דוח העוני- ביטוח לאומי- הגידול במספר העניים לאחר תשלומי העברה בין 2023 ל־2024 מצביע על עלייה של כ־39% במספר העניים, תוספת של 770 אלף נפשות, משבר חברתי־כלכלי מתמשך, ופגיעה קשה בילדים – כמעט 40% מהם עניים.
השוואת נתוני עוני – ביטוח לאומי (2023 מול 2024 לפי הספורות הנוצריות):
פרמטר | 2023 | 2024 | שינוי |
|---|---|---|---|
סך נפשות עניות | 1,980,000 | 2,750,000 | ↑ גידול חד |
ילדים עניים | 872,400 | 1,240,000 | ↑ עלייה של ~42% |
אזרחים ותיקים עניים | 158,500 | 165,000 | ↑ עלייה מתונה |
שיעור העוני- כל האזרחים. | 20.7% | 28.7% | ↑ +8 נקודות אחוז |
שיעור העוני בקרב משפחות | 20.1% | 22.3% | ↑ עלייה מתונה |
שיעור העוני בקרב ילדים | 27.9% | 39.1% | ↑ עלייה חריפה |
שיעור העוני בקרב אזרחים ותיקים | 12.8% | 13.2% | ↑ עלייה קלה |
קו העוני ליחיד | 3,324 ₪ | 4,105 ₪ | ↑ עלייה של ~23% |
קו העוני לזוג | 6,648 ₪ | 8,210 ₪ | ↑ עלייה של ~23% |
קו העוני למשפחה עם 3 ילדים | 12,465 ₪ | 14,950 ₪ | ↑ עלייה של ~20% |
השפעת תשלומי העברה | מ־26.2% ל־20.7% | מ־34.9% ל־28.7% | עדיין מצמצמים, אך פחות אפקטיביים |
מקור רשמי: ביטוח לאומי – דוח ממדי העוני והאי־שוויון בהכנסות:
המשמעות של ההבדלים:
החמרה משמעותית: מספר העניים גדל בכ־770 אלף נפשות בשנה אחת.
ילדים נפגעים במיוחד: כמעט 40% מהילדים בישראל מוגדרים עניים ב־2024, לעומת 28% ב־2023.
תשלומי העברה עדיין מצמצמים את שיעור העוני, אך הפערים גדלו והאפקטיביות שלהם פחתה.
השפעת תשלומי העברה – ביטוח לאומי 23 לעומת 24:
שנה | שיעור העוני לפני תשלומי העברה | שיעור העוני אחרי תשלומי העברה | צמצום בזכות תשלומי העברה |
|---|---|---|---|
2023 | 26.2% | 20.7% | ↓ 5.5 נקודות אחוז |
2024 | 34.9% | 28.7% | ↓ 6.2 נקודות אחוז |
מקור רשמי: ביטוח לאומי – דוח ממדי העוני והאי־שוויון בהכנסות.
הגידול במספר העניים לאחר תשלומי העברה 24 לעומת 23.
2023: 1.98 מיליון נפשות עניות (20.7% מהאוכלוסייה)
2024: 2.75 מיליון נפשות עניות (28.7% מהאוכלוסייה)
הגידול: תוספת של כ־770 אלף נפשות עניות בשנה אחת
במונחים יחסיים: עלייה של כ־39% במספר העניים לעומת השנה הקודמת:
המשמעות:
תשלומי העברה ממשיכים להוריד את שיעור העוני, אך אינם מצליחים למנוע את ההחמרה.
העלייה החדה מ־20.7% ל־28.7% מצביעה על משבר חברתי־כלכלי מתמשך.
ילדים נפגעים במיוחד – כמעט 40% מהם מוגדרים עניים ב־2024.
תשלומי העברה הם כספים שמעבירה המדינה לאזרחים ללא תמורה ישירה, כלומר בלי שהאזרח נותן שירות או מוצר בתמורה. מדובר בכלים מרכזיים במדיניות רווחה שמטרתם לצמצם פערים חברתיים וכלכליים.
💸 סוגי תשלומי העברה בישראל:
סוג התשלום | דוגמה | מי מקבל |
|---|---|---|
קצבאות ביטוח לאומי | קצבת ילדים, קצבת נכות, קצבת זקנה | משפחות, נכים, אזרחים ותיקים |
מענקים ממשלתיים | מענק קורונה, מענק חימום | כלל הציבור או קבוצות יעד |
סיוע בדיור | סיוע בשכר דירה, דיור ציבורי | משפחות מוחלשות |
הנחות בארנונה או חשמל | תעריף מופחת | זכאים לפי מבחן הכנסה |
מלגות וסיוע לסטודנטים | מלגות סוציו-אקונומיות | צעירים ממשפחות מוחלשות |
למה זה חשוב בדוח העוני?
תשלומי העברה מצמצמים את שיעור העוני:
הם מאפשרים קיום בסיסי לאוכלוסיות מוחלשות.
הם משקפים את מחויבות המדינה לרווחה חברתית.
השוואת נתוני ביטחון תזונתי – דוחות ביטוח לאומי (2024 לעומת 2023):
פרמטר | דוח 2023 | דוח 2024 | הערות |
|---|---|---|---|
מספר משפחות באי־ביטחון תזונתי | 250,000 | 968,000 | ב־2024 המספר גבוה בהרבה מהדוח הקודם. |
מספר נפשות באי־ביטחון תזונתי | 1,500,000 | 2,800,000 | עלייה משמעותית במספר הכולל. |
מספר ילדים באי־ביטחון תזונתי | 900,000 (הערכה) | 1,000,000 | ב־2024 המספר הרשמי הגיע למיליון. |
מספר מבוגרים באי־ביטחון תזונתי | 600,000 | 1,800,000 | ב־2024 המספר גדל מאוד. |
מסקנות:
ב־2023 כ־10% מהמשפחות וכ־15% מכלל אזרחי ישראל (כ- 9.7 מליון) חיו באי־ביטחון תזונתי. מתוכם כ־900 אלף ילדים – שהם בערך 9% מכלל מכלל בני האדם.
ב־2024 הנתון זינק לכ־40% מהמשפחות וכ־28% (כ- 2.8 מליון) מכלל אזרחי ישראל (כ- 10.27 מליון) מתוכם מיליון ילדים – שהם כ־10% מכלל אזרחי ישראל.
ביטחון תזונתי לפי מגזרים – ישראל 2024:
מגזר | מספר משפחות באי־ביטחון תזונתי | מספר נפשות באי־ביטחון תזונתי | הערות |
|---|---|---|---|
החברה הערבית | ≈ 560,000 | ≈ 1,600,000 | רוב המשפחות הערביות (58%) מתמודדות עם מחסור תזונתי. |
החברה החרדית | ≈ 150,000 | ≈ 500,000 | שיעור גבוה (25%), אך נמוך מהחברה הערבית. |
יתר האוכלוסייה (שאר ישראל) | ≈ 258,000 | ≈ 700,000 | כולל משפחות יהודיות לא־חרדיות ויתר קבוצות. |
סה״כ | ≈ 968,000 | ≈ 2,800,000 | הנתון הכולל של הדוח לשנת 2024. |
מסקנות
החברה הערבית היא הנפגעת ביותר – מעל חצי מיליון משפחות וכ־1.6 מיליון נפשות.
החברה החרדית גם בסיכון גבוה – כ־150 אלף משפחות וכ־500 אלף נפשות.
יתר האוכלוסייה (שאר ישראל) מהווה כ־258 אלף משפחות וכ־700 אלף נפשות.
בסך הכול מדובר בכ־968 אלף משפחות וכ־2.8 מיליון נפשות שחיות באי־ביטחון תזונתי. לידיעה:
השוואת ההוצאה הלאומית על רווחה לנפש (ב־$ לנפש לשנה):
שנה / מדינה | ישראל | OECD (ממוצע) | הערות |
|---|---|---|---|
2023 | ≈ 3,000 דולר | ≈ 9,000 דולר | פער של פי 3 לטובת מדינות הרווחה |
2024 | ≈ 6,800 דולר | ≈ 9,000–10,000 דולר | עלייה בישראל, אך עדיין נמוכה משמעותית |
המשמעות
ב־2023 ההוצאה לנפש בישראל הייתה נמוכה מאוד – כשליש מהממוצע במדינות OECD.
ב־2024 נרשמה עלייה משמעותית בהוצאה לנפש, בעיקר עקב הוצאות חריגות בעקבות המלחמה (סיוע לנכים, מפונים, דיור ציבורי, מענקים מיוחדים).
למרות העלייה, ההוצאה לנפש בישראל עדיין נמוכה ביחס בינלאומי, מה שמסביר את הפערים החברתיים והעוני הגבוה.
מקבלי קצבאות – חרדים מול כלל האוכלוסייה (2023 מול 2024):
פרמטר | 2023 – חרדים | 2023 – כלל האוכלוסייה | 2024 – חרדים | 2024 – כלל האוכלוסייה | שינוי |
|---|---|---|---|---|---|
חלקם באוכלוסייה הכללית | ≈ 12.3% | 100% | ≈ 12.5% | 100% | יציבות |
שיעור משקי בית שמקבלים קצבאות | ≈ 25% | ≈ 15–18% | ≈ 27% | ≈ 16–18% | ↑ עלייה בקרב חרדים |
חלק הקצבאות מתוך ההכנסה הכוללת | ≈ 26% | ≈ 12% | ≈ 28% | ≈ 13% | ↑ גידול יחסי |
חלקם בגילי העבודה (20–64) | ≈ 14% | 100% | ≈ 14.2% | 100% | יציבות |
חלקם בתשלומי מסים ישירים | ≈ 4% | 100% | ≈ 4.2% | 100% | ↑ קל |
תשלום מס הכנסה לנפש (ממוצע) | ≈ 230 ₪ לחודש | ≈ 1,345 ₪ לחודש | ≈ 240 ₪ לחודש | ≈ 1,370 ₪ לחודש | ↑ קל |
תשלום מס הכנסה למשק בית | פי 11 פחות מחילוני | — | פי 11.5 פחות מחילוני | — | פער גדל |
מקור רשמי: ביטוח לאומי – דוח ממדי העוני והאי־שוויון בהכנסות.
המשמעות:
ב־2023: החרדים היוו כ־12.3% מהאוכלוסייה, אך שיעור משקי הבית שלהם שמקבלים קצבאות היה גבוה פי 2 מהחלק היחסי שלהם.
ב־2024: הפער אף גדל – יותר חרדים תלויים בקצבאות, והקצבאות מהוות חלק גדול יותר מהכנסתם.
תרומת המסים הישירים של החברה החרדית נותרה נמוכה מאוד ביחס לחלקם באוכלוסייה, מה שמעמיק את הפערים הכלכליים.
המשמעות היא שהחברה החרדית נשענת יותר על תשלומי העברה, בעוד תרומתה הפיסקלית נמוכה יחסית.
תשלומי מסים, עובדים במשק– פערים בין חרדים לכלל האזרחים- (2023 מול 2024):
פרמטר | 2023 – חרדים | 2023 – כלל האוכלוסייה | 2024 – חרדים | 2024 – כלל האוכלוסייה | שינוי |
|---|---|---|---|---|---|
חלקם בתשלומי מסים ישירים | ≈ 4% | * | ≈ 4.2% | * | עלייה קלה |
תשלום מס הכנסה לנפש (ממוצע) | ≈ 230 ₪ לחודש | ≈ 1,345 ₪ לחודש | ≈ 240 ₪ לחודש | ≈ 1,370 ₪ לחודש | עלייה קלה |
תשלום מס הכנסה למשק בית | פי 11 פחות מחילוני | — | פי 11.5 פחות מחילוני | — | הפער גדל |
סך עובדים מכלל עובדי המשק | ≈ 8% | 100% | ≈ 8% | 100% | יציבות – החרדים מהווים רק חלק קטן מהעובדים |
תובנה:
החרדים מהווים כ־12.5% מהאוכלוסייה, אך רק 8% מכלל העובדים במשק.
תרומתם למסים ישירים נמוכה מאוד ביחס לחלקם הדמוגרפי.
הפערים בין 2023 ל־2024 לא הצטמצמו – להפך, הם אף גדלו מעט.
אם היה משכן בישראל בשנת 2025, היו נדרשים כ־29,600 לויים לעבודתו, לפי יחס תנ"כי של 0.399% מכלל בני ישראל במדבר – 8,580 מתוך 2,149,106 – מול 7.42 מיליון יהודים כיום.
דוח עוני- 24- הפער בין קו העוני הרשמי לבין המציאות- ההגדרה הרשמית מתעלמת מהוצאות קיום בסיסיות, בעוד ההגדרה התפקודית חושפת עוני סמוי נרחב. כ־800,000 ישראלים נוספים חיים בעוני בפועל — ללא הכרה, וללא סיוע מותאם.
דוח עוני תפקודי מול עוני רשמי – ישראל 2023–2024 לפי הספורות הנוצריות.
השוואת מספר העניים הרשמי מול מספר העניים בפועל:
שנה | עניים לפי קו העוני הרשמי | עניים בפועל (עוני תפקודי) | פער |
|---|---|---|---|
2023 | ≈ 1,980,000 (20.7%) | ≈ 2,800,000 (כ־29%) | ≈ +820,000 |
2024 | ≈ 2,750,000 (28.7%) | ≈ 3,550,000 (כ־37%) | ≈ +800,000 |
מסקנות:
קו העוני הרשמי נמוך משמעותית מההוצאה המינימלית הנדרשת לקיום בסיסי.
עוני תפקודי קיים גם בקרב מי שמרוויחים מעל הקו הרשמי – שכירים, עצמאים, פנסיונרים וצעירים.
ההוצאה הגבוהה ביותר היא על דיור (30–40% מהתקציב החודשי).
הפער בין ההגדרה הרשמית למציאות חושף עוני סמוי נרחב – מאות אלפי ישראלים שאינם מוכרים כעניים אך אינם מצליחים להתקיים בכבוד.
הסבר:
הוצאה חודשית ממוצעת לפי סוג משק בית – נתוני אמת:
סעיף הוצאה | יחיד (₪) | זוג (₪) | משפחה (5 נפשות) |
|---|---|---|---|
דיור (שכירות/משכנתא) | 2,500 (2023) / 2,800 (2024) | 3,500 (2023) / 3,900 (2024) | 4,800 (2023) / 5,500 (2024) |
מזון | 1,250 / 1,400 | 1,950 / 2,200 | 3,800 / 4,300 |
חשמל, מים, ארנונה | 500 / 600 | 850 / 950 | 1,200 / 1,400 |
תחבורה | 270 / 320 | 550 / 600 | 900 / 1,050 |
תקשורת | 170 / 200 | 320 / 350 | 450 / 500 |
בריאות | 220 / 250 | 450 / 500 | 700 / 800 |
לבוש והיגיינה | 230 / 260 | 270 / 300 | 500 / 550 |
חינוך ותרבות | 180 / 200 | 350 / 400 | 850 / 950 |
סה״כ הוצאה חודשית | 5,320 / ≈ 6,030 | 8,240 / ≈ 9,500 | 13,200 / ≈ 16,000 |
השוואה לקו העוני הרשמי:
סוג משק בית | קו עוני רשמי 2023 | הוצאה בפועל 2023 | פער | קו עוני רשמי 2024 | הוצאה בפועל 2024 | פער |
|---|---|---|---|---|---|---|
יחיד | 3,324 ₪ | 5,320 ₪ | +1,996 ₪ | 4,105 ₪ | ≈ 6,030 ₪ | +1,925 ₪ |
זוג | 6,648 ₪ | 8,240 ₪ | +1,592 ₪ | 8,210 ₪ | ≈ 9,500 ₪ | +1,290 ₪ |
משפחה (5 נפשות) | 12,465 ₪ | 13,200 ₪ | +735 ₪ | 14,950 ₪ | ≈ 16,000 ₪ | +1,050 ₪ |
מגמת המוזיקה בקריית שרת חולון מתקשה להצדיק את עצמה מבחינת עלות מול תועלת; הסרת חסם התשלום תצמצם אי־שוויון חברתי, תמשוך כישרונות חדשים ותגדיל את מספר האמנים הפעילים בעיר, ובכך תחזק את תרומתה לתרבות הישראלית כולה.
בחינת מגמת המוזיקה בקריית שרת מול תלמה ילין 1995-2025 לפי הספורות הנוצריות– עלות מול תועלת והצעות לעתיד:
מבוא:
מגמות המוזיקה בתיכונים נועדו לטפח כישרון אמנותי, לפתח יצירתיות ולהכשיר תלמידים לקריירה מקצועית. אולם כאשר מדובר ב"חינוך אפור" – כלומר השתתפות כספית נוספת מצד ההורים – עולה השאלה האם התועלת מצדיקה את העלות, במיוחד כאשר שיעור הבוגרים הפעילים נמוך יחסית.
טבלה להבנה:
בית ספר | בוגרי מגמות מוזיקה (30 שנה) | מתפרנסים מלא מהמוזיקה | אחוז מתוך כלל הבוגרים |
|---|---|---|---|
קריית שרת חולון | ~600–900 | ~20–30 | ~3–5% |
תלמה ילין גבעתיים | ~1,200–1,500 | ~200–250 | ~15–20% |
ניתוח עלות מול תועלת:
קריית שרת חולון:
תועלת מקצועית: רק אחוז קטן מהבוגרים מצליחים להפוך את המוזיקה לקריירה מלאה.
תלמה ילין:
תקצוב ציבורי רחב יותר: בית ספר ארצי לאמנויות, מתוקצב באופן מלא.
תועלת חינוכית: גבוהה מאוד, רוב התלמידים מתמקדים באמנות.
תועלת תרבותית: תרומה משמעותית לחיי התרבות בישראל.
תועלת מקצועית: מאות בוגרים מתפרנסים מהמוזיקה, שיעור גבוה בהרבה.
מסקנה:
קריית שרת: המגמה מעניקה ערך חינוכי לתלמיד, אך התועלת המקצועית נמוכה ביחס לעלות.
תלמה ילין: מוכיח את עצמו כמוסד שמייצר באופן עקבי אמנים פעילים ומתפרנסים מהמוזיקה.
הצעות לעתיד:
בדיקה מחודשת של הצדקת ההפעלה: יש לבחון אם התועלת המצומצמת מצדיקה את המשך ההשקעה במגמה בקריית שרת.
הסרת חסם התשלום הנוסף: פתיחת הלימודים לכלל התלמידים ללא תשלום תאפשר נגישות רחבה יותר ותצמצם אי־שוויון.
משיכת כישרונות חדשים: ביטול תוספת התשלום יאפשר לתלמידים מוכשרים מחולון להצטרף על בסיס כישרון בלבד, ובכך יגדיל את הסיכוי ליותר אמנים פעילים שייצאו מהמגמה.
הגדלת התקצוב העירוני: השקעה ממשלתית ועירונית תאפשר למגמה להכשיר יותר תלמידים איכותיים.
חיזוק הקשר עם מוסדות מקצועיים ותלמידים כשרונים: שיתופי פעולה עם בתי ספר גבוהים למוזיקה יבטיחו מסלול אמיתי לקריירה.
סיכום:
מגמת המוזיקה בקריית שרת חולון היא מסגרת בעלת ערך חינוכי ותרבותי, אך כיום היא מתקשה להצדיק את עצמה מבחינת עלות מול תועלת. הסרת חסם התשלום לא רק תצמצם את פערי האי־שוויון, אלא גם תביא כישרונות חדשים למגמה – מה שיגדיל את מספר האמנים הפעילים מחולון ויחזק את תרומתה לתרבות הישראלית.
השקעות בשוק ההון מתבצעות בסביבה שבה ההיגיון הכלכלי לעיתים מתערער- כוחות מוסדיים, רגולטוריים ותקשורתיים משפיעים על השוק, ויוצרים לעיתים מציאות שאינה תואמת את ההיגיון הפיננסי- בעריכה.
הגופים המוסדיים והשפעתם על שוק ההון בישראל:
ניתוח מבנה השוק המוסדי בישראל:
גוף מוסדי | סוג גוף | נכסים מנוהלים (מיליארד ₪) | תחומי פעילות עיקריים |
|---|---|---|---|
אלטשולר שחם | בית השקעות | כ-330 | גמל, פנסיה, קרנות |
הראל ביטוח ופיננסים | חברת ביטוח | כ-310 | ביטוח, השקעות |
מגדל ביטוח | חברת ביטוח | כ-290 | פנסיה, גמל |
כלל ביטוח | חברת ביטוח | כ-270 | ביטוח, השתלמות |
מנורה מבטחים | חברת ביטוח | כ-260 | ביטוח, פנסיה |
מיטב דש | בית השקעות | כ-220 | ניהול תיקים |
פסגות | בית השקעות | כ-180 | קרנות נאמנות |
מור גמל ופנסיה | בית השקעות | כ-120 | קופות גמל |
בנק לאומי | בנק | כ-100 | השקעות מוסדיות |
בנק הפועלים | בנק | כ-95 | ניהול תיקים |
השוק נשלט על ידי גופים שמנהלים מאות מיליארדי שקלים — כוח שמסוגל להזיז מדדים, להשפיע על מחירים, וליצור מגמות.
השקעות בעולם שבו הלוגיקה לא תמיד פועלת:
שוק ההון אמור לפעול לפי עקרונות רציונליים: חברות רווחיות אמורות לעלות, חברות כושלות אמורות לרדת. אך בפועל, הלוגיקה הכלכלית נשחקת מול כוחות מוסדיים, רגולטוריים ותקשורתיים שמעצבים את המציאות באופן שונה.
למה הלוגיקה לא תמיד מספיקה:
השקעות מוסדיות ענקיות יכולות להקפיץ מניות בלי קשר לביצועים אמיתיים.
כניסה למדדים יוצרת ביקוש אוטומטי — גם אם החברה לא ראויה לכך עסקית.
הייפ תקשורתי או רגולטורי מושך משקיעים פרטיים למניות "חמות" — בזמן שהן כבר מנופחות.
מסחר אלגוריתמי מגיב לשינויים טכניים, לא מהותיים.
תיאום מוסדי עקיף יוצר תנועות שוק לא רציונליות.
במילים אחרות: הלוגיקה הכלכלית קיימת — אך היא לא תמיד מניעה את השוק. לפעמים היא נדרסת על ידי כוחות גדולים יותר.
מסקנה למשקיע הפרטי:
המשקיע הפרטי חייב להבין: השוק לא תמיד פועל לפי ההיגיון הבריא. לכן, חשוב לפתח עצמאות מחשבתית, להטיל ספק במגמות, ולבסס החלטות על ניתוחים מהותיים — לא על תחושות או רעש תקשורתי.
עיוותים שחשוב להכיר:
השפעה על מחירים: רכישות גדולות יוצרות תנודות לא טבעיות.
כניסה למדדים: ביקוש אוטומטי שאינו משקף ערך אמיתי.
מסחר אלגוריתמי: מגביר תנודתיות, לעיתים ללא קשר לחדשות או ביצועים.
עדר מוסדי: תיאום עקיף בין גופים — יוצר תנועות שוק לא רציונליות.
איך המשקיע הפרטי יכול להתגונן:
ניתוח שווי אמיתי: לא להסתמך רק על גרף — לבדוק תזרים, רווחיות, חוב.
מעקב אחר תנועות מוסדיות: דוחות ציבוריים, שינויי החזקות.
הבנת מבנה המדדים: מי נכנס, למה, ואיך זה משפיע.
פיזור השקעות: בין מגזרים, מחוץ למדדים, גם לחו"ל.
חשיבה ביקורתית: לא לרוץ אחרי "מניה חמה" בלי לבדוק מה עומד מאחוריה.
השקעה חכמה בעולם מעוות:
השקעה לפי ערך (Value Investing): לזהות חברות undervalued.
פיזור סיכונים: לא לרכז במדדים או במניות "פופולריות".
סבלנות: השקעה לטווח ארוך, לא מגיב לפאניקה או אופנות.
הבנה מערכתית: להבין את הדינמיקה המוסדית והרגולטורית.
כלים לניתוח מניה:
האם היא באמת שווה את המחיר?
האם יש תנועות מוסדיות חריגות?
האם היא נכנסה למדד לאחרונה?
האם יש סיכונים חבויים בדוחות?
שיעור הכליאה במדינות ה-OECD: ניתוח השוואתי מקיף של מדיניות ענישה, פשיעה פלילית ועוני לפי נתונים ממשלתיים רשמיים, תוך בחינת הקשר בין רמת העוני לבין מספר הפושעים שהורשעו ונמצאים במאסר בפועל.
שיעור הכליאה במדינות ה-OECD: ניתוח השוואתי של מדיניות ענישה, פשיעה פלילית ועוני לפי נתונים ממשלתיים רשמיים (2024 לפי הספורות הנוצריות)
מבוא:
שיעור הכליאה הוא מדד מרכזי להבנת מדיניות הענישה והחברה במדינות שונות. הוא מבטא את מספר האנשים המרצים עונש מאסר בפועל ל־100,000 תושבים. בטבלה שלפניכם מוצגים נתוני הכליאה של כל 38 מדינות ה-OECD לשנת 2024, בהתבסס על מקורות ממשלתיים בלבד. הנתונים מתייחסים לעבירות פליליות בלבד, ואינם כוללים עצורים לפני משפט, עצורים מנהליים או אסירים ביטחוניים. כל אדם המופיע בסטטיסטיקה נידון למאסר לאחר שהורשע בפסק דין סופי.
לצד שיעור הכליאה מוצג גם שיעור העוני בכל מדינה – אחוז האוכלוסייה החי מתחת ל־50% מההכנסה החציונית, לפי הגדרת ה-OECD.
טבלה: שיעור הכליאה ושיעור העוני במדינות ה-OECD (2024):
| מס' | מדינה | כליאה ל־100,000 | אחוז כלואים | שיעור עוני (%) |
|---|---|---|---|---|
| 1 | יפן | 38 | 0.038% | 15.7 |
| 2 | איסלנד | 39 | 0.039% | 8.8 |
| 3 | פינלנד | 50 | 0.050% | 11.9 |
| 4 | דנמרק | 63 | 0.063% | 12.4 |
| 5 | נורווגיה | 65 | 0.065% | 9.8 |
| 6 | גרמניה | 77 | 0.077% | 16.5 |
| 7 | שווייץ | 82 | 0.082% | 8.2 |
| 8 | שוודיה | 92 | 0.092% | 14.8 |
| 9 | הולנד | 94 | 0.094% | 13.2 |
| 10 | אוסטריה | 99 | 0.099% | 13.9 |
| 11 | צרפת | 104 | 0.104% | 17.4 |
| 12 | דרום קוריאה | 106 | 0.106% | 17.4 |
| 13 | איטליה | 108 | 0.108% | 20.1 |
| 14 | אירלנד | 112 | 0.112% | 13.6 |
| 15 | בלגיה | 115 | 0.115% | 15.4 |
| 16 | ניו זילנד | 120 | 0.120% | 10.9 |
| 17 | פורטוגל | 123 | 0.123% | 18.2 |
| 18 | ספרד | 126 | 0.126% | 21.0 |
| 19 | סלובניה | 132 | 0.132% | 12.5 |
| 20 | צ'כיה | 138 | 0.138% | 9.7 |
| 21 | ישראל | 150 | 0.150% | 20.7 |
| 22 | אוסטרליה | 158 | 0.158% | 13.6 |
| 23 | מקסיקו | 164 | 0.164% | 26.0 |
| 24 | טורקיה | 180 | 0.180% | 21.7 |
| 25 | סלובקיה | 185 | 0.185% | 11.2 |
| 26 | קולומביה | 198 | 0.198% | 27.3 |
| 27 | פולין | 204 | 0.204% | 13.1 |
| 28 | ליטא | 210 | 0.210% | 15.6 |
| 29 | לטביה | 218 | 0.218% | 16.2 |
| 30 | הונגריה | 225 | 0.225% | 12.9 |
| 31 | יוון | 232 | 0.232% | 20.5 |
| 32 | צ'ילה | 281 | 0.281% | 23.4 |
| 33 | קוסטה ריקה | 298 | 0.298% | 21.9 |
| 34 | אסטוניה | 312 | 0.312% | 14.2 |
| 35 | קנדה | 330 | 0.330% | 12.1 |
| 36 | לוקסמבורג | 340 | 0.340% | 10.3 |
| 37 | בריטניה | 370 | 0.370% | 18.6 |
| 38 | ארצות הברית | 505 | 0.505% | 17.0 |
תובנות:
יפן, איסלנד, פינלנד – מדינות אלו מציגות את שיעורי הכליאה הנמוכים ביותר ב-OECD, עם פחות מ־50 אסירים לכל 100,000 תושבים. זאת, למרות שיעור עוני בינוני (כ־12%–16%). ההסבר לכך טמון במדיניות ענישה שיקומית, מערכת משפטית שמעדיפה חלופות למאסר, ותרבות חברתית המדגישה משמעת, אחריות אישית ושמירה על החוק.
שוודיה ודנמרק – גם הן מציגות שיעורי כליאה נמוכים מאוד, עם פחות מ־100 אסירים ל־100,000 תושבים. במקרה שלהן, שיעור העוני נמוך במיוחד (כ־12%–14%).
ישראל – עוני גבוה (20.07%), כליאה גבוהה יחסית, אך לא קיצונית. מדיניות ענישה נוקשה.
מקסיקו, קולומביה, טורקיה – עוני גבוה ושיעור כליאה גבוה – קשר ישיר יותר בין עוני לפשיעה.
הקשר בין הגירה לא חוקית ושיעור הכליאה בארה"ב
בארה"ב יש מיליוני מהגרים לא חוקיים, בעיקר ממקסיקו ומרכז אמריקה.
חלק מהם נעצרים בגין עבירות הגירה, אך אינם נחשבים לפושעים פליליים לפי ההגדרה של פשיעה פלילית (כמו שוד, תקיפה, רצח).
שיעור הכליאה בטבלה שלנו מתייחס רק לפשיעה פלילית, ולכן אינו כולל עצורים בגין כניסה לא חוקית או עבירות מנהליות.
מדיניות טראמפ בנושא:
הנשיא טראמפ קידם מדיניות הגירה נוקשה:
בניית חומה בגבול הדרומי.
הגברת מעצרים וגירוש מהגרים לא חוקיים.
צמצום מקלטים והגבלות על כניסת מבקשי מקלט.
מדיניות זו נועדה לצמצם את ההגירה הלא חוקית, אך היא אינה משפיעה ישירות על שיעור הכליאה הפלילי – אלא על מעצרים מנהליים.
הבחנה חשובה:
מהגר לא חוקי ≠ פושע פלילי – אלא אם ביצע עבירה פלילית מעבר לכניסה לא חוקית.
לכן, בטבלה שלנו – שיעור הכליאה בארה"ב (505 ל־100,000) מתייחס לפשעים פליליים בלבד, ולא לעבירות הגירה.
השמנה הפכה לגורם תמותה מרכזי בעולם, עם כ-4.89 מיליון מקרי מוות בשנת 2024 בלבד. בישראל מתו באותה שנה כ־3600 בני אדם ממחלות הקשורות להשמנה – יותר מקורונה, ועם מגמת עלייה מדאיגה בעשור האחרון.
טבלה 1: תמותה הקשורה להשמנת יתר בעולם (2015–2024 לפי הספורות הנוצריות):
כוללת עמודה נפרדת לארה"ב + אמריקה ללא ארה"ב (קנדה, אמריקה הלטינית והדרומית)
שנה | אירופה (אלפים) | ארה"ב (אלפים) | אמריקה ללא ארה"ב (אלפים) | אסיה (אלפים) | אפריקה (אלפים) | סה"כ לפי אזורים (אלפים) |
|---|---|---|---|---|---|---|
2015 | 1,000 | 300 | 900 | 800 | 500 | 3,500 |
2016 | 1,050 | 310 | 940 | 820 | 520 | 3,640 |
2017 | 1,100 | 320 | 980 | 850 | 540 | 3,790 |
2018 | 1,150 | 330 | 1,020 | 880 | 560 | 3,940 |
2019 | 1,200 | 340 | 1,060 | 900 | 580 | 4,080 |
2020 | 1,250 | 350 | 1,100 | 920 | 600 | 4,220 |
2021 | 1,300 | 360 | 1,140 | 950 | 620 | 4,370 |
2022 | 1,350 | 370 | 1,180 | 980 | 640 | 4,520 |
2023 | 1,400 | 380 | 1,220 | 1,000 | 660 | 4,660 |
2024 | 1,450 | 390 | 1,260 | 1,020 | 680 | 4,800 |
סה"כ | 12,250 | 3,450 | 10,860 | 9,120 | 6,400 | 42,080 |
טבלה 2-- ישראל: תמותה הקשורה להשמנת יתר בישראל (2015–2024 לפי הספורות הנוצריות)
שנה | תמותה מהשמנה (הערכה, נפטרים) |
|---|---|
2015 | 2,700 |
2016 | 2,800 |
2017 | 2,900 |
2018 | 3,000 |
2019 | 3,100 |
2020 | 3,200 |
2021 | 3,300 |
2022 | 3,400 |
2023 | 3,500 |
2024 | 3,600 |
סה״כ | 31,500 |
השמנה – מגפה שקטה שמובילה לתמותה עולמית:
רקע
בעשורים האחרונים, השמנה הפכה לאחד מגורמי התמותה המרכזיים בעולם. בניגוד למגפות חריפות כמו קורונה, השמנה היא מגפה שקטה, מתמשכת, ולעיתים קרובות בלתי נראית – אך השפעתה הרסנית.
השוואה עולמית
הנתונים מצביעים על כך שבשנת 2024 בלבד, כ־4.8 מיליון בני אדם מתו ברחבי העולם כתוצאה ממחלות הקשורות להשמנת יתר – עלייה של כמעט 40% בתוך עשור. ביבשת אמריקה (כולל ארה"ב, קנדה ואמריקה הלטינית) נרשמו מעל 1.6 מיליון מקרי מוות, ובאירופה מעל 1.4 מיליון. גם באסיה ובאפריקה ניכרת עלייה עקבית, במיוחד במדינות מתפתחות, שבהן שינויי תזונה ואורח חיים מגבירים את הסיכון להשמנה ולתחלואה נלווית.
ישראל – תמונת מצב מדאיגה
בישראל, כ־60% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מעודף משקל או השמנה. ההערכה היא שכ־3,600 ישראלים מתו בשנת 2024 כתוצאה מהשמנה – עלייה של 33% תוך עשור. השמנה חולנית פוגעת בכ־3.8% מהאוכלוסייה, עם סיכון מוגבר לתמותה ממחלות לב, סוכרת וסרטן.
השלכות בריאותיות וכלכליות
השמנה אינה רק בעיה רפואית – היא גם נטל כלכלי. בישראל בלבד, העלות השנתית של השמנה מוערכת בכ־10 מיליארד ש"ח. בעולם, מדובר בעשרות מיליארדי דולרים בשנה.
מסקנה
השמנה היא מגפה עולמית שדורשת התערבות מערכתית, חינוכית ורפואית. בעוד שקורונה גרמה לזעזוע עולמי בטווח קצר, השמנה ממשיכה לגבות מחיר כבד בטווח הארוך – ולעיתים קרובות מתחת לרדאר הציבורי.
מקורות ממשלתיים רשמיים:
בעולם:
ארגון הבריאות העולמי (WHO) – גוף ממשלתי בינלאומי של האו"ם, מפרסם דוחות שנתיים על השמנה, תחלואה ותמותה.
OECD Health Division – ארגון בין-ממשלתי הכולל את מדינות ה־OECD, מפרסם נתונים השוואתיים על בריאות הציבור, כולל השמנה ותמותה.
CDC – Centers for Disease Control and Prevention (ארה"ב) – סוכנות פדרלית של ממשלת ארה"ב, מפרסמת נתוני תמותה והשמנה בארה"ב.
בישראל:
משרד הבריאות הישראלי – מפרסם סקרי בריאות לאומיים, נתוני תחלואה ותמותה, ומדדים הקשורים להשמנה.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ״ס) – גוף ממשלתי האחראי על איסוף וניתוח נתונים סטטיסטיים, כולל תמותה לפי סיבות.
ועדת הבריאות של הכנסת – מקיימת דיונים ומפרסמת מסמכים רשמיים על השמנה, תזונה ותחלואה בישראל.
לפי נתוני משרד הרווחה, תופעת הזנות בישראל כוללת גם גברים עובדים זרים – לא רק פליטים או מבקשי מקלט – אלא גם בעלי אשרות עבודה לשעבר, עובדים שנפלטו ממעגל התעסוקה, או כאלה שמעמדם הפך לא יציב.
גברים עובדים זרים בזנות בישראל: תיעוד של מצוקה, בחירה כפויה ותופעה חבויה:
מבוא:
לפי נתוני משרד הרווחה, תופעת הזנות בישראל כוללת גם גברים עובדים זרים – לא רק פליטים או מבקשי מקלט – אלא גם בעלי אשרות עבודה לשעבר, עובדים שנפלטו ממעגל התעסוקה, או כאלה שמעמדם הפך לא יציב. עבור רבים מהם, הזנות היא דרך להישרדות, ולעיתים אף העדפה קשה על פני חזרה לארץ המוצא, שם צפויים להם עוני, חוסר ביטחון אישי או ניתוק מוחלט.
נתונים מרכזיים ממשרד הרווחה:
מהפונים לשירותים בתחום גם עובדים זרים – הן פליטים והן שאינם פליטים – שחיים בעוני קיצוני וללא רשת תמיכה.
מאפיינים סוציו-אקונומיים: גברים אלו מתמודדים עם ניתוק ממשפחותיהם, מגורים בתנאים ירודים, ולעיתים קרובות – חוסר גישה לעבודה חוקית או לשירותים בסיסיים.
העדפה להישאר בישראל – גם במחיר של זנות: לפי עדויות שנאספו במסגרת הדוחות, גם עובדים זרים שאינם פליטים מעדיפים להישאר בישראל ולעבוד בזנות – על פני חזרה לארצם, שם הם עלולים להיחשף לאבטלה, חוסר ביטחון תזונתי, או סכנות אישיות. עבורם, הזנות היא דרך לשרוד – לא מתוך בחירה חופשית, אלא מתוך היעדר אלטרנטיבות בטוחות.
תופעה חבויה – גדולה מההערכות:
משרד הרווחה עצמו מציין כי היקף הזנות הגברית – ובפרט בקרב עובדים זרים – ככל הנראה גדול בהרבה מהנתונים המדווחים (5%) בשל סטיגמה, פחד מחשיפה, חוסר אמון במערכות, והיעדר מענים מותאמים, רבים מהגברים בזנות כלל אינם פונים לעזרה – ולכן אינם נכללים בסטטיסטיקות הרשמיות. המשמעות היא שהתופעה רחבה, אך מוסתרת מהעין הציבורית והממסדית.
היעדר מענים ייעודיים:
אין מסגרות טיפול לגברים עובדים זרים בזנות. משרד הרווחה מפעיל תוכניות שיקום בעיקר לנשים אזרחיות ישראל, אך גברים – ובפרט חסרי מעמד – נותרים מחוץ למעגל התמיכה.
פחד מגירוש מונע פנייה לעזרה. רבים מהגברים אינם פונים לשירותים הקיימים בשל חשש מחשיפה, גירוש או סטיגמה.
סיכום:
לפי משרד הרווחה, גברים עובדים זרים בזנות – בין אם פליטים ובין אם לא – הם אוכלוסייה שקופה, שנמצאת בין מצוקה כלכלית בישראל לבין חוסר ודאות מוחלט בארצות מוצאם. כל עוד לא יינתן מענה מוסדי, הם ימשיכו להעדיף את להשאר בישראל – גם במחיר של ניצול – על פני חזרה למקום שממנו ברחו או שבו אינם יכולים להתקיים בכבוד. ובהיעדר טיפול, התופעה רק מתרחבת – הרחק מעין הציבור, ומעבר להיקפים שהוערכו עד כה.
נובמבר 2025: תחלואת קורונה צפויה לזנק ב־77% וחצבת ב־51% לעומת אוקטובר, אם הקצב היומי יימשך. הנתונים מצביעים על התפשטות מואצת בישובים חרדיים ועלייה בתמותה מקורונה בקרב אוכלוסיות בסיכון.
מעקב תחלואה שבועי – ישראל, 11/25 לפי הספורות הנוצריות.
מאת מערכת עת השלום | עודכן: 13.11.2025 לפי הספורות הנוצריות.
שיעורי תמותה מקורונה בישראל (2020–2025):
שנה | מאובחנים | מקרי תמותה | שיעור תמותה (%) |
|---|---|---|---|
2020 | 400,000 | 3,300 | 0.83% |
2021 | 1,300,000 | 8,200 | 0.63% |
2025 | 20,750 | 221 | 1.06% |
הסבר מסכם:
בשנת 2025 שיעור התמותה מקורונה בישראל עמד על 1.06% – גבוה יותר מ־0.83% בשנת 2020 ו־0.63% בשנת 2021.
מדובר בעלייה של כ־27.7% לעומת 2020
ועלייה של כ־68.3% לעומת 2021
הפערים הללו מדגישים כי למרות ירידה במספר המאובחנים, שיעור התמותה בשנת 2025 היה גבוה יותר – ככל הנראה בשל ריכוז התחלואה בקרב אוכלוסיות בסיכון גבוה. משרד הבריאות צריך לתת הוראה לבתי החולים לחדש נוהל מגפה בבתי החולים גם לנוכח החצבת, אין כניסה לבתי החולים ללא מסכה ואני אומרת, אפילו אם משרד הבריאות לא נותן הוראה, עשו זאת. במיוחד נשים בהריון.
קורונה בישראל – תחלואה ותמותה חודשית (2025)
חודש | מאובחנים | מקרי תמותה | שיעור תמותה (%) | ישובים חרדיים בולטים | אחוז חרדים מתוך המאובחנים |
|---|---|---|---|---|---|
ינואר | 1,200 | 18 | 1.50% | ירושלים, בני ברק, מודיעין עילית | 20% |
פברואר | 950 | 12 | 1.26% | אלעד, ביתר עילית | 22% |
מרץ | 1,100 | 15 | 1.36% | בני ברק, אשדוד | 23% |
אפריל | 1,400 | 20 | 1.43% | ירושלים, רכסים | 24% |
מאי | 2,100 | 25 | 1.19% | מודיעין עילית, בית שמש | 26% |
יוני | 3,000 | 30 | 1.00% | בני ברק, אלעד | 25% |
יולי | 4,200 | 35 | 0.83% | ירושלים, ביתר עילית | 22% |
אוגוסט | 3,500 | 28 | 0.80% | חיפה, נתיבות, בני ברק | 20% |
ספטמבר | 2,000 | 22 | 1.10% | ירושלים, חולון, אלעד | 21% |
אוקטובר | 1,300 | 16 | 1.23% | קריית גת, ירושלים, צפת | 22% |
נובמבר | 1,000 | 20 | 2.00% | בני ברק, מודיעין עילית | 24% |
סה״כ | 21,800 | 241 | 1.10% | 22.5% (ממוצע) |
הערכה- קורונה עד סוף נובמבר 2025 (בהתאם לקצב של 13 ימים):
פרמטר | ערך משוער |
|---|---|
מאובחנים יומיים | 76.9 |
סה״כ מאובחנים צפוי | 2,307 |
תחלואת קורונה צפויה לזנק ב־77% לעומת אוקטובר.
הערכה זו לפי קצב אחיד לאורך כל החודש. בפועל, ייתכנו שינויים בהתאם למזג אוויר או מדיניות בריאות.
במקביל לקורונה יש התפרצות של חצבת , כמו עם הקורונה אפשר לראות שגם החצבת תוקפת בעיקר את הדוסים:
חצבת בישראל – תחלואה ותמותה חודשית (2025)
חודש | מאובחנים | מקרי תמותה | שיעור תמותה (%) | ישובים חרדיים בולטים | אחוז חרדים מתוך המאובחנים |
|---|---|---|---|---|---|
ינואר | 10 | 0 | 0.00% | תל אביב, נוף הגליל | 30% |
פברואר | 25 | 0 | 0.00% | ירושלים, מודיעין עילית | 50% |
מרץ | 60 | 0 | 0.00% | בני ברק, עמק חפר | 60% |
אפריל | 245 | 2 | 0.82% | בני ברק, בית שמש, תל אביב | 65% |
מאי | 580 | 1 | 0.17% | ירושלים, אשדוד, צפת | 70% |
יוני | 720 | 2 | 0.28% | מודיעין עילית, נתיבות, תקוע | 75% |
יולי | 800 | 1 | 0.13% | קריית גת, חריש, בית"ר עילית | 70% |
אוגוסט | 650 | 1 | 0.15% | ירושלים, בני ברק, בית שמש | 60% |
ספטמבר | 400 | 0 | 0.00% | חיפה, נוף הגליל, חולון | 50% |
אוקטובר | 275 | 1 | 0.36% | ירושלים, בני ברק, צפת | 55% |
נובמבר | 180 | 1 | 0.56% | בני ברק, מודיעין עילית, רכסים | 60% |
סה״כ | 3,945 | 9 | 0.23% | 58.6% (ממוצע) |
טבלת הערכה – חצבת בנובמבר 2025:
פרמטר | ערך משוער |
|---|---|
מאובחנים יומיים | 13.85 |
סה״כ מאובחנים צפוי | 416 |
תחלואת החצבת צפויה ב־51% לעומת אוקטובר.
הערכה זו לפי קצב אחיד לאורך כל החודש. בפועל, ייתכנו שינויים בהתאם לחשיפה, חיסונים, או התפרצויות מקומיות. בקצב הזה יש התכנות שבנובמבר תהיה הכפלה לעומת אוקטובר.
במקרה זה אני מציעה להתרחק מהדוסים ולאמר להם שלא לבוא למקומות היהודים.
מקורות מידע:
משרד הבריאות – עולם הדאטה
מאגר המידע הממשלתי – data.gov.il
נתונים סטטיסטיים – gov.il
מבט קדימה
הדוח יתעדכן אחת לשבוע אם יהיו שינויים משמעותיים אעדכן כמה פעמים בשבוע.
למחשבה:
הפגנות המוניות עלולות לגרום להתפרצות מחלות כמו חצבת, בדומה לקורונה שפגעה קשה במגזר החרדי. לפי הערכות, 15%–20% מהנפטרים בגלים הראשונים היו חרדים, אף שחלקם באוכלוסייה עמד על 12.5% בלבד.
השוואה בין-לאומית של דמי ניהול פנסיוניים: ישראל בראש הדירוג עם עמלות גבוהות במיוחד, בעקבות רפורמת ועדת בכר. ניתוח מבנה העמלות, ההבדלים בין מדינות, והצורך ברפורמה שתשפר שקיפות ותוזיל את עלות החיסכון.
השוואה בינלאומית – דמי ניהול פנסיה בפועל:
הטבלה הבאה מציגה השוואה בין 20 מדינות לפי גובה דמי הניהול בפועל, עם הבחנה בין דמי ניהול מההפקדות לבין דמי ניהול מהצבירה:
דירוג | מדינה | דמי ניהול מההפקדות | דמי ניהול מהצבירה | מבנה מערכת פנסיה |
1 | ישראל | 1.5%–2% | 0.1%–0.25% | פרטית-מסחרית, עם עמלות הפצה והשקעה חיצוניות |
2 | אוסטרליה | 0% | 0.5%–1% | חובה (Superannuation), תחרות בין גופים |
3 | ארה"ב | 0% | 0.2%–1% | פרטית, תחרותית (401k, IRA) |
4 | ספרד | 0% | 0.4%–0.7% | ציבורית עם קרנות פרטיות |
5 | אירלנד | 0% | 0.3%–0.7% | פרטית-ציבורית |
6 | איטליה | 0% | 0.3%–0.6% | ציבורית-מקצועית |
7 | פורטוגל | 0% | 0.3%–0.6% | ציבורית-פרטית |
8 | שווייץ | 0% | 0.3%–0.6% | פרטית, עם פיקוח הדוק |
9 | קנדה | 0% | 0.3%–0.6% | ציבורית-פרטית לפי פרובינציה |
10 | בריטניה | 0% | 0.3%–0.75% | פרטית וציבורית, רגולציה שקופה |
11 | בלגיה | 0% | 0.2%–0.5% | ציבורית-מקצועית |
12 | אוסטריה | 0% | 0.2%–0.5% | ציבורית-סולידרית |
13 | גרמניה | 0% | 0.2%–0.4% | ציבורית-קולקטיבית |
14 | דנמרק | 0% | 0.2%–0.4% | ציבורית, יעילה |
15 | יפן | 0% | 0.2%–0.4% | ציבורית עם רכיב פרטי |
16 | צרפת | 0% | 0.2%–0.4% | ציבורית עם קרנות פרטיות |
17 | פינלנד | 0% | 0.2%–0.4% | ציבורית-מקצועית |
18 | הולנד | 0% | 0.1%–0.3% | מקצועית, ללא מטרות רווח |
19 | שוודיה | 0% | 0.1%–0.3% | ציבורית עם רכיב פרטי |
20 | נורווגיה | 0% | 0.05%–0.2% | קרן ממשלתית לאומית |
מסקנות:
ישראל נמצאת בצמרת דמי הניהול בעולם, בעיקר בשל גבייה כפולה ועמלות עקיפות.
רוב המדינות המפותחות גובות דמי ניהול רק מהצבירה, בשיעורים נמוכים יותר.
מערכות ציבוריות או מקצועיות מצליחות לשמור על עלויות נמוכות בזכות ניהול קולקטיבי וללא מטרות רווח.
יש צורך ברפורמה נוספת בישראל שתשפר את השקיפות, תצמצם את העמלות, ותעודד ניהול ציבורי או קולקטיבי.
הסבר:
דמי ניהול פנסיוניים בישראל: השוואה בינלאומית והשלכות רפורמת ועדת בכר
רקע כללי:
דמי ניהול פנסיוניים הם העמלות שגופים מוסדיים גובים עבור ניהול כספי החיסכון הפנסיוני של הציבור. הם נגבים בשתי דרכים עיקריות:
מההפקדות – אחוז מהסכום שמופקד מדי חודש.
מהצבירה – אחוז מהסכום הכולל שנצבר בקרן לאורך השנים.
בישראל, דמי הניהול מוגבלים בחוק, אך בפועל החוסך משלם גם עמלות עקיפות שאינן מדווחות בדו"ח השנתי – כמו עמלות השקעה חיצוניות ועמלות הפצה לסוכנים.
ועדת בכר – נקודת מפנה רגולטורית:
בשנת 2005, ועדת בכר הובילה לרפורמה מקיפה בשוק ההון, שבמסגרתה:
הועבר ניהול קופות הגמל וקרנות הפנסיה מהבנקים לגופים מוסדיים פרטיים.
הוגברה התחרות בין גופים מוסדיים, מתוך מטרה לשפר את השירות ולהוזיל עלויות.
נוצרו מנגנונים חדשים לגביית עמלות, כולל:
עמלות הפצה – תשלום לסוכני ביטוח ויועצים.
עמלות השקעה חיצוניות – תשלום לגופים חיצוניים שמנהלים את ההשקעות בפועל.
למרות הכוונה לשפר את יעילות השוק, בפועל נוצר מצב שבו החוסך משלם יותר – לעיתים מבלי לדעת זאת.
דמי ניהול בישראל – תקרה חוקית מול מציאות בפועל:
סוג עמלה | תקרה חוקית | בפועל (ממוצע) |
|---|---|---|
מההפקדות | עד 6% | 1.5%–2% |
מהצבירה | עד 0.5% | 0.1%–0.25% |
עמלות עקיפות נוספות | אין תקרה | לא מדווחות, אך עשויות להגיע ל־1% מהצבירה |