣ם יְהוָֽה: יש כהנים ויש כהנים יש כהנים שמברכים בשם בעל ויש כהנים…
יְגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל אַ֝שְׁרֶ֗יךָ וְט֣וֹב לָֽךְ– מיגיע כפיך אוכלים בניך ועל כך ועל זאת יבורך גבר ובמה יבורך–יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָ֗ה מִצִּ֫יּ֥וֹן וּ֭רְאֵה בְּט֣וּב יְרוּשָׁלִָ֑ם כֹּ֝֗ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיךָ: וּרְאֵֽה-בָנִ֥ים לְבָנֶ֑יךָ שָׁ֝ל֗וֹם עַל-יִשְׂרָאֵֽל– ואם לא כך– יְגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל אַ֝שְׁרֶ֗יךָ וְט֣וֹב לָֽךְ– אז לא תראה בטוב ירושלים ולא יבוא שלום על ישראל לא לך ולא לבניך ולא לבני בניך.
תהלים מאה עשרים ושמונה. יְגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל אַ֝שְׁרֶ֗יךָ וְט֣וֹב לָֽךְ: מיגיע כפך השולחן הזה אוכלים בניך: אֶשְׁתְּךָ֤ | כְּגֶ֥פֶן פֹּרִיָּה֮ בְּיַרְכְּתֵ֪י בֵ֫יתֶ֥ךָ בָּ֭נֶיךָ כִּשְׁתִלֵ֣י…
הִנֵּ֤ה נַחֲלַ֣ת יְהוָ֣ה בָּנִ֑ים שָׂ֝כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן- מה זאת אומרת בנים שהם נחלת בורא עולם: הבנים האלה- מְלֵאָֽתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִֽי– ולכל בן ברית מילה– וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים:
הִנֵּ֤ה נַחֲלַ֣ת יְהוָ֣ה בָּנִ֑ים שָׂ֝כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן: כְּחִצִּ֥ים בְּיַד-גִּבּ֑וֹר כֵּ֝֗ן בְּנֵ֣י הַנְּעוּרִֽים: אַשְׁרֵ֤י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר מִלֵּ֥א אֶת-אַשְׁפָּת֗וֹ מֵ֫הֶ֥ם לֹֽא-יֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי-יְדַבְּר֖וּ אֶת-אוֹיְבִ֣ים בַּשָּֽׁעַר: תהלים מאה עשרים…
יש משהו בתפילה של חב"ד שמטה תפילה ורצון- לרצות ששניאורסון ישוב יותר מלרצות שבורא עולם ישוב במשמעות של תפילה מרובה לזאת ולא לזאת על המשל הזה– הַזֹּרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ– אנו רוצים שקציר תפילתנו ותחנונינו יהיו שיבת בורא עולם ולא שיבת אדם שהלך מן העולם הזה.
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה אֶת-שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹלְמִֽים: תהלים מאה עשרים ושש. שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה אֶת-(שבותנו) שְׁבִיתֵ֑נוּ כַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב: תהלים מאה עשרים ושש. בעתות אלה אנו…
הַזֹּרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ– מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן– הָ֘ל֤וֹךְ יֵלֵ֨ךְ | וּבָכֹה֮ נֹשֵׂ֪א מֶֽשֶׁךְ-הַ֫זָּ֥רַע בֹּֽא-יָב֥וֹא בְרִנָּ֑ה נֹ֝שֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו– בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ– מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהוָה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
הַזֹּרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ: תהלים מאה עשרים ושש. כָּֽל-הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְאַֽהֲרֹ֛ן וּנְשִׂיאֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת-הַלְוִיִּ֑ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם: מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן-חֲמִשִּׁ֣ים…
כירושלים שהרים כחומה סביב לה כך בורא עולם סביב לעמו– יְֽרוּשָׁלִַ֗ם הָרִים֮ סָבִ֪יב לָ֥הּ וַ֭יהוָה סָבִ֣יב לְעַמּ֑וֹ מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם– וזאת יען כי– כִּ֤י לֹ֪א יָנ֡וּחַ שֵׁ֤בֶט הָרֶ֗שַׁע עַל֮ גּוֹרַ֪ל הַֽצַּדִּ֫יקִ֥ים– שבט הרשע שרוצה את זאת– אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים– לימודי תהלים מזמור מאה עשרים וחמש.
לימודי מזמור מאה עשרים וחמש. כירושלים שהרים כחומה סביב לה כך בורא עולם סביב לעמו: יְֽרוּשָׁלִַ֗ם הָרִים֮ סָבִ֪יב לָ֥הּ וַ֭יהוָה סָבִ֣יב לְעַמּ֑וֹ מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם: וזאת…
כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן– כמו האדם שנפתח איזור חלציו ושלא כאדם הזה– אֵין עָיֵף וְאֵין כּוֹשֵׁל בּוֹ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו– ומשכך התפילה– לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.
נַפְשֵׁ֗נוּ כְּצִפּ֥וֹר נִמְלְטָה֮ מִפַּ֪ח י֫וֹקְשִׁ֥ים הַפַּ֥ח נִשְׁבָּ֗ר וַאֲנַ֥חְנוּ נִמְלָֽטְנוּ: יען כי: עֶ֭זְרֵנוּ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וזאת למרות ש: הַמַּ֣יִם שְׁטָפ֑וּנוּ למרות: הַ֝מַּ֗יִם הַזֵּֽידוֹנִֽים:…
לְ֭מַעַן בֵּית-יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ– רק שיהיה שלום בירושלים ושזרע דוד ימלוך בה רק אז יבנה בית לבורא עולם– אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב: זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי– ומשכך זאת לא רק תפילת ישראל- שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ– זאת תפילת מאמינים.
לְ֭מַעַן בֵּית-יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ: מזמור שנים ועשרים ומאה. אני רוצה להדגיש הדבר לתשומת לב הגויים בכלל והגויים שמסביבנו במיוחד. ברור לכל הגויים המאמינים…
יְֽהוָ֗ה יִשְׁמָר-צֵאתְךָ֥ וּבוֹאֶ֑ךָ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם– צאתך למצרים– אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה- בואך לארץ– וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה– הִנֵּ֣ה לֹֽא-יָ֭נוּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן שׁ֝וֹמֵ֗ר יִשְׂרָאֵֽל– יְהוָֹה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן– וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ– וַיהֹוָה הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ– לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ– לימודי תהלים.
יְֽהוָ֗ה יִשְׁמָרְךָ֥ מִכָּל-רָ֑ע יִ֝שְׁמֹ֗ר אֶת-נַפְשֶֽׁךָ: יְֽהוָ֗ה יִשְׁמָר-צֵאתְךָ֥ וּבוֹאֶ֑ךָ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם: מזמור אחד ועשרים ומאה. יִשְׁמָר-צֵאתְךָ֥ וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי…
וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר– המקרה הזה לא יכול להתקיים על אישה– לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ– וגם לשאינו גר מתוקף זאת– שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע– עונתה, להוליד ילדים, אסור לעקר אותה.
אֽוֹיָה-לִ֭י כִּי- גַ֣רְתִּי מֶ֑שֶׁךְ שָׁ֝כַ֗נְתִּי עִֽם-אָהֳלֵ֥י קֵדָֽר: מזמור עשרים ומאה. אֽוֹיָה גם לזה וגם לזה: אֽוֹיָה-לִ֭י כִּי- גַ֣רְתִּי מֶ֑שֶׁךְ אֽוֹיָה-לִ֭י כִּי- שָׁ֝כַ֗נְתִּי עִֽם-אָהֳלֵ֥י קֵדָֽר: שְׁחוֹרָה אֲנִי…
אָ֥ז לֹא-אֵב֑וֹשׁ בְּ֝הַבִּיטִ֗י אֶל-כָּל-מִצְוֹתֶֽיךָ– תחשבו על הגנב, נותן השוחד, מקבל השוחד, וברור שאין אדם שלא יחטא כפי שלמדנו משלמה, לעתים שקוראים בתורה אנו נפגשים עם הבנה שחטאנו, זה לא נעים. יש אדם שירוץ ויתקן.. יש אדם שידחיק כמו שאומרים..
אַ֭תָּה צִוִּ֥יתָה פִקֻּדֶ֗יךָ לִשְׁמֹ֥ר מְאֹֽד: אַ֭חֲלַי יִכֹּ֥נוּ דְרָכָ֗י לִשְׁמֹ֥ר חֻקֶּֽיךָ: אָ֥ז לֹא-אֵב֑וֹשׁ בְּ֝הַבִּיטִ֗י אֶל-כָּל-מִצְוֹתֶֽיךָ: תחשבו על הגנב, נותן השוחד, מקבל השוחד, וברור שאין אדם שלא…
חִשַּׁ֥בְתִּי דְרָכָ֑י וָאָשִׁ֥יבָה רַ֝גְלַ֗י אֶל-עֵדֹתֶֽיךָ- חישוב הדרך איפה לא נכון ואיפה כן נכון ושיבה לדרך כפי עדות לישראל מבורא עולם מבקש השב הזה שבורא עולם יעתר לתשובתו שלו כאובד מהדרך והשב לדרך מצוות הבורא ושלא שכח לאן לשוב– תָּעִ֗יתִי כְּשֶׂ֣ה אֹ֭בֵד בַּקֵּ֣שׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י מִ֝צְוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי:
המשורר עשה בדק בית כמו שאמרים, ועשה תשובה: חִשַּׁ֥בְתִּי דְרָכָ֑י וָאָשִׁ֥יבָה רַ֝גְלַ֗י אֶל-עֵדֹתֶֽיךָ: חַ֭שְׁתִּי וְלֹ֣א הִתְמַהְמָ֑הְתִּי לִ֝שְׁמֹ֗ר מִצְוֹתֶֽיךָ: במקום הזה שלא שכח את מצוותיו במשמעות…
יָשׁ֣וּבוּ לִ֣י יְרֵאֶ֑יךָ (וידעו) וְ֝יֹדְעֵ֗י עֵדֹתֶֽיךָ: ומי הם יודע עדותיך, תחילה נבין מה עדותיך, עדותיך זה לא העדה הפרסית המרוקאית או הפולנית שנצחק.. אין דבר כזה עדות או זהות על פי גלות, שעם ישראל חזר מבבל ארצה, לא קראו להם בבלים כמו שקראו ליוצאי ספרד ספרדים..
המשורר מדבר על רדיפה, ניסו להפיל אותו טמנו לו בורות, שוחות. כמה דוגמאות מהמזמור: לִ֤י קִוּ֣וּ רְשָׁעִ֣ים לְאַבְּדֵ֑נִי עֵ֝דֹתֶ֗יךָ אֶתְבּוֹנָֽן: נָתְנ֬וּ רְשָׁעִ֣ים פַּ֣ח לִ֑י וּ֝מִפִּקּוּדֶ֗יךָ…
אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה: מֵאֵ֣ת יְ֭הוָה הָ֣יְתָה זֹּ֑את הִ֖יא נִפְלָ֣את בְּעֵינֵֽינוּ- כדי להבין במה מאסו נבין תחילה מה היא אבן הראש פינה בבנין שבונים הבונים, בגלל שמדובר באבן ביחס לבונים מתוך המקום נבין מה הכוונה למשל- לימודי תהלים- מאה ושמונה עשרה.
אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה: מֵאֵ֣ת יְ֭הוָה הָ֣יְתָה זֹּ֑את הִ֖יא נִפְלָ֣את בְּעֵינֵֽינוּ: מזמור מאה ושמונה עשר. כדי להבין במה מאסו נבין תחילה מה היא…
כִּ֥י גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ | חַסְדּ֗וֹ– בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל- לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב- וֶֽאֱמֶת-יְהוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּיָֽהּ– בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים– הַֽלְל֣וּ אֶת-יְ֭הוָה כָּל-גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל-הָאֻמִּֽים– לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.
כִּ֥י גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ | חַסְדּ֗וֹ: וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה אֵת כָּל הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה הַזֹּאת קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו וְכַפָּיו פְּרֻשׂוֹת…
הייתה מלחמה– אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה– וזאת תוצאותיה– אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע– המשורר עמד על המשמר על זאת– אֲנִ֥י שָׁ֝מַ֗רְתִּי אָרְח֥וֹת פָּרִֽיץ– ולכן– וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי– לימודי תהלים שבעה עשר.
לִפְעֻלּ֣וֹת אָ֭דָם בִּדְבַ֣ר שְׂפָתֶ֑יךָ אֲנִ֥י שָׁ֝מַ֗רְתִּי אָרְח֥וֹת פָּרִֽיץ: מִזְמ֗וֹר שבעה עשר. יש אורחות שהם אורחות שפורצים ומשכך כשטן, כפגע רע: וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו…
בְּחַצְר֤וֹת | בֵּ֤ית יְהוָ֗ה בְּֽת֘וֹכֵ֤כִי יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּיָֽהּ– את בית יהוה בנה שלמה בן דוד בירושלים ולא בחולון. בתוככי ירושלים הכוונה בתוך החומות ולא מחוץ לחומות ושם החצרות האלה. אפשר להבין את חשיבות המקום מפה– וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶ֨ל-הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ:
בְּחַצְר֤וֹת | בֵּ֤ית יְהוָ֗ה בְּֽת֘וֹכֵ֤כִי יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּיָֽהּ: את בית יהוה בנה שלמה בן דוד בירושלים ולא בחולון. בתוככי ירושלים הכוונה בתוך החומות ולא מחוץ לחומות…
וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה- לא תמשול גבירה בבנות ישראל. שיהיה ברור-וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַיהוָֹה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם– לימודי תהלים- עדכון.
נכתב בשנת שבעים וחמש- עודכן בשנת שבעים ושבע. מזמור שלושה ועשרים ומאה. שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֵ֭לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי אֶת-עֵינַ֑י הַ֝יֹּשְׁבִ֗י בַּשָּׁמָֽיִם: הִנֵּ֨ה כְעֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל-יַ֤ד אֲֽדוֹנֵיהֶ֗ם כְּעֵינֵ֣י שִׁפְחָה֮…
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם– כמתעקש לגייס את ההומואים לצבא בנט הפוך לדבר– וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי– לשמור משמרת לזאת– בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה-חָ֑יִל וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ– מעודכן.
הֲלֹֽא-אֱלֹהִ֥ים זְנַחְתָּ֑נוּ וְֽלֹא-תֵצֵ֥א אֱ֝לֹהִ֗ים בְּצִבְאֹתֵֽינוּ: הָֽבָה-לָּ֣נוּ עֶזְרָ֣ת מִצָּ֑ר וְ֝שָׁ֗וְא תְּשׁוּעַ֥ת אָדָֽם: בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה-חָ֑יִל וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ: מזמור שמונה ומאה. בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה-חָ֑יִל ברור לנו שכדי שבורא עולם…
העובדה שאתה מבקש מחיילי צהל שבאו לשכונות שלך לחלק לך מזון, לפשוט את מדיהם– לא שמה את חילי צה"ל הלובשים מדים אלה במקום הזה– וַיִּלְבַּ֥שׁ קְלָלָ֗ה כְּמַ֫דּ֥וֹ וַתָּבֹ֣א כַמַּ֣יִם בְּקִרְבּ֑וֹ וְ֝כַשֶּׁ֗מֶן בְּעַצְמוֹתָֽיו: תְּהִי-ל֖וֹ כְּבֶ֣גֶד יַעְטֶ֑ה וּ֝לְמֵ֗זַח תָּמִ֥יד יַחְגְּרֶֽהָ: זֹ֤את פְּעֻלַּ֣ת שֹׂ֭טְנַי מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וְהַדֹּבְרִ֥ים רָ֝֗ע עַל-נַפְשִֽׁי:
העובדה שאתה מונע חסד מאדם, כמו סל שיקום לנכים, העובדה שאתה מונע חסד מאדם עני כמו סל מזון, העובדה שאתה מונע סיוע בדיור מעני, לא…
ר֣וּמָה עַל-שָׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים וְעַ֖ל כָּל-הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ: לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי– לא כל אדם שמכנה עצמו ימני הם ימינו של בורא עולם כנלמד– שאומרים ככה ועושים ככה- אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר:
ר֣וּמָה עַל-שָׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים וְעַ֖ל כָּל-הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ: לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי: מזמור שמונה ומאה. לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי: קודם כל נבין מי…
יוֹרְדֵ֣י הַ֭יָּם בָּאֳנִיּ֑וֹת עֹשֵׂ֥י מְ֝לָאכָ֗ה בְּמַ֣יִם רַבִּֽים: הֵ֣מָּה רָ֭אוּ מַעֲשֵׂ֣י יְהוָ֑ה וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו בִּמְצוּלָֽה: וַיֹּ֗אמֶר וַֽ֭יַּעֲמֵד ר֣וּחַ סְעָרָ֑ה וַתְּרוֹמֵ֥ם גַּלָּֽיו– מאוד מענין לראות את הרואים האלה בספר יונה: אומרים שהלכות התנזרות מהים בימי חורבן הבית (גם הראשון וגם השני) נלמדו מיורדי הים.
יוֹרְדֵ֣י הַ֭יָּם בָּאֳנִיּ֑וֹת עֹשֵׂ֥י מְ֝לָאכָ֗ה בְּמַ֣יִם רַבִּֽים: הֵ֣מָּה רָ֭אוּ מַעֲשֵׂ֣י יְהוָ֑ה וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו בִּמְצוּלָֽה: וַיֹּ֗אמֶר וַֽ֭יַּעֲמֵד ר֣וּחַ סְעָרָ֑ה וַתְּרוֹמֵ֥ם גַּלָּֽיו: תהלים מזמור מאה ושבע. מאוד מענין…
אֲב֘וֹתֵ֤ינוּ בְמִצְרַ֨יִם | לֹא-הִשְׂכִּ֬ילוּ נִפְלְאוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א זָ֭כְרוּ אֶת-רֹ֣ב חֲסָדֶ֑יךָ וַיַּמְר֖וּ עַל-יָ֣ם בְּיַם-סֽוּף– חשוב שנזכור שחטאי הדור הזה, הם לא כחטאי הדור שראה ניסים גדולים. יש הבדל גדול מאוד בין חטאי הדור הזה לחטאי דור יציאת מצרים.
אֲב֘וֹתֵ֤ינוּ בְמִצְרַ֨יִם | לֹא-הִשְׂכִּ֬ילוּ נִפְלְאוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א זָ֭כְרוּ אֶת-רֹ֣ב חֲסָדֶ֑יךָ וַיַּמְר֖וּ עַל-יָ֣ם בְּיַם-סֽוּף: תהלים מזמור מאה ושש. אֲב֘וֹתֵ֤ינוּ בְמִצְרַ֨יִם | לֹא-הִשְׂכִּ֬ילוּ נִפְלְאוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א זָ֭כְרוּ אֶת-רֹ֣ב חֲסָדֶ֑יךָ:…
.
|
|
