זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשֽׁוֹ: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּֽעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּֽךָ: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַֽיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַֽעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַֽאֲמָֽתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵֽרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶֽיךָ: כִּי שֵֽׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהוָֹה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ: שמות

וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַֽיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַֽעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַֽאֲמָֽתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵֽרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶֽיךָ

פה המצווה ברורה, לקוראים ברור מה לעשות

וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַֽיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַֽעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָֽ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָֽ וַֽאֲמָתֶךָ וְשֽׁוֹרְךָ וַֽחֲמֹֽרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵֽרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַֽאֲמָֽתְךָ כָּמֽוֹךָ: דברים.

פה מוסבר למה:

לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַֽאֲמָֽתְךָ

והמצוה הזאת היא לכולם לכל יציר נברא בשעריך, גם העסק של הוא משעריך, לא בית מגוריך.

כָּמֽוֹךָ

אם אתה מעסיק את העובד שלך בשבת, ולמרות שאתה שומר, בעשותך זאת אתה מחלל שבת.

וזה ההסבר הכולל למה נולדה המצווה:

כִּי שֵֽׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי

למחשבה:

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:  וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ:  וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד:  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם:  וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי: בראשית.

ביום הראשון בורא עולם ברא עד הערב,

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ:  וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב

בורא עולם ברא עד הערב

וַיְהִי עֶרֶב

ויהי בוקר, ונגמר יום- יום אחד.

וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד:

ולאחר שבא הבוקר התחיל יום חדש היום השני:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם:  וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי:

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי:

יום מתחיל ונגמר בבוקר.

לראיה:

וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה לַיהוָֹה לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ:  בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר אֲנִי יְהוָֹה:

בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל

סוף היום הוא בבוקר, היום ההוא הוא עד הבוקר.

לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר

משמע אתם יכולים לאמר לילדיכם שהם יכולים ללכת עם החבר'ה ביום שישי בערב, ועד ארבע לפנות בוקר הם בבית.

האדם כמו בורא עולם מצווה לעבוד שישה ימים בשבוע ובשביעי לנוח, שעות העבודה היומיות הן מבוקר עד ערב, כמו בבריאה שישה ימים בשבוע:

כביאור תהלים בשירה אודות מעשה הבריאה:

יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְהוָה אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע:  אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ: הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים:  עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ:  תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר:  הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם:  תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן: יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב: תהלים.

יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב:

בחוקת ישראל כנלמד האדם לא יחשב חוטא באם יעבוד עד הלילה בששת ימי העבודה.

שתהיה שבת שלום.

פרשת השבוע- פרשת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה.

לימודי פרשת כל הדברים האלה משנים קודמות.

מחשבות על הדרך..

אם בני האדם יאספו את צואת כלביהם מהמדרכה ואם בני האדם יקפידו לזרוק אשפה בפחי האשמה ולא על המדרכה לא נצטרך את מטאטא הרחובות, למטאטא הרחובות לא תהיה עבודה באם בני האדם לא ילכלכו את המדרכות, וככה מפני אשפה בלבד יבואו על הדרך לאסוף את האשפה .. זה יחסוך הרבה מאוד כסף אם בני האדם היו זורקים את אשפתם ואשפת כלביהם בפחי האשפה הפזורים בעיר. הדבר יחסוך את שכר מטאטאי הרחובות.. יש הרבה מטאטאי רחובות.

מדובר באלפים של שכר מינימום ושכר קבלן כח האדם בעבורם שיחסכו למצוות ומעשים טובים ... עד אז, מטאטא הרחובות וקבלנו צריכים לברך שאנשים מלכלכים את המדרכות, אם לא ילכלכו לא תהיה להם פרנסה.. הרי לא **נעסיק אותם "על הפאדי" כמו שאומרים..

**אנחנו משלמי הארנונה משלמים את שכרם.

יש שמיחסים את התפוח לפרי עץ הדעת.

לא כתוב בתורה שהפרי של עץ הדעת הוא תפוח.

ברור שפרי עץ הדעת הוא דעת.

זה בדיוק כמו שפרי עץ החיים הוא חיים.

בפתיחת המלחמה הכריז הרצי בשפת תורה, שפת קהלת- עת מלחמה.

הדבר הרעיד אותי. הבחירה במילים האלה כמו שיתקה אותי.

למעלה מחודש לא כתבתי. ומאז אני מתפללת שחרית בעמידה.

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ: עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת: עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:  עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק: עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ: עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:  עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם: מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:  רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ: אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף: קהלת.

אביב:

באביב נהינו לעם.

אביב:

עֵת לֶאֱהֹב

קיץ:

וְעֵת לִשְׂנֹא

סתיו:

עֵת מִלְחָמָה

"When you knew that it was over You were suddenly aware That the autumn leaves were turning To the color of her hair Like a circle in a spiral Like a wheel within a wheel Never ending or beginning On an ever spinning reel" Alan and Marilyn Bergman.

חורף:

וְעֵת שָׁלוֹם:

(מי יודע, אולי הקייץ יהיה פחות חם השנה.. )

ואז יודעים שבא אביב.

וכן על פי העונתיות הזאת, החוזרת על עצמה, גם הלהקות חוזרות... להקת הנחל ולהקת פיקוד מרכז ועוד...על הבמה בחזרות למסיבת הסיום של השנה בבית ספר כצנלסון, ומלחמה עכשיו וחורף.. וילדי ישראל יוצאים לנופש בחורף... אני מחכה שישירו של חיל הים.. שוטי שוטי ספינתי.. הים כל כך גדול... כי העולם גדול גדול, אפשר לראות בו את הכל.. ושוטי שוטי אוניה...

חורף..

ואחר כך אביב.

הצעה למפגינים למען שחרור השבויים.

עשו זאת בבוקר בערך בשעה 4.30-5.00 ברחובות הערים. זה לא יפריע לתנועה וישמע חזק חזק כשעון מעורר, כקריאת השקמה..

חלקו את כל המפגין לקבוצות של עשרים איש, לא יותר, קולם בבוקר ברחובות הערים  ישמע כקול אלף בערב.

ואת הקבוצות הפיצו בכל הערים, זאת תהיה קריאת המואזין של ישראל.

ברור שהנוסעים בערב הביתה, אלה שנתקעים בפקקים ללא קשר למפגינים, יסעו בשקט כשקולות ההפגנה מהבוקר הזה מהדהדים בראשם, קול המחשבה הזאת בערב שאחרי הבוקר הזה, תהיה כקול של עשרת אלפים מפגינים בראש של הנוסע או הנוסעת הביתה אחרי יום של עבודה  ושהפקקים שחזרו להיות כתמול שלשום.. והעדרותם של החוסמים את הכבישים תהיה כריק כחלל.. אחרי הבוקר הזה.

שנה זאת היא שנה שביעית. אני בשנת שבתון מעריכת תוכניות רדיו. בשנה זאת אערוך נגנים- פלייליסטים.

הנגנים יהיו מסודרים מבחינת התאמת השירים.

בשנה זאת בעמוד המבוא יהיו שלושה נגנים:

נגן שירי השבוע, נגן בעריכה כמו זה, כל פעם בנושא אחר. ונגן תוכניות נבחרות של רדיו זמן השלום. אולי פעם בחודש אערוך תוכנית אחת בשנה זאת.

אני מודדת שנה מחודש האביב עד חודש האביב ולא מתשרי עד תשרי.

אני טוענת ששנת שמיטה (שבתון לאדמה- השמיטה היא מפרי האדמה) ושנת שבתון (שבתון לאדם) צריכה להמדד על פי חודש האביב, הוא החודש הראשון וראש לחודשים על פי דבר תורה.

וכן על פי העונתיות הזאת, החוזרת על עצמה, גם הלהקות חוזרות... להקת הנחל ולהקת פיקוד מרכז ועוד...על הבמה בחזרות למסיבת הסיום של השנה בבית ספר כצנלסון, ומלחמה עכשיו וחורף.. וילדי ישראל יוצאים לנופש בחורף... אני מחכה שישירו של חיל הים.. שוטי שוטי ספינתי.. הים כל כך גדול... כי העולם גדול גדול, אפשר לראות בו את הכל.. ושוטי שוטי אוניה...

חורף..

ואחר כך אביב.

ובחודש האביב יצאנו מעבדות.

חודש ראשון.

ארועי חודש ראשון- חודש האביב.

אם אמות תדעו שלא התאבדתי.

אגב,

בשנים השמנות גרע יוסף את השומן של שנים אלה וצבר אותם, שהגיעו השנים הרזות, זאת היתה העת שהוא נהנה והרוויח מהצבר שהוא צבר מהשומן של השנים השמנות.

זאת אומרת שהשנים הרזות היו השנים הטובות של פרעה במובן שבשנים אלה הוא בנה את כוחו ומעמדו.

זה כמו שבמשבר של אם אני זוכרת נכון **2003 ו- 2008 הטייקונים יצאו עם סל קניות וקנו בצבר הזה חברות שנפלו ובמקום הזה בזמן הזה קנו כיוסף במצרים את עסקיהם של הישראלים. אפשר לראות זאת בשנים אלה גם בשוק הנדל"ן.

במשבר הכלכלי של המלחמה, הצבר בקופת האוצר שנצבר כמקמצים למעשה לא משמש לקנות את אדמות הקיבוצים והאזרחים שנפגעו כלכלית, לא משמש לעזרה לעניים, לנכים, לפצועי צהל כמו סעדיאן, הוא לא ישמש להעצמת אזרחי המדינה, הוא ישמש להשיב את מה שנאכל לקיבוצים ולאזרחים בשנת המלחמה.

משל הפרה בריאת הבשר, ולא שמנה לא שומן יתר, היתר הזה הוא יתר חולה, יתר לא וכון, במובן שיש מקומות מקמצים מהם כביאור תהלים:

אגב, אם הממונה על ההגבלים היה מאשר את מיזוג דקוליין עם נירלט מכספי הפיצויים, הדבר היה מעצים את נירלט. מחזיר אותה לשוק מהר יותר.

עוד דבר נחמד לחשוב עליו שכמו יוסף שפתר את חידות חלום פרעה, כך גם שלמה במקום ישראל, מלך ישראל, בונה הבית הראשון, גם הוא היה במקום של פותר חידות ופלא יועץ במקרה הזה ובמקום הזה- לגויים שבאו לבדוק מי המלך הזה שהיה החכם באדם בעתו ולא היה כמוהו לפניו ומשכך חכם יותר מיוסף שהיה יועץ לפרעה ולא לגויים כולם כמו שלמה.

**לפי הספורות הנוצריות.

אומרים שאישרו לייבא 300,000 אלף עובדים זרים יען כי הפלסטינאים לא יעבדו פה אחרי המלחמה ומה אני אומרת, ברור שיהיו הרבה השקעות בעזה לבינוי יחידות דיור למליונים. ברור שהפלסטינאים יעבדו בעזה.

ומשכך ברור שלנוכח הניתוק הכלכלי הזה, עסקים מישראל לא יהנו מהפריחה הכלכלית בעזה.

אתם יכולים אולי לעשות עיסקאות עם דילרים בקפריסין, שלחו את הסחורה לקפריסין ותשנו מכתב מקור ומשם לעזה.

בענין שמיטה, למחשבה:

שנת שמיטה היא השבת של האדמה, זה ציווי חשוב מאוד שהדין שלו באם לא שומרים על הדבר הוא גלות כנלמד בספר ויקרא על מה יקרה באם לא קיימו את שנת השמיטה, את השבת של הארץ, את השבת של האדמה:

וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמֲמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיּשְׁבִים בָּהּ: וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה:  אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ: כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ: ויקרא.

האזהרה בספר ויקרא היא שאם הארץ לא תשבות את שבתותיה אז כמספר השבתות שלא שמרו כך מספר שנות הגלות של ישראל מהאדמה הזאת:

וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה:

יציאה לגלות שתשבות הארץ את שבתותיה:

וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ: כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ:

ומפה נלמד שכך קרה:

וַיַּעַל עֲלֵיהֶם אֶת מֶלֶךְ (כשדיים) כַּשְׂדִּים וַיַּהֲרֹג בַּחוּרֵיהֶם בַּחֶרֶב בְּבֵית מִקְדָּשָׁם וְלֹא חָמַל עַל בָּחוּר וּבְתוּלָה זָקֵן וְיָשֵׁשׁ הַכֹּל נָתַן בְּיָדוֹ: וְכֹל כְּלֵי בֵּית הָאֱלֹהִים הַגְּדֹלִים וְהַקְּטַנִּים וְאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו הַכֹּל הֵבִיא בָבֶל:  וַיִּשְׂרְפוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים וַיְנַתְּצוּ אֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם וְכָל אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל כְּלֵי מַחֲמַדֶּיהָ לְהַשְׁחִית: וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית מִן הַחֶרֶב אֶל בָּבֶל וַיִּהְיוּ לוֹ וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים עַד מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס:  לְמַלֹּאות דְּבַר יְהוָה בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה: דברי הימים.

וַיִּהְיוּ לוֹ וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים עַד מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס:  לְמַלֹּאות דְּבַר יְהוָה בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה:

מפה נלמד חשיבות השמירה על חוקת השמיטה. חוקת השמיטה מדברת על שבת לארץ, שבת לאדמה על משל וינפש, זה כמו לתת לאדמה מנוחה כדי שתוכל להמשיך "לעבוד" מבלי ל"קרוס מעייפות" וזאת על משל מנוחת האדם , ועל הנזק והתועלת שבדבר.

שנת שמיטה מקוימת על פרי האדמה. אני טוענת שגם כריית חומרי גלם מהאדמה הם עבודת אדמה, וגז ואשלאג משולים לפרי אדמה. אני טוענת שגם תחומים אלה צריכים לשבות בשנת השמיטה כדי לקיים את שבת האדמה, אני לא רואה הבדל מבחינת לקיחה מן האדמה בתחומי כריה ותחומי חקלאות, שניהם מעבידים את האדמה ומשכך גם מפעילות זאת יש לשבות בשנת השמיטה.

בכל מקרה ולנוכח חשיבות קיום הדבר והנזק שבאי קיום הדבר, יש לחשוב מאוד ברצינות בדבר.

** חוקת השמיטה נתנה לישראל כחלק מברית חורב והוחלה עם הביאה לארץ, לאחר שחזרנו אליה ממצרים, ומשכך החלת הספירה בעת הזאת צריכה להמדד עם חזרת ישראל למשילות על ארצו. בהמשך לזאת בשנה זאת לא רק בגלל המלחמה צריך לעזור לחקלאים שנאלצו לשמוט בשנה זאת, השמיטה בכל מקרה היא על פי חוק ויש לפצות אותם על שנת שמיטה בשנה זאת בכל מקרה.

מבחינה רעיונית המשק הוא כמו בבריאה היצרן מייצר מוצר/גשם העם צורך/משלם כסף ליצרן. הכסף שחוזר לייצרן הוא כמו האדים לייצר עוד מוצרים מהכסף וחוזר חלילה.. אם הצרכן לא יצרוך זה כמו שלא יעלו אדים השמימה, לא יהיה כסף ליצרן לייצר עוד סחורה, עוד במבה..ומשכך לא יהיו עננים/יצרנים להוריד גשם..

כידוע שכר מנכ"ל אל על לשעבר עמד על 16.8 מליון שקל בשנה.בואו נחשוב,כמה כסף ביזבז אליעזר שקדי? מאה אלף בחודש?, מאתיים אלף בחודש? נהיה לארז'ים 250 אלף שקל!זאת אומרת שאליעזר שקדי יבזבז 3 מליון שקל בשנה ואת שאר הכסף, הוא יחסוך. מה זה אומר?זה אומר שכסף… שיצא מהשוק שאמור לחזור אליו באמצעות צריכה ממוצרי המפעלים במשק , שתגרום למפעלים למכור, שתגרום למפעלים לייצר, שתגרום למפעלים להעסיק עובדים..לא חזר אליו.

מתוך המקום הזה:

"כבוב דן בבית המשפט המחוזי בתיקים פליליים, בהם: פרשת ארז אפרתי (מאבטח הרמטכ"ל שהודה בתקיפה מינית)^[8], פרשת גרגורי לרנר^[9], תיקי המעורבים בתקיפת אנשי התקשורת במקרה דודו טופז, במשפטו של הסרסור רמי סבן^[10], פרשת פלד גבעוני^[11], פרשת צינורות המזרח התיכון^[12], תביעה נגזרת נגד פרטנר^[13], פרשת כמיפל נגד ניאופרם, פרשת הסוס הטרויאני, פרשת הדסק הצרפתי בבנק הפועלים^[14], פרשת מליסרון^[15] ומשפט הרצת מניות איי די בי של נוחי דנקנר^[16].

כבוב החמיר בכמה מקרים עם עברייני שוק ההון, כגון במקרים של צביקה רבין ואפרים קדץ. בפסק הדין בעניין עמי גורבץ כתב כי "מחובתו של בית המשפט להכביד ידו על מבצעי עבירות של תרמית בני"ע"" וויקיפדיא.

והמקום הזה:

תחכו לסוף המשפט של זה:

יש שליבם נוטה לעקורים בעזה שנעקרו מבתיהם, זה בסדר ונכון הדבר, אך צריך לזכור ולהזכיר שגם בישראל יש הרבה מאוד בני אדם שנעקרו מבתיהם במלחמה זאת.

נטיית הלב לזה יותר מזה כנראה נובעת גם מהעובדה שלישראל יש יותר אפשרויות להעניק לעקורים קורת גג חלופית טובה יותר ותנאים נוחים יותר.

צריך לחשוב על ההחלטה בהאג שמפרידה בין העם הפלסטינאי לבין מנהיגיו גם על משל שלישראל היתה היכולת להבדיל בין הנאצים לעם הגרמני ומשכך יש שלום בין ישראל לגרמניא בעת הזאת.

הרבה בישראל מתפללים בעת הזאת את תפילת השלום:

שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים, חֵן וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ, כֻּלָּנוּ כְאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ,  תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם.

וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן:

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְבוֹתָם. יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ. וּמַלְאַךְ יְהֹוָה דּוֹחֶה. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ, לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

עֹשֶׂה שָׁלוֹם  בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:

שאנו מתפללים לשלום לנו אנחנו גם מתפללים לשלום לסובבים אותנו שאנו במלחמה עכשיו עימם.

אם יהיה שלום לנו, יהיה שלום לסובבים אותנו.

והסובבים אותנו סבבו אותנו גם בעת שבורא עולם הניח לנו מסביב.

ברור שכמו אז,גם כשיבוא היום הזה שוב, הם יהיו שם.

אם הם היו שם, אז ברור שהם יהיו שם.

ככתוב בספר מלכים אודות שלמה וחירם מלך לבנון:

וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה כִּי שָׁמַע כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים:

וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חִירָם לֵאמֹר:  אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ עַד תֵּת יְהוָה אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת (רגלו) רַגְלָי:

וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע: וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל דָּוִד אָבִי לֵאמֹר בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל כִּסְאֶךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי: מלכים.

אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ

וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב

תבינו, אין מה לעשות, כדי לבנות בית לבורא עולם צריך את ארזי הלבנון וצריך את  הצידונים שיחטבו את העיצים:

וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדֹנִים: מלכים.

תראה, אנחנו לא נתפשר על פחות מהצידונים לכריתת עיצים לבניית הבית.

אנחנו פה לא חוסכים, קונים THE BEST מה- THE BEST

ושלמה שהיה חכם באדם ידע מי ה- THE BEST בתחום הזה:

אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדֹנִים:

ובהמשך:

וַיהוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם: מלכים.

וַיהוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה

ובחכמתו זאת הוא עשה שלום:

וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה

מה שעשו חירם ושלמה זה היה הסכם שלום כלכלי הוגן:

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וַיִּשְׂמַח מְאֹד וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם עַל הָעָם הָרָב הַזֶּה: וַיִּשְׁלַח חִירָם אֶל שְׁלֹמֹה לֵאמֹר שָׁמַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלָי אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל חֶפְצְךָ בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים: עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן הַלְּבָנוֹן יָמָּה וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אֵלַי וְנִפַּצְתִּים שָׁם וְאַתָּה תִשָּׂא וְאַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת חֶפְצִי לָתֵת לֶחֶם בֵּיתִי: וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים כָּל חֶפְצוֹ:וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית כֹּה יִתֵּן שְׁלֹמֹה לְחִירָם שָׁנָה בְשָׁנָה: מלכים.

חירם הביא את העצים:

אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל חֶפְצְךָ בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים:

שלמה המלך בתמורה נתן לו:

וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית

וגם שכר העובדים:

וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ

העובדים משתי המדינות עובדים ביחד אך כל מעסיק משלם לעובדיו את שכרו:

וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ

שלמה נתן לחירם את שכר העבודה וחירם נתן לעובדיו את השכר.

זאת אומרת התשלום חולק לשניים:

תשלום בעבור הסחורות ותשלום בעבור שכר עבודה.

גם ישמעאל הוא זרע אברהם.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מָגֵן אַבְרָהָם:

מוֹרִיד הַטָּל.  מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם.

נקווה שיבוא שלום.