משפט ודין.

כי אשה כושית לקח.

לימודי תורה על הדרך- חודש רביעי- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.
בהמשך לשיחתנו:וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח:  כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח.  וַיֹּאמְרוּ, הֲרַק אַךְ-בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר יְהוָה--הֲלֹא, גַּם-בָּנוּ דִבֵּר; וַיִּשְׁמַע, יְהוָה.  וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד--מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. וַיֹּאמֶר יְהוָה פִּתְאֹם, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-מִרְיָם, צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד; וַיֵּצְאוּ, שְׁלָשְׁתָּם.  וַיֵּרֶד יְהוָה בְּעַמּוּד עָנָן, וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל; וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם, וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם. וַיֹּאמֶר, שִׁמְעוּ-נָא דְבָרָי; אִם-יִהְיֶה, נְבִיאֲכֶם--יְהוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר-בּוֹ.  לֹא-כֵן, עַבְדִּי מֹשֶׁה:  בְּכָל-בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא.  פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת יְהוָה, יַבִּיט; וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם, לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה.  וַיִּחַר-אַף יְהוָה בָּם, וַיֵּלַךְ.  וְהֶעָנָן, סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְהִנֵּה מִרְיָם, מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג; וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל-מִרְיָם, וְהִנֵּה מְצֹרָעַת.  וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן, אֶל-מֹשֶׁה:  בִּי אֲדֹנִי--אַל-נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ.  אַל-נָא תְהִי, כַּמֵּת, אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ, וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ. וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר:  אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ: במדבר.וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח:ברור שמרים נענשה כי דברה לא יפה אודות אשתו הכושית של משה.על הכושיות שלה אהרון ומרים דיברו רעות על כך שמשה לקח אשה כושית.

כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח.

עכשיו תחשוב שוב על פרוש המילה כושית.

מאשים כמחמיא לעצמו..

מאשים כמחמיא לעצמו..בשורה התחתונה הדוס שמסתיר עיניו מאשה כחושב שהיא מבקשת לפתות אותו , מחמיא לעצמו שהוא חושב שהיא רוצה אותו.שיהיה ברור לך העובדה שאתה מתפתה לא אומרת שהאשה היפה רוצה אותך, ולא רק לאשה הזאת זה סיוט לחשוב על סקס איתך. 

לזכות ישראל יאמר..

חודש שני- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד יְהוָ֥ה רֹ֝עִ֗י לֹ֣א אֶחְסָֽר:

בִּנְא֣וֹת דֶּ֭שֶׁא יַרְבִּיצֵ֑נִי עַל-מֵ֖י מְנֻח֣וֹת יְנַהֲלֵֽנִי:

נַפְשִׁ֥י יְשׁוֹבֵ֑ב יַֽנְחֵ֥נִי בְמַעְגְּלֵי-צֶ֝֗דֶק לְמַ֣עַן שְׁמֽוֹ:

גַּ֤ם כִּֽי-אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֪יא צַלְמָ֡וֶת לֹא-אִ֘ירָ֤א רָ֗ע כִּי-אַתָּ֥ה עִמָּדִ֑י שִׁבְטְךָ֥ וּ֝מִשְׁעַנְתֶּ֗ךָ הֵ֣מָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי:

תַּעֲרֹ֬ךְ לְפָנַ֨י | שֻׁלְחָ֗ן נֶ֥גֶד צֹרְרָ֑י דִּשַּׁ֖נְתָּ בַשֶּׁ֥מֶן רֹ֝אשִׁ֗י כּוֹסִ֥י רְוָיָֽה:

אַ֤ךְ | ט֤וֹב וָחֶ֣סֶד יִ֭רְדְּפוּנִי כָּל-יְמֵ֣י חַיָּ֑י וְשַׁבְתִּ֥י בְּבֵית-יְ֝הוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים: תהלים מזמור שלושה ועשרים.

בִּנְא֣וֹת דֶּ֭שֶׁא יַרְבִּיצֵ֑נִי עַל-מֵ֖י מְנֻח֣וֹת יְנַהֲלֵֽנִי:

יַרְבִּיצֵ֑נִי

מלשון רבץלרבוץ,..כמשל רביצה על דשא ככה זה שבורא עולם רועה את ישראל..על מי מנוחות..וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה, לְהִתְפַּלֵּל אֶל-יְהוָה, אֵת כָּל-הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה, הַזֹּאת; קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה, מִכְּרֹעַ עַל-בִּרְכָּיו, וְכַפָּיו, פְּרֻשׂוֹת הַשָּׁמָיִם.  וַיַּעֲמֹד--וַיְבָרֶךְ, אֵת כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל:  קוֹל גָּדוֹל, לֵאמֹר. בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל, אֲשֶׁר דִּבֵּר:  לֹא-נָפַל דָּבָר אֶחָד, מִכֹּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב, אֲשֶׁר דִּבֶּר, בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ: מלכים.גם בעוני:

תַּעֲרֹ֬ךְ לְפָנַ֨י | שֻׁלְחָ֗ן נֶ֥גֶד צֹרְרָ֑י

כל סוגי השולחנות, גם שולחן משפט:לוּלֵי תוֹרָתְךָ, שַׁעֲשֻׁעָי--  אָז, אָבַדְתִּי בְעָנְיִי. לְעוֹלָם, לֹא-אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ:  כִּי בָם, חִיִּיתָנִי: תהלים.

לֹא-אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ:

לעיני האויב לעיני המעני את המשורר:

כִּי בָם, חִיִּיתָנִי:

צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה: ישעיהו.לא בכסף וגם לא במלחמה.לֹא-אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר;  מִמִּכְלְאֹתֶיךָ, עַתּוּדִים. כִּי-לִי כָל-חַיְתוֹ-יָעַר; בְּהֵמוֹת, בְּהַרְרֵי-אָלֶף.  יָדַעְתִּי, כָּל-עוֹף הָרִים;  וְזִיז שָׂדַי, עִמָּדִי. אִם-אֶרְעַב, לֹא-אֹמַר לָךְ:  כִּי-לִי תֵבֵל, וּמְלֹאָהּ: תהלים.כִּי-לִי תֵבֵל, וּמְלֹאָהּ.תפדה בדבר בורא עולם בדבר תורה וחוקיה.במקום שהעשיר והעני שווים בו:וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה, בִּפְקֹד אֹתָם; וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף, בִּפְקֹד אֹתָם.  זֶה יִתְּנוּ, כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים--מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:  עֶשְׂרִים גֵּרָה, הַשֶּׁקֶל--מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תְּרוּמָה לַיהוָה.  כֹּל, הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וָמָעְלָה--יִתֵּן, תְּרוּמַת יְהוָה.  הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, מִמַּחֲצִית, הַשָּׁקֶל--לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת יְהוָה, לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם.  וְלָקַחְתָּ אֶת-כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנָתַתָּ אֹתוֹ, עַל-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְהוָה, לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם: שמות.

הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, מִמַּחֲצִית, הַשָּׁקֶל--לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת יְהוָה, לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם.

וְדָל, לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ: שמות.לעתים מהדרים דל במובן שמיחסים לא סוג של עושר, שמשווים לו אורחות בזבזניים או אורחות של פזרנות שהם למעשה סוג הידור כזה שמבקש לעתים למנוע משפט צדק לעני וקיום הזכויות המגיעות:שִׁפְטוּ-דַל וְיָתוֹם;  עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ. פַּלְּטוּ-דַל וְאֶבְיוֹן; מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ: תהלים.לעתים העשיר מעליב עצמו כדי להשפט כמשפט העני על זכויותיו, אפשר היה לראות את תשובה מדבר כדבר העני בעת משפט התיספורת הוא טען להגנתו שיש לו שבעה עשר נכדים לפרנס... כמתרפס לעיני העם כמעליב עצמו כמבקש שלא יקחו אוכל מהפה של הילדים שלו וזאת שכתב ההגנה שלו הובא לידיעת העם בעתונות הפופולארית..  ומשכך.. מבקש מהעם למחול לו על חובו.. כמבקש את זכות העני להצדקה זאת.כִּי-עַד-צֶדֶק, יָשׁוּב מִשְׁפָּט;  וְאַחֲרָיו, כָּל-יִשְׁרֵי-לֵב. מִי-יָקוּם לִי, עִם-מְרֵעִים;    מִי-יִתְיַצֵּב לִי, עִם-פֹּעֲלֵי אָוֶן. לוּלֵי יְהוָה, עֶזְרָתָה לִּי-- כִּמְעַט, שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי: תהלים.

לוּלֵי יְהוָה, עֶזְרָתָה לִּי-- כִּמְעַט, שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי:

צריך לחשוב על זה עם זה:לֹא-תִהְיֶה אַחֲרֵי-רַבִּים, לְרָעֹת; וְלֹא-תַעֲנֶה עַל-רִב, לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים--לְהַטֹּת: שמות.במצב כזה, שיש רבים מוטים, ובעת שהארץ המירה מאחד לשני אין מי שיקום עימו נגד המרעים ונגד פועלי האוון שאין מתנגדים להם שואל המשורר בבדידותו זאת:

מִי-יָקוּם לִי, עִם-מְרֵעִים;  מִי-יִתְיַצֵּב לִי, עִם-פֹּעֲלֵי אָוֶן.

ומפה התודה לבורא עולם:אֱלֹהִים לָנוּ, מַחֲסֶה וָעֹז; עֶזְרָה בְצָרוֹת, נִמְצָא מְאֹד. עַל-כֵּן לֹא-נִירָא, בְּהָמִיר אָרֶץ; וּבְמוֹט הָרִים, בְּלֵב יַמִּים: תהלים.

אֱלֹהִים לָנוּ, מַחֲסֶה וָעֹז; עֶזְרָה בְצָרוֹת, נִמְצָא מְאֹד.

לוּלֵי יְהוָה צְבָאוֹת, הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט--כִּסְדֹם הָיִינוּ, לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ. שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, קְצִינֵי סְדֹם; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ, עַם עֲמֹרָה. לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי. כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי--מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי. לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא--קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא-אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי, נְשֹׂא.  וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם--גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ:  יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ. רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ--הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי:  חִדְלוּ, הָרֵעַ.  לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה.  לְכוּ-נָא וְנִוָּכְחָה, יֹאמַר יְהוָה; אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ.  אִם-תֹּאבוּ, וּשְׁמַעְתֶּם--טוּב הָאָרֶץ, תֹּאכֵלוּ.  וְאִם-תְּמָאֲנוּ, וּמְרִיתֶם--חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר: ישעיהו.לוּלֵי יְהוָה צְבָאוֹת, הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט--כִּסְדֹם הָיִינוּ, לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ. התורה כשריד לברית חורב היא זאת ששומרת עלינו לא להדמות לסדום, לעתים כאור בדרך לשוב מסדום.

שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, קְצִינֵי סְדֹם; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ, עַם עֲמֹרָה.

קיום ההומו כמושל, גם בהנהגה האזרחית וגם בהנהגה הצבאית הוא למעשה המשלתכם למושל בכם:אם הקצינים:

קְצִינֵי סְדֹם;

אז העם:

עַם עֲמֹרָה:

דברי הרב הצבאי אתמול לכבוד יום הזכרון, היו דברים טובים, עד שהרב לא ינהיג למעשה הוא נחשב סריס בעת המושל הזה:וזאת סכנה, שבנט יכול להפיל את ישראל למקום הזה: לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי. כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי--מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי. לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא--קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי;לזכות ישראל יאמר-עם ישראל לא בחר בבנט. בנט לא יכול להחשב ראש על ישראל כשרק 6 אחוז מן האזרחים בחרו בו.
.

שטראוס- עלית: סלמונלה.

לגבי התקלה בשטראוס.

חברת שטראוס הודיעה מיד על התקלה למשרד הבריאות. שטראוס לא כיסתה על עוונה. משרד הבריאות הוא שהיה צריך להוציא הודעה לאחר ששטראוס ידעה אותו. משרד הבריאות הוא שנותן אישור או מסיר אישורים ולעתים גם קובע גורלות של עסקים באם יש לו הזכות לתת או לא לתת אישור בריאות למוצר כזה או אחר. כמפקח נבחר גם שטראוס היא גוף נמשל למשרד הבריאות בדיוק כמו כל אזרח בוחר. גם שטראוס וגם האזרח בחרו במשרד הבריאות כמוסד לדבר. הוא הראש לדבר. ומשכך ברגע ששטראוס הודיעה למשרד הבריאות, האחריות המלאה על גב משרד הבריאות. משרד הבריאות מוציא כל יום הודעות לעם, יש לו דוברות והיה יכול לעשות זאת ששטראוס הודיעה לו. זה בדיוק כמו מכון התקנים. היצרן מציג את המוצר למשרד התקנים וברגע שמכון התקנים על מדעניו מאשר המוצר, הוא יכול לעוף ולמכור ולהרויח כסף ולשלם לעובדים. משרד התקנים הוא הראש לדבר ולכן אחראי לדבר.

ועל כן- המדינה צריכה לפצות את הנפגעים ולפטר את שר הבריאות.

בהמשך, לאחר תיקון התקלה ולאחר שמוצרי שטראוס יוחזרו למדפים, העם יבחר אם הוא רוצה להמשיך לקנות משטראוס כפי שקנה לפני התקלה או לא. יש מתחרים לשטראוס, היא לא היחידה הפועלת בשוק.

מאוד מעניין שלא נשמעת תלונה רצינית נגד משרד הבריאות.

העובדה שאין תלונה למשרד הבריאות שכיסה על הדבר מעידה על כך שהעם לא מתיחס לנבחריו ברצינות כמו שאומרים, העם והתקשורת לא מצפה ממשרד הבריאות להיות אחראי לדבר שהוא אמון עליו, למעשה היא העם והתקשורת רואים את משרד הבריאות כגוף שאין לו ערך, לכן אין תלונה נגדו. זה בדיוק כמו שאמרו שנבחרי העם לא מסוגלים לנהל את הפנסיות והדבר היווה הצדקה להפריטן להמבורגר שלא מחתים על ערבות אישית תשובה על ההלוואות שהוא נותן ןלכן תשובה יכול לעשות "תספורת" מתי שיחפוץ בכך.. מראש אתם מתיחסים לנבחרים שלכם כמוגבלים, כרפי שכל.

חכמים מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים. בתוך כך, קופצים הטיפשים והרשעים ובאים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם." שמואל יוסף עגנון.

"שטראוס יידעה את משרד הבריאות, ועדיין, ההודעה לציבור והריקול של המוצרים, נעשו רק מספר ימים לאחר מכן, ולא באופן מיידי" גלובס.

גם קציני המודיעין ביום כיפור לא דיווחו על הסכנה ונשפטו על כך.

"ב-1 באפריל 1974 הגישה הוועדה דו"ח ביניים (שפורסם בתקשורת למחרת) שעורר סערה. היא קבעה כי היו בידי אגף המודיעין (אמ"ן) ידיעות מתריעות רבות אודות המלחמה הקרבה, אולם הוא העריך אותן לא נכון עקב שימוש כושל במה שהוועדה קראה לו הקונספציה (כנראה בעקבות עדות זעירא)" וויקיפדיא.

"בעקבות פרסום דו"ח הביניים דוד אלעזר התפטר מתפקידו, זעירא וגונן הודחו משירות פעיל בצה"ל, וגולדה מאיר התפטרה כשבוע לאחר מכן, בעקבות לחץ ציבורי כבד, חרף מסקנות הוועדה שלא מצאו כי היא אחראית למחדל. בממשלה שהוקמה אחר כך, בראשות יצחק רבין, לא שובץ דיין לתפקיד כלשהו" וויקיפדיא.

ולא שאלת נפש אויבך- גם אויבך מאמין בבורא עולם ומייחל לחסדו.

שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה חַלְּצָ֣ה נַפְשִׁ֑י ה֝וֹשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ: כִּ֤י אֵ֣ין בַּמָּ֣וֶת זִכְרֶ֑ךָ בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה-לָּֽךְ: תהלים- מזמור שישי.

בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה-לָּֽךְ:בְּגִבְעוֹן, נִרְאָה יְהוָה אֶל-שְׁלֹמֹה--בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, שְׁאַל מָה אֶתֶּן-לָךְ.  וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה, אַתָּה עָשִׂיתָ עִם-עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב, עִמָּךְ; וַתִּשְׁמָר-לוֹ, אֶת-הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה, וַתִּתֶּן-לוֹ בֵן יֹשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, כַּיּוֹם הַזֶּה.  וְעַתָּה, יְהוָה אֱלֹהָי, אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת-עַבְדְּךָ, תַּחַת דָּוִד אָבִי; וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן, לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא.  וְעַבְדְּךָ--בְּתוֹךְ עַמְּךָ, אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ:  עַם-רָב, אֲשֶׁר לֹא-יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב.  וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין, בֵּין-טוֹב לְרָע:  כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט, אֶת-עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה.וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי אֲדֹנָי:  כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה, אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו, יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא-שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא-שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר, וְלֹא שָׁאַלְתָּ, נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ; וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין, לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט. הִנֵּה עָשִׂיתִי, כִּדְבָרֶיךָ; הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, לֵב חָכָם וְנָבוֹן, אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא-הָיָה לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ לֹא-יָקוּם כָּמוֹךָ.  וְגַם אֲשֶׁר לֹא-שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ, גַּם-עֹשֶׁר גַּם-כָּבוֹד:  אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים, כָּל-יָמֶיךָ: מלכים.וְלֹא שָׁאַלְתָּ, נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ; וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין, לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט.  הִנֵּה עָשִׂיתִי, כִּדְבָרֶיךָ; הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, לֵב חָכָם וְנָבוֹן, אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא-הָיָה לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ לֹא-יָקוּם כָּמוֹךָ.  וְגַם אֲשֶׁר לֹא-שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ, גַּם-עֹשֶׁר גַּם-כָּבוֹד:  אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים, כָּל-יָמֶיךָ.  וְלֹא שָׁאַלְתָּ, נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ;רוֹצֶה יְהוָה אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ: תהלים.לעתים גם האויב של ירא מבורא עולם ומייחל לחסדו.המשל הכי טוב זה העם הפרסי.בעת הזאת בעם הפרסי הוא אויב לישראל.אך כידוע לכולנו, העם הפרסי מאמין בבורא עולם וממלכיו כורש שעזר לעם ישראל להחלץ מגלות בבל ולעלות לירושלים ולבנות את בית המקדש השני:וּבִשְׁנַת אַחַת, לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, לִכְלוֹת דְּבַר-יְהוָה, מִפִּי יִרְמְיָה:  הֵעִיר יְהוָה, אֶת-רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרַס, וַיַּעֲבֶר-קוֹל בְּכָל-מַלְכוּתוֹ, וְגַם-בְּמִכְתָּב לֵאמֹר.  כֹּה אָמַר, כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס--כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם; וְהוּא-פָקַד עָלַי לִבְנוֹת-לוֹ בַיִת, בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה.  מִי-בָכֶם מִכָּל-עַמּוֹ, יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וְיַעַל, לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה; וְיִבֶן, אֶת-בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל--הוּא הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם.  וְכָל-הַנִּשְׁאָר, מִכָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר-שָׁם--יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ, בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה; עִם-הַנְּדָבָה--לְבֵית הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם.  וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת, לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן, וְהַכֹּהֲנִים, וְהַלְוִיִּם; לְכֹל הֵעִיר הָאֱלֹהִים, אֶת-רוּחוֹ, לַעֲלוֹת לִבְנוֹת, אֶת-בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. וְכָל-סְבִיבֹתֵיהֶם חִזְּקוּ בִידֵיהֶם, בִּכְלֵי-כֶסֶף בַּזָּהָב בָּרְכוּשׁ וּבַבְּהֵמָה וּבַמִּגְדָּנוֹת--לְבַד, עַל-כָּל-הִתְנַדֵּב.   וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ, הוֹצִיא אֶת-כְּלֵי בֵית-יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם, וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו. וַיּוֹצִיאֵם, כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, עַל-יַד, מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר; וַיִּסְפְּרֵם, לְשֵׁשְׁבַּצַּר, הַנָּשִׂיא, לִיהוּדָה. וְאֵלֶּה, מִסְפָּרָם:  אֲגַרְטְלֵי זָהָב שְׁלֹשִׁים, אֲגַרְטְלֵי-כֶסֶף אָלֶף, מַחֲלָפִים, תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים.  כְּפוֹרֵי זָהָב, שְׁלֹשִׁים--    כְּפוֹרֵי כֶסֶף מִשְׁנִים, אַרְבַּע מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה; כֵּלִים אֲחֵרִים, אָלֶף.   כָּל-כֵּלִים לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף, חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת; הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר, עִם הֵעָלוֹת הַגּוֹלָה--מִבָּבֶל, לִירוּשָׁלִָם: עזרא.האויב הזה בעת הזאת גם מתפלל לבורא עולם גם מודה לבורא עולם על שמחותיו כעם ועל שמחות יחידים מהעם הפרסי.אֲנִי-אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתֶּם; וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם.אָכֵן, כְּאָדָם תְּמוּתוּן; וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ. קוּמָה אֱלֹהִים, שָׁפְטָה הָאָרֶץ:כִּי-אַתָּה תִנְחַל, בְּכָל-הַגּוֹיִם: תהלים.

כִּי-אַתָּה תִנְחַל, בְּכָל-הַגּוֹיִם.

בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה-לָּֽךְ:שאילת נפש היא לא כלי מלחמה בישראל.דוד המלך, אביו של שלמה הסיר שטן ופגע רע ואת המלך הזה אהב חירם מלך לבנון ועם המלך הזה שלמה עשה ברית. וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ-צוֹר אֶת-עֲבָדָיו, אֶל-שְׁלֹמֹה, כִּי שָׁמַע, כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ:  כִּי אֹהֵב, הָיָה חִירָם לְדָוִד--כָּל-הַיָּמִים.  וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה, אֶל-חִירָם לֵאמֹר.  אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-דָּוִד אָבִי, כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו, מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה, אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ--עַד תֵּת-יְהוָה אֹתָם, תַּחַת כַּפּוֹת רגלו (רַגְלָי).  וְעַתָּה, הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב:  אֵין שָׂטָן, וְאֵין פֶּגַע רָע.  וְהִנְנִי אֹמֵר--לִבְנוֹת בַּיִת, לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי:  כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, אֶל-דָּוִד אָבִי לֵאמֹר, בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל-כִּסְאֶךָ, הוּא-יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי. וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ-לִי אֲרָזִים מִן-הַלְּבָנוֹן, וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם-עֲבָדֶיךָ, וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ, כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר:  כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת-עֵצִים--כַּצִּדֹנִים.  וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם, אֶת-דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה--וַיִּשְׂמַח מְאֹד; וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם, אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם, עַל-הָעָם הָרָב הַזֶּה. וַיִּשְׁלַח חִירָם, אֶל-שְׁלֹמֹה לֵאמֹר, שָׁמַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-שָׁלַחְתָּ אֵלָי; אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת-כָּל-חֶפְצְךָ, בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים. עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן-הַלְּבָנוֹן יָמָּה, וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם עַד-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-תִּשְׁלַח אֵלַי וְנִפַּצְתִּים שָׁם--וְאַתָּה תִשָּׂא; וְאַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת-חֶפְצִי, לָתֵת לֶחֶם בֵּיתִי.  וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה, עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים--כָּל-חֶפְצוֹ.  וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים, מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ, וְעֶשְׂרִים כֹּר, שֶׁמֶן כָּתִית:  כֹּה-יִתֵּן שְׁלֹמֹה לְחִירָם, שָׁנָה בְשָׁנָה. וַיהוָה, נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ; וַיְהִי שָׁלֹם, בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית, שְׁנֵיהֶם: מלכים.ועם העם הזה של חירם יש לנו מלחמות  בעת הזאת.לקרוא עוד..

"נורדאו, שנשא לאישה פרוטסטנטית, היה בהגדרתו יהודי מתבולל – שפסק מלקיים מצוות – בן לתרבות האירופית. הוא העיד על עצמו כי נמשך יותר לתרבות הגרמנית: ”בהגיעי לגיל חמש-עשרה, נטשתי את אורח החיים היהודי ואת לימוד התורה... היהדות נותרה עבורי לא יותר מזיכרון, ומאז חשתי עצמי תמיד גרמני, גרמני בלבד.“" וויקיפדיא.תחשבו על כך שהשואה באה ממקום שנורדאו היה מזוהה עמו.
..

פוליסה חדשה ותקדים משפטי.

לילדה מתרומת זרע יש אב, היא לא יתומה.אשה שבחרה להוליד דרך תרומת זרע פטרה את האב מחובות לילד או לילדה.ושוב הילדים האלה הם אינם יתומים הם ילדים שנולדו מתרומת זרע מאם שהתחייבה לא לתבוע את האב לקיים את חובתו לילדיו כחלק מתנאי התרומה.וזה הסכם בין מבוגרים שנחתם מראש, תוך שהאם מראש מוותרת לתורם.
אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ: תהלים.(אלמנות לא אלמנים).
האמהות  של הילדים מתרומת זרע לא אלמנות  ומשכך הילדים לא יתומים.לא יתכן שעם ישראל מכספי ביטוח לאומי וגם חברות הביטוח יקיימו את חובת האב לאחר שהאם ויתרה לו.הילדה הזאת מקבלת לאחר מות אמה כמו כל ילד שאיבד את אימו ויש לו אב. וזה הנכון.לנוכח ריבוי אמהות שמביאות ילדים בדרך זאת, על חברות הביטוח ,גם ביטוח לאומי, לדרוש מאמהות אלה פרמיא כפולה למקרה ו..וזאת חברות הביטוח יכולות לעשות פוליסת ביטוח חדשה לאמהות אלה. תגיד לזהבית כהן שהיא יכולה לדפוק בוחטות מפוליסה כזאת.אני טוענת שהילדה יכולה לדרוש פתיחת תיק תרומה ולחשוף את התורם, לחשוף את אביה , יען כי היא לא אשמה בדרך שבחרו אביה ואמה להביאה לעולם והיא להבדיל מאמה לא התחייבה לאביה לא לתבוע אותו בעבור חובתו לה. האב חייב לילד לא לאם, האם לא יכולה לתבוע את האב מתוקף התחייבותה. לעומתה הבת הבגירה יכולה לתבוע גם רטרואקטיבית.בלי כל קשר למקרה זה,אני טוענת שכל ילד או ילדה מתרומת זרע יכולים לתבוע פתיחת תיק תורם הזרע מסיבה זאת.
אני טוענת שצריך לבחון שוב את תרומת הזרע מהבחינה הזאת:וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ מוֹת יוּמָת עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָֽבֶן:  וַֽאֲנִי אֶתֵּן אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִֽׁי: ויקרא.גם מבחינת הסיכון כי תורם הזרע לא תמיד יודע למי הוא תורם/מוכר את זרעו, יש סיכון גבוה מאוד שהוא יתרום ללא ידיעתו זרע לבנות הערלים של כנען שהתחפשו ליהודים.צריך לבדוק שוב גם עם הילדים האלה יהודים, לעתים נתרמות מעדיפות זרע זר, ברור שילדים מזרע זר לא נחשבים יהודים.גם כשהתורם יהודי, הוא לא מוריש לילד בהסכמה. גם את ברית אברהם וגם את ברית חורב.אין להם נחלה בישראל כברית חורב ואין להם ברית כברית אברהם.תחשבו על הדבר במשל יעקב ועשיו.זה בדיוק כמו שיצחק הוריש ליעקב ולא לעשיו.

הסללה- כזאת…

אני טוענת שקלמן כצנלסון לא היה יהודי.ברור שלנוכח העובדה שקלמן כצנלסון לא הועמד לדין, אתה לא יכול להעמיד אותי למשפט בישראל.ברור שלנוכח שימת שמו של נורדאו (שדרש להכחיד עמים שההגירה לארופה הכרח היא להם) כרחוב בכל ערי ישראל, אין לך כל יכולת להעמיד אותי למשפט בישראל.זאת תוצאת ההגות של אשכנזים בסטייל של כצנלסון- הלכה למעשה: יש פה ווידוי מטעם דת אשכנז על חטא. הגיעה העת שהמזרחים ידרשו פיצוי כספי על מעשה נבלה זה, בדיוק כמו שהאכנזים דרשו פיצוי מהגרמנים וקיבלו.אני אשמח אם עורך דין יהודי מזרחי ממוצא גלות מרוקאי ירים את הכפפה ויגיש תביעה יצוגית.

עד אז האשכנזים חייבין...

משלם השכר קובע את גובה השכר.

תראה, הכסף המופקד בביטוח לאומי הוא כסף שלנו.השכר לעובדת הסיעוד מטעם ביטוח לאומי הוא שכר שהמפקיד לביטוח לאומי משלם ממה שהוא הפקיד לסועד אותו.משלם השכר שמגיע לו כ- שלוש עשרה שעות בשבוע עזרה  יקבע כמה שעות הוא רוצה להעסיק אותו ולתת לו שכר של שלוש עשרה שעות. מהכסף שלו הוא יכול להגדיל את שכר המינימום באם ירצה. המשלם בעבור השרות יכול לקבוע שאיכות השירות שווה לשלם בעבור שעה שכר של שעתיים.הכסף המשולם לבטוח לאומי הוא אינו כסף ששיך למדינה הוא שיך למפקיד הכספים לביטוח לאומי, מקופת תשלומיו הוא צורך עזרה כדי לא להיות לנטל על החברה. או להיות זקוק לתרומות. ושימוש המפקיד גם בדרך כזו היא אינה מעל בכסף של העם. וכסף זה הוא אינו שלל חרם, שדבר כזה מחשיב אותו כמועל בחרם כמו השוטר שהחרים גראס ומכר אותו בטלגראס. או כמו עמלות יתר שאישרו השרים למנהלי הפנסיות שלכם.או כמו אי דרישת ערבות אישית להלוואות שנותן המבורגר לטייקונים מכספים אלה.הכסף שמנהל המבורגר הוא אינו כסף שלו. הזקן שצורך שרותי סיעוד משלם מכספו שלו.
.

פסח- כשצדיק לא ערב לחוטאים.

וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת-אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת-שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהֹוָה בְּקֶרֶב הָאָֽרֶץ: שמות.

צדיקים בסדום אם היו, היו למעשה ערבים לסדום כדי שצדיקים וחוטאים באותו מגרש לא ימותו ביחד. למעשה צדיקים כאלה הם ערבים לחוטאים כשהם נמצאים באותו מגרש.

במקרה מצרים בורא עולם הפלה את ישראל כך שהיותם לא היתה ערובה למצרים.

זה המשמעות של פסח.

מהבחינה הזאת חשוב מאוד שחוטאים ידעו זאת, לא בכל מקרה צדיקים הם בני ערובה או חומת מגן אנושית לחוטאים.

במקרה סדום אם היו צדיקים, הצדיקים היו בני סדום.

במקרה מצרים, ישראל לא היו בני מצרים

והיו מקרים  שצדיקים נפגעו ביחד עם חוטאים:

וַיִּשְׁלְח֨וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל–בְּנֵי–רְאוּבֵ֧ן וְאֶל–בְּנֵי–גָ֛ד וְאֶל–חֲצִ֥י שֵֽׁבֶט–מְנַשֶּׁ֖ה אֶל–אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֑ד אֶת–פִּינְחָ֖ס בֶּן–אֶלְעָזָ֥ר הַכֹּהֵֽן:וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙ עִמּ֔וֹ נָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד נָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לְבֵ֣ית אָ֔ב לְכֹ֖ל מַטּ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית–אֲבוֹתָ֛ם הֵ֖מָּה לְאַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:וַיָּבֹ֜אוּ אֶל–בְּנֵי–רְאוּבֵ֧ן וְאֶל–בְּנֵי–גָ֛ד וְאֶל–חֲצִ֥י שֵֽׁבֶט–מְנַשֶּׁ֖ה אֶל–אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֑ד וַיְדַבְּר֥וּ אִתָּ֖ם לֵאמֹֽר:כֹּ֣ה אָמְר֞וּ כֹּ֣ל | עֲדַ֣ת יְהוָ֗ה מָֽה–הַמַּ֤עַל הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֤ר מְעַלְתֶּם֙ בֵּאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָשׁ֣וּב הַיּ֔וֹם מֵאַחֲרֵ֖י יְהוָ֑ה בִּבְנֽוֹתְכֶ֤ם לָכֶם֙ מִזְבֵּ֔חַ לִמְרָדְכֶ֥ם הַיּ֖וֹם בַּיהוָֽה:הַמְעַט–לָ֙נוּ֙ אֶת–עֲוֹ֣ן פְּע֔וֹר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא–הִטַּהַ֙רְנוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיְהִ֥י הַנֶּ֖גֶף בַּעֲדַ֥ת יְהוָֽה:וְאַתֶּם֙ תָּשֻׁ֣בוּ הַיּ֔וֹם מֵאַחֲרֵ֖י יְהוָ֑ה וְהָיָ֗ה אַתֶּ֞ם תִּמְרְד֤וּ הַיּוֹם֙ בַּֽיהוָ֔ה וּמָחָ֕ר אֶֽל–כָּל–עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יִקְצֹֽף: עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙. 

וְאַתֶּם֙ תָּשֻׁ֣בוּ הַיּ֔וֹם מֵאַחֲרֵ֖י יְהוָ֑ה וְהָיָ֗ה אַתֶּ֞ם תִּמְרְד֤וּ הַיּוֹם֙ בַּֽיהוָ֔ה וּמָחָ֕ר אֶֽלכָּלעֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יִקְצֹֽף

כשכל ישראל נענשים בגלל מעשה של חלק מישראל. אתה לא יכול לאמר לישראלי לשתוק כשהוא מעיד על "תקלה"  כמו שאומרים.

.