רבקה וגם רחל וגם לאה ובהמשך גם ציפורה, נמצאו בבאר.

אבותינו שהלכו למצוא להם כלה מצאו אותן בבאר.

כולנה היו רועות צאן אביהן...

רבקה רחל ולאה נלקחו מנחור/בתואל/לבן/ארם/ארם צובא/חלאב  וציפורה אשת משה נלקחה ממדין/יתרו/דרוז מזרע אברהם.

כך שאפשר לראות שזירה קדמונית בין גויי האזור.

שתדעו לכם....

ובהמשך:

וַיָּבֹא יוֹסֵף וַיַּגֵּד לְפַרְעֹה וַיֹּאמֶר אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנָּם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן:  וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל אֶחָיו מַה מַּעֲשֵׂיכֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ: בראשית.

רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ:

גם דוד המלך שהיה רועה בשושנים ניגן בחליל ניגון רועים... לשה ולגדי..

למחשבה:

בעין התורה לא יעלה על הדעת שישראל ירצה להלחם עם אבא של רחל ולאה ורבקה /ארם/סוריא וגם לא יעלה על הדעת שישראל לא ישמור על הדרוזים, על המשפחה של ציפורה. ולא יתכן  שישראל ולוט/מואב/עמון/לבנון  ילחמו בינהם וזאת שאנו יודעים שלמען אברהם הציל בורא עולם את לוט ובהמשך בורא עולם נתן נחלה מה שאתם מכירים כלבנון.

אם תבדקו תראו שאצל המוסלמים קוראים לבנותיהם בשם מרים יותר מהגר.

היה מקרה שדוד המלך שלח שליחים לנחם את בן מלך בני עמון לאחר שאביו מת:

וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיָּמָת מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּמְלֹךְ חָנוּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו: וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמוֹ בְּיַד עֲבָדָיו אֶל אָבִיו וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן: וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי בְנֵי עַמּוֹן אֶל חָנוּן אֲדֹנֵיהֶם הַמְכַבֵּד דָּוִד אֶת אָבִיךָ בְּעֵינֶיךָ כִּי שָׁלַח לְךָ מְנַחֲמִים הֲלוֹא בַּעֲבוּר חֲקוֹר אֶת הָעִיר וּלְרַגְּלָהּ וּלְהָפְכָהּ שָׁלַח דָּוִד אֶת עֲבָדָיו אֵלֶיךָ: וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם:  וַיַּגִּדוּ לְדָוִד וַיִּשְׁלַח לִקְרָאתָם כִּי הָיוּ הָאֲנָשִׁים נִכְלָמִים מְאֹד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שְׁבוּ בִירֵחוֹ עַד יְצַמַּח זְקַנְכֶם וְשַׁבְתֶּם: שמואל.

לא משנה מה הסיבה בן המלך התנהג לא יפה לאנשים ששלח דוד לנחמו, יען שלמי רעה, תחת טובה..

גם שרי בנימין נתניהו הולכים לנחם ביום הזכרון במקום שיש התכנות שיבוז להם...

ברור לכולנו שהנכלמים האלה באם יכלמו , ידעו מראש שיכלימו אותם כפי שכבר נאמר להם..

דוד המלך לא היה מכניס עצמו וולא היה מכניס את שליחיו למקום שלא רוצה אותו כמנחם, זה ההבדל בין שריו של ביבי לדוד המלך..

אתם לא תרשיעו בזאת את האבלים בעם ברשעתו חנון בן עמון...

הנדון: הסכם הפסקת מלחמה עם חמאס.

1: שחרור כל השבוים החיים והמתים בתמורה לשבויים פלסטנאים.

2: ביום שיבת כל שבויי ישראל תופסק המלחמה למשך זמן של עשר שנים.

3: כדור אחד מעזה (גם כדור תועה מחינגה) שיחצה מגבול עזה לישראל יתן לישראל את הזכות להעלות מטוסים לשמיים להפציץ את עזה ללא אבחנה , לא נקיש בגג ולא נזהיר אזרחים וזאת עד השמדה כללית של עזה כולה.

על החתום,

מדינת ישראל, ארגון חמאס וג'יהאד,

ערבים להסכם- ארגון האומות המאוחדות.

ההסכם יובא לידיעת הפלסטינאים כולם שירסנו את המנהגים שלהם ואת עצמם אם הם לא רוצים למות עימם.

הנדון: הסכם הפסקת מלחמה עם חמאס.

1: שחרור כל השבוים החיים והמתים בתמורה לשבויים פלסטנאים.

2: ביום שיבת כל שבויי ישראל תופסק המלחמה למשך זמן של עשר שנים.

3: כדור אחד מעזה (גם כדור תועה מחינגה) שיחצה מגבול עזה לישראל יתן לישראל את הזכות להעלות מטוסים לשמיים להפציץ את עזה ללא אבחנה , לא נקיש בגג ולא נזהיר אזרחים, **לצורך הענין גם התינוק שראשו אך הגיח מהקוש של האמא שלו בחדר הלידה- יומת וזאת עד השמדה כללית של עזה כולה.

על החתום,

מדינת ישראל, ארגון חמאס וג'יהאד,

ערבים להסכם- ארגון האומות המאוחדות.

**ההסכם יובא לידיעת הפלסטינאים כולם שירסנו את המנהגים שלהם ואת עצמם אם הם לא רוצים למות עימם.

וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהֹוָה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם: אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהֹוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָֹה: וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָֹה שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: ויקרא.

הדגשה:

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהֹוָה

וזה דבר הקוראן אודות מועד הפסח באדיבות וויקפדיא:

(פ) אלהים יקים את דברו גם בהתקומם הבוגדים.(פא) ולא האמין במשה כי אם שבטו[37] בתוך עמו; והאחרים לא האמינו בו מפחד פרעה ושריו, פן ירעו אותם; כי פרעה השחית בארץ ויהי ממספר הבוגדים.(פב) ויאמר משה: עמי! אם מאמינים אתם באלהים, בטחו בו והיו שלמים אתו!(פג) ויענו: אך בד' בטחנו; אדוננו! אל נא תמכרנו ביד העם הבוגד!(פד) הצילנו נא ברחמיך מיד המכחשים בך!(פה) ונרא אל משה ואל אחיו לאמור: בנו בתים במצרים לעמכם והכינו בבתיכם מקום תפלה למען הפיל בו את תחנתכם; ובשר טוב למאמינים!(פו) ויאמר משה: ד', הנה הנחלת את פרעה ואת עמו פאר וכל שכיות החמדה, למען יתעו בו מדרכך; אבד נא את הונם והכבד את לבם למען לא יאמינו עד בוא אליהם גמולם הנורא!(פז) ויען ד': שמעתי את תפלתכם; התחזקו באמונתכם ואל תלכו בדרך הבערים!(פח) ונכרת את הים לפני בני ישראל; ופרעה וחילו רדפו אחריהם עד שטפמו השבלת. ויאמר פרעה: עתה ידעתי, כי אין אל מבלעדי אלהי ישראל; ואני מאמין בו[38]!

זאת אומרת שקוראן מהלל ומשבח את בורא עולם על הניסים והנפלאות שעשה לישראל ביד משה ואהרן.

למוסלם אני אומרת, מועד הפסח וחג המצות שעם ישראל מקיים בארצו בעת הזאת הוא מועד בורא עולם שהמוסלם מכיר בו כמועד קודש, לא נכון למוסלם לפתוח במלחמה בישראל בעת קודש זאת.

אומרים על תורתינו שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

דבר קוראן זה הנלמד מתורת ישראל ושרשום בקוראן גם הוא נתיב לשלום עם בני דודינו ישמעאל וחבריו הפרסים שקיבלו את הקוראן כתורה להם.

יש סתירה של הקוראן ברצונם של אלה להכחיד את ישראל.

האמונה באל האחד היא זאת שתביא שלום למאמינים הישראלים ולמאמינים המוסלמים.

(הדברים האמורים גם לנוצרים).

שגם הם קוראים מספר מלכים:

וְעַתָּ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל יֵאָ֤מֶן נָא֙ (דבריך) דְּבָ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֔רְתָּ לְעַבְדְּךָ֖ דָּוִ֥ד אָבִֽי: כִּ֚י הַֽאֻמְנָ֔ם יֵשֵׁ֥ב אֱלֹהִ֖ים עַל–הָאָ֑רֶץ הִ֠נֵּה הַשָּׁמַ֜יִם וּשְׁמֵ֤י הַשָּׁמַ֙יִם֙ לֹ֣א יְכַלְכְּל֔וּךָ אַ֕ף כִּֽי–הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּנִֽיתִי: וּפָנִ֜יתָ אֶל–תְּפִלַּ֧ת עַבְדְּךָ֛ וְאֶל–תְּחִנָּת֖וֹ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י לִשְׁמֹ֤עַ אֶל–הָֽרִנָּה֙ וְאֶל–הַתְּפִלָּ֔ה אֲשֶׁ֧ר עַבְדְּךָ֛ מִתְפַּלֵּ֥ל לְפָנֶ֖יךָ הַיּֽוֹם: לִהְיוֹת֩ עֵינֶ֨ךָ פְתֻח֜וֹת אֶל–הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם אֶל–הַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתָּ יִהְיֶ֥ה שְׁמִ֖י שָׁ֑ם לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶל–הַתְּפִלָּ֔ה אֲשֶׁ֣ר יִתְפַּלֵּ֣ל עַבְדְּךָ֔ אֶל–הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה: וְשָׁ֨מַעְתָּ֜ אֶל–תְּחִנַּ֤ת עַבְדְּךָ֙ וְעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יִֽתְפַּֽלְל֖וּ אֶל–הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וְ֠אַתָּה תִּשְׁמַ֞ע אֶל–מְק֤וֹם שִׁבְתְּךָ֙ אֶל–הַשָּׁמַ֔יִם וְשָׁמַעְתָּ֖ וְסָלָֽחְתָּ: אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר יֶחֱטָ֥א אִישׁ֙ לְרֵעֵ֔הוּ וְנָֽשָׁא–ב֥וֹ אָלָ֖ה לְהַֽאֲלֹת֑וֹ וּבָ֗א אָלָ֛ה לִפְנֵ֥י מִֽזְבַּחֲךָ֖ בַּבַּ֥יִת הַזֶּֽה: וְאַתָּ֣ה | תִּשְׁמַ֣ע הַשָּׁמַ֗יִם וְעָשִׂ֙יתָ֙ וְשָׁפַטְתָּ֣ אֶת–עֲבָדֶ֔יךָ לְהַרְשִׁ֣יעַ רָשָׁ֔ע לָתֵ֥ת דַּרְכּ֖וֹ בְּרֹאשׁ֑וֹ וּלְהַצְדִּ֣יק צַדִּ֔יק לָ֥תֶת ל֖וֹ כְּצִדְקָתֽוֹ: בְּֽהִנָּגֵ֞ף עַמְּךָ֧ יִשְׂרָאֵ֛ל לִפְנֵ֥י אוֹיֵ֖ב אֲשֶׁ֣ר יֶחֶטְאוּ–לָ֑ךְ וְשָׁ֤בוּ אֵלֶ֙יךָ֙ וְהוֹד֣וּ אֶת–שְׁמֶ֔ךָ וְהִֽתְפַּֽלְל֧וּ וְהִֽתְחַנְּנ֛וּ אֵלֶ֖יךָ בַּבַּ֥יִת הַזֶּֽה: וְאַתָּה֙ תִּשְׁמַ֣ע הַשָּׁמַ֔יִם וְסָ֣לַחְתָּ֔ לְחַטַּ֖את עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וַהֲשֵֽׁבֹתָם֙ אֶל–הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּ לַאֲבוֹתָֽם: בְּהֵעָצֵ֥ר שָׁמַ֛יִם וְלֹא–יִהְיֶ֥ה מָטָ֖ר כִּ֣י יֶחֶטְאוּ–לָ֑ךְ וְהִֽתְפַּֽלְל֞וּ אֶל–הַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ וְהוֹד֣וּ אֶת–שְׁמֶ֔ךָ וּמֵחַטָּאתָ֥ם יְשׁוּב֖וּן כִּ֥י תַעֲנֵֽם: וְאַתָּ֣ה | תִּשְׁמַ֣ע הַשָּׁמַ֗יִם וְסָ֨לַחְתָּ֜ לְחַטַּ֤את עֲבָדֶ֙יךָ֙ וְעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י תוֹרֵ֛ם אֶת–הַדֶּ֥רֶךְ הַטּוֹבָ֖ה אֲשֶׁ֣ר יֵֽלְכוּ–בָ֑הּ וְנָתַתָּ֤ה מָטָר֙ עַל–אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר–נָתַ֥תָּה לְעַמְּךָ֖ לְנַחֲלָֽה: רָעָ֞ב כִּֽי–יִהְיֶ֣ה בָאָ֗רֶץ דֶּ֣בֶר כִּֽי–יִ֠הְיֶה שִׁדָּפ֨וֹן יֵרָק֜וֹן אַרְבֶּ֤ה חָסִיל֙ כִּ֣י יִהְיֶ֔ה כִּ֧י יָֽצַר–ל֛וֹ אֹיְב֖וֹ בְּאֶ֣רֶץ שְׁעָרָ֑יו כָּל–נֶ֖גַע כָּֽל–מַחֲלָֽה: כָּל–תְּפִלָּ֣ה כָל–תְּחִנָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר תִֽהְיֶה֙ לְכָל–הָ֣אָדָ֔ם לְכֹ֖ל עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֣ר יֵדְע֗וּן אִ֚ישׁ נֶ֣גַע לְבָב֔וֹ וּפָרַ֥שׂ כַּפָּ֖יו אֶל–הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה: וְ֠אַתָּה תִּשְׁמַ֨ע הַשָּׁמַ֜יִם מְכ֤וֹן שִׁבְתֶּ֙ךָ֙ וְסָלַחְתָּ֣ וְעָשִׂ֔יתָ וְנָתַתָּ֤ לָאִישׁ֙ כְּכָל–דְּרָכָ֔יו אֲשֶׁ֥ר תֵּדַ֖ע אֶת–לְבָב֑וֹ כִּֽי–אַתָּ֤ה יָדַ֙עְתָּ֙ לְבַדְּךָ֔ אֶת–לְבַ֖ב כָּל–בְּנֵ֥י הָאָדָֽם: לְמַ֙עַן֙ יִֽרָא֔וּךָ כָּל–הַ֨יָּמִ֔ים אֲשֶׁר–הֵ֥ם חַיִּ֖ים עַל–פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לַאֲבֹתֵֽינוּ: וְגַם֙ אֶל–הַנָּכְרִ֔י אֲשֶׁ֛ר לֹא–מֵעַמְּךָ֥ יִשְׂרָאֵ֖ל ה֑וּא וּבָ֛א מֵאֶ֥רֶץ רְחוֹקָ֖ה לְמַ֥עַן שְׁמֶֽךָ: כִּ֤י יִשְׁמְעוּן֙ אֶת–שִׁמְךָ֣ הַגָּד֔וֹל וְאֶת–יָֽדְךָ֙ הַֽחֲזָקָ֔ה וּֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה וּבָ֥א וְהִתְפַּלֵּ֖ל אֶל–הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה: אַתָּ֞ה תִּשְׁמַ֤ע הַשָּׁמַ֙יִם֙ מְכ֣וֹן שִׁבְתֶּ֔ךָ וְעָשִׂ֕יתָ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר–יִקְרָ֥א אֵלֶ֖יךָ הַנָּכְרִ֑י לְמַ֣עַן יֵדְעוּן֩ כָּל–עַמֵּ֨י הָאָ֜רֶץ אֶת–שְׁמֶ֗ךָ לְיִרְאָ֤ה אֹֽתְךָ֙ כְּעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל וְלָדַ֕עַת כִּי–שִׁמְךָ֣ נִקְרָ֔א עַל–הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּנִֽיתִי: מלכים.

וְגַם֙ אֶל–הַנָּכְרִ֔י אֲשֶׁ֛ר לֹא–מֵעַמְּךָ֥ יִשְׂרָאֵ֖ל ה֑וּא וּבָ֛א מֵאֶ֥רֶץ רְחוֹקָ֖ה לְמַ֥עַן שְׁמֶֽךָ: כִּ֤י יִשְׁמְעוּן֙ אֶת–שִׁמְךָ֣ הַגָּד֔וֹל וְאֶת–יָֽדְךָ֙ הַֽחֲזָקָ֔ה וּֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה וּבָ֥א וְהִתְפַּלֵּ֖ל אֶל–הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה:

ככתוב בקוראן:

כי אין אל מבלעדי אלהי ישראל; ואני מאמין בו:

יש צירוף מילים מאוד מעניין באנגלית- STATE OF MIND.

על פירוש הפשט סטייט אוף מיינד זה- מדינת מחשבת או דיעה. בואו נרחיב את הדבר.

תחשבו על הדבר כמו שיש UNITED STATE OF AMERICA כך יש UNITED STAT OF MIND.

כמו מדינות שיש להם איחוד כזה של MIND.

למשל יציאת מצרים שיש הרבה מאוד עמים, קבוצות בני אדם ויחידים שיציאת מצריים מעבדות לחירות היא השראה להם ודרך חיים ואמונה.

והקבוצות האלה הם כמו מדינות של דעת ורצון משותף.

יש דבר כזה - UNITED STATE OF MIND שעדיין לא מיפו אותו באופן מלא.

וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם: כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם: וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ: וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה וְצַרְתָּ עָלֶיהָ: וּנְתָנָהּ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְהִכִּיתָ אֶת כָּל זְכוּרָהּ לְפִי חָרֶב: דברים.

**מפה ניתן ללמוד שבן בריתינו דונאלד טראמפ עשה נכונה שקרא תחילה לשלום לפרס:

כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם:

ניתן ללמוד שגם פרס עשתה נכונה שנענתה לקריאת השלום הזאת:

וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה וְצַרְתָּ עָלֶיהָ:

המקרה הוא לא אותו מקרה, כי דונאלד טראמפ לא מבקש להעביד את העם הפרסי, הוא יותר בכיוון סחר עימם כיחסי שלום באם השיחות יולידו את האפשרות הזאת. ממקרה זה נלמד חוקת מלחמה, קודם כל בדרך שלום ואם לא, אז.

עשה נכון ביבי שלא דרש הפוך שלא דחה את האפשרות הזאת אם יגיעו להסכם מקובל על ביבי ובוחריו.

כתוב מודה ועוזב ירוחם. נראה שהאחראים לשביעי באוקטובר מודים אך לא עוזבים.

אני טוענת שיעשה טוב רונן בר שיודיע על פרישה.

יותר עדיף לו לרונן בר לפרוש בגלל העימות עם ביבי ולא בגלל אחריותו לשביעי לאוקטובר לפי הספורות הנוצריות.

בנקודת זמן הזאת, הוא יצא יותר עם  אהדת העם שיצא להגנתו, מיוצא עם "קלון" שביעי לאוקטובר לפי הספורות הנוצריות. היציאה בעקבות עימות עם ביבי יותר תזכר כסיבה לפרישתו והלאה.

"חקירתם של אוריך ופלדשטיין בפרשת קטרגייט לא הייתה מתוכננת - אלא התקיימה בעקבות חשיפת הקלטות בכאן חדשות מהן עולה כי פלדשטיין קיבל כספים מקטר דרך איש העסקים הישראלי גיל בירגר. במשטרה סברו כי מדובר בראיה חדשה בתיק, שיש לגבות עליה גרסה מחשודים באופן מיידי מחשש שישבשו את החקירה." כאן חדשות.

העובדה שדובר ראש הממשלה קיבל את שכרו מקטאר היא שלעצמה מספיקה לדרוש מראש הממשלה להתפטר. גם סינוואר קיבל את שכרו מקטאר, גם הנשק שהרג בשמיני עצרת היה מכסף קטארי.

לא משנה לאן תוביל החקירה מפה.

העובדה הזאת מספיקה לדרוש מראש להתפטר.

מפה נראה שהפרקליטות לא תדרוש זאת. גם אם החקירה לא תעלה עוד עוד ממצאים העובדה הזאת מחייבת את הפרקלטות לדרוש זאת על סמך העדות הוודאית הזאת.

"פרשת "קטרגייט": באי כוחו של אלי פלדשטיין, עורכי הדין עודד סבוראי וסיון האוזמן, אישרו היום (רביעי) כי יועצו של ראש הממשלה קיבל כספים מאיש העסקים הישראלי שטען כי שימש מתווך בין קטר לישראל" כאן.

בזמן שנלחמנו בעזה, בזמן שהגנו על עצמינו מפני הטילים מעזה לא הגנו על עצמינו מפני טילים שלא באו מעזה, לא נלחמנו בכח שנלחם בנו והוא לא מעזה והכח הזה שלא נלחמנו בו ולא הגנו על עצמינו מפניו בא ואומר- ניצחתי.

דיזבין אבא בתריי זוזיי חד גדיא חד גדיא..

כשגלעד שליט השתחרר היה זה ביבי שקיבל את פניו.

ביבי חיבק את גלעד שליט לפני אביו.

אני זוכרת את היום הזה, זה היה ב- שמונה עשרה לאוקטובר לפי הספורות הנוצריות. (ואני אומרת לכם, לא פתחתי וויקיפדיא, אני באמת זוכרת את התאריך) התרגשתי מאוד, אני זוכרת שהסתכלתי על ביבי וחייכתי, ביבי דאפק פוזה של ביג דאדי ואני זוכרת את ביבי שהיה צעיר ועכשיו, ביג דאדי... והדבר נראה אמין..

לא כך עם השבויים השבים מעזה אחרי השביעי לאוקטובר לפי הספורות הנוצריות.

ביבי לא היה שם כשחזרו השבויים. לא בפעם הזאת.

ואם אתה לא שם כמנהיג אתה לא קיים.

מאוד מעניין שטראמפ היה שם.

בפתיחת הספר משלי כתב שלמה ככה:

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ: כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ: בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא: אִם יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם: נִבְלָעֵם כִּשְׁאוֹל חַיִּים וּתְמִימִים כְּיוֹרְדֵי בוֹר: כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל: גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ: בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם: כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ דָּם: משלי.

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ

מוסר אביו של שלמה ותפילתו של דוד למען בנו:

לִשְׁלֹמֹה אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ: יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט: יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה: יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק: תהלים.

יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק:

ועל מה ולמה משליו ומה הטובה מהם:

לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה: לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים: לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה: יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה:

וגם זה:

לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם:

זאת אומרת שספר משלי מלמד גם להבין לימודים בדרך משל, ספר משליו של שלמה מלמד אדם ללמוד בדרך משל, הלמידה בספר הזה מלמדת גם ללמוד ולהבין כל משל, זאת אומרת שהמשל נמשל לשפה שילמד הלומד מספר זה לדבר בה ולשמוע אותה ולהבינה, וגם להבין דברי חכמים המדברים בדרך זאת. אני מוצאת עם השנים להזהר מאוד עם משלים. אסור לחמר משל. לצורך הענין לעמוד ליד שער כאומר בשער כדי להכנס למקום המוכיח בשער זה חימור, זאת ספירה. כמו יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל. להשתמש בבגד של חברה כמשל לדבר זה חימור, בנות מחליפות בגדים בינהן זה ככה וזה בסדר, אך יש שסופרים את הדבר, מטים דבר. אני לא מתעסקת בדבר, אך נזהרת מאוד מהדבר. אני מוצאת שיש פגם בלמידה כשיש טחינה כזאת.

זה כמו משל החלודה- האזינו כל יושבי חלד פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות ואדם מעמיד עצמו במגרש חלודה תוך שהוא מבקש להביע במשל הזה חידה כחידתו של דוד כשהוא מכרכר לעיני יו"ר קרן ההשקעות.

ככתוב בירמיה:

כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ: ירמיהו.

ובזאת אישתך שקולה ערווה לא תוכיחך.

וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ:

לענייננו:

אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם: כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַיהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ: משלי עשרים וחמש.

אם:

אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם:

אז:

כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַיהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ:

כשאתה מאכיל את שנאיך אז:

גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ:

והכסף ששילמת בעבור זאת יוחזר לך:

וַיהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ:

צריך לחשוב על זה בהיפוך, מה קורה ששונאך מאכיל אותך, תורם לך.

אפשר גם לחשוב על כך בענין הפלסטינאים והחמאס שאוכלים מכספי תרומות בעת הזאת. מהבחינה הזאת הדבר צריך להיות לרצונו של בן גביר שישראל תסייע הומניטרית לחמאס.

אתה יכול לחשוב על השמאל שדורש להאכיל אותם כאהוד בן גרא.

פרשת עתניאל, אהוד- וַיִּשְׁלַ֤ח אֵהוּד֙ אֶת–יַ֣ד שְׂמֹאל֔וֹ וַיִּקַּח֙ אֶת–הַחֶ֔רֶב מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ וַיִּתְקָעֶ֖הָ בְּבִטְנֽוֹ: מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ– החרב של אהוד היתה בימינו לעשות זאת– חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ:  וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ– הדגשה– חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ– במקרה של אהוד על ירך ימין ומשכך:

כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ: משלי- עשרים וארבע.

כך שמפה נראה שמניעת סיוע הומניטרי לחמאס, למעשה לא מהלך מחזק את ישראל.

אז איפה תלמידי התורה אשר ייעצו לביבי בקבינט את העיצה הזאת בתחבולת המלחמה הזאת, איפה סמוטריץ' שייעץ לא למנוע אספקת מזון לחמאס.

אז איפה חבר הקבינט סמוטריץ' או גולדנקנופף  שייעצו לא למנוע אספקת מזון לחמאס. זה א,ב מבחינת בטחון הבטחון.. גם השומר הזה נרדם על משמר. מפה נראה שהוא בקומה... 

ככתוב בירמיהו:

וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי:

שמענו דברים מאוד קשים על ההזנה בשבי החמאס, גם מהבחינה הזאת חשוב שישראל לא יתחשב בגויים ואם אויבך שבוי בידך, הדבר יחזק אותך אם תזין נכונה את אויבך בשעריך. כה תאמר לבן גביר ושריו בשב"ס.

חווה אמרה, שלום ונסעה ללונדון, אני אומרת שלום, גם אני נוסעת, ליוון. לא שיש לי אשליות בקשר ליוון. ברור שיוון לא מחכה לי. אחרי פסח יש התכנות שאסע ליוון ולא אחזור לפה יותר, אולי עוד מאתיים שנה אשוב לפה שוב.. ואני אומרת לכם, אין איש שאהב אותי שיאמר לכם שהייתי כמו צמח בר בינכם..