שלום,

לא מזמן היה ארוע בקבר יוסף והדוסים היו במילכוד וצה"ל הוקפץ  לחלץ.

מה היה קורה אם במקרה כזה המפקד של החילים היה נתקל בסרבנות לחלץ את הדוסים.

והחיילים היו אומרים לדוסים הזועקים לעזרה,  בשירה ובריקודים: 

תמותו אתם. 

לא נמות בשבילכם, 

לא נסתכן במוות בשבילכם.

ואימרו אמן.

תודו תאמת ברסלבים אתם ישבתם רועדים מפחד באטובוס או בקבר יוסף שהפלסטינאים כיתרו אתכם וחיכיתם שצה"ל יבוא לחלץ אתכם.

היית יכול לסרב להצעת העזרה.

למה לא היית מוכן למות רק כדי לא לקבל עזרה מיד לא כשרה אותה יד שאתה מוכן למות ולא להושיט לה יד.

יש הרגשה שהפסדנו בפרשת הדוסים, יש הרגשה של הפסד כמו שיש שהקבוצה שמנגד נצחה אותנו.

אשכרה.

מאת,

העלמה מיכל כהן.

אגב,

שלא תבינו אותי לא נכון, שומרי כשרות מקבלים שכר ולא קצבה, ואני מוכנה לשלם יותר אם יש תו כשרות למוצר (היום היה לי מקרה כזה), גם קדישא וזק"א מקבלים שכר ואני מוכנה לשלם את שכרם ואני הצעתי להעלות לזק"א שכר.

אגב, לכהנים אסור להתעסק במלאכות האלה. לכהן אסור להכנס לבית קברות ואסור לנגוע במת.

הצעותי לשיפור שרותי הרפואה בישראל- כיווני חשיבה- מעודכן.

על פי תורת ישראל בני שבט הלוי מתחילים לעבוד באהל מועד מבן עשרים וחמש עד בן חמישים שנה ולא מבן שמונה עשרה.

כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם:

גם מרים. שליחה.

וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַיהוָֹה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: שמות.

מפה ניתן ללמוד שקול אישה אינו ערווה כפי שטוענים הרבנים שלכם.

הרב שלכם סותר דבר תורה באומרו זאת.

בשורה התחתונה גולדנקנוף מדבר US AND THEM במובן הזה:

וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים:  וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ:  וַיֵּרֶד יְהֹוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ:  וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר: עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל יְהֹוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהֹוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ: בראשית.

הם בונים עיר כזאת שלוקחת מעם ישראל ומעבירה להם מזכויות מחיילים משוחררים וחיילי מילואים שהיא שמה עמלם בצבא לשווא, חילי מילואים שחזרו הביתה עניים והם הולכים לפתחון לב לקבל עזרה כי המדינה לא עוזרת להם.

וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר:

50 אחוז מהסיוע למשתכן מועבר אליהם.

כפי שאתם יודעים יש נציגות של חב"ד בקטאר.

ושוב, לזכור,

הבידול שלהם מישראל הוא כבידול הלויאים וכהני לוי והם לא קבוצה מאופיינת מזרע לוי ואהרן הכהן.

.

ולכל שונאי ישראל מהגויים,

אני דורשת שלא תכנו את עצמכם ואת ילדיכם על שם בני ישראל- יעקוב דוד ויוסף מרים וכו'.

אני חושבת שזאת חוצפה של ערבים ששונאים את ישראל לקרוא לילדיהם על שם בני ישראל ולחייל חמאס שקרא לעצמו  אבו יוסוף, אבו יוסוף היה ישראל ומשכך שיוציא את השם של יוסף מעל בנו.

ולכלל המוסלמים בעולם אני אומרת או שתוציאו את שם בני ישראל מילדכם או שתעשו איתנו שלום.

To all the haters of Israel

I demand that you do not name yourselves and your children after the children of Israel - Jacob, David, Joseph, Mary (miryam) etc I think it is stupid for Arabs who hate Israel to name their children after the children of Israel

to the hamas soldier who called himself Abu Yusuf,  i comend  to remove the name of Joseph from his son

:And to all Muslims in the world, I say, you have two option

.remove the name of the children of Israel from your child or make peace with us

"חקירתם של אוריך ופלדשטיין בפרשת קטרגייט לא הייתה מתוכננת - אלא התקיימה בעקבות חשיפת הקלטות בכאן חדשות מהן עולה כי פלדשטיין קיבל כספים מקטר דרך איש העסקים הישראלי גיל בירגר. במשטרה סברו כי מדובר בראיה חדשה בתיק, שיש לגבות עליה גרסה מחשודים באופן מיידי מחשש שישבשו את החקירה." כאן חדשות.

העובדה שדובר ראש הממשלה קיבל את שכרו מקטאר היא שלעצמה מספיקה לדרוש מראש הממשלה להתפטר. גם סינוואר קיבל את שכרו מקטאר, גם הנשק שהרג בשמיני עצרת היה מכסף קטארי.

לא משנה לאן תוביל החקירה מפה.

העובדה הזאת מספיקה לדרוש מראש להתפטר.

מפה נראה שהפרקליטות לא תדרוש זאת. גם אם החקירה לא תעלה עוד עוד ממצאים העובדה הזאת מחייבת את הפרקלטות לדרוש זאת על סמך העדות הוודאית הזאת.

"פרשת "קטרגייט": באי כוחו של אלי פלדשטיין, עורכי הדין עודד סבוראי וסיון האוזמן, אישרו היום (רביעי) כי יועצו של ראש הממשלה קיבל כספים מאיש העסקים הישראלי שטען כי שימש מתווך בין קטר לישראל" כאן.

כולם יודעים על "נערי האוצר". למרות שהם מבוגרים ולפעמים זקנים מכנים אותם נערי האוצר, אתה לא יכול לאמר שהם כנערי אבשלום או דוד, שהם נערים של שר האוצר, כי שר האוצר מתחלף והם שם. ובכל הם נערים של מישהו.

נערים ונערות כאלה אתה יכול לראות כמעט בכל משרד ממשלתי ובכל מוסד מדינה. השרים, הרמטכ"לים והמפכ"לים באים והולכים והם שם. הפקידים. כך שלמעשה הם הראש, הם שם כל הזמן והראש הזה לא נושא באחריות של ראש. וזה המקום הכי נכון לו לבוגד הזה.

אני אומרת שבמקרה הזה של שביעי לאוקטובר יש לבדוק בגידה בדרג הפקידים שלא לוקחים כי באחריות נושא הממונה עליהם שבגדו בו כבוגדים בישראל, למעשה רמטכ"ל או שר הם קורבנות של הנערים והנערות האלה שאת מחיר הבגידה משלם הממונה עליהם והממונה הזה ילך ויבוא אחריו והם למעשה מנהלים את המדינה כנערים ונערות של מישהו או מישהם ושפועלים לטובת האדם שהם יעבדו אצלו ביום שאחרי שירותו במוסד מדינה שם למעשה הוא עבד את זה ולא את זה. ברור לכולנו שהפקידים מושלים בשר ולא להפך במיוחד שהשר לא מבין בתחום בו הוא עוסק ומשכך הוא נמשל.

למחשבה:

"וֶרְמַאכְט (מגרמנית: Wehrmacht; מילולית: "כוח הגנה"; "צבא הגנה") היה שמו הרשמי של צבא גרמניה הנאצית בשנים 1935–1945. הוורמאכט כלל שלוש זרועות: חיל יבשה – Heer, חיל אוויר – לופטוואפה, וחיל ים – קריגסמרינה.

במהלך שנות פעולתו שירתו בוורמאכט כ-18 מיליון חיילים. כ-5 מיליון מהם נהרגו בקרבות – בעיקר במלחמת העולם השנייה, וכ-11 מיליון מהם נשבו" וויקיפדיא.

זאת אומרת חייל גרמני ששירת את היטלר הרג בממוצע שליש יהודי. כסייען או כמוציא לפועל.

ומה אני אומרת, כל אדם שרצח יהודי או עזר לרצוח יהודי הוא נאצי. אפילו שהוא בא מגרמניא ונאצי הרג את סבתא שלו, גם הוא נאצי.

יש רציחות בישראל שהם כחלק מאופרת סבון או תאטרון האמבטיא/המקלחת, כהקרבה. שמותו של אדם היא חלק מתהליך רחצה נקיון של אדם שמשליך את גורלו על אדם נקי ושלמעשה בדרך הזאת הוא מתנקה וממשיך לקבל את פרי צדקתו של האדם הנקי.

האנס הזה (הקיבוצניק) והזה (החמאסניק), הנאנסת הזאת והזאת.

וכן, יש מצב שמישהו יסמן לי לשתוק, כמו הגיסטאפו.

אגב,

גם היטלר היה אשכנזי שטען שהוא עליון לעומת היהודים.

גם בת זוגתו, מיס בראון מהחומים טענה שאשכנזים עליונים לעומת יהודים.

תראה, כשאני חושבת על זה. אני חושבת שמאמי זה השיר. בטח אמרו את זה קודם לפני. מאמי מהקיבוץ בדרום שלא ילדיה גרשו את ילדיהם והיא שמאלנית דורשת שלום ולא רק מאמי מעיירת הפיתוח שלא עשתה מהומות בחברון וגם היא פועלת בשכר נמוך כמוהם (ובמקרה הזה לא נכון לאמר גם את הצ'חצ'חית וגם את הווזווזית, יען כי במקרה הזה האנס רואה את מסעודה משדרות כמו שהוא רואה את רייזל'ה הקיבוצניקית). לפעמים העבר שלנו כל כך לא מחובר למציאות ימינו שהעבר נראה כמציאות מדומה או בדיונית. מאמי מהעירה בדרום היה באייטיז.. לא באמת.. בסרט כמו שאומרים... מאמי של מלחמה זאת , זה באמת.. בחיים... ומה אני אגיד לך, אני טוענת שלא נאמן למקור למכור וגם לקנות פלאפל בתשעה ועשרים ש'. ולך, כן לך, לך אני אומרת.. אתה..  כן, אתה, אתה שקונה פלאפל בעשרים ותשע ש'.. , אני במקומך הייתי קונה סטייק... או אולי המבורגר ביג מאק... ממאק דונאלד עם קוקה קולה ולא דיאט.. 

אני חשבתי על זה, יש התכנות שהבחור שקנה ממך ב- 29 היה משלם לך 39 באם היית דורש זאת. בשביל האדם שקונה ממך ה- 39 שקל זה כמו 29 מבחינת פערים, זה כמו שאתה מסתכל למעלה ואתה רואה את אולסי פרי, ג'ם בוטראיט ומוטי ארואסטי הולכים ברחוב ליד סאסי.  ברור שמלמעלה סאסי ואולסי פרי היו נראים באותו גובה לעיני המסתכל מהמגדל לרחוב.

בשורה התחתונה חברים ש'ך מהכרמל היו אומרים לך פראייר, ונזכרים בימים של אס בוכה קינג צוחק...

ולפני שסאסי יכעס.. לסאסי הקטן יש שגעון גדלות... מי מכיר את סאסי בכלל..

בעת שקדמה   לזאת חמאס העדיפו להשקיע בנשק, בבניית מנהרות תוך שהם מניחים לישראל לחשוב שפניהם לא למלחמה ומשכך ההפתעה,

ונגמר הקייץ ובאה מלחמה, וסתיו וחורף ואביב ושוב פעם הקייץ וסתיו וחורף, ושוב פעם אביב בפתח. ומלחמה עדיין והשבויים עוד לא בבית. ואביב יגיע ופסח יבוא והשמחה .. השמחה.. השמחה.. רבה? רבה??!!

בסופו של יום החמאס והנמשלים לו נמצאים במקום הזה, שהם נזקקים לעזרת מדינות אחרות ומשכך נמשלים, כמו שטראמפ אמר אני נותן לך כסף ואתה אז תעשה מה שאני אומר לך.

גם השבויים אוכלים מהסיוע הזה את המעט שהם אוכלים.

צריך לחשוב על הדברים הבאים ממשלי תוך שאנו בוחנים את החמאס  בעת הזאת:

לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם: אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל: תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ: עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ: מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב: וּבָא כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן: משלי- שש.

תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ:

ומשכך זה בחורך נמשל לזה:

וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן:

האגירה היא באה במקום נדיבים או תרומות בעת מחסור. הנדיב הוא כאיש מגן שהאוגר הזה לא נעזר בזה ומשכך המאגר הזה משול לזה:

כְּאִישׁ מָגֵן:

ומשכך:

אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל:

כמו יחידה כלכלית עצמאית שאינה נזקקת לקצין שוטר ומושל במובן הזה שאתה לא עבד לאדם שמזין אותך בימי חוסר.

כאמור בתחילת דברי, אפשר להמשיל את זאת למדינה, שאוגרת בימי שובע לימי רעבון או לימי מלחמה שבעת הזאת היא לא נזקקת לעזרה כזאת. שקיימותה לא תלויה במדינות אחרות. ומשכך אין גוי מושל בה.

לצורך הענין גם ביטוח לאומי לאדם או ביטוח רכב,  הוא כאגירה של אדם לעת שהוא נפצע או חולה או מאבד כושר עבודה וכמפקיד כזה בקופה הזאת האדם לא תלוי חסדים בעת רעבון כזאת.

וַיִּֽחַר–אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּמְכְּרֵם֙ בְּיַד–פְּלִשְׁתִּ֔ים וּבְיַ֖ד בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן: וַֽיִּרְעֲצ֤וּ וַיְרֹֽצְצוּ֙ אֶת–בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑יא שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֜ה שָׁנָ֗ה אֶֽת–כָּל–בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן בְּאֶ֥רֶץ הָאֱמֹרִ֖י אֲשֶׁ֥ר בַּגִּלְעָֽד: וַיַּעַבְר֤וּ בְנֵֽי–עַמּוֹן֙ אֶת–הַיַּרְדֵּ֔ן לְהִלָּחֵ֛ם גַּם–בִּיהוּדָ֥ה וּבְבִנְיָמִ֖ין וּבְבֵ֣ית אֶפְרָ֑יִם וַתֵּ֥צֶר לְיִשְׂרָאֵ֖ל מְאֹֽד: 

וַיֹּאמְר֨וּ הָעָ֜ם שָׂרֵ֤י גִלְעָד֙ אִ֣ישׁ אֶל–רֵעֵ֔הוּ מִ֣י הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֣ר יָחֵ֔ל לְהִלָּחֵ֖ם בִּבְנֵ֣י עַמּ֑וֹן יִֽהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ לְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֥י גִלְעָֽד:

וְיִפְתָּ֣ח הַגִּלְעָדִ֗י הָיָה֙ גִּבּ֣וֹר חַ֔יִל וְה֖וּא בֶּן–אִשָּׁ֣ה זוֹנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד גִּלְעָ֖ד אֶת–יִפְתָּֽח: וַתֵּ֧לֶד אֵֽשֶׁת–גִּלְעָ֛ד ל֖וֹ בָּנִ֑ים וַיִּגְדְּל֨וּ בְֽנֵי–הָאִשָּׁ֜ה וַיְגָרְשׁ֣וּ אֶת–יִפְתָּ֗ח וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹֽא–תִנְחַ֣ל בְּבֵית–אָבִ֔ינוּ כִּ֛י בֶּן–אִשָּׁ֥ה אַחֶ֖רֶת אָֽתָּה: וַיִּבְרַ֤ח יִפְתָּח֙ מִפְּנֵ֣י אֶחָ֔יו וַיֵּ֖שֶׁב בְּאֶ֣רֶץ ט֑וֹב וַיִּֽתְלַקְּט֤וּ אֶל–יִפְתָּח֙ אֲנָשִׁ֣ים רֵיקִ֔ים וַיֵּצְא֖וּ עִמּֽוֹ: וַיְהִ֖י מִיָּמִ֑ים וַיִּלָּחֲמ֥וּ בְנֵֽי–עַמּ֖וֹן עִם–יִשְׂרָאֵֽל: וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁר–נִלְחֲמ֥וּ בְנֵֽי–עַמּ֖וֹן עִם–יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּֽלְכוּ֙ זִקְנֵ֣י גִלְעָ֔ד לָקַ֥חַת אֶת–יִפְתָּ֖ח מֵאֶ֥רֶץ טֽוֹב: וַיֹּאמְר֣וּ לְיִפְתָּ֔ח לְכָ֕ה וְהָיִ֥יתָה לָּ֖נוּ לְקָצִ֑ין וְנִֽלָּחֲמָ֖ה בִּבְנֵ֥י עַמּֽוֹן: וַיֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ לְזִקְנֵ֣י גִלְעָ֔ד הֲלֹ֤א אַתֶּם֙ שְׂנֵאתֶ֣ם אוֹתִ֔י וַתְּגָרְשׁ֖וּנִי מִבֵּ֣ית אָבִ֑י וּמַדּ֜וּעַ בָּאתֶ֤ם אֵלַי֙ עַ֔תָּה כַּאֲשֶׁ֖ר צַ֥ר לָכֶֽם: וַיֹּאמְרוּ֩ זִקְנֵ֨י גִלְעָ֜ד אֶל–יִפְתָּ֗ח לָכֵן֙ עַתָּה֙ שַׁ֣בְנוּ אֵלֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֣ עִמָּ֔נוּ וְנִלְחַמְתָּ֖ בִּבְנֵ֣י עַמּ֑וֹן וְהָיִ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ לְרֹ֔אשׁ לְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֥י גִלְעָֽד: וַיֹּ֨אמֶר יִפְתָּ֜ח אֶל–זִקְנֵ֣י גִלְעָ֗ד אִם–מְשִׁיבִ֨ים אַתֶּ֤ם אוֹתִי֙ לְהִלָּחֵם֙ בִּבְנֵ֣י עַמּ֔וֹן וְנָתַ֧ן יְהוָ֛ה אוֹתָ֖ם לְפָנָ֑י אָנֹכִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לְרֹֽאשׁ: וַיֹּאמְר֥וּ זִקְנֵֽי–גִלְעָ֖ד אֶל–יִפְתָּ֑ח יְהוָ֗ה יִהְיֶ֤ה שֹׁמֵ֙עַ֙ בֵּֽינוֹתֵ֔ינוּ אִם–לֹ֥א כִדְבָרְךָ֖ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה:

בדיוק כמו בימינו אנו, כמו שממנים רמטכ"ל חדש לאחר שקודמו נכשל.

וַיֹּאמְר֣וּ לְיִפְתָּ֔ח לְכָ֕ה וְהָיִ֥יתָה לָּ֖נוּ לְקָצִ֑ין וְנִֽלָּחֲמָ֖ה בִּבְנֵ֥י עַמּֽוֹן:

בזמן שנלחמנו בעזה, בזמן שהגנו על עצמינו מפני הטילים מעזה לא הגנו על עצמינו מפני טילים שלא באו מעזה, לא נלחמנו בכח שנלחם בנו והוא לא מעזה והכח הזה שלא נלחמנו בו ולא הגנו על עצמינו מפניו בא ואומר- ניצחתי.

דיזבין אבא בתריי זוזיי חד גדיא חד גדיא..

כשגלעד שליט השתחרר היה זה ביבי שקיבל את פניו.

ביבי חיבק את גלעד שליט לפני אביו.

אני זוכרת את היום הזה, זה היה ב- שמונה עשרה לאוקטובר לפי הספורות הנוצריות. (ואני אומרת לכם, לא פתחתי וויקיפדיא, אני באמת זוכרת את התאריך) התרגשתי מאוד, אני זוכרת שהסתכלתי על ביבי וחייכתי, ביבי דאפק פוזה של ביג דאדי ואני זוכרת את ביבי שהיה צעיר ועכשיו, ביג דאדי... והדבר נראה אמין..

לא כך עם השבויים השבים מעזה אחרי השביעי לאוקטובר לפי הספורות הנוצריות.

ביבי לא היה שם כשחזרו השבויים. לא בפעם הזאת.

ואם אתה לא שם כמנהיג אתה לא קיים.

מאוד מעניין שטראמפ היה שם.

בפתיחת הספר משלי כתב שלמה ככה:

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ: כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ: בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא: אִם יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם: נִבְלָעֵם כִּשְׁאוֹל חַיִּים וּתְמִימִים כְּיוֹרְדֵי בוֹר: כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל: גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ: בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם: כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ דָּם: משלי.

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ

מוסר אביו של שלמה ותפילתו של דוד למען בנו:

לִשְׁלֹמֹה אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ: יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט: יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה: יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק: תהלים.

יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק:

ועל מה ולמה משליו ומה הטובה מהם:

לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה: לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים: לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה: יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה:

וגם זה:

לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם:

זאת אומרת שספר משלי מלמד גם להבין לימודים בדרך משל, ספר משליו של שלמה מלמד אדם ללמוד בדרך משל, הלמידה בספר הזה מלמדת גם ללמוד ולהבין כל משל, זאת אומרת שהמשל נמשל לשפה שילמד הלומד מספר זה לדבר בה ולשמוע אותה ולהבינה, וגם להבין דברי חכמים המדברים בדרך זאת. אני מוצאת עם השנים להזהר מאוד עם משלים. אסור לחמר משל. לצורך הענין לעמוד ליד שער כאומר בשער כדי להכנס למקום המוכיח בשער זה חימור, זאת ספירה. כמו יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל. להשתמש בבגד של חברה כמשל לדבר זה חימור, בנות מחליפות בגדים בינהן זה ככה וזה בסדר, אך יש שסופרים את הדבר, מטים דבר. אני לא מתעסקת בדבר, אך נזהרת מאוד מהדבר. אני מוצאת שיש פגם בלמידה כשיש טחינה כזאת.

זה כמו משל החלודה- האזינו כל יושבי חלד פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות ואדם מעמיד עצמו במגרש חלודה תוך שהוא מבקש להביע במשל הזה חידה כחידתו של דוד כשהוא מכרכר לעיני יו"ר קרן ההשקעות.

ככתוב בירמיה:

כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ: ירמיהו.

ובזאת אישתך שקולה ערווה לא תוכיחך.

וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ:

לענייננו:

אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם: כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַיהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ: משלי עשרים וחמש.

אם:

אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם:

אז:

כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַיהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ:

כשאתה מאכיל את שנאיך אז:

גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ:

והכסף ששילמת בעבור זאת יוחזר לך:

וַיהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ:

צריך לחשוב על זה בהיפוך, מה קורה ששונאך מאכיל אותך, תורם לך.

אפשר גם לחשוב על כך בענין הפלסטינאים והחמאס שאוכלים מכספי תרומות בעת הזאת. מהבחינה הזאת הדבר צריך להיות לרצונו של בן גביר שישראל תסייע הומניטרית לחמאס.

אתה יכול לחשוב על השמאל שדורש להאכיל אותם כאהוד בן גרא.

פרשת עתניאל, אהוד- וַיִּשְׁלַ֤ח אֵהוּד֙ אֶת–יַ֣ד שְׂמֹאל֔וֹ וַיִּקַּח֙ אֶת–הַחֶ֔רֶב מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ וַיִּתְקָעֶ֖הָ בְּבִטְנֽוֹ: מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ– החרב של אהוד היתה בימינו לעשות זאת– חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ:  וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ– הדגשה– חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ– במקרה של אהוד על ירך ימין ומשכך:

כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ: משלי- עשרים וארבע.

כך שמפה נראה שמניעת סיוע הומניטרי לחמאס, למעשה לא מהלך מחזק את ישראל.

אז איפה תלמידי התורה אשר ייעצו לביבי בקבינט את העיצה הזאת בתחבולת המלחמה הזאת, איפה סמוטריץ' שייעץ לא למנוע אספקת מזון לחמאס.

אז איפה חבר הקבינט סמוטריץ' או גולדנקנופף  שייעצו לא למנוע אספקת מזון לחמאס. זה א,ב מבחינת בטחון הבטחון.. גם השומר הזה נרדם על משמר. מפה נראה שהוא בקומה... 

ככתוב בירמיהו:

וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי:

שמענו דברים מאוד קשים על ההזנה בשבי החמאס, גם מהבחינה הזאת חשוב שישראל לא יתחשב בגויים ואם אויבך שבוי בידך, הדבר יחזק אותך אם תזין נכונה את אויבך בשעריך. כה תאמר לבן גביר ושריו בשב"ס.

חווה אמרה, שלום ונסעה ללונדון, אני אומרת שלום, גם אני נוסעת, ליוון. לא שיש לי אשליות בקשר ליוון. ברור שיוון לא מחכה לי. אחרי פסח יש התכנות שאסע ליוון ולא אחזור לפה יותר, אולי עוד מאתיים שנה אשוב לפה שוב.. ואני אומרת לכם, אין איש שאהב אותי שיאמר לכם שהייתי כמו צמח בר בינכם..

בזמן שנלחמנו בעזה, בזמן שהגנו על עצמינו מפני הטילים מעזה לא הגנו על עצמינו מפני טילים שלא באו מעזה, לא נלחמנו בכח שנלחם בנו והוא לא מעזה והכח הזה שלא נלחמנו בו ולא הגנו על עצמינו מפניו בא ואומר- ניצחתי.

דיזבין אבא בתריי זוזיי חד גדיא חד גדיא..

כשגלעד שליט השתחרר היה זה ביבי שקיבל את פניו.

ביבי חיבק את גלעד שליט לפני אביו.

אני זוכרת את היום הזה, זה היה ב- שמונה עשרה לאוקטובר לפי הספורות הנוצריות. (ואני אומרת לכם, לא פתחתי וויקיפדיא, אני באמת זוכרת את התאריך) התרגשתי מאוד, אני זוכרת שהסתכלתי על ביבי וחייכתי, ביבי דאפק פוזה של ביג דאדי ואני זוכרת את ביבי שהיה צעיר ועכשיו, ביג דאדי... והדבר נראה אמין..

לא כך עם השבויים השבים מעזה אחרי השביעי לאוקטובר לפי הספורות הנוצריות.

ביבי לא היה שם כשחזרו השבויים. לא בפעם הזאת.

ואם אתה לא שם כמנהיג אתה לא קיים.

מאוד מעניין שטראמפ היה שם.

בפתיחת הספר משלי כתב שלמה ככה:

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ: כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ: בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא: אִם יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם: נִבְלָעֵם כִּשְׁאוֹל חַיִּים וּתְמִימִים כְּיוֹרְדֵי בוֹר: כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל: גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ: בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם: כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ דָּם: משלי.

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ

מוסר אביו של שלמה ותפילתו של דוד למען בנו:

לִשְׁלֹמֹה אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ: יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט: יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה: יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק: תהלים.

יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק:

ועל מה ולמה משליו ומה הטובה מהם:

לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה: לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים: לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה: יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה:

וגם זה:

לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם:

זאת אומרת שספר משלי מלמד גם להבין לימודים בדרך משל, ספר משליו של שלמה מלמד אדם ללמוד בדרך משל, הלמידה בספר הזה מלמדת גם ללמוד ולהבין כל משל, זאת אומרת שהמשל נמשל לשפה שילמד הלומד מספר זה לדבר בה ולשמוע אותה ולהבינה, וגם להבין דברי חכמים המדברים בדרך זאת. אני מוצאת עם השנים להזהר מאוד עם משלים. אסור לחמר משל. לצורך הענין לעמוד ליד שער כאומר בשער כדי להכנס למקום המוכיח בשער זה חימור, זאת ספירה. כמו יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל. להשתמש בבגד של חברה כמשל לדבר זה חימור, בנות מחליפות בגדים בינהן זה ככה וזה בסדר, אך יש שסופרים את הדבר, מטים דבר. אני לא מתעסקת בדבר, אך נזהרת מאוד מהדבר. אני מוצאת שיש פגם בלמידה כשיש טחינה כזאת.

זה כמו משל החלודה- האזינו כל יושבי חלד פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות ואדם מעמיד עצמו במגרש חלודה תוך שהוא מבקש להביע במשל הזה חידה כחידתו של דוד כשהוא מכרכר לעיני יו"ר קרן ההשקעות.

ככתוב בירמיה:

כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ: ירמיהו.

ובזאת אישתך שקולה ערווה לא תוכיחך.

וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ:

לענייננו:

אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם: כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַיהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ: משלי עשרים וחמש.

אם:

אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם:

אז:

כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַיהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ:

כשאתה מאכיל את שנאיך אז:

גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ:

והכסף ששילמת בעבור זאת יוחזר לך:

וַיהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ:

צריך לחשוב על זה בהיפוך, מה קורה ששונאך מאכיל אותך, תורם לך.

אפשר גם לחשוב על כך בענין הפלסטינאים והחמאס שאוכלים מכספי תרומות בעת הזאת. מהבחינה הזאת הדבר צריך להיות לרצונו של בן גביר שישראל תסייע הומניטרית לחמאס.

אתה יכול לחשוב על השמאל שדורש להאכיל אותם כאהוד בן גרא.

פרשת עתניאל, אהוד- וַיִּשְׁלַ֤ח אֵהוּד֙ אֶת–יַ֣ד שְׂמֹאל֔וֹ וַיִּקַּח֙ אֶת–הַחֶ֔רֶב מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ וַיִּתְקָעֶ֖הָ בְּבִטְנֽוֹ: מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ– החרב של אהוד היתה בימינו לעשות זאת– חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ:  וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ– הדגשה– חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ– במקרה של אהוד על ירך ימין ומשכך:

כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ: משלי- עשרים וארבע.

כך שמפה נראה שמניעת סיוע הומניטרי לחמאס, למעשה לא מהלך מחזק את ישראל.

אז איפה תלמידי התורה אשר ייעצו לביבי בקבינט את העיצה הזאת בתחבולת המלחמה הזאת, איפה סמוטריץ' שייעץ לא למנוע אספקת מזון לחמאס.

אז איפה חבר הקבינט סמוטריץ' או גולדנקנופף  שייעצו לא למנוע אספקת מזון לחמאס. זה א,ב מבחינת בטחון הבטחון.. גם השומר הזה נרדם על משמר. מפה נראה שהוא בקומה... 

ככתוב בירמיהו:

וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי:

שמענו דברים מאוד קשים על ההזנה בשבי החמאס, גם מהבחינה הזאת חשוב שישראל לא יתחשב בגויים ואם אויבך שבוי בידך, הדבר יחזק אותך אם תזין נכונה את אויבך בשעריך. כה תאמר לבן גביר ושריו בשב"ס.

חווה אמרה, שלום ונסעה ללונדון, אני אומרת שלום, גם אני נוסעת, ליוון. לא שיש לי אשליות בקשר ליוון. ברור שיוון לא מחכה לי. אחרי פסח יש התכנות שאסע ליוון ולא אחזור לפה יותר, אולי עוד מאתיים שנה אשוב לפה שוב.. ואני אומרת לכם, אין איש שאהב אותי שיאמר לכם שהייתי כמו צמח בר בינכם..

My name is Miss Michal Cohen and I know what needs to be done to take down Hamas. Hamas is an extremist Islamist religious organization. They say that Hamas is an idea, and therefore it is difficult to eliminate it. Therefore, the way to eliminate it is through the spirit and not through war. In Israel, they know that Sinwar's brother who took his place is a pedophile who used to rape young Palestinians in prison in Israel and obviously outside of it. There were Palestinians who complained about Yahya Sinwar's brother about this, and Yahya Sinwar reacted very violently towards these complainants. We must understand that in Iran, homosexuals are executed. It is clear to all of us that if you manage to get evidence of this from the Israeli prison service, it will cause great commotion and embarrassment among the Iranians and Hezbollah and also Erdogan. It is clear that Putin will also disavow them, and of course, most importantly, the Palestinian believers who will see the big lie of the idea they called Hamas will themselves take down Hamas in a final and absolute manner. If you check with Ronen Bar and David Barnea, they will confirm it. Have a good day and good news.

STRANGE... IVE SEEN THIS FACE BEFORE...

וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב: מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר:  מִי נָתַן (למשוסה) לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים הֲלוֹא יְהוָה זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ: ישעיהו.

מִי נָתַן (למשוסה) לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל:

מי נתן, יש אומרים שהיה מחדל בשמיני עצרת ולכן...

בעת הזאת אני חושבת על מי מסרב לשחרר את בני ישראל ממשסה למרות שיכול לעשות זאת ולמעשה נותן את ישראל למשסה בדרך זאת. מפה נראים חברי הקבינט כמהמרים שמהמרים על כסף לא שלהם ומשכך...

שיהיה ברור לדוסים מליארד השקל בתקציב שהוקצה להם הם מכספי חיילי המילואים ומכספי האבות והאמהות של המשרתים בצבא. אז ממה הם לא מרוצים, למה גולדנקנוףף מעקם פרצוף... זה כמו קבצן שמקבל תרומה ויורק לתורם בפרצוף...

מענין לענין..סיפור אמיתי במשל..היה אדם שיום אחד העמיד עצמו מול כיתת יורים ולא מת.. שאלו אותו למה עשית זאת למה העמדת עצמך מול כיתת יורים אז הוא אמר רציתי להאשים את היורה ברצח.הדבר משול לאונס, שהאדם מבקש לאנוס אדם לאשמה:

כאונס כמו באונס, אם האנוסה צעקה, היא לא אשמה. האנס אשם. במקרה הזה האנס הזה אשם במותו שלו ואם לא מת אשם בפציעתו ואין לו זכות לדרוש פיצויים.

וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה: וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָֹה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל:  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה:  וַיַּרְא יְהוָֹה כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא:  וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים:  וַיֹּאמֶר יְהֹוָה רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו:  וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם: וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם: וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר: לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם:

רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי

וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו

כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו:

וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:

ראיתי את התוכנית עובדה עם אלי שרעבי, וחשבתי על דבריו של אלי ביחס לעם ישראל שהיה שבוי במצרים ובורא עולם פדה אותו מפרעה שסירב לשחרר את העם.

עם ישראל לא היה מאחורי סורגים.

עם ישראל לא היה רעב במצרים, היה גם בשר. לראיה, הם שחטו כבשים כדי לשים דם על המזוזות.

המצה היתה עניה יען כי לא היה זמן לחכות שהשמרים יתפחו, אך הדבר מלמד שהיה קמח והיה שמרים.

עם ישראל עבד את המצרים. בשדות. בשמש.

ומשפחות משפחות גרו בבתיהם.

והיה להם גם בשר לשמור ללילה ההוא:

וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת: וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה: שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ: וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם: וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם: וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ: אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ: וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ: וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַיהוָֹה: וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְהוָֹה: וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: שמות.

אפשר לראות מקרה דומה בעת גלות בבל בפרשת כורש:

וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהוָה מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה:  מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם: עזרא.

ובהמשך אפשר לראות את תאור הגולה הזאת שהיא כגלות מצרים שיש תאור לגלות הזאת, להעבדה הזאת, כשבי:

וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה (נבוכדנצור) נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְבָבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ: עזרא.

ובשבי הזה היה להם גם זהב וגם בהמות, זאת אומרת המקרר היה מלא ועדין במצב שבי, קשה מאוד שהיתה בו צעקה וכאב:

מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם: וְכָל הַנִּשְׁאָר מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם: עזרא.

עם ישראל לא היה שבוי מלחמה, הוא היה שבוי עבדות שבוי גולה.

יהיו שיגידו שגם עת הקומניזם ברוסיא לפני הפרסטרוייקה ועת צ'אוצ'סקו ברומניא היתה עת של שבי עם כזה.

המקרה הכי דומה לשבי מצרים היה היטלר שכמו פרעה כך במחנות העבודה  היה גם אלמנט הכחדה, כמו תאי גזים כך מכת בכורות.

מכת בכורות היא כזאת:

אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד: תהלים.

שוב, השם, העם ומשכיותו על פי האבא.

אברהם, יצחק ויעקב ולא בתואל, לבן ורחל ולאה.

מספר שמות לבית אבותם.

שתהיה שבת שלום וחודש טוב.

מקרא קודש לשבת- ספר שופטים פרשת אבימלך.

וַיַּ֣עַל יְהוּדָ֔ה וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת–הַכְּנַעֲנִ֥י וְהַפְּרִזִּ֖י בְּיָדָ֑ם וַיַּכּ֣וּם בְּבֶ֔זֶק עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁ: וַֽ֠יִּמְצְאוּ אֶת–אֲדֹנִ֥י בֶ֙זֶק֙ בְּבֶ֔זֶק וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ בּ֑וֹ וַיַּכּ֕וּ אֶת–הַֽכְּנַעֲנִ֖י וְאֶת–הַפְּרִזִּֽי: וַיָּ֙נָס֙ אֲדֹ֣נִי בֶ֔זֶק וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרָ֑יו וַיֹּאחֲז֣וּ אֹת֔וֹ וַֽיְקַצְּצ֔וּ אֶת–בְּהֹנ֥וֹת יָדָ֖יו וְרַגְלָֽיו: וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹֽנִי–בֶ֗זֶק שִׁבְעִ֣ים | מְלָכִ֡ים בְּֽהֹנוֹת֩ יְדֵיהֶ֨ם וְרַגְלֵיהֶ֜ם מְקֻצָּצִ֗ים הָי֤וּ מְלַקְּטִים֙ תַּ֣חַת שֻׁלְחָנִ֔י כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי כֵּ֥ן שִׁלַּם–לִ֖י אֱלֹהִ֑ים וַיְבִיאֻ֥הוּ יְרוּשָׁלִַ֖ם וַיָּ֥מָת שָֽׁם: פרשת אחרי מות יהושע.

וַיַּכּ֕וּ אֶת–הַֽכְּנַעֲנִ֖י וְאֶת–הַפְּרִזִּֽי:

היתה מלחמה וצבא ישראל הכה את צבא הכנעני והפריזי, את הצבא/עם הכו ישראל, אך למלכים היה טיפול מיוחד כמו שאומרים:

וַיָּ֙נָס֙ אֲדֹ֣נִי בֶ֔זֶק וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרָ֑יו וַיֹּאחֲז֣וּ אֹת֔וֹ וַֽיְקַצְּצ֔וּ אֶת–בְּהֹנ֥וֹת יָדָ֖יו וְרַגְלָֽיו:

זאת נעשה למלכים לא לעם, לא לעושי דבר המלך. אפילו שהחיילים שלו עשו את דברו הזה, המלך ננקם בזאת ולא העם, המלך אחראי:

וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹֽנִי–בֶ֗זֶק שִׁבְעִ֣ים | מְלָכִ֡ים בְּֽהֹנוֹת֩ יְדֵיהֶ֨ם וְרַגְלֵיהֶ֜ם מְקֻצָּצִ֗ים הָי֤וּ מְלַקְּטִים֙ תַּ֣חַת שֻׁלְחָנִ֔י כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי כֵּ֥ן שִׁלַּם–לִ֖י אֱלֹהִ֑ים:

ולמלך קצצו את בהונות רגליו וידיו-- כדבר המלך יבין בעצמו שקיבל את צדקת הדין--

כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי כֵּ֥ן שִׁלַּם–לִ֖י אֱלֹהִ֑ים:

יש התכנות שאם הדבר היה קורה בעת הזאת  היו מעלים יהושע למשפט בהאג על פשעי מלחמה.

וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וְאֵה֖וּד מֵֽת: וַיִּמְכְּרֵ֣ם יְהוָ֗ה בְּיַד֙ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ–כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחָצ֑וֹר וְשַׂר–צְבָאוֹ֙ סִֽיסְרָ֔א וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בַּחֲרֹ֥שֶׁת הַגּוֹיִֽם: 

וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל–יְהוָ֑ה כִּ֠י תְּשַׁ֨ע מֵא֤וֹת רֶֽכֶב–בַּרְזֶל֙ ל֔וֹ וְ֠הוּא לָחַ֞ץ אֶת–בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל בְּחָזְקָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה:

וּדְבוֹרָה֙ אִשָּׁ֣ה נְבִיאָ֔ה אֵ֖שֶׁת לַפִּיד֑וֹת הִ֛יא שֹׁפְטָ֥ה אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא:  וְ֠הִיא יוֹשֶׁ֨בֶת תַּֽחַת–תֹּ֜מֶר דְּבוֹרָ֗ה בֵּ֧ין הָרָמָ֛ה וּבֵ֥ין בֵּֽית–אֵ֖ל בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיַּעֲל֥וּ אֵלֶ֛יהָ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַמִּשְׁפָּֽט: פרשת דבורה, ברק ויעל.

ובהמשך:

וַתִּשְׁלַ֗ח וַתִּקְרָא֙ לְבָרָ֣ק בֶּן–אֲבִינֹ֔עַם מִקֶּ֖דֶשׁ נַפְתָּלִ֑י וַתֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲלֹ֥א צִוָּ֣ה | יְהוָ֣ה אֱלֹהֵֽי–יִשְׂרָאֵ֗ל לֵ֤ךְ וּמָֽשַׁכְתָּ֙ בְּהַ֣ר תָּב֔וֹר וְלָקַחְתָּ֣ עִמְּךָ֗ עֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ מִבְּנֵ֥י נַפְתָּלִ֖י וּמִבְּנֵ֥י זְבֻלֽוּן: וּמָשַׁכְתִּ֨י אֵלֶ֜יךָ אֶל–נַ֣חַל קִישׁ֗וֹן אֶת–סִֽיסְרָא֙ שַׂר–צְבָ֣א יָבִ֔ין וְאֶת–רִכְבּ֖וֹ וְאֶת–הֲמוֹנ֑וֹ וּנְתַתִּ֖יהוּ בְּיָדֶֽךָ:

וַתִּשְׁלַ֗ח וַתִּקְרָא֙ לְבָרָ֣ק בֶּן–אֲבִינֹ֔עַם מִקֶּ֖דֶשׁ נַפְתָּלִ֑י וַתֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲלֹ֥א צִוָּ֣ה | יְהוָ֣ה אֱלֹהֵֽי–יִשְׂרָאֵ֗ל לֵ֤ךְ

למעשה דבורה כנביאה הודיעה לברק שזה זמן תשועה לישראל מבורא עולם ומשכך הורתה לו לפתוח מלחמה עם יבין וסיסרא כדי להביא לעימות שבסופו תבוא תשועה לישראל מיבין ושר צבאו שהיו מאוד אכזרים לישראל בעת שבורא עולם הניח להם לגבור על ישראל, דבורה גם הורתה איך להביא לעימות, למה שקוראים "משבר מהונדס" וזה היה מהלך שיביא את סיסרא לעימות עם ברק וצבא ישראל:

וּמָֽשַׁכְתָּ֙ בְּהַ֣ר תָּב֔וֹר וְלָקַחְתָּ֣ עִמְּךָ֗ עֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ מִבְּנֵ֥י נַפְתָּלִ֖י וּמִבְּנֵ֥י זְבֻלֽוּן: 

הגעתו של סיסרא למקומות האלה נחשבה כהתגרות, כשבירת מוסכמה שנועדה להביא את סיסרא לעימות מכריע:

וּמָשַׁכְתִּ֨י אֵלֶ֜יךָ אֶל–נַ֣חַל קִישׁ֗וֹן אֶת–סִֽיסְרָא֙ שַׂר–צְבָ֣א יָבִ֔ין וְאֶת–רִכְבּ֖וֹ וְאֶת–הֲמוֹנ֑וֹ וּנְתַתִּ֖יהוּ בְּיָדֶֽךָ:

וכך קרה בהמשך כשברק עושה בהתאמה את ההוראות ממה שקוראים דרג מדיני:

וַיַּזְעֵ֨ק סִֽיסְרָ֜א אֶת–כָּל–רִכְבּ֗וֹ תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ רֶ֣כֶב בַּרְזֶ֔ל וְאֶת–כָּל–הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ מֵחֲרֹ֥שֶׁת הַגּוֹיִ֖ם אֶל–נַ֥חַל קִישֽׁוֹן: וַתֹּאמֶר֩ דְּבֹרָ֨ה אֶל–בָּרָ֜ק ק֗וּם כִּ֣י זֶ֤ה הַיּוֹם֙ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהוָ֤ה אֶת–סִֽיסְרָא֙ בְּיָדֶ֔ךָ הֲלֹ֥א יְהוָ֖ה יָצָ֣א לְפָנֶ֑יךָ וַיֵּ֤רֶד בָּרָק֙ מֵהַ֣ר תָּב֔וֹר וַעֲשֶׂ֧רֶת אֲלָפִ֛ים אִ֖ישׁ אַחֲרָֽיו: 

וַיָּ֣הָם יְ֠הוָה אֶת–סִֽיסְרָ֨א וְאֶת–כָּל–הָרֶ֧כֶב וְאֶת–כָּל–הַֽמַּחֲנֶ֛ה לְפִי–חֶ֖רֶב לִפְנֵ֣י בָרָ֑ק וַיֵּ֧רֶד סִֽיסְרָ֛א מֵעַ֥ל הַמֶּרְכָּבָ֖ה וַיָּ֥נָס בְּרַגְלָֽיו: וּבָרָ֗ק רָדַ֞ף אַחֲרֵ֤י הָרֶ֙כֶב֙ וְאַחֲרֵ֣י הַֽמַּחֲנֶ֔ה עַ֖ד חֲרֹ֣שֶׁת הַגּוֹיִ֑ם וַיִּפֹּ֞ל כָּל–מַחֲנֵ֤ה סִֽיסְרָא֙ לְפִי–חֶ֔רֶב לֹ֥א נִשְׁאַ֖ר עַד–אֶחָֽד: 

ובהמשך כגורל הידוע מראש שיורד סיסרא מיד אישה, האשה הזאת:

וְסִֽיסְרָא֙ נָ֣ס בְּרַגְלָ֔יו אֶל–אֹ֣הֶל יָעֵ֔ל אֵ֖שֶׁת חֶ֣בֶר הַקֵּינִ֑י כִּ֣י שָׁל֗וֹם בֵּ֚ין יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ–חָצ֔וֹר וּבֵ֕ין בֵּ֖ית חֶ֥בֶר הַקֵּינִֽי: וַתֵּצֵ֣א יָעֵל֮ לִקְרַ֣את סִֽיסְרָא֒ וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו סוּרָ֧ה אֲדֹנִ֛י סוּרָ֥ה אֵלַ֖י אַל–תִּירָ֑א וַיָּ֤סַר אֵלֶ֙יהָ֙ הָאֹ֔הֱלָה וַתְּכַסֵּ֖הוּ בַּשְּׂמִיכָֽה: 

וַיֹּ֧אמֶר אֵלֶ֛יהָ הַשְׁקִינִי–נָ֥א מְעַט–מַ֖יִם כִּ֣י צָמֵ֑אתִי וַתִּפְתַּ֞ח אֶת–נֹ֧אוד הֶחָלָ֛ב וַתַּשְׁקֵ֖הוּ וַתְּכַסֵּֽהוּ: וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ עֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְהָיָה֩ אִם–אִ֨ישׁ יָב֜וֹא וּשְׁאֵלֵ֗ךְ וְאָמַ֛ר הֲיֵֽשׁ–פֹּ֥ה אִ֖ישׁ וְאָמַ֥רְתְּ אָֽיִן: 

וַתִּקַּ֣ח יָעֵ֣ל אֵֽשֶׁת–חֶ֠בֶר אֶת–יְתַ֨ד הָאֹ֜הֶל וַתָּ֧שֶׂם אֶת–הַמַּקֶּ֣בֶת בְּיָדָ֗הּ וַתָּב֤וֹא אֵלָיו֙ בַּלָּ֔אט וַתִּתְקַ֤ע אֶת–הַיָּתֵד֙ בְּרַקָּת֔וֹ וַתִּצְנַ֖ח בָּאָ֑רֶץ וְהֽוּא–נִרְדָּ֥ם וַיָּ֖עַף וַיָּמֹֽת:וְהִנֵּ֣ה בָרָק֮ רֹדֵ֣ף אֶת–סִֽיסְרָא֒ וַתֵּצֵ֤א יָעֵל֙ לִקְרָאת֔וֹ וַתֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֵ֣ךְ וְאַרְאֶ֔ךָּ אֶת–הָאִ֖ישׁ אֲשֶׁר–אַתָּ֣ה מְבַקֵּ֑שׁ וַיָּבֹ֣א אֵלֶ֔יהָ וְהִנֵּ֤ה סִֽיסְרָא֙ נֹפֵ֣ל מֵ֔ת וְהַיָּתֵ֖ד בְּרַקָּתֽוֹ: 

וַיַּכְנַ֤ע אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אֵ֖ת יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ–כְּנָ֑עַן לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַתֵּ֜לֶךְ יַ֤ד בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֙ הָל֣וֹךְ וְקָשָׁ֔ה עַ֖ל יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ–כְּנָ֑עַן עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר הִכְרִ֔יתוּ אֵ֖ת יָבִ֥ין מֶֽלֶךְ–כְּנָֽעַן: 

אפשר להקביל את יעל לרחב מבחינה של עזרה מאזרחית לאנשי החייל של ישראל:

שלא כמו רחב שהסתירה והחבאתה את המרגלים של יהושע שבאו אל ביתה, יעל אשת חבר הקיני הרגה את סיסרא שבא לאהלה.

לאחר הנצחון על סיסרא, שרו ברק ודבורה את שירת דבורה וברק שזה הפתיח שלה:

קודם השירה מתועדת כשירת שני המנהיגים המובילים, לצורך הענין זה כמו נאום של גולדה ודיין לאחר מלחמת יום כיפור,

וַתָּ֣שַׁר דְּבוֹרָ֔ה וּבָרָ֖ק בֶּן–אֲבִינֹ֑עַם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹֽר: 

במקרה הזה, נאום נצחון ותחילה שבח לחיילים המתנדבים בעם ותודה לבורא עולם על שעזר לנו לנצח:

בִּפְרֹ֤עַ פְּרָעוֹת֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל:

זה:

בְּהִתְנַדֵּ֖ב עָ֑ם:

לַֽאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒- וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה: וְלָמָּה (תנואון) תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יְהֹוָה:

ועוד זה:

בָּרֲכ֖וּ יְהוָֽה: 

שווה:

נצחון מוחלט.

והשירה הזאת פונה גם למלכים ורוזנים ששמעו את השירה/נאום הזה דרך "כלי התקשורת" הנהוגים בימי קדם, בדברים האלה:

שִׁמְע֣וּ מְלָכִ֔ים הַאֲזִ֖ינוּ רֹֽזְנִ֑ים אָֽנֹכִ֗י לַֽיהוָה֙ אָנֹכִ֣י אָשִׁ֔ירָה אֲזַמֵּ֕ר לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: 

בפניה הזאת יש הצהרה לאחר ניצחון למנהיגים, ברור שלמנהיגי האזור שלעתים היתה מלחמה עמם ולעתים היה שלום עימם מהמקום הזה כך מסתיימת השירה הזאת:

כֵּ֠ן יֹאבְד֤וּ כָל–אוֹיְבֶ֙יךָ֙ יְהוָ֔ה וְאֹ֣הֲבָ֔יו כְּצֵ֥את הַשֶּׁ֖מֶשׁ בִּגְבֻרָת֑וֹ וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה:

וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה:

עוד מדברי השבח בשירת דבורה וברק לחיילים הגיבורים המתנדבים בעם:

גִּלְעָ֗ד בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ שָׁכֵ֔ן וְדָ֕ן לָ֥מָּה יָג֖וּר אֳנִיּ֑וֹת אָשֵׁ֗ר יָשַׁב֙ לְח֣וֹף יַמִּ֔ים וְעַ֥ל מִפְרָצָ֖יו יִשְׁכּֽוֹן: 

זְבֻל֗וּן עַ֣ם חֵרֵ֥ף נַפְשׁ֛וֹ לָמ֖וּת וְנַפְתָּלִ֑י עַ֖ל מְרוֹמֵ֥י שָׂדֶֽה:

בָּ֤אוּ מְלָכִים֙ נִלְחָ֔מוּ אָ֤ז נִלְחֲמוּ֙ מַלְכֵ֣י כְנַ֔עַן בְּתַעְנַ֖ךְ עַל–מֵ֣י מְגִדּ֑וֹ בֶּ֥צַע כֶּ֖סֶף לֹ֥א לָקָֽחוּ:

מִן–שָׁמַ֖יִם נִלְחָ֑מוּ הַכּֽוֹכָבִים֙ מִמְּסִלּוֹתָ֔ם נִלְחֲמ֖וּ עִם–סִיסְרָֽא:  

מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהוָה בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב: מזמור שמונה עשר.

קודם כל שיהיה ברור, לא כל בונה מגדל בונה למען זאת:

וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים: וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ: וַיֵּרֶד יְהֹוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר: בראשית.

וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה:

US:

וַתְּהִי לָהֶם:

הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר:

THEM:

וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ:

שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ:

שלא כמו הבונה הנ"ל, הבונה הזה:

צַדִּיק

בונה מגדל כזה:

שֵׁם יְהוָה בּוֹ

ולכן הוא כזה:

מִגְדַּל עֹז

ובמקום הזה:

יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב:

אפשר להסתכל על הדבר גם דרך פרעה של יוסף:

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ:  אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ:  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם:  וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ: וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: בראשית.

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ:

מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ: משלי שמונה עשר.

וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ:

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם:

וגם פה:

וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהוָה מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה: מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם: עזרא.

גם שלמה בנה לבורא עולם והוא רץ נשגב במקום הזה, על שלמה שאמר בתחילת  דרכו ככה:

בְּגִבְעוֹן נִרְאָה יְהוָֹה אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ:  וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה אַתָּה עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב עִמָּךְ וַתִּשְׁמָר לוֹ אֶת הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה וַתִּתֶּן לוֹ בֵן יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ כַּיּוֹם הַזֶּה: וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא: וְעַבְדְּךָ בְּתוֹךְ עַמְּךָ אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ עַם רָב אֲשֶׁר לֹא יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב: וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה: וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֲדֹנָי כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה:וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט: הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ: מלכים.

וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא:

מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ: משלי שמונה עשר.

וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ:

מלכת שבא:

וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה: וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד (משרתו) מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ: וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ: וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי: אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ: יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה: מלכים.

וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ:

וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי:

יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה:

המלך חירם:

וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה כִּי שָׁמַע כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים:  וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חִירָם לֵאמֹר: אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ עַד תֵּת יְהוָה אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת (רגלו) רַגְלָי: וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע: וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל דָּוִד אָבִי לֵאמֹר בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל כִּסְאֶךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי: וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדֹנִים: וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וַיִּשְׂמַח מְאֹד וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם עַל הָעָם הָרָב הַזֶּה: מלכים.

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וַיִּשְׂמַח מְאֹד וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם עַל הָעָם הָרָב הַזֶּה:

ככתוב:

מִפְּרִי פִי אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ תְּבוּאַת שְׂפָתָיו יִשְׂבָּע: מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ: משלי שמונה עשר.

וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה: וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה: מלכים.

וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ:

וַיהוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם:

שלא כמו זה:

שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב וּפִיו לְמַהֲלֻמוֹת יִקְרָא: משלי שמונה עשר.

כדי שגברת סטרוק ובן גביר יבינו את גודל חטאם על הכשלת עסקאות השבת שבוים מפה:

רָאוֹת רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע:  יְהוָה חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב: מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר:  מִי נָתַן (למשוסה) לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים הֲלוֹא יְהוָה זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ: ישעיהו.

לא לאמור השב כשבני ובנות ישראל לבז ומשסה בבתי הכלאים של החמאס זה חטא:

וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב:

וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב:

חטא שמהותו לסור מדרך בורא עולם:

הֲלוֹא יְהוָה זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ:

זה לא רק מצווה לפדות שבויים, זה חטא גדול מאוד לא לבקש להשיב ועל אחת כמה וכמה להכשיל עסקת השבת שבויים.

מענין לענין,

סינוואר דיבר על מלחמת אחרית הימים, אצלנו אחרית הימים זאת עת שלום לכל הגויים:

הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם:  וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם:  וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלִָם:  וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה: בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהוָה: ישעיהו.

וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים: וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלִָם: וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד רָחוֹק וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה: מיכה.

מוחמד האציל אמר:

"אם יש לך ספק כלשהו בדבר מה (מן הקוראן) שהורד אליך שאל את (בני ישראל) שקיבלו ולמדו את הספר לפניך." (סורה 10 פסוק 94)" וויקיפדיא.

כמבואר:

בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהוָה:

בשורה התחתונה ככתוב בתפילת נשמת כל חי:

כל קומה לפניך תשתחווה:

כך גם בוני מגדל בבל בבוא העת:

וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר:

הבחירה היא להשתחוות לבורא עולם מרצון לרצון... בטוב כמו שאומרים או ברע..

מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַיהֹוָה: אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ: אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ:רַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ: כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן: כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהֹוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא: נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ: כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַּעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ: דברים.

מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַיהֹוָה:

כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַּעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ:

אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ:

כנלמד, עוני תמיד יהיה, לא רק מסיבות ניהול לא נכון, גם מסיבת אי שליטה על יצר:

וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם: לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם: תהלים.

לכן מפה:

לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי וְלֹא שְׁמַרְתֶּם שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה נָשׁוּב: הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה: בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים הַגּוֹי כֻּלּוֹ: הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי: מלאכי.

הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי:

תבחן בזאת את בורא עולם, בטוב:

וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת:

ומשכך:

וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי:

אנחנו יודעים מה הסימפטום של העוני, לבחון את הדבר יהיה נכון לעשות על פי שבדיא, זאת הארץ שיש בה הכי פחות עניים ומאז שאישרו את הקנאביס בתי הכלא ריקים בשבדיא. גם ללכת בבטחה ברחוב, גם להיות ללא איום המלחמה, וגם השגי מצוינות בהשכלה וכו'. זאת ברכה. היו עליות וירידות בחמישים שנה האחרונות, והיו גם פיקים של משברים קיצוניים ששבדיא שרדה אותם.

צריך לבדוק את מידת הנתמכות שלה כמדינה.

צריך לזכור שמהדבר הזה, מלכת שבא התפעלה:

וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה: וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד (משרתו) מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ:

וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד (משרתו) מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם:

פשע. טרור- אבוטבול לא היה פושע במרוקו- 2.

"הבנק העולמי מעריך כי עלות הנזק שנוצר ברצועה בארבעת חודשיה הראשונים של המלחמה עומד על 18 וחצי מיליארד דולרים. לפי האו"ם, בשטח הרצועה נמצאות 50 מיליון טונות של פסולת, משקל הגדול פי 12 ממשקלה של הפירמידה הגדולה בגיזה. בהנחה שמאה משאיות יעבדו בלי הפסקה לפנות את ההריסות, הדבר יימשך יותר מ-15 שנים" כאן.

לאן תפנה את כל הבטון והבלוקים..

צריך לבנות ברצועה בסמוך להריסות מפעל למחזור בלוקים.. לפורר את כל הבטון מההריסות וממנו לייצר בלוקים חדשים ובטון ליציקה במפעלים צמודים למפעל המיחזור ברצועת עזה. כמובן שמהבלוקים יבנו בתים חדשים.

תבינו, איך שהעזתים שגלו בדרום הרצועה חזרו לצפון הרצועה, הם הבינו שאין להם לאן לחזור, אין להם קורת גג.

זאת אומרת שעד שישקמו את הרצועה, לא יהיו להם מוסדות השכלה לילדים, מקומות עבודה, ומקום לישון בלילה.. אפילו המכולת נהרסה וככה יחיו הפלסטינאים תחת כיפת השמיים עד שיבנו כמליון יחידות דיור.

העזתים ראו והבינו זאת וחזרו לדרום הרצועה.

ברור שצריך למצוא פתרון מגורים ואפשרת להשתכרות לתושבי עזה וילדיהם, ברור שהם לא יוכלו לגור ככה בין ההריסות..

זה לא אנושי.

יש צורך למצוא לעזתים פתרון מגורים זמני מחוץ לעזה.

היו מדינות שהביעו תמיכה בחמאס כמו אוסטרליא** וכמו דרום אפריקה, הם יכולים להתארח שם עד ש...

גם אבו מאזן הציע לבנות עיר בתחומי הרשות, אך דבר כזה ייקח הרבה זמן ומשכך נראה שיש צורך במדינות מארחות.

סיסי ועבדאללה, אומרים מה שאומרים בעניין הגירה מרצון שמוביל טראמפ.

מי שמכיר את האזור והעמים באזור יודעים שהכל דיבורים כמו שאומרים..

סיסי ועבדאללה לא רוצים את החמאס/איראן ועמו אצליהם בבית, מבחינתם  זאת רעה חולה שתכניס את איראן לחצר האחורית של מצרים וירדן לחיזוק האחים המוסלמים והלאה.

(שלא תטעה, זאת השורה התחתונה).

החמאס צריך להבין שהוא לא יכול לבקש עזרה לעמו מאומות העולם כדי לקיים את השאיפות הנאציסטיות שלו ושל האיראנים להשמדת ישראל.

**

יהודים שבחרו לגור באוסטרליא מתלוננים על אנטישמיות ודורשים שידאגו להם לבטחון. היהודים האלה לא פליטים באוסטרליא, זה מגוכח להתלונן על אנטישמיות באוסטרליא, יש מדינה ליהודים ואם יש להם בעיה שיבואו לארץ.

אם אפשר תגידו לטראמפ שבזמן שהוא משפץ בעזה, שיעשה רכבת מקהיר לעזה ומעזה לראש הנקרה ואחר נמשיך לדבר הלאה... זה מאוד יקל על ה- TRADING..

שתהיה שבת שלום.

פרשות השבת:

"הבנק העולמי מעריך כי עלות הנזק שנוצר ברצועה בארבעת חודשיה הראשונים של המלחמה עומד על 18 וחצי מיליארד דולרים. לפי האו"ם, בשטח הרצועה נמצאות 50 מיליון טונות של פסולת, משקל הגדול פי 12 ממשקלה של הפירמידה הגדולה בגיזה. בהנחה שמאה משאיות יעבדו בלי הפסקה לפנות את ההריסות, הדבר יימשך יותר מ-15 שנים" כאן.

לאן תפנה את כל הבטון והבלוקים..

צריך לבנות ברצועה בסמוך להריסות מפעל למחזור בלוקים.. לפורר את כל הבטון מההריסות וממנו לייצר בלוקים חדשים ובטון ליציקה במפעלים צמודים למפעל המיחזור ברצועת עזה. כמובן שמהבלוקים יבנו בתים חדשים.

תבינו, איך שהעזתים שגלו לדרום הרצועה חזרו לצפון הרצועה, הם הבינו שאין להם לאן לחזור, אין להם קורת גג.

זאת אומרת שעד שישקמו את הרצועה, לא יהיו להם מוסדות השכלה לילדים, מקומות עבודה, ומקום לישון בלילה.. אפילו המכולת נהרסה וככה יחיו הפלסטינאים תחת כיפת השמיים עד שיבנו כמליון יחידות דיור.

העזתים ראו והבינו זאת וחזרו לדרום הרצועה.

ברור שצריך למצוא פתרון מגורים ואפשרת להשתכרות לתושבי עזה וילדיהם, ברור שהם לא יוכלו לגור ככה בין ההריסות..

זה לא אנושי.

יש צורך למצוא לעזתים פתרון מגורים זמני מחוץ לעזה.

היו מדינות שהביעו תמיכה בחמאס כמו אוסטרליא** וכמו דרום אפריקה, הם יכולים להתארח שם עד ש...

גם אבו מאזן הציע לבנות עיר בתחומי הרשות, אך דבר כזה ייקח הרבה זמן ומשכך נראה שיש צורך במדינות מארחות.

סיסי ועבדאללה, אומרים מה שאומרים בעניין הגירה מרצון שמוביל טראמפ.

מי שמכיר את האזור והעמים באזור יודעים שהכל דיבורים כמו שאומרים..

סיסי ועבדאללה לא רוצים את החמאס/איראן ועמו אצליהם בבית, מבחינתם  זאת רעה חולה שתכניס את איראן לחצר האחורית של מצרים וירדן לחיזוק האחים המוסלמים והלאה.

(שלא תטעה, זאת השורה התחתונה).

החמאס צריך להבין שהוא לא יכול לבקש עזרה לעמו מאומות העולם כדי לקיים את השאיפות הנאציסטיות שלו ושל האיראנים להשמדת ישראל.

**

יהודים שבחרו לגור באוסטרליא מתלוננים על אנטישמיות ודורשים שידאגו להם לבטחון. היהודים האלה לא פליטים באוסטרליא, זה מגוכח להתלונן על אנטישמיות באוסטרליא, יש מדינה ליהודים ואם יש להם בעיה שיבואו לארץ.

אם אפשר תגידו לטראמפ שבזמן שהוא משפץ בעזה, שיעשה רכבת מקהיר לעזה ומעזה לראש הנקרה ואחר נמשיך לדבר הלאה... זה מאוד יקל על ה- TRADING..

כדי שגברת סטרוק ובן גביר יבינו את גודל חטאם על הכשלת עסקאות השבת שבוים מפה:

רָאוֹת רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע:  יְהוָה חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב: מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר:  מִי נָתַן (למשוסה) לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים הֲלוֹא יְהוָה זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ: ישעיהו.

לא לאמור השב כשבני ובנות ישראל לבז ומשסה בבתי הכלאים של החמאס זה חטא:

וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב:

וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב:

חטא שמהותו לסור מדרך בורא עולם:

הֲלוֹא יְהוָה זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ:

זה לא רק מצווה לפדות שבויים, זה חטא גדול מאוד לא לבקש להשיב ועל אחת כמה וכמה להכשיל עסקת השבת שבויים.

מענין לענין,

סינוואר דיבר על מלחמת אחרית הימים, אצלנו אחרית הימים זאת עת שלום לכל הגויים:

הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם:  וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם:  וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלִָם:  וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה: בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהוָה: ישעיהו.

וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים: וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלִָם: וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד רָחוֹק וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה: מיכה.

מוחמד האציל אמר:

"אם יש לך ספק כלשהו בדבר מה (מן הקוראן) שהורד אליך שאל את (בני ישראל) שקיבלו ולמדו את הספר לפניך." (סורה 10 פסוק 94)" וויקיפדיא.

כמבואר:

בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהוָה:

השליח של טראמפ עשה הכנה מוקדמת לפני פגישת נתניהו טראמפ. ביבי צריך להפגש עם גנץ ולפיד וליברמן  לפני הפגישה עם טראמפ. היה מקרה כזה פעם, וביבי הציע לברק לחבור אליו, ברק העדיף לפזר את הכנסת. ברק בחר פוליטיקה ולא הנהגה. לפיד צדק כשאמר שביבי קרוב יותר אליו מלגולדנקנוף ובן גביר. יש מכנה משותף רחב בקואליציא כזאת שמבינה שיש לשים כמה דברים בצד בעת הזאת לפחות עד תום העסקה- חזרת כל השבויים הביתה. מי יודע, אולי אחדות כזאת גם אחרי המלחמה ובמקום ללכת לבחירות, אחדות שתעזור לעם לאסוף את השברים במקום לשבור את השברים לחלקים קטנים יותר. ושישבו קצת בספסל החרדים וסמוטריץ' ובן גביר שלא עשו צבא... מענין לענין באותו ענין: ברכות לרמטכ"ל החדש, נראה פייטר.. מאוד מעניין ששמו של וינטר "אכלו לי, שתו לי, קיפחו אותי" לא עלה כמועמד לתפקיד..  יכול להיות שהוא בונה על תיק הבטחון בממשלה בראשות בנט, נראה שכל הסרט של חרבות ברזל כמרים לבנט..  מפה נראה שכל הסרט עם אשת ראש הממשלה ובחירת הרמטכ"ל כמבקש לשים את ישראל במקום הזה: אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ: אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ:  עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ: ישעיהו. זה כמו פולסא די נורא. בענין  פדיון בני ובנות ישראל והגר התושב עימנו, שהיינו במצרים בימי פרעה, הם היו רעים אלינו, מאוד רעים. כדבר דוד אודות האסור יוסף, גם עינויי הגוף וגם עינוי הנפש: עִנּוּ בַכֶּבֶל (רגליו) רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ: וברבות הימים בורא עולם ציוונו לזכור כי גר היינו בארץ מצרים מתוך המקום שאנו מצווים לא להיות כמוהם. וזה כלל חשוב בתורה. מאוד חשוב. כִּֽי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב: במדבר. שיהיה שבוע טוב.

.

צריך לחשוב איך החמאס יעמוד בפרץ הזה מול עמו. כשאין ביכולתו לספק להם מגורים, עבודה פרנסה אוכל. מה יהיו הקולות ביום הזה של אחרי נסיגת צה"ל, של הפסקת אש קבועה.

העזתים העקורים חוזרים לצפון עזה  כשהבתים שלהם נהרסו, הרבה מהם  ימשיכו לגור ברחוב באהלים, אין להם עבודה, אין להם מוסדות השכלה ורבים מהם יהיו כעקורים בעירם, מצבם מבחינת עקירה מבתיהם ימשיך להיות כמו שהיה בדרום הרצועה, העזתים ימשיכו להיות עקורים גם בצפון עזה. מגוחך לחשוב שחמאס יוכל לרתום את אלה להסכמה ותמיכה בחמאס למלחמה שהאנשים האלה ברחוב ורעבים. ותלויים בסיוע בינלאומי.

שימו לב לב איך הם חוזרים לצפון הרצועה ברגל עם הילדים עם מזרונים והציוד הדל על כתפיהם לנקודת המפגש של שיבה לארץ חרבה.

.

מחשבות שבת.

דבורה היתה שופטת שבני ישראל עלו אליה למשפט,

אם אשה שופטת בישראל במשפט בנים, ברור שאשה מקובלת כעדה לכל משפט.

מקרה ירוט הטיל על ידי הצוות האמריקאי ושמחתו של החייל האמריקאי על ההתנסות שהוא חיכה לה 18 שנה מלמדת שיש מדינות שלחיליהם חוסר ניסיון ...

ומה אני אומרת,

שר החוץ יכול להזמין את צבאות העמים שבשלום עם ישראל, להציב את המיירטים שלהם סביב ובתוך גבולות ישראל וכל פעם שיש מלחמה בישראל שישלחו את חיליהם לעשות סטאז' בישראל.. הם יכולים להביא צוללות אוניות נושאות מטוסים, גם לטייסי בני בריתינו יש חוסר ניסיון קרבי..

WELLCOME...

כל נושא הכטב"ם מסעיר מוחות במלחמה זאת, הנראות של הכטב"ם והיכולת של חייל אירגון טרור חצי ממוסד להפעילו בדיוק כזה שהגיע לבית ראש הממשלה ולא בפוקס. ברור שהנגישות הזאת מעוררת מחשבות אזרחיות. כבר נשמעו קולות על השמשתו למשלוחים.

עוד דבר מענין הוא הפעלת כלי טייס כזה ללא טייס שהמפעיל שלו לא טייס שיודע להמריא אותו ולתקוף איתו וגם להנחית אותו, מערכת ההפעלה של מטוס זעיר ללא טייס היא בערך אותה מערכת של מטוס גדול ומפה הלאה..

ולענייננו.

נאמר על דבורה שהיתה השופטת של דורה שבימיה עלו בני ישראל אליה למשפט ועוד נאמר שבימי דבורה שהנהיגה את ישראל נכונה , שקטה הארץ ארבעים שנה. זה השכר על ניהול נכון כמו שאומרים.

בתחילת הדרך סופר לנו על כך שדבורה כמנהיגה עלתה עם ברק (לא אהוד) למלחמה זה כמו שראש הממשלה ושר הבטחון מנהלים ביחד את המלחמה והם צוות עבודה כך היו ברק ודבורה במלחמה ההיא בה הופל סיסרא.. (גם בעת ההיא הורידו ראשים כמו שאומרים..) והמה לא בעל ואשה ומה יאמר הרב.. הכצעקתא... גוועלד....

בורא עולם כינה בשם את האדם, את אברהם שהיה אברם, את ישמעאל, את יצחק, את ישראל שהיה יעקב, את שלמה בורא עולם כינה ידידיה.

מלימודי עד כה, שרה היא האישה היחידה שבורא עולם השם לה שם- שרה במקום שרי וזאת בעת הברית.

נסגור ענין עם סוריא..

אתה רואה את ג'ולאני היום כמו שהאנגלים ראו את בגין לפני קום המדינה.

בסופו של יום בגין לבש את הבנטלון ושם עניבה ועשה שלום עם מצרים, גם ג'ולני שם עניבה.

ונכון ג'ולאני קרוי על שם רמת הגולן, גם המבורגר קרוי על שם העיר הגרמנית- המבורג.

והלאה.

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת קַח עִמְּךָ אֵת כָּל עַם הַמִּלְחָמָה וְקוּם עֲלֵה הָעָי רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת מֶלֶךְ הָעַי וְאֶת עַמּוֹ וְאֶת עִירוֹ וְאֶת אַרְצוֹ: וְעָשִׂיתָ לָעַי וּלְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ רַק שְׁלָלָהּ וּבְהֶמְתָּהּ תָּבֹזּוּ לָכֶם שִׂים לְךָ אֹרֵב לָעִיר מֵאַחֲרֶיהָ: וַיָּקָם יְהוֹשֻׁעַ וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה לַעֲלוֹת הָעָי וַיִּבְחַר יְהוֹשֻׁעַ שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ גִּבּוֹרֵי הַחַיִל וַיִּשְׁלָחֵם לָיְלָה: יהושע.

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת קַח עִמְּךָ אֵת כָּל עַם הַמִּלְחָמָה וְקוּם עֲלֵה הָעָי:

עַם הַמִּלְחָמָה

מי הם עם המלחמה. ולמה עם.

כדי להבין שימו לב לקורה בימנו אנו. פה בעורף מתעסקים בכל מיני דברים של קונפליקט בתוך העם, ראש הממשלה נשפט, ראש הממשלה יוצא מבית החולים כדי להשתתף בהצבעה בגלל העניינים עם בן גביר, וחוק הגיוס ופיטורי גלנט ופדלשטיין ופרשות ריגול... ווינטר גם עלה לזירה והוא מטיח האשמות נגד הרמטכ"ל. ומלחמה. ושימו לב להבדלה בין השידורים מהעורף ומשדה הקרב מבחינת יחסי אנוש.. הם נראים כמו עם אחר.. יותר מתורבתים מכם, הם אוהבים האחד את השני.. חברים כולם עד כדי כך שכמו שחקן הכדורגל שנפצע ויוצא רגע לקבל טיפול וחוזר למגרש כך החייל שלנו, נפצע מקבל טיפול ואם יכול חוזר לחברים שלו.. והם ככה לא מתייחסים אליכם (גם אלי) בכלל.. יש להם את העניינים שלהם הם באהבת ישראל.

והלאה.

והם עם המלחמה, הם אלה שיחזרו מהמלחמה וירשו ושיניעו את המרכבה הזאת והלאה. וכפי שאתם רואים יש אחדות שם, יש אהבת ישראל שם שלא מתחשבת בעורף. כמו שמאשימים את הרמטכ"ל, פה אני אומרת שאפו להרצי הלוי. פה ההצלחה של הרצי.

בן גביר מתלונן שחסר לו שוטרים וסמוטריץ' מתלונן שאין לו כסף. אם אתה צורך שירותים ממוסד כל שהוא אז אתה יכול לשרת בו.

דוס צורך שרותי רפואה בבתי חולים גם ערבים וגם עובדות זרות מטפלות בו. דוס צורך שירותי ממד"א וצורך שרותים מהמשטרה.

דוס יכול לעשות שרות לאומי במקומות אלה מבחינת מידת חרדותו.

בעניין חרדה,

יאיר לפיד התגייס לקרבי, עם פתיחת מלחמת לבנון פרש עם מעט **עזרה מחברים לעיתון במחנה אני טוענת שיש התכנות שאם נבדוק נגלה שגם ככתב צבאי, יאיר לא נכנס לשדה הקרב, יאיר לפיד לא שידר מעזה ולא שידר מביירות.

** פרוטקציא, ליאיר לא היתה בגרות ומשכך לא עומד בתנאי הסף למבחנים לשירות בעתון במחנה. תראה, אין לי בעיה שקיבלו את יאיר ללימודי דוקוטראט ללא פסיכומטרי וללא תעודת בגרות וללא תואר שני שאלה תנאי הסף להתקבל ללימודים אלה.. כאמור אין לי בעיה עם הדבר, אך למה רק יאיר.. האם רצו לשים את יאיר כמופלה במקום משה רבנו:

וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְהוָה:

ויאיר לפיד לא לוי כמשה ולא כהן כאהרון וזרעו. אפילו אם היו שקינאו ביאיר לפיד שהתקבל למחנה בפרוטקציא הדבר לא עושה מיאיר לפיד בן טומי לפיד חבר של אולמרט- משה רבנו או אהרון הכהן.

אגב,

ניסיתם פעם יוגורט חם... ממה שראיתי באינטרנט יוגרט חם נעשה עד כה בתחומי המלוח או החמוץ, לא עשו יוגורט חם בתחום המתוק.. אפשר לשתיה חמה ומתוקה ואפשר גם למעדן חם ומתוק עם כפית..

קחו רסק תפוחים וקחו יוגורט שימו בכוס חצי כוס רסק תפוחים כפית סוכר וחצי כוס יוגורט מהסוג הלא חמוץ כמו דנונה וכ' ולערבב הייטב. לאחר מכן לחמם ארבעים שניות במקרוגל ולשים מעט קינמון לעיטור ולטעם ובתאבון. מאוד טעים נראה שבפעם הבאה אשים גם שקדים טחונים ועליהם את הקינמון. אולי אמתיק עם דבש או סילן אפשר גם לשים רסק תות או בננה. וחם, זהו עצם הענין.

STRANGE DAYS INDEED... STRANGE DAYS...

WHEN PEOPLE ARE STRANGE YOU ARE STRANGE..

STRANgE....

ואני ככה יושבת פה בשעת עלות השחר וגשם כבד נופל, ויוגורט חם ואני אומרת לעצמי אנחנו יושבים ככה.. ואני עוד מתלוננת שהחימום לא משהו וקר לי..

והשבויים.

המחשבה שמביאה אותנו לרגשות אשמה על תחושת הנאה בעת הזאת עם יוגורט חם וגשם כבד נופל בחוץ.. ואנחנו יודעים איפה יש ילד חום עיניים ותכול עניים ושחור עניים בחוץ במנהרות בעזה.

שמע ישראל.

ואהבת לרעך כמוך זהו חוק חשוב מאוד בתורה. אתה הבנת את זה בן גביר..  פדיון שבויים זה חוק מהמשפחה של ואהבת לרעך כמוך וזה כמו שאמר הרב עקיבא- כלל חשוב בתורה. גם שמעון בר יוחאי אמר שזה חוק חשוב מאוד בתורה.

ברור לי ולכם שמירי כמו סטרוק כמו גוטליב גם לא מצליחה להתחבר למצוקת בנות ישראל רעותיה ומשכך לוקה בקושי לקיים את חוק ואהבת לרעך כמוך.. אז דמיון מודרך למירי וסטרוק וגוטליב..

תעצומנה את עינכן...

לשאוף... לנשוף... לשאוף.. לנשוף..

את רואה עכשיו את ביתך הקטנה החיילת.. האזרחית.. תלמידת האולפנא.. בחושך.. במנהרה בעזה... רעבה ונראית אנורקסית.. היא יושבת לבדה בחדר מטר על מטר בחושך.. חריקת הדלת הנפתחת נשמעת.. שוב פעם מחמוד .. הוא נכנס וסוגר את הדלת מאחוריו והוא פקד על הבת של מירי לפשוט בגדיה... וככה הוא בא עליה על הבת של מירי רגב שרת התחבורה... טאק טאק טאקטאקטאקטקטטק.. הוא גומר...

לשאוף... לנשוף.. לשאוף... לנשוף..

WAKE UP...

גם את זה אמר ג'ים מוריסון.. גם אמא שלך אמרה..

אומרים שכנגד ארבעה בנים דברה התורה, יש עוד אחד.. זה שיודע לשאול ולא שואל...

אומרים שהחרדים קיבלו כחמישים אחוז מהדירות עם מחיר מוזל למשתכן. וזאת למרות שלא עשו צבא.

אני אומרת שהבדיקה לא נכונה, אני אומרת שהבדיקה הנכונה צריכה להיות היא כמה מהזוכים בהנחה הם משוחררי צבא הגנה לישראל. לא רק החרדים לא עושים צבא.

ההשתלחות בחרדים בדבר הזה למעשה יכולה להיות כזאת שכמו לוחמה בשטח בנוי הרעש לשם למעשה מסיח דעת מבעיה הרבה יותר גדולה.

אין הבדל מגזרים כולם עם ישראל.

מי מהזוכים שירת בצבא ומי מהזוכים לא שירת בצבא.

זאת החקירה הנכונה.

מבחינת חקיקה, ברור שהיה צריך להחיל חוק שריון נלווה לחוק מחיר למשתכן, קודם כל לקבוע ששמונים אחוז מהדירות משורינות לחיילים וחיילות משוחררים, יש דתיים שעושים צבא גם הם יהיו בשמונים האחוז האלה ואת עשרים האחוז הדירות הנותרות לתת כצדקה שלא יהיה אביון, שיחולק בהגרלה בין *עובדים עניים שלא עשו צבא ומשכך אין להם זכות בעמידר אך דבר כזה ירים אותם.

*יש דבר כזה עובדים עניים.

יְהוָה יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי הֵמָּה הָבֶל:  אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ: לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָׁחַת: תהלים.

עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָׁחַת:

משכב זכר אצל המוסלמים הוא חטא שהם מוציאים להורג עליו.

גם בפרס.

ידוע למשרדי ההסברה של צה"ל ושל משרד החוץ שאח שסינוואר האח היה אונס ילדים פלסטינאים בכלא בישראל.

וידוע גם שסינאוור חיפה על אחיו הפדופיל.

ברור שלשב"ס יש עדויות שאביחי אדרעי יכול לעשות מהם מטעמים כאלה שיובילו להורדת החמאס בעזה.

זאת הדרך להרוג אידיאולוגיא. להרוג את הרעיון.

מלחמה תודעתית דתית היא שתוריד את החמאס.

ברור שהציונות הדתית יודעת זאת ומשכך מדוע לא תוקפת בזאת, אולי בגלל שלא רוצים להשתמש בכלי הזה שמרשיע גם את מוטי אלון וגם את אוחנה.

יש הבדל בין ביבי החילוני לבין סינאוואר הג'הדיסט החמאסניק החומניסטי. יש הבדל בין הבוחר של זה לבין הבוחר של זה. במקום הזה יחשף השקר של חמאס שלא רק גונב אוכל מסיוע לילדים הוא גם אונס ילדים וזה סקופ הכו שילינג כמו שאומרים... תראה באוסטרליא איפה שעשו חוקים להגנת ילדיהם מסכנות הרשתות החברתיות... נראה אותם עם פירסום כזה תומכים בחמאס.

(יכול אביחי ככה על הדרך לרמוז לפרסים שמעט לפני המלחמה בכיר במפלגה נתפס בעת אקט הומוסקסואלי הדבר הביך את השלטונות והמקרה הושתק ועם המלחמה נשכח וזאת על משל דבר אל הסלע ויצאו ממנו מיים...).

בשורה התחתונה במקום הזה נופלים מלכים... איבר הזכרות הוא האויב מבפנים של כל זכר, גם של מלך גם של העבד... בורא עולם ברא אותכם עם איבר שהוא כשבב להשמדה עצמית..

וְהָיָה כִּֽי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָֽנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבָּֽעְתִּי: דברים.

כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבָּֽעְתִּי:

גם להומו ולשאינו הומו יש יצר שמושל עליו ולא הוא מושל בו, לראיה, שמבודדים נשים וגברים לשתי קבוצות, הנשים הלסביות והלא לסביות אינן מקיימות מגרשי זנות כשם שמקיימים הזכרים ההומואים ושאינם הומואים. אין בית זונות ללסביות, אין בית זונות לצרכניות ממין נקבה.

מבחינת סימפטום לרעות וחולות חברתיות- לא מיבאים זונות ממין זכר לצרכניות זנות כמו שמיבאים זונות ממין נקבה לזכרים צרכני זנות. לא מיבאים זונות ממין נקבה ללסביות וידוע שיש עובדים זרים פורצי גדר ללא אישור עבודה שעשו בעת עוני הסבה מקצועית לנותני שרות לצרכני זנות ממין זכר.

בעת עוני לכל צרכן ימצא ספק.

למחשבה,

מבחינת תוכן דבר, מבחינה יצרית רגשית אין הבדל בין הומו לשאינו הומו ומשכך הומוסקסואליות הוא לא ענין של מגדר. גם שהיא נקבית וגם שהיא זכרית זאת לא זהות מגדרית על רצף קו מגדרי שמגדיר מי הוא מי מבחינה זאת.

דבר תורה זה נכתב השנה (שבעים וחמש לפי מנין ההכרזה (48)) ונכנס ללימודי פרשת השופטים והשוטרים של שנה זאת וגם ללימודי ועודכן ונכנס גם לפרשת כהן ועשרה נשיאים- ובהמשך גם לפרשת מטות מסעי שגם היא מדברת על מקלט הרוצח- עדכון שנת שבעים ושש.

גן עדן זה לא בשמיים.האדם נברא מהאדמה הזאת על הארץ הזאת והוא הושם בגן עדן.בארץ הזאת.גם עדן זה לא בשמיים.נקווה שיבוא דור שלא ידע טוב ורע ויבוא שלום.הדור שזכה להכנס לארץ היה דור כזה.

וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִֽהְיֶה וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָֽדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה וְהֵם יִֽירָשֽׁוּהָ: אַתֶּם פְּנוּ לָכֶם וּסְעוּ הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סֽוּף: דברים.

וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָֽדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע הֵמָּה יָבֹאוּ שָׁמָּה:

אדם וחווה לפני שגורשו מגן עדן היו כאלה.וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן: וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל: וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן: וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן:  כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע: בראשית.

בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע:

אדם וחווה יצאו מגן עדן:וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים הֵן הָֽאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַֽחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָֽם: וַֽיְשַׁלְּחֵהוּ יְהֹוָה אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַֽעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּֽׁם: בראשית.

הדור החוטא לא נכנס לארץ:וַיִּשְׁמַע יְהֹוָה אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר:  אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם: דברים.

No justice- No peace. No peace- No temple

אני טוענת שפצצת אטום שייכת למקום הזה שנולד מדעת טוב ורע ששם את האדם במקום הזה כאלהים שהוא לא נכון להיות בו וזאת מבחינת יצר לב האדם.

ברור שאם X יראה  ש- Y האויב שלו עשה פצצת אטום, אז גם הוא יעשה ולך תאשים אותו על כך, X יצר את הרצון של Y לעשות פצצת אטום.

לכן, אם רוצים לחסל את האטום צריכה להיות החלטה שכווולם מפרקים את האטום כולל ארה"ב כולל רוסיא.

וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: שָׂ֗א אֵ֣ת רֹ֤אשׁ מַלְק֨וֹחַ֙ הַשְּׁבִ֔י בָּֽאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה אַתָּה֙ וְאֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְרָאשֵׁ֖י אֲב֥וֹת הָֽעֵדָֽה: וְחָצִ֨יתָ֙ אֶת-הַמַּלְק֔וֹחַ בֵּ֚ין תֹּֽפְשֵׂ֣י הַמִּלְחָמָ֔ה הַיֹּֽצְאִ֖ים לַצָּבָ֑א וּבֵ֖ין כָּל-הָֽעֵדָֽה: וַהֲרֵֽמֹתָ֨ מֶ֜כֶס לַֽיהֹוָ֗ה מֵאֵ֞ת אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַיֹּֽצְאִ֣ים לַצָּבָ֔א אֶחָ֣ד נֶ֔פֶשׁ מֵֽחֲמֵ֖שׁ הַמֵּא֑וֹת מִן-הָֽאָדָם֙ וּמִן-הַבָּקָ֔ר וּמִן-הַֽחֲמֹרִ֖ים וּמִן-הַצֹּֽאן: מִמַּֽחֲצִיתָ֖ם תִּקָּ֑חוּ וְנָֽתַתָּ֛ה לְאֶלְעָזָ֥ר הַכֹּהֵ֖ן תְּרוּמַ֥ת יְהֹוָֽה: וּמִמַּֽחֲצִ֨ת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֜ל תִּקַּ֣ח | אֶחָ֣ד | אָחֻ֣ז מִן-הַֽחֲמִשִּׁ֗ים מִן-הָֽאָדָ֧ם מִן-הַבָּקָ֛ר מִן-הַֽחֲמֹרִ֥ים וּמִן-הַצֹּ֖אן מִכָּל-הַבְּהֵמָ֑ה וְנָֽתַתָּ֤ה אֹתָם֙ לַלְוִיִּ֔ם שֹֽׁמְרֵ֕י מִשְׁמֶ֖רֶת מִשְׁכַּ֥ן יְהֹוָֽה: וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה וְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת-מֹשֶֽׁה: וַיְהִי֙ הַמַּלְק֔וֹחַ יֶ֣תֶר הַבָּ֔ז אֲשֶׁ֥ר בָּֽזְז֖וּ עַ֣ם הַצָּבָ֑א צֹ֗אן שֵׁשׁ-מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף וְשִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף וַֽחֲמֵ֥שֶׁת-אֲלָפִֽים: וּבָקָ֕ר שְׁנַ֥יִם וְשִׁבְעִ֖ים אָֽלֶף: וַֽחֲמֹרִ֕ים אֶחָ֥ד וְשִׁשִּׁ֖ים אָֽלֶף: וְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם מִן-הַ֨נָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-יָדְע֖וּ מִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר כָּל-נֶ֕פֶשׁ שְׁנַ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָֽלֶף: וַתְּהִי֙ הַֽמֶּחֱצָ֔ה חֵ֕לֶק הַיֹּֽצְאִ֖ים בַּצָּבָ֑א מִסְפַּ֣ר הַצֹּ֗אן שְׁלֹשׁ-מֵא֥וֹת אֶ֨לֶף֙ וּשְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף וְשִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וַֽחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת: וַיְהִ֛י הַמֶּ֥כֶס לַֽיהֹוָ֖ה מִן-הַצֹּ֑אן שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חָמֵ֥שׁ וְשִׁבְעִֽים: וְהַ֨בָּקָ֔ר שִׁשָּׁ֥ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָ֑לֶף וּמִכְסָ֥ם לַיהֹוָ֖ה שְׁנַ֥יִם וְשִׁבְעִֽים: וַֽחֲמֹרִ֕ים שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף וַֽחֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת וּמִכְסָ֥ם לַֽיהֹוָ֖ה אֶחָ֥ד וְשִׁשִּֽׁים: וְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וּמִכְסָם֙ לַֽיהֹוָ֔ה שְׁנַ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים נָֽפֶשׁ: וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֗ה אֶת-מֶ֨כֶס֙ תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה לְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת-מֹשֶֽׁה: וּמִֽמַּחֲצִ֖ית בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ חָצָ֣ה מֹשֶׁ֔ה מִן-הָֽאֲנָשִׁ֖ים הַצֹּֽבְאִֽים: וַתְּהִ֛י מֶֽחֱצַ֥ת הָֽעֵדָ֖ה מִן-הַצֹּ֑אן שְׁלֹשׁ-מֵא֥וֹת אֶ֨לֶף֙ וּשְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וַֽחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת: וּבָקָ֕ר שִׁשָּׁ֥ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָֽלֶף: וַֽחֲמֹרִ֕ים שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף וַֽחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת: וְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אָֽלֶף: וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה מִמַּֽחֲצִ֣ת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת-הָֽאָחֻז֙ אֶחָ֣ד מִן-הַֽחֲמִשִּׁ֔ים מִן-הָֽאָדָ֖ם וּמִן-הַבְּהֵמָ֑ה וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם לַלְוִיִּ֗ם שֹֽׁמְרֵי֙ מִשְׁמֶ֨רֶת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהֹוָ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת-מֹשֶֽׁה: וַֽיִּקְרְבוּ֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה הַפְּקֻדִ֕ים אֲשֶׁ֖ר לְאַלְפֵ֣י הַצָּבָ֑א שָׂרֵ֥י הָֽאֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י הַמֵּאֽוֹת: וַֽיֹּאמְרוּ֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה עֲבָדֶ֣יךָ נָֽשְׂא֗וּ אֶת-רֹ֛אשׁ אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֵ֑נוּ וְלֹֽא-נִפְקַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ אִֽישׁ: וַנַּקְרֵ֞ב אֶת-קָרְבַּ֣ן יְהֹוָ֗ה אִישׁ֩ אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א כְלִֽי-זָהָב֙ אֶצְעָדָ֣ה וְצָמִ֔יד טַבַּ֖עַת עָגִ֣יל וְכוּמָ֑ז לְכַפֵּ֥ר עַל-נַפְשֹׁתֵ֖ינוּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה: וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֶת-הַזָּהָ֖ב מֵֽאִתָּ֑ם כֹּ֖ל כְּלִ֥י מַֽעֲשֶֽׂה: וַיְהִ֣י | כָּל-זְהַ֣ב הַתְּרוּמָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֵרִ֨ימוּ֙ לַֽיהֹוָ֔ה שִׁשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר אֶ֛לֶף שְׁבַע-מֵא֥וֹת וַֽחֲמִשִּׁ֖ים שָׁ֑קֶל מֵאֵת֙ שָׂרֵ֣י הָֽאֲלָפִ֔ים וּמֵאֵ֖ת שָׂרֵ֥י הַמֵּאֽוֹת: אַנְשֵׁי֙ הַצָּבָ֔א בָּֽזְז֖וּ אִ֥ישׁ לֽוֹ: וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶת-הַזָּהָ֔ב מֵאֵ֛ת שָׂרֵ֥י הָֽאֲלָפִ֖ים וְהַמֵּא֑וֹת וַיָּבִ֤אוּ אֹתוֹ֙ אֶל-אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד זִכָּר֥וֹן לִבְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה: פרשת מטות מסעי.

מַלְק֨וֹחַ֙ הַשְּׁבִ֔י בָּֽאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה:

. -ברור לכולנו שהשלל של הבקר והצאן והחמורים זה שלל רציני, מנתוני משרד החקלאות יש בעת הזאת בישראל בקר לבשר (לא פרות חולבות וללא כבשים ועזים=צאן , חלב ובשר) כשבעים אלף ראש, כששלל הבקר לבדו היה אז בימי קדם- שבעים ושתיים אלף ראש. ומפה נחשוב על שלל הצאן שבעת ההיא מרבית החלב היה מהצאן כשבע מאות אלף ראש. זה היה ענף רציני בישראל. היום ענף הבקר לבשר מעסיק כאלף חמש מאות בני אדם. זאת אומרת שהשלל הזה הביא פרנסה למשהו כמו עשרים אלף עובדים. במושגים של היום כחמישה אחוז מהמועסקים במשק. ברור שמנין העדה כולה הוא הרבה יותר גדול מאנשי הצבא, ובכל זאת אנשי הצבא קיבלו מחצית מן השלל, שילמו יותר מכס אך חלקם של אנשי הצבא מבחינה יחסית לנפש אחת היה הרבה הרבה יותר גדול. ברור לכולנו שמגיע להם. ברור שצריך לחשוב מה עלה בגורלם נפש האדם במלקוח שחלק מהם היו מכס לאלעזר הכהן. כנראה כעבדים גם לכהן וגם לעם, ניתן לדעת זאת ממקרה הגבעונים שהיו מעמי הארץ והתחזו שאנשים שבאו מארץ רחוקה ולכן החיו אותם והנשיאים עשו איתם ברית, בסופו של יום הם גם שרתו בעבודת המזבח שם עובד הכהן: וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵיהֶם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים:  וְלֹא הִכּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלֹּנוּ כָל הָעֵדָה עַל הַנְּשִׂיאִים: וַיֹּאמְרוּ כָל הַנְּשִׂיאִים אֶל כָּל הָעֵדָה אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה לֹא נוּכַל לִנְגֹּעַ בָּהֶם: זֹאת נַעֲשֶׂה לָהֶם וְהַחֲיֵה אוֹתָם וְלֹא יִהְיֶה עָלֵינוּ קֶצֶף עַל הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם: וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם הַנְּשִׂיאִים יִחְיוּ וַיִּהְיוּ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְכָל הָעֵדָה כַּאֲשֶׁר דִּבְּרוּ לָהֶם הַנְּשִׂיאִים: וַיִּקְרָא לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר לָמָּה רִמִּיתֶם אֹתָנוּ לֵאמֹר רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִכֶּם מְאֹד וְאַתֶּם בְּקִרְבֵּנוּ יֹשְׁבִים: וְעַתָּה אֲרוּרִים אַתֶּם וְלֹא יִכָּרֵת מִכֶּם עֶבֶד וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְבֵית אֱלֹהָי: וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמְרוּ כִּי הֻגֵּד הֻגַּד לַעֲבָדֶיךָ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ לָתֵת לָכֶם אֶת כָּל הָאָרֶץ וּלְהַשְׁמִיד אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וַנִּירָא מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵינוּ מִפְּנֵיכֶם וַנַּעֲשֵׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: וְעַתָּה הִנְנוּ בְיָדֶךָ כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לַעֲשׂוֹת לָנוּ עֲשֵׂה: וַיַּעַשׂ לָהֶם כֵּן וַיַּצֵּל אוֹתָם מִיַּד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא הֲרָגוּם: וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח יְהוָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר: יהושע. וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח יְהוָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר: חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם: לָעֵדָה: וּלְמִזְבַּח יְהוָה:

והיה גם את המלקוח הזה:

וַֽיִּקְרְבוּ֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה הַפְּקֻדִ֕ים אֲשֶׁ֖ר לְאַלְפֵ֣י הַצָּבָ֑א שָׂרֵ֥י הָֽאֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י הַמֵּאֽוֹת: וַֽיֹּאמְרוּ֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה עֲבָדֶ֣יךָ נָֽשְׂא֗וּ אֶת-רֹ֛אשׁ אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֵ֑נוּ וְלֹֽא-נִפְקַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ אִֽישׁ: וַנַּקְרֵ֞ב אֶת-קָרְבַּ֣ן יְהֹוָ֗ה אִישׁ֩ אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א כְלִֽי-זָהָב֙ אֶצְעָדָ֣ה וְצָמִ֔יד טַבַּ֖עַת עָגִ֣יל וְכוּמָ֑ז לְכַפֵּ֥ר עַל-נַפְשֹׁתֵ֖ינוּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה: וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֶת-הַזָּהָ֖ב מֵֽאִתָּ֑ם כֹּ֖ל כְּלִ֥י מַֽעֲשֶֽׂה: וַיְהִ֣י | כָּל-זְהַ֣ב הַתְּרוּמָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֵרִ֨ימוּ֙ לַֽיהֹוָ֔ה שִׁשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר אֶ֛לֶף שְׁבַע-מֵא֥וֹת וַֽחֲמִשִּׁ֖ים שָׁ֑קֶל מֵאֵת֙ שָׂרֵ֣י הָֽאֲלָפִ֔ים וּמֵאֵ֖ת שָׂרֵ֥י הַמֵּאֽוֹת: אַנְשֵׁי֙ הַצָּבָ֔א בָּֽזְז֖וּ אִ֥ישׁ לֽוֹ: וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶת-הַזָּהָ֔ב מֵאֵ֛ת שָׂרֵ֥י הָֽאֲלָפִ֖ים וְהַמֵּא֑וֹת וַיָּבִ֤אוּ אֹתוֹ֙ אֶל-אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד זִכָּר֥וֹן לִבְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:

וזה מלקוח כזה:

כְלִֽי-זָהָב֙ אֶצְעָדָ֣ה וְצָמִ֔יד טַבַּ֖עַת עָגִ֣יל וְכוּמָ֑ז

וזה נחשב לשלל מלחמה שכל לוחם בז לו באופן אישי:

אַנְשֵׁי֙ הַצָּבָ֔א בָּֽזְז֖וּ אִ֥ישׁ לֽוֹ:

וכמו מרוקנים את כיסיהם הם באו למשה ואלעזר עם השלל הזה:

וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֶת-הַזָּהָ֖ב מֵֽאִתָּ֑ם כֹּ֖ל כְּלִ֥י מַֽעֲשֶֽׂה: וַיְהִ֣י | כָּל-זְהַ֣ב הַתְּרוּמָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֵרִ֨ימוּ֙ לַֽיהֹוָ֔ה שִׁשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר אֶ֛לֶף שְׁבַע-מֵא֥וֹת וַֽחֲמִשִּׁ֖ים שָׁ֑קֶל מֵאֵת֙ שָׂרֵ֣י הָֽאֲלָפִ֔ים וּמֵאֵ֖ת שָׂרֵ֥י הַמֵּאֽוֹת:

והשלל הזה כקורבן מהלוחמים לאהל מועד:

וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶת-הַזָּהָ֔ב מֵאֵ֛ת שָׂרֵ֥י הָֽאֲלָפִ֖ים וְהַמֵּא֑וֹת וַיָּבִ֤אוּ אֹתוֹ֙ אֶל-אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד זִכָּר֥וֹן לִבְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:

משפחת אימי גלתה במצרים גם אחרי הקמת המדינה. הם היו שם גם בימים שהיתה מלחמה בין ישראל למצרים.

המצרים לא בקשו מהיהודים להתגייס, לא בקשו מהם לעשות זאת כדי להוכיח נאמנות.

יהודים במצרים לא נלחמו ביהודים מישראל.

סבי ודודי לא התגייסו לצבא המצרי.

יהודים בגולה שירתו ומשרתים בצבאות של המדינות שהם חיו או עדיין חיים בהן.

תחשבו על זה שיש עכשיו מלחמה בין אוקראינה לרוסיא. יש התכנות שיש חיילים יהודים בצבא רוסיא וגם בצבא אוקראינה ושבמלחמה הזאת נלחמים גם יהודים ביהודים.

בגרמניא דרשו מיהודים להיות קאפו, היד החותמת לפני שילוח.

בוקר טוב ישראל.

(תראה, בעת ההיא גם במצרים שכונתה מצרים לילה, אמרו בבוקר- בוקר טוב וזאת למרות שהיה לילה.

בהמשך בעת ישעיהו בורא עולם ריפא את המצרים, נעתר להם.

הם בקשו רפואה מבורא עולם ובורא עולם שנגף ורפא בהם ושוב נגף ורפא בהם, נעתר להם ורפאם רפואה שלמה והם שבו עד בורא עולם כמאמר- שובו אלי ואשובה אליכם).

ברור שהמחוקקים שנועדים בעת הזאת בענין חוק הגיוס ידעו שאם הם יפתחו את הנושא  הדבר יעורר מהומות מצד סרבני הגיוס. לעשות זאת בעת המלחמה לא יועיל מבחינת גיוסם של אלה מבחינת התועלת מהם במלחמה הזאת, כך שדחיית הנושא לאחר המלחמה היתה נכונה יותר, יש משהו שפוגע ברוח העת בעת הזאת בראות העם את זאת.

ההפגנות שלהם עם תכני השלטים שלהם כמקטרגין על ישראל.

(כי יש אמת בטענתם שיש טומאה בצבא וזאת על פי תורה).

ושוב, לזכות ישראל יאמר שהרב ישראל זעירא העדיף שלא לעשות את התפילה בתל אביב מתוך מקום שיש סכנה שהדבר יביא יהודים למעשים שמקטרגין על ישראל.

(אנשי גולדנקנוף  שמקטרגין על ישראל בהפגנות הם חברים לדרך של אוחנה, כך שאם טמא פה, גם טמא פה, ישיבתם של תופסי התורה עם אוחנה היא כמאשרת את אוחנה, היא שמטעה את העם).

העובדה שאני לא נורמאלית, אינה עושה אותי משוגעת. אני טוענת שלא נורמליות היא אינה משוואה למשוגעת. וברור שקשה ללא נורמאלים לחיות בציוליזציא הנורמאלית וברור שבתי הנפש שמנהליו/סוהריו משוגעים הוא לא הפתרון או המקלט  לאנשים לא נורמאלים. תניחו לנו, אם אנחנו לא מדברים אתכם אל תדברו איתנו, נדבר איתכם בזמן ובמקום הנוח לנו.

בזמנו של היטלר בגרמניא, הגרמני הנורמאלי היה נאצי.

אמרו שלא נכון להשוות את מעשי החמאס בשמיני עצרת למעשי הנאצים. וזאת כנראה בהבדלה כמותית. מבחינה מעשית, מעשי החמאס ביום הזה היו אכזריים כאכזריות הנאצים.

מעשי החמאס כללו עריפות ראשים קטיעת גפיים ואני חושבת שאמרו גם קטיעת אברי מין ושביית אזרחים גם ילדים גם זקנים. 

לזכות ישראל יאמר שצבא ישראל לא לוקח בשבי אזרחים מעזה או מלבנון. ישראל היתה יכולה לשבות עשר אלף תינוקות להחשת שחרור ילדים ישראלים.

ועוד לזכות ישראל יאמר ששביית אזרחים עזתים לא עלתה על דעתו.

מעשה נאצי הוא מעשה שנעשה גם ליחיד, גם לעשרות גם למאות וגם לאלפים וגם לאלפי אלפים, המעשה הוא אותו מעשה, ההבדלה היחידה היא הבדלה כמותית ומשכך גודל האסון.

ברור שדבריו של שוקן בועידה הבינלאומית  תחילתם במחשבה.

הגעת העורב לעיר נובעת מחוסר מזון במקומות העורב.

העורב ניזון מבשר ושכזה הוא מיועד לחיות ולהיות מוזן במקומות חיית השדה וחיית היער.

ברור שדילול בחיית השדה והיער הביאה את העורב לעיר שבימינו אנו גם העורב וגם החתול נוברים באשפה ובקרב על נבלת העכבר ברור שהעורב ינצח את החתול.

ברור שיש התכנות שהנודדות יבחרו שלא לנחות בישראל מתוקף בצורת כזאת בישראל לבעלי הכנף.

יש להגביה את פנסי הרחוב ולהאיר באור לבן ולא צהוב כדי שהעטלפים לא ינמיכו טוס..

שתהיה שבת שלום וחודש טוב.

חודש שמיני- הוא ירח בול- בשנת שבעים ושש

וַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאֹבֹֽת: וַיִּסְע֖וּ מֵֽאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֞וּ בְּעִיֵּ֣י הָֽעֲבָרִ֗ים בַּמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁר֙ עַל-פְּנֵ֣י מוֹאָ֔ב מִמִּזְרַ֖ח הַשָּֽׁמֶשׁ: מִשָּׁ֖ם נָסָ֑עוּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּנַ֥חַל זָֽרֶד: מִשָּׁם֘ נָסָ֒עוּ֒ וַֽיַּחֲנ֞וּ מֵעֵ֤בֶר אַרְנוֹן֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר הַיֹּצֵ֖א מִגְּבֻ֣ל הָֽאֱמֹרִ֑י כִּ֤י אַרְנוֹן֙ גְּב֣וּל מוֹאָ֔ב בֵּ֥ין מוֹאָ֖ב וּבֵ֥ין הָֽאֱמֹרִֽי: עַל-כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר בְּסֵ֖פֶר מִלְחֲמֹ֣ת יְהֹוָ֑ה אֶת-וָהֵ֣ב בְּסוּפָ֔ה וְאֶת-הַנְּחָלִ֖ים אַרְנֽוֹן: וְאֶ֨שֶׁד֙ הַנְּחָלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָטָ֖ה לְשֶׁ֣בֶת עָ֑ר וְנִשְׁעַ֖ן לִגְב֥וּל מוֹאָֽב: וּמִשָּׁ֖ם בְּאֵ֑רָה הִ֣וא הַבְּאֵ֗ר אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ לְמֹשֶׁ֔ה אֱסֹף֙ אֶת-הָעָ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָהֶ֖ם מָֽיִם: אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת-הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ-לָֽהּ: בְּאֵ֞ר חֲפָר֣וּהָ שָׂרִ֗ים כָּר֨וּהָ֙ נְדִיבֵ֣י הָעָ֔ם בִּמְחֹקֵ֖ק בְּמִשְׁעֲנֹתָ֑ם וּמִמִּדְבָּ֖ר מַתָּנָֽה: וּמִמַּתָּנָ֖ה נַֽחֲלִיאֵ֑ל וּמִנַּֽחֲלִיאֵ֖ל בָּמֽוֹת: וּמִבָּמ֗וֹת הַגַּיְא֙ אֲשֶׁר֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וְנִשְׁקָ֖פָה עַל-פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן: וַיִּשְׁלַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל-סִיחֹ֥ן מֶֽלֶךְ-הָאֱמֹרִ֖י לֵאמֹֽר: אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נִטֶּה֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם לֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר בְּדֶ֤רֶךְ הַמֶּ֨לֶךְ֙ נֵלֵ֔ךְ עַ֥ד אֲשֶֽׁר-נַעֲבֹ֖ר גְּבֻלֶֽךָ: וְלֹֽא-נָתַ֨ן סִיחֹ֥ן אֶת-יִשְׂרָאֵל֘ עֲבֹ֣ר בִּגְבֻלוֹ֒ וַיֶּֽאֱסֹ֨ף סִיחֹ֜ן אֶת-כָּל-עַמּ֗וֹ וַיֵּצֵ֞א לִקְרַ֤את יִשְׂרָאֵל֙ הַמִּדְבָּ֔רָה וַיָּבֹ֖א יָ֑הְצָה וַיִּלָּ֖חֶם בְּיִשְׂרָאֵֽל: וַיַּכֵּ֥הוּ יִשְׂרָאֵ֖ל לְפִי-חָ֑רֶב וַיִּירַ֨שׁ אֶת-אַרְצ֜וֹ מֵֽאַרְנֹ֗ן עַד-יַבֹּק֙ עַד-בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן כִּ֣י עַ֔ז גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן: וַיִּקַּח֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ת כָּל-הֶֽעָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּ֤שֶׁב יִשְׂרָאֵל֙ בְּכָל-עָרֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחֶשְׁבּ֖וֹן וּבְכָל-בְּנֹתֶֽיהָ: כִּ֣י חֶשְׁבּ֔וֹן עִ֗יר סִיחֹ֛ן מֶ֥לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֖י הִ֑וא וְה֣וּא נִלְחַ֗ם בְּמֶ֤לֶךְ מוֹאָב֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיִּקַּ֧ח אֶת-כָּל-אַרְצ֛וֹ מִיָּד֖וֹ עַד-אַרְנֹֽן: עַל-כֵּ֛ן יֹֽאמְר֥וּ הַמֹּֽשְׁלִ֖ים בֹּ֣אוּ חֶשְׁבּ֑וֹן תִּבָּנֶ֥ה וְתִכּוֹנֵ֖ן עִ֥יר סִיחֽוֹן: כִּי-אֵשׁ֙ יָֽצְאָ֣ה מֵֽחֶשְׁבּ֔וֹן לֶֽהָבָ֖ה מִקִּרְיַ֣ת סִיחֹ֑ן אָֽכְלָה֙ עָ֣ר מוֹאָ֔ב בַּֽעֲלֵ֖י בָּמ֥וֹת אַרְנֹֽן: אוֹי-לְךָ֣ מוֹאָ֔ב אָבַ֖דְתָּ עַם-כְּמ֑וֹשׁ נָתַ֨ן בָּנָי֤ו פְּלֵיטִם֙ וּבְנֹתָ֣יו בַּשְּׁבִ֔ית לְמֶ֥לֶךְ אֱמֹרִ֖י סִיחֽוֹן: וַנִּירָ֛ם אָבַ֥ד חֶשְׁבּ֖וֹן עַד-דִּיבֹ֑ן וַנַּשִּׁ֣ים עַד-נֹ֔פַח אֲשֶׁ֖ר֗ עַד-מֵֽידְבָֽא: וַיֵּ֨שֶׁב֙ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּאֶ֖רֶץ הָֽאֱמֹרִֽי: וַיִּשְׁלַ֤ח מֹשֶׁה֙ לְרַגֵּ֣ל אֶת-יַעְזֵ֔ר וַֽיִּלְכְּד֖וּ בְּנֹתֶ֑יהָ (ויירש) וַיּ֖וֹרֶשׁ אֶת-הָֽאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר-שָֽׁם: וַיִּפְנוּ֙ וַֽיַּעֲל֔וּ דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עוֹג֩ מֶֽלֶךְ-הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתָ֜ם ה֧וּא וְכָל-עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי:  וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֶל-מֹשֶׁה֙ אַל-תִּירָ֣א אֹת֔וֹ כִּ֣י בְיָֽדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹת֛וֹ וְאֶת-כָּל-עַמּ֖וֹ וְאֶת-אַרְצ֑וֹ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּֽוֹן: וַיַּכּ֨וּ אֹת֤וֹ וְאֶת-בָּנָיו֙ וְאֶת-כָּל-עַמּ֔וֹ עַד-בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר-ל֖וֹ שָׂרִ֑יד וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת-אַרְצֽוֹ: וַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֔ב מֵעֵ֖בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ: פרשת מי מריבה.

עַל-כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר בְּסֵ֖פֶר מִלְחֲמֹ֣ת יְהֹוָ֑ה

וזאת נאמר:

ישראל ביקש לעבור דרך ארץ סיחון האמורי:

וַיִּשְׁלַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל-סִיחֹ֥ן מֶֽלֶךְ-הָאֱמֹרִ֖י לֵאמֹֽר: אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נִטֶּה֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם לֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר בְּדֶ֤רֶךְ הַמֶּ֨לֶךְ֙ נֵלֵ֔ךְ עַ֥ד אֲשֶֽׁר-נַעֲבֹ֖ר גְּבֻלֶֽךָ:

סיחון סרב:

וְלֹֽא-נָתַ֨ן סִיחֹ֥ן אֶת-יִשְׂרָאֵל֘ עֲבֹ֣ר בִּגְבֻלוֹ֒

ולא רק יצא להלחם בישראל:

וַיֶּֽאֱסֹ֨ף סִיחֹ֜ן אֶת-כָּל-עַמּ֗וֹ וַיֵּצֵ֞א לִקְרַ֤את יִשְׂרָאֵל֙ הַמִּדְבָּ֔רָה וַיָּבֹ֖א יָ֑הְצָה וַיִּלָּ֖חֶם בְּיִשְׂרָאֵֽל:

וישראל ניצח וכבש ארצו:

וַיַּכֵּ֥הוּ יִשְׂרָאֵ֖ל לְפִי-חָ֑רֶב וַיִּירַ֨שׁ אֶת-אַרְצ֜וֹ מֵֽאַרְנֹ֗ן עַד-יַבֹּק֙ עַד-בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן

סיחון הפסיד יען כי סגר סיחון את המעבר לישראל:

כִּ֣י עַ֔ז גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן:

היה אסור לסיחון לסגור בפני ישראל את המעבר דרך הארץ שהוא שלט בו.

יש פה ענין של חוקת מלחמה, ישראל ניצח בגלל קשות ליבו של סיחון שכבש את גבול ארנון ממואב:

כִּ֣י חֶשְׁבּ֔וֹן עִ֗יר סִיחֹ֛ן מֶ֥לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֖י הִ֑וא וְה֣וּא נִלְחַ֗ם בְּמֶ֤לֶךְ מוֹאָב֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיִּקַּ֧ח אֶת-כָּל-אַרְצ֛וֹ מִיָּד֖וֹ עַד-אַרְנֹֽן:

סיחון כבש את ארץ מואב, את ארצו המובטחת של מואב-

צריך לחשוב בדבר גם בענין מעבר סיוע הומנטירי לפלסטינאים דרך ישראל. שאסור לחסום את הגבול כשם שחסמו בפנינו, על משל זכור כי גר היית בארץ מצרים.

העדכון בחלק האחרון של הכתובה:

מה אומר לכם קשה לראות מצד אחד את המתים בקרבות ומצד שני את בחורי הישיבות שטוענים שלימודיהם ותפילותיהם מושיעים את ישראל. והיום אני יושבת בסלון ושומעת אותם אומרים שהערבים פחדנים. וזה הביא לי כעס גדול. הם הפחדנים, הם לא מתגיסים למלחמה. לא חכמה לשרת בצבא ולא לשרת במלחמה.

שורה תחתונה, על פי תוצאה, גם תפילותיהם של אלה לא נענו. והם לא כף זכות לישראל.

נו ברור, הנציגים שלהם למדו בתורה שהומו זה טוב, הם אוהבים את אוחנה. ואוחנה הוא השופט בחידון תנ"ך, ממנו הם קיבלו תעודת כבוד.

וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה: הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהוָה וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי וְהַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל וְאַחֲרֵי לֹא יוֹעִלוּ הָלָכוּ:  לָכֵן עֹד אָרִיב אִתְּכֶם נְאֻם יְהוָה וְאֶת בְּנֵי בְנֵיכֶם אָרִיב: ירמיהו.

אז הלכתי אליהם לישיבה ובישיבה נראו בחורים גם בני עשרים פלוס מינוס והבחור מהישיבה יצא בחוץ ואמרתי להם- תראה את אחיך נלחמים ולא תלחמו עימם.

צעק עלי - למה את עשית צבא, אמרתי לו שנתיים וחצי, ואני אישה.

הנלחמים למענה הם אוהביה, הם ינחלוה.

אמר לי תלכי מפה.

אני אסביר לך את זאת על מקרה הגבעונים, הגבעונים היו כנענים שהתחפשו לאנשים מארץ רחוקה וזאת כי הם פחדו מישראל, והנשיאים עשו עימם ברית למרות שאסור היה לעשות ברית עמם. אך בגלל שהם נשבעו בבורא עולם היתה חובה לקיים את ההסכם. וזאת בימי יהושע.

שאול הפר את ההסכם ובורא עולם החיל את הדין על ישראל בימי דוד, דוד ששאל את בורא עולם למה בצורת נענה כי שאול הפר את הברית.

בתחילת המלחמה, הלכתי לגבאי ונתתי לו כסף ואמרתי לו שזאת בעבור שהיה במקלט במקרה ו...

למחרת הגבאי שם לי קבלה בתיבת הדואר.

כך ששהותי במקלט היא לא שדי תרומות עלי.

וזאת בארץ הזאת ולא בארץ אדום.

בחדשות אמרו שישראל רוצה לעשות רצועת בטחון בין עזה לישראל בעומק קילומטר באורך 60 קילומטר.

וזה שטח גדול שהעזתים לא יקבלו.

ומה אני אומרת.

שישראל תיתן חצי קילומטר ועזה חצי קילומטר. ויעשו שתי גדרות מקבילות זו לזו באורך 60 ק"מ, אחת בצד העזתי אחת בצד הישראלי.

בין שתי הגדרות שישימו משהו כמו 20-30 אלף *רוטווליירים, אמסטפים וכל מיני כלבים טורפים שתמיד קצת רעבים.

ומי שעובר את הגדר מסתכן בזאת משני הצדדים, גם אם יעבור מלמעלה באם יופל. וסגור חמש שנים.

כמובן הפסקת מלחמה עם ערבות של איראן וארה"ב בשבועה לבורא עולם.

כל החותמים ישבעו לבורא עולם שלא פותחים מלחמה חמש שנים.

ובתום חמש השנים שירגעו כל הצדדים נדבר על שלום.

וברור לכל מה יקרה למי שיפר ההסכם.

*אם לא בא לכם על כלבים שימו מוקשים בין הגדרות בצפיפות של סנטימטר בין מוקש למוקש.

אני לא מוצאת הבדל בין סינאוור לבין העדה האשכנזית שחטפה מעל לאלף ילדים. וזאת מבחינת המעשה.

גם במקרה הזה החוטפים האשכנזים, לא באו במשפט.

נו, כשרוב השופטים בני האשכנזית זה ברור שכך יקרה.

אין הבדל בין חטיפת ביבס לבין חטיפת תינוקות של העדה התימנית והבלקנית, לביבס יש עוד סיכוי לחזור, את צנעני הם לא החזירו לאמא שלו ולא היה עם מי לדבר כדי להחזירם.

גם חטיפת הילדים מהעדה התימנית והבלקנית* היא פשע נגד האנושות ומשכך גם חטיפות אלה הם אקט מלחמה.

כמו שאין עם מי לדבר במקרה סינוואר, לא היה עם מי לדבר גם במקרה שחרור החטופים מהעדה התימנית והבולגרית. ילדים אלה לא חזרו.

האנס הזה (הקיבוצניק) והזה (החמאסניק), הנאנסת הזאת והזאת.

*אמר לי מישהו שהוריו עלו מבולגריא, שבעת הגלות העדה הבלקנית, נחשבו שחורים בעיני האשכנזים.

**לכל השחקנים, יש לכם טעות בתסריט, בצלאל הוא הבונה לא אורי אביו, את בצלאל בורא עולם מילא רוח חכמה ולא את אורי אביו. בצלאל לא היה משבט הלוי, בצלאל היה משבט יהודה. גם שלמה. יהודי לא יכול לספור עצמו בספורות לוי, גם בצלאל וגם שלמה לא קיבלו מהמעשרות שהועברו ללוי ומשם מעשר מן המעשר לכהן.

ולכל הכהנים שהתחתנו עם לא בתולות, אתם וילדכם לא כהנים עוד. השחתתם זרעיכם. מאשה לא בתולה, לא יוולד כהן.

כהן פורש בהגיעו לשנתו החמישים, כהן מעל שנת החמישים להולדתו לא נושא בחטא ולא יכול לעסוק במלאכת ההקרבה.

.