פוליטיקה- הנהגה.

No justice- No peace. No peace- No temple

**

No justice- No peace

No peace- No temple

מדברי שלמה לחירם-

וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה כִּי שָׁמַע כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים: וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חִירָם לֵאמֹר: אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ עַד תֵּת יְהוָה אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת (רגלו) רַגְלָי: וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע: וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל דָּוִד אָבִי לֵאמֹר בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל כִּסְאֶךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי: וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדֹנִים: וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וַיִּשְׂמַח מְאֹד וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם עַל הָעָם הָרָב הַזֶּה:  וַיִּשְׁלַח חִירָם אֶל שְׁלֹמֹה לֵאמֹר שָׁמַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלָי אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל חֶפְצְךָ בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים: מלכים.

בעת הסכמי הברית בין שלמה לחירם נידון גם שכר העובדים, וגם ניתן ללמוד שהלבנונים צריכים להיות בעת בית המקדש ככח עזר איכותי:

וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר

וגם ניתן ללמוד שהלבנונים צריכים להיות בעת בית המקדש ככח עזר איכותי:

כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדֹנִים:

לחיזוק דבר זה נלמד מבקשת שלמה מבורא עולם:

 בְּגִבְעוֹן נִרְאָה יְהוָֹה אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ: וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה אַתָּה עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב עִמָּךְ וַתִּשְׁמָר לוֹ אֶת הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה וַתִּתֶּן לוֹ בֵן יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ כַּיּוֹם הַזֶּה: וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא: וְעַבְדְּךָ בְּתוֹךְ עַמְּךָ אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ עַם רָב אֲשֶׁר לֹא יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב: וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה:  וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֲדֹנָי כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה:  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט: הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ: וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ: מלכים.

מדברי מלכת שבא אנט למדים על מעמד העובדים ומלבושיהם, שלא היתה מלחמה בתוך ישראל במשמעות שהפירות הכלכלים של השלום הגיעו לכל העם גם לעבדי שלמה וגם של חירם:

 וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה:  וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד (משרתו) מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ: וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ: וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי: אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ: יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה: מלכים.

תראה,

אני הכרתי אנשי עסקים טובים מבחינת מעמד העבדים, יש. זה לא הענין, צריך שלום לכולם.

זאת משפחה במלחמה:

יהיו כאלה שיגידו, לכי תראי מה קורה באפריקה או בהודו.

ואני אומרת הודו ואפריקה הם לא מדד לישראל.

הממשלות האלה משנות השלושים לקוממיות והלאה הן לא כבימים הראשונים של בן גוריון שרק הגענו ומלחמות ואין תעשיא ואין כסף ולא דיברו שפה אחת והסימפטום. את בן גוריון אנו לא שופטים שפיטה כלכלית, מבן גוריון נדרש להשיג את המדרגה הראשונה בהרירכיית הצרכים של מסלו, אדמה ובטחון פיזי, והוא הצליח בזאת.

מאוד יפה לראות את הילדים האלה, שלמרות שהם עניים, באהבת ישראל, באהבת השיבה לארץ הזאת העניים האלה מתגייסים גם לקרבי.

וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז ישֵׁב בָּאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ:  הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה: בראשית.

ברור לכל שלא משנה אם אברהם היה הולך לימין או לשמאל, הוא היה הולך באותה דרך.

ומדברי דוד אנו למדים:

שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר: אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר: תהלים.

.

לֹא תֹֽאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם- *עדכון.

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה הֵן רַבִּים עַתָּה עַם הָאָרֶץ וְהִשְׁבַּתֶּם אֹתָם מִסִּבְלֹתָֽם:  וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַנֹּֽגְשִׂים בָּעָם וְאֶת שֹֽׁטְרָיו לֵאמֹֽר:  לֹא תֹֽאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם הֵם יֵֽלְכוּ וְקֽשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּֽבֶן: שמות.

מדברי סולימאן מסוואדה:

"מי שגדל במזרח ירושלים מבלי לדעת עברית לא יודע מה קורה במדינה, מהן הזכויות והחובות שלו - הוא חי באקס טריטוריה. אפשר להקביל את זה לחרדי שלומד בישיבה מבלי לדעת מה קורה מעבר לגבולות הישיבה. זאת מעבר למשמעויות החינוכיות של המהלך הזה - כשאתה לומד במערכת החינוך הפלסטינית, אתה לא לומד על השואה לדוגמא. בנוסף, החלטה זו מונעת בוסט כלכלי משמעותי לתושבי מזרח ירושלים ולמדינת ישראל, שיכלה לקבל עשרות אלפי סטודנטים שישלמו שכר לימוד וישתלבו בשוק העבודה כאן.

אנשיו של סמוטריץ' טוענים ששילוב ערבים באקדמיה מעודד הקצנה ולאומנות. זאת בשל הפגנה שנערכת מדי שנה באוניברסיטאות עם דגלי פלסטין. אשים את חופש הביטוי בצד כרגע, ואגיד כי המהלך הזה של שר האוצר לא יפתור את הבעיה הזאת. אם רוצים להוריד הקצנה, כדאי שאנשים ילמדו במערכת החינוך הישראלית ולא בזו של הרשות הפלסטינית.

שיחת הטלפון של ראש השב"כ רונן בר לשר סמוטריץ', בה הדגיש את חשיבות המכינות הללו, מעידה כי אין זה עניין זניח. החלטה זו תפגע במשילות ובשילוב האוכלוסיה הערבית בתעסוקה. בסופו של דבר במכינות אתה מקבל תלמיד שאולי תוכל לעצב אותו מתוך ההיכרות עם המערכת, השפה והחברה. מי שמסיים 12 שנות לימוד ולא עושה מכינה, אינו מוכשר להמשיך את חייו במדינה הזאת וההשלכות של ההחלטה הזו יכולות להיות מאוד הרסניות" כאן.

סולימאן הוא כתב וחבר בפנאל של החדשות של כאן, ששמעתי אותו לראשונה ידעתי שהוא ערבי ומאוד היה יפה בעיני שכמעט אין לו מבטא ערבי, חשבתי על כך בהקשר להורי שגם יוצאי גלויות מזרח התיכון מהר מאוד דיברו עברית וכמעט ללא מבטא גלות מה שאיפיין עולים מארופה , גם עולים מארה"ב ודרא"פ שמדברים במבטא אנגלי כבד. וכך גם סולימאן שלמד לדבר עברית בגיל מבוגר יחסית כמו הורי והמבטא כמעט ולא מורגש.

סולימאן הוא משל טוב לטוב שיש בתוכנית החומש, וזאת תוכנית שלום. חבל מאוד להרעיל במקום הזה.

גם אני מצטרפת לקריאה להמשיך ולתמוך בערבים גם מבחינת השכלה וגם מבחינת כלכלה, פרנסה.

ביאור,

לֹא תֹֽאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם הֵם יֵֽלְכוּ וְקֽשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּֽבֶן:

מה יעשה אדם כמו סולימאן במידה ולא יוסיף סמוטריץ' לתת אפשרות להשכיל ולהתפרנס במקצועם כמיועד להם..

סבא שלי, אליהו כהן,  גם הוא היה עיתונאי במצרים בעיתון אחבאר איל יום, לכן אני מאוד שמחה לראות את סולימאן כעיתונאי בארצנו.

למחשבה,

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם: וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר: שמות.

**בהמשך היום  הודיע סמוטריץ' שסופית הוא לא מעביר כסף לרשות:

פתרון לסמוטריץ'.אפשר להבין את הדאגה שלו, אך לכל דבר פיתרון.הצורך שערבים ישכילו ויתפרנסו בכבוד הוא צורך שיש בו גם בטחון וגם מוביל לשלום והדברות וגם מפחית את היכולת של גופים טרוריסטים לגייס צעירים, כמו שעני פונה לפשע באין פרנסה לו, כך ערבי יפנה לטרור כמדוכא.

דברי סמוטריץ' מהיום מכאן חדשות:

"בעניין סירובו להעביר גם תקציב לעידוד ההשכלה הגבוהה במזרח ירושלים, אמר סמוטריץ' שהוא אינו מוכן לממן הסתה וטרור של תאים אסלאמיים באוניברסיטה העברית. "אני מתואם בעניין הזה עם ראש הממשלה והוא תומך בעמדתי", ציין. הוא הוסיף כי נפגש אתמול עם ראש הממשלה וכי נתניהו אישר להביא את ההחלטה לאישור הממשלה.עוד אמר שר האוצר כי לא יחתום על פריסת חובות של הרשות הפלסטינית: "אני לא רואה את הרשות קורסת, וזה אבסורד שאזרחי ישראל יממנו רשות שנלחמת במדינה ומשלמת משכורות למחבלים"." כאן.

ומה אני אומרת:

אז תיתן את הכסף לאוניברסיטה או לכל מוסד השכלה גבוה שלומדים בו ערבים ולא לרשות, והתלמידים הערבים שיבואו ללמוד לא ישלמו כסף מתוך המקום שכבר שולם בעבורם.

ובהתאמה לכך, אפשר לתת את הכסף ישירות לעניים ברשות כמו משלוחי מזון, ביגוד, הנעלה, מכשירי חשמל וכו' להעביר סיוע בסחורות לפלסטינאים ברשות, גם שלמה וחירם עשו זאת כשסחרו בינהם.כך גם תוכל להבטיח שהסחורות שינתנו להם יהיו מישראל.

אנשי עסקים ויבואנים בישראל יאהבו זאת.

ולעריית חולון אני אומרת,

יש לתת הנחה בארנונה לסוחרי העיר שנפגעו מעבודות הרכבת הקלה, יש כאלה שיש להם ירידה גדולה במכירות, אפשר לסייג את מתן ההנחה עם הוכחה שיש ירידה במכירות לעומת התקופה המקבילה "דאשתקד" וההנחה לפי הירידה במכירות.

הרוצח שרצח את האחים יניב היה משכם, המתנחלים רצחו אדם פלסטינאי בהתפרעויות בחווארה- למחשבה.

לאחר רצח האחים יניב קרא סמוטריץ' למחוק את חווארה:

"אחרי ההתבטאות בעניין חווארה, כמה ממדינות אירופה במסר הנוגע לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' - קשה לנו לראות פגישה בין סמוטריץ' לבין גורמים רשמיים. כך פורסם היום (ראשון) בחדשות הערב בכאן 11. גורמים אירופאים מסרו לכאן חדשות על אמירת סמוטריץ' "למחוק את חווארה" כי "ההצהרה הזו דוחה. העובדה שזה מגיע משר בתפקיד הופכת את זה למזעזע עוד יותר"." כאן.

צאן מרעיתו נענה לקריאתו:

"על פי דיווחים פלסטיניים שבהם מצטטים את הסהר האדום, באירועים האלימים נפצעו כ-380 איש ופלסטיני אחד נהרג. מוקדם יותר דווח כי ההרוג הוא סאמח חמדאללה מחמוד אקטש, בן 37, וכי הוא מת מפצעיו לאחר שנורה בבטנו בכפר זעתרה הסמוך לחווארה. מתוך הפצועים, 352 נפגעו באורח קל משאיפת עשן או גז והשאר נפצעו ממכות, ירי או ידוי אבנים והועברו לטיפול בבתי החולים בשכם ובג'נין" כאן.

ועל רקע לאומני נרצח פלסטינאי חף מפשע בארוע.

ברור שאם אדם שלנו יפשע נגד אנגלי לא נרצה שאנגליא תקרא להרוג את כולנו לאחר הארוע.. כך שאין להצדיק את הארועים בחווארה לאחר רצח האחים יניב על ידי אדם משכם, הרוצח הוא משכם ולא מחווארה.

ובהמשך:

"כוחות רבים של צה"ל ומג"ב, בהובלת חטיבת שומרון, פעלו הלילה (שני) במחנה עסכר בשכם להריסת ביתו של המחבל שרצח ב-26 בפברואר את האחים הלל ויגל יניב בפיגוע הירי בכביש שעובר בכפר חווארה שבשומרון. מקורות פלסטיניים דיווחו על עימותים במחנה בין כוחות צה"ל למקומיים במחנה" כאן.

דבר תורה:

לֹא יִֽהְיֶה לְךָ בְּבֵֽיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּֽה:  אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִֽהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִֽהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַֽאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָֽאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָֽךְ: דברים.

האם בן גביר יתן הוראה משלימה לארוע להרוס את בית המתנחל שהרג את הפלסטינאי על רקע לאומני.

הפרת הסכם בשבועה.

שאול הפר הבטחה בשבועה שניתנה לגבעונים בימי יהושע, הבצורת כענישה על הפרת הסכם של מנהיג קודם בימי שאול, באה בימי דוד.

נראה שסמוטריץ' מבקש להקים בצורת כלכלית על הממשלה הבאה.. כך קרה בימי דוד ששאול קודמו הפר הבטחה של הנשיאים בימי יהושע..

זכור כי גר היית בארץ מצרים, יש התכנות שסמוטריץ' לא היה גר בארץ מצרים, לכן לא זוכר...

וַיְהִ֣י רָעָב֩ בִּימֵ֨י דָוִ֜ד שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים שָׁנָה֙ אַחֲרֵ֣י שָׁנָ֔ה וַיְבַקֵּ֥שׁ דָּוִ֖ד אֶת פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶל שָׁאוּל֙ וְאֶל בֵּ֣ית הַדָּמִ֔ים עַל אֲשֶׁר הֵמִ֖ית אֶת הַגִּבְעֹנִֽיםפרשת – דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַֽחֲרֹנִ֑ים.

וַיְהִ֣י רָעָב֩ בִּימֵ֨י דָוִ֜ד שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים שָׁנָה֙ אַחֲרֵ֣י שָׁנָ֔ה

שלוש שנים ברציפות.

זה כמו סימן שזה לא מקרה, יש בעיה..

כמו הרעב הזה:

וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־אֶחָ֖יו מַה־מַּֽעֲשֵׂיכֶ֑ם וַיֹּֽאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֗ה רֹעֵ֥ה צֹאן֙ עֲבָדֶ֔יךָ גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבוֹתֵֽינוּ׃ וַיֹּֽאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֗ה לָג֣וּר בָּאָרֶץ֮ בָּאנוּ֒ כִּי־אֵ֣ין מִרְעֶ֗ה לַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לַֽעֲבָדֶ֔יךָ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְעַתָּ֛ה יֵֽשְׁבוּ־נָ֥א עֲבָדֶ֖יךָ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃

ומשכך:

וַיְבַקֵּ֥שׁ דָּוִ֖ד אֶת פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה

ובורא עולם אמר לו ככה:

וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶל שָׁאוּל֙ וְאֶל בֵּ֣ית הַדָּמִ֔ים עַל אֲשֶׁר הֵמִ֖ית אֶת הַגִּבְעֹנִֽים

ודוד המלך קרא לגבעונים:

וַיִּקְרָ֥א הַמֶּ֛לֶךְ לַגִּבְעֹנִ֖ים וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם וְהַגִּבְעֹנִ֞ים לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה כִּ֚י אִםמִיֶּ֣תֶר הָאֱמֹרִ֔י וּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נִשְׁבְּע֣וּ לָהֶ֔ם וַיְבַקֵּ֤שׁ שָׁאוּל֙ לְהַכֹּתָ֔ם בְּקַנֹּאת֥וֹ לִבְנֵֽייִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽהוַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶלהַגִּבְעֹנִ֔ים מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָכֶ֑ם וּבַמָּ֣ה אֲכַפֵּ֔ר וּבָרְכ֖וּ אֶתנַחֲלַ֥ת יְהוָֽהוַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ הַגִּבְעֹנִ֗ים אֵֽין-(לילָ֜נוּ כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ עִםשָׁא֣וּל וְעִםבֵּית֔וֹ וְאֵֽיןלָ֥נוּ אִ֖ישׁ לְהָמִ֣ית בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֛אמֶר מָֽהאַתֶּ֥ם אֹמְרִ֖ים אֶעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽםוַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶלהַמֶּ֔לֶךְ הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔נוּ וַאֲשֶׁ֖ר דִּמָּהלָ֑נוּ נִשְׁמַ֕דְנוּ מֵֽהִתְיַצֵּ֖ב בְּכָלגְּבֻ֥ל יִשְׂרָאֵֽל: (ינתןיֻתַּן לָ֜נוּ שִׁבְעָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מִבָּנָ֔יו וְהוֹקַֽעֲנוּם֙ לַֽיהוָ֔ה בְּגִבְעַ֥ת שָׁא֖וּל בְּחִ֣יר יְהוָ֑ה וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֲנִ֥י אֶתֵּֽןפרשת – דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַֽחֲרֹנִ֑ים.

מי הם הגבעונים:

וְהַגִּבְעֹנִ֞ים לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה כִּ֚י אִםמִיֶּ֣תֶר הָאֱמֹרִ֔י

שעשו ברית בשבוע עם נשיאי ישראל:

וּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נִשְׁבְּע֣וּ לָהֶ֔ם

בשבועה לבורא עולם:

הברית עם הגבעונים היתה ברית שהשיגו הגבעונים עם נשיאי ישראח במרמה. הם לא אמרו שהם מעמי הארץ שאותם ציווה בורא עולם להכרית והם אמרו שהם באו מארץ רחוקה:

וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו מֵאֶ֨רֶץ רְחוֹקָ֤ה מְאֹד֙ בָּ֣אוּ עֲבָדֶ֔יךָ לְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּֽישָׁמַ֣עְנוּ שָׁמְע֔וֹ וְאֵ֛ת כָּלאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּמִצְרָֽיִם: וְאֵ֣ת כָּלאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה לִשְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן לְסִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן וּלְע֥וֹג מֶֽלֶךְהַבָּשָׁ֖ן אֲשֶׁ֥ר בְּעַשְׁתָּרֽוֹת: וַיֹּאמְר֣וּ אֵלֵ֡ינוּ זְֽקֵינֵינוּ֩ וְכָליֹשְׁבֵ֨י אַרְצֵ֜נוּ לֵאמֹ֗ר קְח֨וּ בְיֶדְכֶ֤ם צֵידָה֙ לַדֶּ֔רֶךְ וּלְכ֖וּ לִקְרָאתָ֑ם וַאֲמַרְתֶּ֤ם אֲלֵיהֶם֙ עַבְדֵיכֶ֣ם אֲנַ֔חְנוּ וְעַתָּ֖ה כִּרְתוּלָ֥נוּ בְרִֽית: יְהוֹשֻׁ֣עַ- פרשה רְבִיעִית- עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה. 

והברית נעשתה ללא אישור בורא עולם,

וַיִּקְח֥וּ הָֽאֲנָשִׁ֖ים מִצֵּידָ֑ם וְאֶתפִּ֥י יְהוָ֖ה לֹ֥א שָׁאָֽלוּ: וַיַּ֨עַשׂ לָהֶ֤ם יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ שָׁל֔וֹם וַיִּכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית לְחַיּוֹתָ֑ם וַיִּשָּׁבְע֣וּ לָהֶ֔ם נְשִׂיאֵ֖י הָעֵדָֽה:יְהוֹשֻׁ֣עַ- פרשה רְבִיעִית- עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

אך הם נשבעו בבורא עולם לקיימה  והעם עם התגלות המרמה בקש להכות בהם:

וְלֹ֤א הִכּוּם֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽינִשְׁבְּע֤וּ לָהֶם֙ נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה בַּֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלֹּ֥נוּ כָלהָעֵדָ֖ה עַלהַנְּשִׂיאִֽים:  וַיֹּאמְר֤וּ כָלהַנְּשִׂיאִים֙ אֶלכָּלהָ֣עֵדָ֔ה אֲנַ֙חְנוּ֙ נִשְׁבַּ֣עְנוּ לָהֶ֔ם בַּֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֕ה לֹ֥א נוּכַ֖ל לִנְגֹּ֥עַ בָּהֶֽםזֹ֛את נַעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֖ם וְהַחֲיֵ֣ה אוֹתָ֑ם וְלֹֽאיִֽהְיֶ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ קֶ֔צֶף עַלהַשְּׁבוּעָ֖ה אֲשֶׁרנִשְׁבַּ֥עְנוּ לָהֶֽם: יְהוֹשֻׁ֣עַ- פרשה רְבִיעִית- עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

לנוכח השבועה יהושוע עושה איתם הסכם שלום שברור לכל צד מקומו:

 וַיִּקְרָ֤א לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ וַיְדַבֵּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם לֵאמֹ֑ר לָמָּה֩ רִמִּיתֶ֨ם אֹתָ֜נוּ לֵאמֹ֗ר רְחוֹקִ֨ים אֲנַ֤חְנוּ מִכֶּם֙ מְאֹ֔ד וְאַתֶּ֖ם בְּקִרְבֵּ֥נוּ יֹשְׁבִֽים: וְעַתָּ֖ה אֲרוּרִ֣ים אַתֶּ֑ם וְלֹֽאיִכָּרֵ֨ת מִכֶּ֜ם עֶ֗בֶד וְחֹטְבֵ֥י עֵצִ֛ים וְשֹֽׁאֲבֵימַ֖יִם לְבֵ֥ית אֱלֹהָֽי: וַיַּעֲנ֨וּ אֶתיְהוֹשֻׁ֜עַ וַיֹּאמְר֗וּ כִּי֩ הֻגֵּ֨ד הֻגַּ֤ד לַעֲבָדֶ֙יךָ֙ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶתמֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ לָתֵ֤ת לָכֶם֙ אֶתכָּלהָאָ֔רֶץ וּלְהַשְׁמִ֛יד אֶתכָּליֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵיכֶ֑ם וַנִּירָ֨א מְאֹ֤ד לְנַפְשֹׁתֵ֙ינוּ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וַֽנַּעֲשֵׂ֖ה אֶתהַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה: וְעַתָּ֖ה הִנְנ֣וּ בְיָדֶ֑ךָ כַּטּ֨וֹב וְכַיָּשָׁ֧ר בְּעֵינֶ֛יךָ לַעֲשׂ֥וֹת לָ֖נוּ עֲשֵֽׂהוַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם כֵּ֑ן וַיַּצֵּ֥ל אוֹתָ֛ם מִיַּ֥ד בְּנֵֽייִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֥א הֲרָגֽוּם: וַיִּתְּנֵ֨ם יְהוֹשֻׁ֜עַ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא חֹטְבֵ֥י עֵצִ֛ים וְשֹׁ֥אֲבֵי מַ֖יִם לָֽעֵדָ֑ה וּלְמִזְבַּ֤ח יְהוָה֙ עַדהַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֶלהַמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחָֽר:יְהוֹשֻׁ֣עַ- פרשה רְבִיעִית- עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

וחלו השנים והיה תקרית כהפרת שבועה על ידי שאול שתקף כמלך ישראל את הגבעונים, ובזכות שבועה זאת דרשו הגבעונים בעת דוד להוקיע את משפחת שאול על הפרת שבועה לבורא עולם.

הגבעונים דרשו את הרשעת משפחת שאול בשם הבורא והשבועה בשמו נשבעו נשיאי ישראל וזאת למרות שנשיאי העדה דאז לא קבלו רשות מבורא עולם.

והגבועונים דרשו בשם שבועת זאת שהפר שאול את הוקעת משפחת שאול:

וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶלהַמֶּ֔לֶךְ הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔נוּ וַאֲשֶׁ֖ר דִּמָּהלָ֑נוּ נִשְׁמַ֕דְנוּ מֵֽהִתְיַצֵּ֖ב בְּכָלגְּבֻ֥ל יִשְׂרָאֵֽל: (ינתןיֻתַּן לָ֜נוּ שִׁבְעָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מִבָּנָ֔יו וְהוֹקַֽעֲנוּם֙ לַֽיהוָ֔ה בְּגִבְעַ֥ת שָׁא֖וּל בְּחִ֣יר יְהוָ֑ה וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֲנִ֥י אֶתֵּֽןפרשת – דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַֽחֲרֹנִ֑ים.

והמלך דוד הסכים לדרישתם:

וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֲנִ֥י אֶתֵּֽן:

ככתוב בתחילת הפרשה:

וַיְהִ֣י רָעָב֩ בִּימֵ֨י דָוִ֜ד שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים שָׁנָה֙ אַחֲרֵ֣י שָׁנָ֔ה וַיְבַקֵּ֥שׁ דָּוִ֖ד אֶת פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶל שָׁאוּל֙ וְאֶל בֵּ֣ית הַדָּמִ֔ים עַל אֲשֶׁר הֵמִ֖ית אֶת הַגִּבְעֹנִֽיםפרשת – דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַֽחֲרֹנִ֑ים.

וַיְהִ֣י רָעָב֩ בִּימֵ֨י דָוִ֜ד שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים שָׁנָה֙ אַחֲרֵ֣י שָׁנָ֔ה

הרעב היה כי שאול המית את הגבעונים:

אֶל שָׁאוּל֙ וְאֶל בֵּ֣ית הַדָּמִ֔ים עַל אֲשֶׁר הֵמִ֖ית אֶת הַגִּבְעֹנִֽים:

הרבה אחרי עת יהושע והנשיאים שנשבעו לגבעונים נדרשו ישראל לקיים את השבועה לגבעונים ושלא קיימו את השבוע קם קצף על ישראל כפי שהזהירו הנשיאים:

וְלֹ֤א הִכּוּם֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽינִשְׁבְּע֤וּ לָהֶם֙ נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה בַּֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלֹּ֥נוּ כָלהָעֵדָ֖ה עַלהַנְּשִׂיאִֽים:  וַיֹּאמְר֤וּ כָלהַנְּשִׂיאִים֙ אֶלכָּלהָ֣עֵדָ֔ה אֲנַ֙חְנוּ֙ נִשְׁבַּ֣עְנוּ לָהֶ֔ם בַּֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֕ה לֹ֥א נוּכַ֖ל לִנְגֹּ֥עַ בָּהֶֽםזֹ֛את נַעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֖ם וְהַחֲיֵ֣ה אוֹתָ֑ם וְלֹֽאיִֽהְיֶ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ קֶ֔צֶף עַלהַשְּׁבוּעָ֖ה אֲשֶׁרנִשְׁבַּ֥עְנוּ לָהֶֽם: יְהוֹשֻׁ֣עַ- פרשה רְבִיעִית- עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

עם ישראל נדרש לקיים את השבועות או הבריתות שכרתו ונשבעו אבותיו. זאת גם סוג של ירושה של אבות, בדיוק כמו שהמשך של האמורי שעוונו לא היה שלם בעת אברהם הוקא מהארץ מסיבה זאת כ 400 שנים אחרי עוון אבותיו לעומת ישראל שירש בבזכות הבטחה לאברהם אברהם כ- 400 שנה לאחר מות אברהם.

מהמקום הזה צריך לחשוב על הדבר מבחינת האישורים שאתם נותנים למושלים בכם, צריך לישות כמה מעקות בתחום אישורי משילות לקבוע מערכת חוקים שהמושל בכם לא יתן זכויות לאנשים שאינם בני עמכם ויש להם אינטרסים ולא רק כלכליים על האדמה הזאת.

וַיְהִ֣י רָעָב֩ בִּימֵ֨י דָוִ֜ד שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים שָׁנָה֙ אַחֲרֵ֣י שָׁנָ֔ה וַיְבַקֵּ֥שׁ דָּוִ֖ד אֶת פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶל שָׁאוּל֙ וְאֶל בֵּ֣ית הַדָּמִ֔ים עַל אֲשֶׁר הֵמִ֖ית אֶת הַגִּבְעֹנִֽיםפרשת – דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַֽחֲרֹנִ֑ים.

וַיְהִ֣י רָעָב֩ בִּימֵ֨י דָוִ֜ד שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים שָׁנָה֙ אַחֲרֵ֣י שָׁנָ֔ה

הרעב היה כי שאול המית את הגבעונים:

אֶל שָׁאוּל֙ וְאֶל בֵּ֣ית הַדָּמִ֔ים עַל אֲשֶׁר הֵמִ֖ית אֶת הַגִּבְעֹנִֽים:

הרבה אחרי עת יהושע והנשיאים שנשבעו לגבעונים, נדרשו ישראל לקיים את השבועה לגבעונים ושלא קיימו את השבועה קם קצף על ישראל כפי שהזהירו הנשיאים:

וְלֹ֤א הִכּוּם֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽינִשְׁבְּע֤וּ לָהֶם֙ נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה בַּֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלֹּ֥נוּ כָלהָעֵדָ֖ה עַלהַנְּשִׂיאִֽים:  וַיֹּאמְר֤וּ כָלהַנְּשִׂיאִים֙ אֶלכָּלהָ֣עֵדָ֔ה אֲנַ֙חְנוּ֙ נִשְׁבַּ֣עְנוּ לָהֶ֔ם בַּֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֕ה לֹ֥א נוּכַ֖ל לִנְגֹּ֥עַ בָּהֶֽםזֹ֛את נַעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֖ם וְהַחֲיֵ֣ה אוֹתָ֑ם וְלֹֽאיִֽהְיֶ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ קֶ֔צֶף עַלהַשְּׁבוּעָ֖ה אֲשֶׁרנִשְׁבַּ֥עְנוּ לָהֶֽם: יְהוֹשֻׁ֣עַ- פרשה רְבִיעִית- עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

הַחֲיֵ֣ה אוֹתָ֑ם וְלֹֽאיִֽהְיֶ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ קֶ֔צֶף עַלהַשְּׁבוּעָ֖ה אֲשֶׁרנִשְׁבַּ֥עְנוּ לָהֶֽם:

עם ישראל נדרש לקיים את השבועות או הבריתות שכרתו ונשבעו אבותיו. זאת גם סוג של ירושה של אבות, בדיוק כמו שהמשך של האמורי שעוונו לא היה שלם בעת אברהם הוקא מהארץ מסיבה זאת כ 400 שנים אחרי עוון אבותיו לעומת ישראל שירש בבזכות הבטחה לאברהם אברהם כ- 400 שנה לאחר מות אברהם.

מהמקום הזה צריך לחשוב על הדבר מבחינת האישורים שאתם נותנים למושלים בכם, צריך לישות כמה מעקות בתחום אישורי משילות לקבוע מערכת חוקים שהמושל בכם לא יתן זכויות לאנשים שאינם בני עמכם ויש להם אינטרסים ולא רק כלכליים על האדמה הזאת.

דוד מקיים את רצונם של הגבעונים תוך שהוא מקיים את שבועתו ליהונתן :

וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ הַגִּבְעֹנִ֗ים אֵֽין-(לילָ֜נוּ כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ עִםשָׁא֣וּל וְעִםבֵּית֔וֹ וְאֵֽיןלָ֥נוּ אִ֖ישׁ לְהָמִ֣ית בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֛אמֶר מָֽהאַתֶּ֥ם אֹמְרִ֖ים אֶעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽםוַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶלהַמֶּ֔לֶךְ הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔נוּ וַאֲשֶׁ֖ר דִּמָּהלָ֑נוּ נִשְׁמַ֕דְנוּ מֵֽהִתְיַצֵּ֖ב בְּכָלגְּבֻ֥ל יִשְׂרָאֵֽל: (ינתןיֻתַּן לָ֜נוּ שִׁבְעָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מִבָּנָ֔יו וְהוֹקַֽעֲנוּם֙ לַֽיהוָ֔ה בְּגִבְעַ֥ת שָׁא֖וּל בְּחִ֣יר יְהוָ֑ה וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֲנִ֥י אֶתֵּֽןוַיַּחְמֹ֣ל הַמֶּ֔לֶךְ עַלמְפִיבֹ֖שֶׁת בֶּןיְהוֹנָתָ֣ן בֶּןשָׁא֑וּל עַלשְׁבֻעַ֤ת יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר בֵּֽינֹתָ֔ם בֵּ֣ין דָּוִ֔ד וּבֵ֖ין יְהוֹנָתָ֥ן בֶּןשָׁאֽוּלוַיִּקַּ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ אֶתשְׁ֠נֵי בְּנֵ֨י רִצְפָּ֤ה בַתאַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר יָלְדָ֣ה לְשָׁא֔וּל אֶתאַרְמֹנִ֖י וְאֶתמְפִבֹ֑שֶׁת וְאֶתחֲמֵ֗שֶׁת בְּנֵי֙ מִיכַ֣ל בַּתשָׁא֔וּל אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֛ה לְעַדְרִיאֵ֥ל בֶּןבַּרְזִלַּ֖י הַמְּחֹלָתִֽיוַֽיִּתְּנֵ֞ם בְּיַ֣ד הַגִּבְעֹנִ֗ים וַיֹּקִיעֻ֤ם בָּהָר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיִּפְּל֥וּ (שבעתיםשְׁבַעְתָּ֖ם יָ֑חַד (והםוְהֵ֨מָּה הֻמְת֜וּ בִּימֵ֤י קָצִיר֙ בָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים (תחלתבִּתְחִלַּ֖ת קְצִ֥יר שְׂעֹרִֽיםפרשת – דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַֽחֲרֹנִ֑ים.

ביאור.

ההבטחה לגבעונים שהבטיחו הנשיאים בימי יהושע הובטחה להם בשבועה בבורא עולם.

גם חברי כנסת נשבעים עם הכניסה לתפקיד, שבועה שלמעשה יש לה החלה על כל מה שהם עושים לאחר מכן עד תום השרות.

תחשוב על דבר התורה הזה בהקשר למצרים,

לאחר מקרה זה בו סמוטריץ' מפר הבטחה של קודמיו יכול סיסי לאמר שהוא לא מכבד את ההסכם שמצרים עשתה עם ישראל בימי סאדאת ובגין.

אסור לחברי כנסת לרתום גולים יהודים בכל מקום בעולם נגד השלטונות בארצות אלה. וזה מה שיאיר לפיד עשה בשבדיא.

ברור שהחיילים העניים ומשפחותיהם נשכחו, אך הדבר לא עושה מהם כלבים.

תקרא לבת שלך כלבה. תקרא לאשתך כלבה, תקרא לבן שלך כלב, אין לך כל אישור לכנות בשם בישראל, מר לפיד.

ברור שהאנטישמיות בשוודיא נולדה גם בעקבות הגיוס שגייס יאיר לפיד את היהודים בשוודיא נגד השלטונות בשבדיא.

הגולים בשוודיא לא יכולים להיות גייס חמישי של יאיר לפיד, הם בחסד שם ולא בזכות.

הם צריכים להגיד תודה לשוודים שמסכימים לארח אותם בארצם.

הגולים בשבדיא לא יכולים להתלונן על שבדיא כאנטישמית ולגור בה.

ברור שהבחירה שלהם לגור בשבדיא בעת הזאת מעידה שטוב ליהודים שם.

ונכנס יאיר לפיד את הכניסה הזאת:

(יאיר לפיד האשים את השלטונות בשבדיא שהם אנטישמים למדינת ישראל באותה עת, לאחר הסרט שהוא עשה בשבדיא, מרגרט הולסטרום באה לארץ ולא היה כל נציג מהמדינה לארח אותה לקבל אותה בסבר פנים יפות).

ברור שהכניסה הזאת הולידה את האנטישמיות ליהודים בשבדיא שבאה לאחר מכן.

אם היהודים בשבדיא מאשימים את השבדים, למה בחרו לגור שם.. ברור שעד הופעתו של יאיר לפיד לא היה כך הדבר, לכן.. ברור שיותר טוב לגולים בשבדיא מבישראל.

יאיר לפיד אשם בתופעות האנטישמיות בשבדיא.

כמו נורדאו.

רעיון השואה בא מנורדאו.

להזכירכם בעתו של נורדאו היהודים היו עם שההגירה הכרח היא לו.

אם תרצה לתבוע את זרקא תצטרך קודם כל למחות את שמו של נורדאו מרחובות ומוסדות חינוך בישראל.

כמנהיג שלכם, נורדאו עשה עליכם פולסא די נורא, מהנהגתכם בארופה באה הקריאה להכחדתכם.

.

תיקון עיוות- משל האינדיאני.

**

האינדיאני הוא בן אדמת אמריקה.

וזאת שלא כמו האפריקאים והארופאים שהגיעו לאמריקה כמהגרים.

ברבות הימים תלונת האפריקאי על עבדותו הסתה, השכיחה,  את התלונה האינדיאנית.

ומשכך התלונה האינדיאנית לא טופלה נכונה.

העשוקים האמיתיים ביבשת אמריקה הם האינדיאנים.

לצורך הענין כמהגר, האפריקאי התיישב על אדמת אינדיאנים עשוקים,

ונראה גם שיש מקומות שהאפריקאי קיבל את הפיצוי המגיע לאינדיאני.

האפריקאי היה עבד באמריקה, אמריקה היא אינה מולדתו של האפריקאי,

ומשכך,

בשחרורו מעבדותו מגלותו,

היה צריך לשוב לאפריקה לדרוש את זכויותיו ולא באמריקה.

ולדרוש את המגיע לו מהלבן העושק אותו באפריקה.

הלבן באמריקה לא עשק את האפריקאי.

הלבן באמריקה התיישב באדמת אינדיאנים.

הלבן באפריקה, האפרטהייד עשק את האפרואמריקאים.

הלבן באפריקה צריך להשיב לאפרואמריקאי.

ישראל שב לארץ ממנה יצא למצרים לאחר שהשתחרר מעבדותו.

לאחר נפילת פרעה, ישראל לא נשאר במצרים.

אמריקה בשחור לבן.

אמרו על אובמה שנשיאותו היתה כתיקון מעוות.

שנלסון מנדלה נהיה ראש ממשלת דרום אפריקה היה תיקון מעוות.

ומשכך,

שאינדיאני יהיה נשיא ארצות הברית יהיה תיקון עיוות.

**

שוחד- שוחד הוא תקבול שניתן לעובד מדינה בתמורה למעל.

.

**

שוחד.

שוחד הוא תקבול שניתן לעובד מדינה בתמורה למעל.

ברור שכספי שוחד צריכים להיות כספים "בלתי נראים".

מה שקוראים לו בשפת העם:

כסף שחור.

כסף שחור נובע מתעשיא שחורה.

זה כמו שבעל עסקים מוכר חלק מהסחורה בשחור ומהתקבול השחור הוא נותן לשר.

ברור שהשר ואנשיו החרושים בשטח לא יפעלו למגר את העסק שהם מתפרנסים ממנו...

(ברור לכולנו שהשר ממנה בכירים במשטרה שממנים את בכיריהם (מפקדי מחוזות) שממנים את בכיריהם (מפקדי תחנות) שממנים את בכיריהם (מפקדי יחידות)  שממנים את בכיריהם (פקידים ופקידות) מקצה הפרמידה ועד התחתית שלה..

כל מה שנקלט במשטרה נקלט דרך הפקידים והלאה..

ואם לא נקלט.. לא ימשיך הלאה..

כמו שלא נקלטה בדיקת שכרות של שני פלטי לאחר שדרסה את גל.

החרישה האיסטרטגית היא במקומות האלה..

מפקד בא והולך הפקיד עד הפנסיא ואין אינטרס פוליטי משתנה שרואה בו איום..

והוא שם לאורך כל הדרך.. מפקד בא, מפקד הולך והפקיד שמה...

גם ב- 100.

**

תראה,

ימי בין המיצרים הם אינם ימים ממועדי הבורא.

על פי משפט אלהי הארץ הזאת:

אין הקרבת קורבנות בימי בין המיצרים.

להזכירך הקרבת קרבנות מותרת בשטח של עבר הירדן מהצד המערבי כשבאים ממזרח למערב.

הצד השני אינו שטח ירושת ישראל ואסור להקריב בו.

מועד חורבן הבית הם יום אבל לאומי אך הוא אינו מועד הקרבה.

**

תראה העיר עולה מהים, לכן נראות פעולות בים..

ואתה עולה מהים האחורי, מהים התיכון.. מהים המערבי...

הרועים שלנו באו מקדימה.. מים סוף , ממזרח באו..

**

.

.

ההבדל בין דוד המלך לבין פרעה המלך- מעודכן.

עם ישראל בנוי על שבטים, השבטים מחולקים לקבוצות.

ישראל ולוי.

***בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת-יְהוָה;    בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת-יְהוָה.בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת-יְהוָה;    יִרְאֵי יְהוָה, בָּרְכוּ אֶת-יְהוָה.בָּרוּךְ יְהוָה, מִצִּיּוֹן--    שֹׁכֵן יְרוּשָׁלִָם:הַלְלוּ-יָהּ.

בתוך שבט הלוי יש חלוקה לשתי קבוצות  לוי ולוי כהן מבית אהרן.

בתוך ישראל יש שתי קבוצות, ישראל ויהודה.

וַיִּמְאַס, בְּאֹהֶל יוֹסֵף;    וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם, לֹא בָחָר.וַיִּבְחַר, אֶת-שֵׁבֶט יְהוּדָה;    אֶת-הַר צִיּוֹן, אֲשֶׁר אָהֵב.וַיִּבֶן כְּמוֹ-רָמִים, מִקְדָּשׁוֹ;    כְּאֶרֶץ, יְסָדָהּ לְעוֹלָם.וַיִּבְחַר, בְּדָוִד עַבְדּוֹ;    וַיִּקָּחֵהוּ, מִמִּכְלְאֹת צֹאן.מֵאַחַר עָלוֹת, הֱבִיאוֹ:    לִרְעוֹת, בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ; וּבְיִשְׂרָאֵל, נַחֲלָתוֹ.וַיִּרְעֵם, כְּתֹם לְבָבוֹ;    וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם.

ליהודה הבכורה, לא בהכרח המלוכה.

שאול משבט בנימין היה המלך הראשון של ישראל.

לאחר חטא שאול המלוכה עברה לדוד שהיה משבט יהודה.

לאחר חטא שלמה חולק ישראל לשתי מלכויות, יהודה וישראל.

שיהודה מושל בירושלים.

מלך בישראל- שופט את העם.

את המלך ממליך הכהן, מושח אותו למלך.

הכהנים הם אישי הבורא.

שבט הלוי שממנו הכהונה הוא השופט את המלך.

יש רשות שופטת למלך, כמו נתן ששפט את דוד שחטא לאוריה.

עם ישראל, וגם אבותיו של דוד אמרו נעשה ונשמע, ודוד קיבל עליו את הרשות השופטת הזאת, שופטת אותו, את המלך בכבודו ובעצמו.

לא כך עם פרעה.

כהני פרעה היו אנשיו כמו שכהני לוי הם אנשי הבורא.

לא היה במצרים בית משפט ששפט את המלך פרעה.

וזה ההבדל בין דוד המלך לפרעה.

ושיהיה ברור לפרעה ודומיו בעת הזאת,

כפי שנלמד מתורתינו העובדה שבמצרים לא היתה רשות שופטת את פרעה, אינה אומרת  שפרעה לא בא ולא יבוא במשפט אלהים:

וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל-אַבְרָם; וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה, נֹפֶלֶת עָלָיו.  וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.  וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; בראשית.

וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי;

בעת הזאת של הסתר פנים, חשוב מאוד שמערכת המשפט תהיה נפרדת ובלתי תלויה,

אני אומרת שצריכה להיות מערכת בחירות נפרדת לראשות בית המשפט.

***למחשבה:

בֵּית יִשְׂרָאֵל, בָּרְכוּ אֶת-יְהוָה;    בֵּית אַהֲרֹן, בָּרְכוּ אֶת-יְהוָה.בֵּית הַלֵּוִי, בָּרְכוּ אֶת-יְהוָה;    יִרְאֵי יְהוָה, בָּרְכוּ אֶת-יְהוָה.בָּרוּךְ יְהוָה, מִצִּיּוֹן--    שֹׁכֵן יְרוּשָׁלִָם:הַלְלוּ-יָהּ.

כתוב גם:

יִרְאֵי יְהוָה, בָּרְכוּ אֶת-יְהוָה.

לא ישראל, לא לוי, לא אהרן ולא יהודה.

יראי יהוה.

כנראה הכוונה לגר הצדק עימנו.

 

MESHIGINE COP.

.

*

.

וברור לחבר'ה שלנו משמה שנורדאו היה-

MESHIGENE COP

האקליפטוס יכול להיות נוי בישראל אך לא יכול להיות חורש.

**

 

אני מציעה ליהודים לחזור כעת ומרצון ולא באינוס ומשכך במנוסה:

וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה וְעַל רְשָׁעִים עֲוֹנָם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן זֵדִים וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל: אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר: עַל כֵּן שָׁמַיִם אַרְגִּיז וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ מִמְּקוֹמָהּ בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאוֹת וּבְיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ: וְהָיָה כִּצְבִי מֻדָּח וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ יָנוּסוּ: פרשת משא בבל.

שלא יחזרו מהמקום הזה:

אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ יָנוּסוּ: